חדלות פירעון הוא הליך מורכב לחייבים רבים שנמצאים ממילא במצב כלכלי ואישי קשה. יחד עם זאת, להליך החדש בחוק ישנם כמה יתרונות מוצלחים וביניהם אופן פתיחת הליך חדלות פירעון, שמסתמן כפעולה ביורוקרטית פשוטה וידידותית הרבה יותר מזו שאפיינה פשיטות הרגל.
במאמר הבא תמצאו את כל המידע לגבי פתיחת הליכי חדלות פירעון:
- מהם הקריטריונים לפתיחת ההליך?
- כיצד הוא מתנהל?
- ואיך בכלל מגישים את הבקשה?
מה קובע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
בתאריך 15.9.2019, נכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (התשע"ח – 2018). חוק זה מבטל את פקודת פשיטת הרגל שהייתה נהוגה עד כה וקובע דרכי פעולה והתנהלות חדשים לסוגיית חדלות הפירעון. ההליך מתייחס להסדרת חובותיהם של אנשים פרטיים, אם כי במסגרת הוראות הדין, גם נושים ותאגידים יוכלו להשתמש בהליך כדי להסדיר את ענייניהם.
בבסיס החוק עומדות שלוש מטרות מרכזיות:
- להביא את החייבים לכדי שיקום כלכלי – הענקת האפשרות לפתוח פרק כלכלי חדש בחייהם.
- לפרוע כמה שיותר מהחובות שצבר החייב לנושים
- לקדם את שילובו של החייב היחיד מחדש, בעולם הכלכלי.
מי יכול לדרוש בפתיחת הליך חדלות פירעון?
בהליך חדלות הפירעון לוקחים חלק מספר בעלי תפקידים. שלא כמו בהליך פשיטת הרגל, שנוהל מטעם בתי המשפט ונאכף על ידי הוצאה לפועל, בתהליך זה ינוהלו תיקים על פי סכום חובותיו של החייב:
חוב של מתחת ל-150,000 ש"ח יועבר אוטומטית לטיפול בלשכת ההוצאה לפועל בהתאם למקום מגוריו של החייב.
חוב של מעל ל-150,000 ₪ יועבר אוטומטית לטיפול בבית משפט שלום בהתאם למקום מגוריו של החייב.
במקרה של חברה או תאגיד המבקשים לפתוח בהליך חדלות פירעון, עומד הסף על 250,000 ₪ כאשר הטיפול מועבר אוטומטית לבית המשפט המחוזי.
קריטריונים להגשת בקשה לפתיחת ההליך חדלות פירעון
החוק מעמיד כמה קריטריונים להגשת בקשה לפתיחת ההליך, הנקראת "בקשה לפתיחת הליכים":
- אדם פרטי, עוסק פטור או עוסק מורשה, שחובותיו הצטברו לסכום כולל של למעלה מ-50,000 ₪.
- מרכז חייו של המבקש נמצא בישראל והוא מתגורר בה כעת, או התגורר בה במהלך 6 חודשים שקדמו להגשת הבקשה.
- לחייב ישנו עסק או עסקים בישראל ונכסים מכל סוג שהוא ושילם את אגרת הבקשה לצו פתיחת הליכים בסך 900 ₪.
עם יציאת החוק, דובר רבות על הסכום הגבוה שכרוך בהגשת הבקשה. אם לחייב אין יכולת כלכלית לעמוד בתשלום זה והוא זכאי לסיוע משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ניתן לפטור אותו מתשלום במעמד הגשת הבקשה ולגבות את התשלום מקופת הנשייה, לאורך ההליך.
איך זה מתבצע בפועל?
שלב 1 בהליך חדלות פירעון
מיד לאחר הגשת הבקשה המקוונת באתר הכונס הרשמי, תתקבל הודעת אישור ולאחריה עדכון לגבי ניתוב התיק לגורם המתאים (ההודעות ישלחו לכתובת המייל שתמולא בטופס הבקשה).
בשלב הבא (תוך 30 ימים) יתקבל מטעם בית המשפט אישור לגבי פתיחת ההליך ויינתן צו פתיחת הליכים, שמטרתו היא להצהיר באופן רשמי על כניסתו של החייב להליך חדלות הפירעון.
מרגע זה ואילך, יוקפאו כל ההליכים נגד החייב ותיכנס לתוקפה חובת תשלום חודשית הכוללת את סך התשלום החודשי ואת פרק הזמן שבו יש לשלם אותה, את חובת הדיווח על הכנסות והוצאות וסנקציות נוספות שעליהן נפרט בפסקה הבאה.
שלב 2 בהליך חדלות פירעון
בין מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלה תקופה הנקראת "תקופת ביניים". זוהי תקופה של כ-9 חודשים, שבה החייב מוכרח לעמוד בחובותיו ובמגבלות שהוטלו עליו, לשתף פעולה עם כל הגורמים בתהליך ולפעול על פי החלטותיהם והחלטות בית המשפט.
חצי השנה הראשונה היא הזמן שבו הנושים יגישו תביעות חוב פתוחות דרך הנאמן. על הנאמן לערוך בירור מקיף לגבי כל הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון, להשלים פרטים לגבי החייב, לברר על נכסים שמהם יהיה אפשר לפרוע את חובו ולדווח לממונה על התנהלות החייב ועל הממצאים שחשף.
בסיום בדיקות תביעות החוב שהוגשו, יסווגו הבקשות ותגובש תוכנית לשיקום כלכלי, שאותה הנאמן יגיש לבית המשפט.
חשוב לציין: הנאמן הוא הגורם האחראי ליישום הליכי חדלות הפירעון ועליו לוודא שהחייב עומד בכל ההתחייבויות שלו, במקביל לשמירת האינטרסים של הנושים בקבלת הכספים ותקינות התהליך כולו. הנאמן הוא עורך דין או רואה חשבון פרטי, שעבר תהליך סינון קפדני על פי נהלים מיוחדים ובסמכותו גם להפעיל סנקציות פליליות אם החייב יפר את ההתחייבויות שלו.
לאחר הגשת דוח הנאמן והמלצת הממונה יתקיים דיון בבית המשפט, שמטרתו להחליט לגבי צו לשיקום כלכלי. ההמלצות שהוגשו כוללות את תנאי התוכנית לשיקום כלכלי ולכן הדיון ייערך במעמד הצדדים וכל בעלי העניין.
בית המשפט יוכל לאשר את מתן הצו או לבטל את ההליך ולהוסיף הוראות ותנאים משלו לתוכנית השיקום. הצו יגדיר את החובות שמהם החייב יקבל פטור בסיום ההליך. במצב שבו בית המשפט מוצא שיכולת ההשתכרות של החייב איננה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים ואין למעשה תועלת בהמשך ניהול ההליך, הוא יוכל להעניק הפטר לאלתר, ללא תוכנית לשיקום כלכלי.
אם חלילה זיהה בית המשפט, הנאמן או הממונה חוסר שיתוף פעולה, ניצול לרעה או הפרת מגבלות מטעם החייב, הוא יוכל להורות על ביטול הצו ועל הטיפול בנכסים שכבר הצטברו בקופת הנשייה. כמו כן, לא יינתן לחייב כל פטור מחובות העבר שלו.
שלב 3 בהליך חדלות פירעון
מהרגע שניתן צו לשיקום כלכלי, תיכנס לתוקפה תקופת השיקום הכלכלי שתימשך כשלוש שנים. זוהי התקופה שבה על החייב לשלם את הסכום שנפסק, לסייע במימוש כל נכס שהוחלט לממש לטובת פירעון חובותיו ולעמוד בכל תנאי שנקבע לו. הנאמן יוודא שכל תנאי התוכנית מתקיימים בהתאם להוראות והנהלים וידווח באופן תקופתי לממונה. אם יתקבל דיווח שבו הנאמן מעיד כי החייב לא עומד בתנאי התוכנית, הממונה ישקול אם להגיש בקשת ביטול לצו פתיחת ההליכים, כך שההליך עצמו יבוטל.
רק כאשר הממונה יאשר שהחייב עמד בכל תנאי התוכנית לשיקום כלכלי וביצע את חובותיו כשורה, יוכל לקבל הפטר ויהיה רשאי לפתוח פרק נקי וחדש בחייו הכלכליים.
קיצור והארכת תקופת השיקום הכלכלי
במקרים מסוימים, בית המשפט יורה לקצר את תקופת השיקום או להאריך אותה. הסיבות להארכת תקופת השיקום שבה חלים החזרים הן כתוצאה מ:
- חוסר שיתוף פעולה,
- הפרת מגבלות,
- יצירת חובות נוספים שמקורם בהתנהלות לקויה,
- הזנחת הטיפול או הזנחת ההתנהלות הכלכלית שלא מתום לב,
- ביצוע פעולות אישיות להעדפת נושים או פעולות שגורעות מנכסים בקופת הנשייה, או כאשר החייב כבר קיבל צו לפתיחת הליכים במהלך 7 השנים שקדמו לתחילת ההליך הנוכחי.
בית המשפט רשאי תמיד להפעיל שיקול דעת לגבי התקופה המדויקת, כדי לאזן בין זכויות הנושים לבין זכותו של החייב להשתקמות כלכלית. במקרים מיוחדים, כאשר החייב ביצע מעשה בנסיבות חמורות שגרם להארכת התקופה, יכול בית המשפט לקבוע תקופת שיקום שאיננה קצובה בזמן.
השלכות שחשוב להכיר: הסנקציות הנלוות לפתיחת ההליך
כאשר ניתן צו פתיחת הליכים ובו נקבעת חובת התשלום החודשית, חלות מאותו הרגע ועד לקבלת ההפטר סנקציות מסוימות על החייב וביניהן עיכוב יציאה מן הארץ ולעתים גם הגבלת חשבון הבנק. אם יידרש לכך, החייב יצטרך להגיע לבירור במשרד הנאמן או בלשכת ההוצאה לפועל ולפרט כיצד נקלע למצבו הכלכלי.
במעמד הבירור ייבדקו כל הנסיבות שבגינן נקלע החייב למצב זה ויושלמו פרטים נוספים שיעזרו לקבל ממנו תמונה רחבה ככל האפשר על התנהלות החייב. אם יתברר שהחייב נקלע למצבו שלא מתום לב, עשויות לפעול כנגדו גם סנקציות פליליות לרבות קנסות ועונשי מאסר.
כחלק מהשיקום הכלכלי, יוגש לבית המשפט מתווה לשיקומו של החייב ובו המלצה על תוכנית התשלומים (גובה הסכום החודשי ומשך זמן התשלומים), אופציה למימוש נכסיו של החייב לצורך פירעון החובות ותנאים לקבלת ההפטר בסופו של ההליך. במסגרת התוכנית, הממונה יוכל להורות לחייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
מאמר זה יעסוק בפתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת נושה. בראשית המאמר, יובא רקע כללי בנושא הליכי חדלות פירעון, ואז יצלול המאמר לכל הנוגע להגשת בקשה על ידי נושה: כנגד מי ניתן להגיש בקשה, מהם התנאים הנדרשים, סוגיות רלוונטיות קשורות דוגמת בקשת נושה לסעד זמני ועוד. בסיום המאמר יוצג בקצרה האופן בו ימשיך ההליך לאחר שהתקבלה בקשת נושה לצו פתיחת הליכים.
רקע
החל משנת 2019, דבר החקיקה העיקרי שמסדיר את הליך חדלות הפירעון, הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. חייב, הוא כינויו לאדם שהינו בעל החוב (בחוק יכונה לעיתים "יחיד") ונושה הוא אדם/ חברה שיש לחייב חוב כלפיו. סעיף 2 לחוק מגדיר מהי חדלות פירעון: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
הליך חדלות פירעון, יכול להיות מוגש על ידי החייב עצמו, או לבקשת אחד מנושיו. במאמר זה, נתמקד בפתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת נושה.
איך מגישים בקשה?
סעיפים 109 – 111 לחוק הם הסעיפים העיקריים המסדירים את האופן שבו יכול נושה להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, והם קובעים כך: נושה יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לצו פתיחת הליכים כנגד נושה, אם היחיד נמצא בהליך חדלות פירעון. אין הכוונה כי החייב כבר מצוי בעיצומו של הליך חדלות פירעון, אלא על הנושה להראות כי החייב הוכיח חדלות פירעון, באחת הדרכים המנויות בסעיף 110 לחוק, שאלו עיקרן:
- הנושה הגיש לחייב בקשה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים ובו דרישה לתשלום החוב עד מועד נקוב, והחוב לא שולם תוך 45 יום מהמועד הנקוב בלבד שמתקיימים כל אלה: אין מחלוקת על קיומו של החוב, והבקשה לפתיחת הליכים לבית המשפט הוגשה שלושה חודשים מהמועד שבו הנושה מסר לחייב דרישת תשלום.
- הנושה המציא לחייב אזהרה לפי חוק הוצאה לפועל, לתשלום חוב שעולה על 75,228 שקלים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה במועד האזהרה.
- בית המשפט נתן פסק דין הקובע כי החייב ישלם לנושה סכום שעולה על 75,228 שקלים ופסק הדין לא קוים (בין אם חלקו או כולו), תוך 30 יום מיום המצאתו לחייב, או מיום שנקבע בפסק הדין, המאוחר ביניהם. יצוין, אם פסק הדין קוים בחלקו, ניתן יהיה להכריז על אדם כחדל פירעון רק אם חלק החוב שנותר לתשלום עולה על הסכום הנקוב לעיל.
- בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לחייב לשלם סכום העולה על 10,030 שקלים ופסק הדין לא קוים (חלקו או כולו), תוך 30 יום מיום המצאתו לחייב, או מיום שנקבע בפסק הדין, המאוחר ביניהם. יצוין, אם פסק הדין קוים בחלקו, ניתן יהיה להכריז על אדם כחדל פירעון רק אם חלק החוב שנותר לתשלום עולה על הסכום הנקוב לעיל.
אילו תנאים נוספים נדרשים על מנת שנושה יגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון כנגד חייב?
פירעון חוב עתידי
ככלל, נושה אינו רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים כנגד חייב, אם טרם הגיע מועד פירעון החוב שלו, אלא אם התקיים אחד מהתנאים הבאים: עולה כי החייב פועל במטרה להונות את הנושה; החייב פועל ל"העלמת" נכס במטרה להבריחו מידי הנושה; החייב לא יכול לפרוע את החוב ומועד פירעון החוב העתידי יחול בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.
הליכי גבייה מוקדמים
בעת הגשת בקשה לפתיחת צו הליכים, יפרט הנושה האם נקט כלפי החייב הליכי גבייה טרם הגשת הבקשה ומדוע לא ניתן להסתפק בהליכי גבייה.
סתירת טענות הנושה על ידי החייב
חייב יכול לסתור את האחת החזקות (התנאים) שצוינו לעיל ולהוכיח כי אי תשלום החוב לא נובע מחדלות פירעון אלא מסיבה מוצדקת אחרות (קרי, יש לחייב טענות הגנה למיניהן כלפי הנושה).
אופן חישוב סכום החוב
בחישוב סכום החוב שעולה על 75,228 שקלים או 10,030 (הליך "רגיל" או פסק דין של בית דין לעבודה), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין אם מדובר בחוב של נושה אחד או של כמה נושים (קרי, כמה נושים שיש לחייב חוב "קטן" כלפיהם, יכולים להתאחד ולהגיש בקשה בשם סך החובות).
תצהיר מלווה
בקשה לפתיחת צו הליכים על ידי נושה תוגש יחד עם תצהיר מצדו של הנושה, בו הוא מאמת את העובדות המנויות בבקשה. כך מתחייב הנושה כי טענותיו טענות אמת.
הגשת בקשה בחוסר תום לב
אם שוכנע בית משפט כי נושה הגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות.
בקשת נושה לחזור בו מבקשתו
נושה מורה באופן עקרוני לחזור בו מבקשה לפתיחת צו הליכים, אך בקשה זו תיבחן על ידי הממונה ומקרים המתאימים יתנגד לחזרה מהבקשה.
הגשת הבקשה לחייב
נושה שהגיש בקשה לצו פתיחת הליכים מחויב למסור לחייב העתק מהבקשה במסירה אישית. ככל שהנושה אינו מיוצג, הוא רשאי להגיש את הבקשה למשרדי הממונה שבו מתנהלים ההליכים.
כיום, אתרי האינטרנט הממשלתיים מנגישים במידת מה את אופן ההגשה של הבקשה, כאשר הן מפנים את המגיש לגופים הרלוונטיים אליהן נדרש לפנות.
צו פתיחת הליכים נוספים כנגד אותו חייב
לאחר הגשת הבקשה כנגד החייב, יבדוק הממונה אם קיימת כנגד החייב בקשה נוספת לצו פתיחת הליך שהוגש על ידי נושה אחר או על ידי החייב עצמו. במצב כזה, יבחן הממונה את הבקשות ויעביר את צו פתיחת הליך לבית המשפט בהמשך לאחת הבקשות שהוגשו. אם בקשה מסוג זה כבר הוגשה לבית המשפט, בית המשפט יעדכן את הממונה כי כבר קיימת בקשה תלויה ועומת לצו פתיחת הליכים.
זימון לבית המשפט
במהירות האפשרית בהתאם לעומס של בתי המשפט, יזמן בית המשפט שידון בבקשה לצו את שני הצדדים לדיון, על מנת לקבל החלטתו לעניין הבקשה שהוגשה. אם בית המשפט ישתכנע כי התקיימו התנאים למתן הצו וכי החייב אכן נמצא במצב של חדלות פירעון, הוא יעניק את הצו.
הליכים נלווים לבקשה לצו פתיחת הליכים כנגד חייב
ישנם מצבים רבים בהם נושים חוששים כי החייב יגלה אודות הבקשה ואז יבריח נכסיו שנמצאים ברשותו, באופן שעלול להוביל להקטנת היכולת של החייב לשלם את החוב. על מנת להתמודד עם מצב זה, לעיתים יגיש הנושה לבית המשפט בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד (כאשר החייב אינו נוכח). סעיף 119 לחוק, פורט את הסעד העיקריים שיכול בית המשפט להעניק לנושה, על מנת לשמור על נכסי החייב ככל שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו פתיחת הליכים: איסור על החייב לבצע עסקאות מסוימות או התנייתן באישור בית משפט; איסור לפרוע חובות עבר של יחיד או הקפאת הליכים כנגדו.
התקבלה בקשתי לצו פתיחת הליכים, איך ההליך ממשיך מכאן?
בית המשפט קיבל את בקשתכם לפתיחת צו הליכים כנגד החייב, כעת יתרחשו השלבים הבאים:
- נכסיו של החייב יועמדו לרשות פירעון חובות עבר ולכיסוי הוצאות הליך הפירעון.
- הליכים הקיימים נגד החייב יוקפאו (למשל, תביעות משפטיות קיימות כנגדו שהוגשו על ידי נושים אחרים) ויבוטלו הגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה (אם ישנן).
- ימונה נאמן שתפקידו יהיה ליישם את הליכי חדלות הפירעון באופן הטוב ביותר, בהתאם לקבוע בחוק. הנאמן יפרסם הודעה לציבור על מתן הצו, על מנת שיתגלו נושים פוטנציאליים נוספים אשר מעוניינים לגבות את חובם.
- ייקבעו לחייב דמי מחייה חודשיים (סכום מינימלי הנדרש למחייתו שלו ושל בני משפחתו) כאשר יתר התשלומים החודשיים יופקדו ב"קופת הנשייה".
- לאחר מתן הצו, יידרש החייב להגיש לנאמן האחראי עליו דו"ח על מצבו הכלכלי, בו יכללו כל הפרטם הרלוונטיים למצבו הכלכלי בשנתיים האחרונות: נכסים, הוצאות, חובות התחייבויות, ערבויות, חשבונות בנק קיימים, פרטי נושים ידועים, הן שלו והן של בני משפחתו. פרטים לגבי הליכי גבייה פעילים שמתקיימים כנגדו או שהוא מקיים. אלו יוגשו לצד תצהיר לאימות הנתונים הרשומים ויחד עם כתב ויתור סודיות על מנת שהנאמן יוכל לקבל מידע מגורמים רלוונטיים שונים – דוגמת בנקים, רשות המס, חברות אשראי ועוד.
- כעת תחול תקופת ביניים שתימשך עד למתן צו לשיקום כלכלי, כאשר בתקופה זו יחולו על החייב הגבלות מסוימות ותערך לו בדיקה כלכלית.
הליך חדלות הפירעון יכול להימשך זמן ממושך, אך מרגע שהבקשה לצו פתיחת הליכים התקבלה ומונה נאמם, הרי שמצבו של הנושה השתפר, שכן נעשים מאמצים למקסם את החזר החוב המגיע לנושה.
סיכום
הליך של חדלות פירעון הוא הליך ארוך, סבוך ומורכב הן עבור הנושים והן עבור החייב. ככל שהחיים הובילו אתכם להתמודד עם הליך זה, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו על מנת לקבל את ליווי משפטי מקצועי ומתאים. ליווי משפטי מקצועי יכול להקל עליכם בהליך, תוך מקסום תוצאות ההליך ומזעור הלחצים הקיימים.
הגורמים שמולם מנוהל הליך חדלות הפירעון
רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל)
כשחובותיו של החייב נמוכים מסך כולל של 150,455 ₪, ההליך ינוהל בלשכת ההוצאה לפועל השייכת למחוז שבו החייב מתגורר או מנהל את עסקיו. אם אין מחוז, ההליך יועבר למחוז ירושלים.
רשם ההוצאה לפועל
רשם ההוצאה לפועל יפקח על ההליך וידאג להתחיל לגבש את הסדר התשלומים בין החייב לנושים שלו. הרשם יכול להעביר את ניהול ההליך לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בבית משפט השלום.
הממונה
פתיחת הליכי חדלות פירעון שבהם היקף החובות גבוה מ-150,455 ₪, ינוהל על ידי ממונה בבית משפט השלום, שם גם יינתן צו לפתיחת הליכים. בקשות ביניים לאורך ההליך מוכרעות על ידי הממונה (לאור סמכויותיו בחוק) והוא יכריע גם אם מתגלעים סכסוכים לאורך תקופת ההחזר.
בית משפט השלום
חובות בסך של 150,455 ₪ ומעלה יתנהלו בבית משפט השלום במחוז השייך לכתובתו של החייב, או בהתאם למחוז שבו מנוהלים עסקיו או נמצאים נכסיו. אם אין מחוז, ההליך יועבר למחוז ירושלים (בית משפט השלום בירושלים).
בית המשפט המחוזי
כל הליכי פשיטת הרגל שנפתחו טרם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, יועברו לניהולם של בתי המשפט המחוזיים. בבתי משפט אלה יתקיימו גם הליכים רלוונטיים לתאגידים וחברות המבקשים להכריז על חדלות פירעונם.
פתיחת הליך חדלות פירעון לנושים
אם נושה מעוניין להגיש בקשה להליכי חדלות פירעון נגד חייב מסוים, הוא יוכל לעשות זאת ללא שום תנאי לגבי גובה החוב, אך עליו להגיש את הבקשה לבית המשפט עצמו.
על הנושה להגיש העתק של הבקשה לממונה באופן מקוון. ניתן לאתר ולקבל מידע על תיקי חדלות פירעון דרך המערכת.
אם הבקשה מטעם הנושה איננה הוגנת ו/או ישרה (הגשה בחוסר תום לב), היא תביא ליטול ההליכים, לחיוב בהוצאות ולעתים גם לענישה פלילית.
בנוסף, גם היועץ המשפטי לממשלה הוא בר סמכות להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון.
יש לכם שאלות נוספות?
תוכלו לקבל מאיתנו מידע מקיף, ליווי והכוונה מלאים לגבי הליך חדלות הפירעון. פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.
הליך חדלות פרעון הינו הליך שנועד להחזיר את החייב למסלול חיים תקין. הוא נעשה בליוויה של המדינה ומצריך שיתוף פעולה מוחלט מצידו של החייב. מאמר זה ייפרט מהו הליך חדלות פרעון, כיצד הוא נראה בפועל ואיך ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פרעון.
מהו הליך חדלות פרעון?
הליך חדלות פרעון הוא הליך שנועד לסייע לאדם שמצוי בחובות גדולים לצאת מחובותיו. כידוע, חובות עשויים להיות מצב מאוד טובעני, אשר בשלב מסוים יש צורך בנס של ממש על מנת להיחלץ מהם.
במסגרת הליך חדלות פרעון, המדינה מעניקה ליווי וסיוע שוטף לחייב על מנת שיוכל לצאת מחובותיו. היא עושה זאת באמצעות מחיקה מלאה או חלקית של חובותיו, כיוון שיש לה אינטרס שכל אזרחיה ינהלו אורח חיים כלכלי שוקק.
בכלכלה שמבוססת על שימוש באשראי, כמו בישראל, לא ניתן להשתלב בעולם העסקי ללא נטילת סיכונים עסקיים. היות והמדינה מעוניינת שאזרחיה יהיו מעורבים בכלכלה הישראלית, היא מעדיפה לסייע להם לצאת מחובותיהם ולעזור להם להשתלב מחדש במרחב החיים הכלכלי.
הליך חדלות פרעון נמשך ארבע שנים והוא פולשני ומגביל מאוד. עם זאת, הוא מגיע עם סוף מתגמל – מחיקת החובות. הוא לא בהכרח מתאים לכולם, ולכן כדאי להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני ההכרזה על חדלות פרעון, כדי לוודא אם זהו אכן ההליך המתאים בשבילכם.
למי מתאים הליך חדלות פרעון?
קודם כל, על מנת להימצא זכאים להליך חדלות פרעון, על החייב להיות במצב כלכלי בעייתי באמת, ולא להחזיק במספר חובות שוליים. חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי – 2018 מגדיר מהי חדלות פירעון בסעיפו השני, ובכך בעצם מחזק את התפיסה לפיה הכרזה על חדלות פרעון שמורה לבעלי חובות גדולים בלבד –
"חדלות פרעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
כפי שניתן להבין, הליך חדלות פרעון הוא הליך שכרוך בהשקעה רבה ובהוצאת משאבים מרובה על ידי המדינה, ולכן הוא מתאים רק לאנשים שמצויים במצב כלכלי כה קשה, עד כי אינם יכולים לעמוד עוד בחובותיהם.
לצד זאת, חשוב להבין שהליך חדלות פירעון כרוך בוויתור על חירויות רבות ומצריך כפיפות מלאה לתנאים של הממונה על חדלות פרעון ובית המשפט. לכן, לא לכל אדם ההליך הזה מתאים, וייתכן שיש אפיקי פעולה מתאימים יותר, כמו הגשת בקשה לפריסת חובות.
הליך חדלות פרעון מתאים גם לחייב יחיד (אדם פרטי) וגם לתאגיד שנמצא בקשיים כלכליים.
איך מגישים בקשה להליך חדלות פרעון עבור חייב יחיד?
שלב ראשון – הגשת בקשה לצו פתיחת הליך חדלות פרעון
ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה לצו פתיחת הליך חדלות פרעון עבור החייב –
- החייב עצמו
- הנושים של החייב
- היועץ המשפטי לממשלה
כדי להימצא זכאי להליך חדלות פירעון, על החייב לעמוד באחד משני התנאים הבאים –
- במועד שבו הוגשה הבקשה, או בכל החצי שנה שלפניה, מרכז החיים של החייב נמצא במדינת ישראל. או
- במועד שבו הוגשה הבקשה החייב החזיק בעסקים ו\או נכסים במדינת ישראל.
לסכום חובותיו של החייב יש השפעה על הסמכות שאליה יש להגיש את הבקשה לפתיחת הליך חדלות פרעון:
- החובות גבוהים מ- 150,455 ₪ – הסמכויות שממונות על התיק של החייב הן הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובית משפט השלום.
- החובות נמוכים מ- 150,455 ₪ – הסמכות שממונה על התיק של החייב היא רשות ההוצאה לפועל.
שלב שני – פתיחת הליך חדלות פרעון
בשלב פתיחת ההליך, ייבחן מצבו הכלכלי של החייב על מנת לוודא את זכאותו להליך. עליו לשתף פעולה ולהמציא לסמכות הממונה עליו את כל המסמכים והטפסים שיבקשו ממנו. בסוף תקופה זו, שאורכת כחודש, יקבל החייב צו פתיחת הליך חדלות פרעון בו מפורטות החובות שעליו לעמוד בהן, ושיפורטו בהמשך.
שלב שלישי – שלב הביניים
לשלב הביניים יש שתי מטרות עיקריות – ראשית, ממונה נאמן שינסה לבנות מתווה לשיקום כלכלי עבור החייב. שנית, תיבחן מחויבותו ומסירותו של החייב להליך באמצעות בחינת יכולתו לעמוד בהגבלות שהוטלו עליו ונועדו למנוע ממנו לשקוע אפילו יותר לתהום כלכלית.
ההגבלות הנפוצות הן צו איסור יציאה מהארץ, הגדרת החייב כלקוח מיוחד בבנק, חובת תשלומים חודשית וכן הלאה. תקופת שלב הביניים נמשכת עשרה חודשית והיא חלק אינטגרלי מהתהליך.
שלב רביעי – דיון בערכאה הרלוונטית
לאחר שהנאמן מסר את ממצאיו והמלצותיו לרשות הממונה על תיק חדלות הפרעון של החייב, עליה להכריע האם להעניק לו צו שיקום כלכלי. יחד עם הצו יינתן מתווה לשיקום, הכולל את ההגבלות שהחייב צריך לעמוד בהן ואת מחויבויותיו הכספיות.
שלב חמישי – תקופת שיקום כלכלי
תקופת השיקום הכלכלי אורכת שלוש שנים, ובתומה יקבל החייב את צו ההפטר שפוטר אותו מתשלום מלא או חלקי של חובותיו, ושולח אותו לדרך חדשה.
איך מגישים בקשה לחדלות פרעון עבור חייב שהוא תאגיד?
ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה לצו פתיחת הליך חדלות פרעון עבור התאגיד –
- התאגיד עצמו.
- היועץ המשפטי לממשלה.
- הנושים של התאגיד.
הסמכות שאחראית על תיק חדלות הפרעון של תאגיד היא בית המשפט המחוזי.
שלב ראשון – הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פרעון
את הבקשה הראשונית לפתיחת הליך חדלות פרעון יש להגיש לבית המשפט המחוזי, כאשר תוך יממה לכל היותר על החייב להמציא העתק לבקשה שהוגשה ולהגיש אותו באופן מקוון לממונה על חדלות פרעון.
שלב שני – דיון בקבלת הבקשה
בית המשפט המחוזי יכול להחליט לקבל את הבקשה או לדחות אותה. במידה שהוא מקבל את הבקשה, יש לו שלוש אפשרויות – לפסוק צו לשיקום כלכלי אם הוא רואה אפשרות סבירה לשיקום התאגיד תוך השאת החוב שיוחזרו לנושים, לפסוק צו לפירוק תאגיד אם אין אפשרות סבירה שיצליח להשתקם או לפסוק הפעלה זמנית של שלושים יום בה יימנה נאמן שיאסוף ממצאים נוספים.
שלב שלישי – שיקום התאגיד או פירוקו
שיקום התאגיד – בשלב זה ימונה נאמן לבניית מתווה לשיקום כלכלי על מנת שיוצג בפני הנושים של התאגיד. בד בבד, תיעשה הקפאה נרחבת של כל הליכי הגבייה שקיימים מול התאגיד, גם אם הם תלויים ועומדים, על מנת לאפשר שיקום מלא.
אם התאגיד עצמו או הנאמן רואים כי השיקום הסתיים ובית המשפט רואה לנכון להסכים, תקופת השיקום הכלכלי תסתיים וגם ההליך כולו.
פירוק התאגיד – בית המשפט ימנה נאמן אשר עליו להעריך ולחלק את כל נכסי התאגיד לנושים של התאגיד, על מנת שיהיה ניתן לחסל את התאגיד כליל. רק כאשר רישומו של התאגיד יימחק מרשם החברות וכל הנכסים יחולקו, הפירוק של החברה יגיע לקיצו.
עורך דין להליך חדלות פרעון
אתם בחובות? משרד עורכי הדין דניאל ינובסקי מזמין אתכם ליצור קשר על מנת שנוכל ליידע אתכם על האפשרויות שעומדות בפניכם ועל הזכויות שלכם בכל אחד מההליכים.
