תנאים לביטול הליך פשיטת רגל – הליך חדלות פירעון

תוכן העמוד:

מאמר זה יעסוק בנושא ספציפי בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי – בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים. בראשית במאמר ייסקר רקע כללי בנושא חדלות הפירעון ויינתן הסבר כללי לנושא. בהמשך, יוצגו הדרכים והגורמים השונים שרשאים להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט הרלוונטי. לבסוף, יוצגו בקצרה אמות המידה אותן לוקח בחשבון בית המשפט בעת שהוא מכריע בבקשה לגופה.

 

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי – רקע כללי

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הליך במשפט האזרחי, שהיה קרוי עד לאחרונה הליך פשיטת רגל (עד לשינוי החוק בשנת 2019). מדובר בענף משפטי שנועד להתמודד עם ישויות משפטיות (אנשים פרטיים או תאגידים) שהם חדלי פירעון. חדלות פירעון מוגדרת בחוק כך: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו." כלומר, מדובר בחייבים שגובה החובות שלהם עולה על גובה הנכסים שלהם.

לאור המצב המתואר, להליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי שתי מטרות עיקריות: האחת, להשיב את החייב "למסלול", קרי, לאורח חיים מתפקד ותקין מבחינה כלכלית. מנגד, המטרה היא להשיב לנושים השונים כמה שיותר מן החובות שצבר כלפיהם החייב. ברור לכל, שמדובר בשתי מטרות שמתנגשות אחת בשנייה, לאור המצב הבסיסי שבו לחייב אין את היכולת הכלכלית להשיב את כלל החובות. על כן, אנו נראה כי בחוק ובהליך, נעשים איזונים שונים כדי להגן על הצדדים השונים. לעיתים, החוק יגן על החייב, על מנת לשמר זכויות מחיה בסיסיות, ולעיתים, החוק יגן על הנושים, שנפגעו מאותו חייב שלא שילם את חובותיו.

הליך חדלות הפירעון יכול להיות יוזמה של החייב עצמו, או של נושה שפנה וביקש מבית המשפט להכריז על החייב כחדל פירעון. כאשר החייב הוא היוזם, התפיסה היא כי עליו לנהוג בהגינות יתרה ובתום לב, שהרי בסופו של היום ההליך מסייע לו ושואף להוציאו מהביצה הכלכלית אליה שקע.

במאמר זה, נעסוק בתנאים ובדרכים השונות, שיובילו לביטול של צו לפתיחת הליך חדלות פירעון, שהוא למעשה יריית הפתיחה של ההליך. באם הצו מבוטל, הלכה למעשה הליך חדלות הפירעון למעשה יופסק, דבר שייפגע בכל הצדדים המעורבים, עם זאת, ישנם מצבים בהם נקבע כי אין מנוס מלבטלו.

 

תנאים לביטול הליך חדלות פירעון – הסבר כללי

כפי שצוין בקצרה לעיל, ישנם מספר מצבים וגורמים שונים שיכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים בהליך חדלות פירעון. כעת נדון בדרכים השונות, כאשר הסמכות מתקיימת לאור קיומם של סעיפים שונים בחוק.

 

התנאים לביטול צו לפתיחת הליכים בעקבות התנהלות לא נאותה של החייב – בהתאם לסעיף 183

סעיף חוק זה, עוסק בבקשה לביטול הצו בהתקיים שלושה תנאים מצטברים – קרי, שלושה תנאים שחייבים להתקיים. ככל שלא התקיימו שלושת התנאים, הרי שאין בסמכותו של בית המשפט לבטל את הצו בהתאם לסעיף זה:

  1. הליך חדלות הפירעון הנדון נפתח לאור בקשה של החייב עצמו;
  2. נעשה פגם בהתנהלותו והתנהגותו של החייב, פגם שבא לידי ביטוי בלפחות אחת מן הדרכים הבאות:
    1. החייב פעל בניגוד לתנאי אחד או יותר מאלו המצויים בצו השיקום הכלכלי שניתן לו;
    2. החייב התנהג באחת מן הדרכים הפסולות הבאות:
      1. החייב פעל שלא בתום לב וניצל לרעה את הליך חדלות הפירעון;
      2. החייב פעל בניגוד ובהפרה של אחת או יותר מהמגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליך חדלות הפירעון, הפרה שייתכן ותוביל לפגיעה בהליך.
  • החייב נמנע מלשתף פעולה באופן הנדרש ממנו על ידי הנאמן או הממונה עליו.
  1. בעקבות אותו פגם בהתנהלות החייב, נפגעה באופן מהותי ההתנהלות התקינה של ההליך בעניינו.

כפי שנכתב לעיל, מדובר בתנאים מצטברים, שללא התקיימות שלושתם, אין בידי בית המשפט את היכולת לבטלת הצו בהתאם לסעיף זה. יצוין, כאשר החייב הוא היוזם של ההליך, בית המשפט מצפה ממנו להתנהגות נאותה ותקינה, שכן בסופו של יום מטרת ההליך היא לסייע בשיקומו. על כן, בתי המשפט רואים בעין רעה התנהלות שלא בתום לב של חייב.

עם זאת, החוק דורש תוצאה של פגיעה ממשית בהתנהלות ההליך, כך שהתנהלות פגומה של החייב שלא הוביל לפגם, לא תאפשר לבטל הצו נגדו, למרות שהדבר נתפס בעין רעה בבית המשפט.

 

דגשים

השהיית הצו

מרגע שבו הוגשה הבקשה לביטול הצו ועד למתן ההכרעה בבקשה, בסמכותו של בית המשפט להשהות את תוקף הצו ואת ההחלטות שהתקבלו בו באופן זמני, אשר תתקבל החלטה סופית בעניין הצו (שלרוב תתקבל לאחר שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים).

 

דיון במעמד צד אחד

במרבית המקרים, הבקשה תוגש במעמד צד אחד. החוק קובע כי במצב זה (ובכל מצב), על בית המשפט לקיים דיון בעניין הבקשה בהקדם האפשרי. כאשר הבקשה הוגשה במעמד צד אחד בלבד, חייב בית המשפט לכנס דיון במעמד שני הצדדים תוך תקופה שלא תעלה על 14 יום מיום שבו החליט על השהייה זמנית של הצו.

 

בקשה שהוגשה בחוסר תום לב

ישנם מצבים בהם צדדים מגישים בקשות לביטול צו בחוסר תום לב. במצב דברים זה, בית המשפט רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בהוצאות משפט ואף בכפל הוצאות, כמעין עונש חינוכי על הבקשה הפסולה.

 

תנאים לביטול צו לפתיחת הליכים בסמכות והצעת הממונה – בהתאם לסעיף 154 לחוק

סעיף 154 לחוק, עוסק במצב מעט אחר, כאשר הוא מאפשר לממונה על ההליך, להציע הצעות לקידום תכנית השיקום הכלכלית של החייב, לאחר שקיבל דוח עם ממצאי בדיקה מנאמן. אחת האפשרויות אותן יכול הממונה להציע במסגרת זו, היא להציע לבית המשפט לבטל את צו פתיחת ההליכים שניתן כנגד החייב. את ההצעה הנ"ל יבסס הממונה לאור התשתית העובדתית שנפרשה בפניו. שני מצבים עיקריים בהם סביר כי הממונה יציע לבטל הצו, הם כאשר מתגלה שלמעשה החייב לא חדל פירעון, או שניהול ההליך לא יוציא אותו הלכה למעשה מחדלות הפירעון. אמנם, לשון סעיף 154 לא מציינת במפורש כי מדובר בסעיף שמטרתו ביטול הצו, אך עולה מפירוש החוק ומהפסיקה כי זו אחת הדרכים והאפשרויות המצויות בידי הממונה.

 

סמכות כללית להגשת בקשה לבקשה לביטול צו פתיחת הליכים על ידי כל גורם אשר רואה עצמו נפגע מהצו – בהתאם לסעיף 108 לחוק

מדובר בסעיף שמעניק סמכות כללית, לכל אדם או ישות משפטית (חייב, נושה ועוד) שרואה עצמו נפגע ממתן הצו להגיש הבקשה לבית המשפט. על הבקשה להיות מוגשת לבית המשפט בו מתנהל ההליך תוך 45 יום מהיום בו התפרסמה ההודעה על קיומו של צו לפתיחת הליכים. יש להעביר עותק מהבקשה לממונה או הנאמן האחראים על ההליך.

באם מדובר בבקשה שמוגשת על ידי החייב, קיימים מספר תנאים נוספים שנדרשים להתקיים כדי שניתן יהיה להגיש הבקשה.

בדומה לדגשים שניתנו בנוגע לסעיף 183 לחוק, גם כאן רשאי ונדרש בית המשפט לפעול במספר דרכים לאחר הגשת הבקשה לביטול הצו: יש ביכולתו להשהות את ההחלטות שהתקבלו באופן זמני, עליו לקיים דיון בבקשה בהקדם האפשרי, ותוך 14 יום אם מדובר היה בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ויש בידיו האפשרות לפסוק הוצאות על מי שהגיש בקשה בחוסר תום לב.

 

שני מצבים נוספים בהם בית המשפט יכול להביא לביטול צו לפתיחת הליכים – בהתאם לסעיף 286 לחוק

סעיף זה מעניק סמכות כללית לבית המשפט, לבטל צו לפתיחת הליך, בשני מצבים שבהם למעשה אין כל טעם בקידום הליך חדלות פירעון ושיקום גלגלי: החייב אינו חדל פירעון, אין בידי הצו ומימוש ההליך בכדי לסייע במניעת חדלות הפירעון.

מכיוון שבשני המצבים הללו אין יכולת מעשית לשקם את החייב או לקדם ההליך, בית המשפט ייטה לבטל את הצו.

גם כאן, בדומה לדגשים שניתנו, בית משפט יכול להשהות את ההחלטות שהתקבלו בצו באופן זמני, עליו לקיים דיון בבקשה לגופה בהקדם האפשרי ותוך 14 יום אם היא הוגשה במעמד צד אחד, והוא יכול להטיל הוצאות על מי שהגיש בקשה בחוסר תום לב.

 

התנאים ואמות המידה אשר בית המשפט שוקל בעת שנדרש ממנו להכריע בבקשה לביטול הליך

כאשר בית המשפט שוקל את הבקשות שהוגשו בפניו לביטול ההליך, או כאשר הוא שוקל לבטל הצו מיוזמתו, עליו לשים לנגד עיניו את האינטרסים הבאים כמכווינים:

תכלית ההליך

בראש ובראשונה, המטרה להוביל לשיקום כלכלי של החייב (ושל הנושים). לכן, ככל שניתן לסיים באופן סביר ותקין את ההליך ולהשיב את הצדדים למסלול כלכלי תקין, ראוי לשאוף לכך.

 

ריפוי מחדלים

במידה וישנה אפשרות לתקן את המחדלים והפגמים שצצים במסגרת הבקשות הנ"ל, כך יעדיפו ריפויים על מנת להמשיך בהליך. על מנת לפעול כך, הנאמן ישלח לחייב התראה ואף יקבע עמו פגישה, כדי לעודד אותו לתקן את הליקויים ככל שאפשר.

 

פעולות חלופיות

ככל שמאפשר לפעול בצעדים חמורים פחות מביטול הצו, תוך שמירה על כלל האינטרסים החשובים ולהימנע מפגיעה בצדדים השונים, פעולה חלופית היא מומלצת. למשל, הארכת תקופת התשלומים (כצעד עונשי).

 

סיכום

כפי שעולה מן הטקסט, להחלטה בבקשה לביטול תו לפתיחת הליך השלכות משמעותית והרות גורל על כל הצדדים המעורבים, שכן ביטול הצו היא למעשה הפסקת הליך חדלות הפירעון. לכן, אנו ממליצים להתייעץ ולהיעזר בעורך דין מומחה לתחום, בין אם אתם חייבים ובין אם נושים, על מנת לוודא שזכויותיכם יישמרו ככל הניתן. פנו למשרדנו לסיוע.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
פשיטת רגל של אדם פרטי

פשיטת רגל הינו מושג שלאורך השנים צבר סטיגמה שלילית, כי אדם שלא בא מהתחום נוטה לחשוב בשוגג שבעזרת הליך פשיטת רגל (חדלות פירעון) יחידים מתחמקים

קרא עוד »
אישור לבקשת פשיטת רגל

רוב האנשים היו רוצים להתנהל כלכלית נכונה ולהבטיח שלא יחסר להם, לילדים ולמשפחה שום דבר. עם זאת, כל אחד מאיתנו עלול לעשות טעויות לאורך הדרך,

קרא עוד »
Call Now Button