איך מגישים בקשה לחדלות פירעון?

מטרתו של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא לגרום לחייבים "לעמוד מחדש על הרגליים" ולאפשר להם לשלם את חובותיהם באופן שיספק להם הזדמנות להשתקם כלכלית. אמנם כל חייב שצבר חוב של מעל ל-50 אלף שקלים יתאים להליך ויוכל לקבל החלטה על החזר חובותיו, אך בפועל בית המשפט יכול לאשר או לדחות את הבקשה בהתאם לשיקולים ולנסיבות משתנות. אז איך מגישים בקשה לחדלות פירעון? מה חשוב לדעת בעת הגשת הבקשה באופן מקוון? ומה קורה לאחר ההגשה?

 

מה תמצאו במדריך הזה?

במדריך זה נפרט איך מגישים בקשה לחדלות פירעון שלב אחר שלב, לרבות כל הטפסים והפרטים הנדרשים למילוי. חשוב לדעת, שכל בקשה שלא תמולא כראוי או שתוגש באופן חסר, תגרור עיכובים משמעותיים ביכולת להקפיא את הליכי הגבייה המתנהלים כנגד החייבים ובמקרים מסוימים, גם תגרום לכך שהבקשה תיסגר לחלוטין.

לכן אנחנו ממליצים לוודא שלב אחר שלב שבידכם כל המסמכים והחומרים הדרושים, לדאוג לשמירה של הטפסים במחשב האישי (כדי שתוכלו להמשיך מאותה נקודה) ולבצע סקירה נוספת על כל הנדרש מכם, לפני שתבצעו את השליחה הסופית.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בקצרה

חוק חדלות פירעון נחקק בשנת 2018, במטרה להחליף את הליך פשיטת הרגל שהיה מלווה בתיוג שלילי מבחינה כלכלית, נפשית וחברתית, אם כי היו בו גם מספר אלמנטים חוקיים שהמדינה ביקשה להחליף באחרים. התהליך מתייחס לאנשים פרטיים ולחברות שצברו חוב בהיקפים של עשרות אלפי שקלים וכעת אין ביכולתם להחזירו.

ההליך עצמו כולל תקופת החזר בת ארבע שנים, שבה ישולמו דמי החוב לנושים בתיק (על פי סדר חלוקה הקבוע בחוק) ובסיומה של התקופה, יינתן הפטר. הפטר זה מאפשר לחייב לפתוח פרק חדש בחייו שבו הוא סיים את כל חובותיו ויוכל להתחיל להתנהל כלכלית באופן מושכל ושקול יותר.

הגשת הבקשה לחדלות פירעון נקראת "בקשה לפתיחת הליכים". בעבר נקראה הבקשה "בקשה לפשיטת רגל" והשתנתה כעת בעקבות הניסיון להפחית מהתיוג השלילי שנוצר בעקבות המונח "פושט רגל".

בקשה זו תתקבל או תידחה על ידי בית המשפט, כאשר אם תתקבל, יינתן החל מאותו הרגע צו לפתיחת הליכים. צו זה מורה על הקפאת כל ההליכים הקיימים נגד החייב ובחירת ממונה מטעמו של בית המשפט, אשר ילווה, ירכז ויסדיר את כל סוגיית החוב הקיימת של החייב, לרבות טיפול בחלוקת הכספים לנושים.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון

חלק ראשון: הגשת בקשה מקוונת לחדלות פירעון

בקשת יחיד לפתיחת הליכים (בקשה לחדלות פירעון) באופן מקוון תאפשר לחייבים יחידים לשלוח בקשה לממונה הליכי חדלות פירעון או ללשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לגובה החובות שיצוינו בבקשה.

אם סכום החובות הינו גבוה מ-150,455 ₪ – המערכת תנתב את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

אם סכום החובות נמוך מ-150,455 – המערכת תנתב את הבקשה למערכת ההוצאה לפועל.

 

התנאים להגשת הבקשה לפתיחת הליכים

  1. קיים חוב בגובה של למעלה מ-50,000 ₪. יצוין שתחת מקרים מסוימים קיימת אפשרות להגיש גם בסכום נמוך יותר, בעיקר אם מנוהלים כנגד החייב כרגע הליכי גבייה במס.
  2. מרכז החיים של החייב הינו בישראל במועד הגשת הבקשה, או בששת החודשים שקדמו לה.
  3. ניהול עסקים ובעלות על נכסים בשטחי ישראל במועד הגשת הבקשה.
  4. תשלום אגרת הבקשה לצו פתיחת הליכים בסך 900 ₪.
  5. הגשת כל מסמכי הבקשה במלואם, לרבות צירוף מסמכים רלוונטיים.

לאחר שליחת הבקשה יועברו הנתונים לבית המשפט וייפתח תיק. בהודעת הממונה על מתן צו פתיחת הליכים, יצוין גם מספר התיק.

 

איך ממלאים את הבקשה?

הבקשה מחולקת לחלקים, כאשר כל חלק מתייחס לטווח שונה של פרטים שעליכם למסור ולתעד. לכל חלק שכזה, קיימים מסמכים רלוונטיים שעליכם לצרף ושאת הפירוט המלא שלהם תמצאו במדריך המלא הזה.

רצוי לאסוף מראש את כל המסמכים הנדרשים, משום שכל טופס חסר יעכב את האפשרות שלכם להתקדם הלאה. שימו לב שלא כל המסמכים הנדרשים רלוונטיים לכם אישית ולכן תידרשו לצרף אותם רק אם הם מתייחסים אליכם, כאשר חלקם רלוונטיים גם כלפי בני הזוג והילדים המתגוררים עמכם. למשל: נסח רישום לנכס מקרקעין הוא מסמך שעליכם לצרף, רק אם קיים לכם נכס כלשהו. שימו לב שהשליחה מקוונת ומתבצעת באתר הכונס הרשמי. כל קבוצת מסמכים תיסרק לאותו הקובץ בלבד. ניתן לצרף את כל הטפסים לבקשה רק בפורמט PDF והשליחה תוגבל עד MB25.

 

חלק א: מסמכים אישיים (מסמכי חובה)

בחלק א' הנכם נדרשים למלא ולצרף את כל פרטי תעודת הזהות או הדרכונים (אם לא קיימת תעודה ישראלית) של בני הזוג והילדים ולציין בבירור אם בן הזוג או אחד הילדים נמצאים גם הם בהליך חדלות פירעון.

  • דרכונים נוספים או זרים
  • מסמכי גירושין / תעודת גירושין / פסק דין / הסכם חלוקת רכוש / הסכם ממון – כל המסמכים בנושא ייסרקו לאותו הקובץ.
  • ייפוי כוח חתום המסמיך את עורך דינכם המייצג בהליך זה.
  • אישור על ייצוג מטעם הסיוע המשפטי
  • תעודה או מידע לגבי השכלת החייב

 

חלק ב: מסמכים לגבי הכנסות מעיסוק

אלה הם מסמכים המעידים על הכנסות החייב/ בן או בת הזוג/ ילדים המתגוררים עמו שיש להם הכנסה מעבודה כשכירים, או שהשתכרו מעבודה בחמש השנים האחרונות.

  • צילום תלושי שכר של 3 החודשים האחרונים
  • צילום טופס 106 אחרון
  • אם החייב איננו עובד שנה או יותר, או שעובד במשרה חלקית, עליו לצרף מסמכים רפואיים שמעידים על מגבלה המונעת ממנו לעבוד, או תצהיר שמתייחס לכל סיבה שבגינה איננו עובד כלל, או עובד במשרה חלקית.
  • בנוסף, אם החייב איננו עובד כלל – נדרש "דוח מעסיקים" מעודכן מביטוח לאומי.
  • כל מסמך הנוגע להכנסה ייסרק לאותו הקובץ.
  • אם החייב בעל עסק עצמאי, נדרש דיווח יועץ מס או רואה חשבון על שנת הפעילות האחרונה בעסק הכולל:
  • דוח פעילות כספית של השנה האחרונה
  • העתקי הדיווחים למע"מ ומס הכנסה מהשנה האחרונה
  • דו"ח מלאי מפורט המתייחס לתקופה שבגינה מוגשת הבקשה
  • דו"ח התקשרויות בחוזי עבודה לרבות העתקי החוזים עצמם

כל המסמכים הללו ייסרקו לקובץ אחד

 

חלק ג: מסמכים לגבי הכנסות שלא מעיסוק

אלו הם מסמכים של החייב, בני הזוג וילדים בגירים המתגוררים עמו בגין הכנסות נוספות כמו קצבאות ביטוח לאומי (הבטחת הכנסה, אבטלה, נפגעי עבודה או תאונה, מענק לידה, קצבת אימהות, סיעוד, נכות כללית, אבטחת מזונות, קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת ניידות וכד'). יש לפרט את כל הקצבאות הקיימות והגובה שלהן ולסרוק את כלל המסמכים לקובץ אחד.

  • שלושה תלושי פנסיה אחרונים (ייסרקו לאותו הקובץ)
  • במקרה של בעלות על נכסי נדל"ן מושכרים – יש לצרף את העתקי הסכם השכירויות הקיימים.
  • פסק דין או הצהרה לגבי דמי מזונות המתקבלים
  • כל מסמך לגבי הכנסה נוספת שאינה מעיסוק, לרבות פירוט על מקור ההכנסה וגובהה.

 

חלק ד: מסמכים בנוגע להוצאות אישיות

מסמכים אלה מתייחסים לכל הוצאה מאומתת של החייב, לרבות הוצאות בני הזוג, הילדים הקטינים ו/או הבגירים המתגוררים עמו:

  • משכנתא
  • שכר דירה ו/או השתתפות בהוצאות מגורים
  • הוצאות הטיפול בקטינים שמתחת לגיל 3
  • צהרונים לקטינים עד גיל 9
  • הוצאות תמיכה בילדים שאינם מתגוררים עם החייב
  • פסק דין או הצהרה לגבי מזונות, לרבות גובה הסכום המשולם
  • הוצאות לצרכים רפואיים חריגים
  • החזר חובות
  • אין צורך לצרף מסמכים שכרוכים בהוצאות מחייה סטנדרטיות (רכישות בסופרמרקט למשל).
  • כל המסמכים הללו ייסרקו לקובץ אחד
  • תדפיסי פירוט החיובים בכל כרטיסי האשראי הנמצאים בשימוש אצל החייב, בני הזוג וילדיו המתגוררים עמו, לשלושת החודשים האחרונים.

 

חלק ה: חובות

בחלק זה יש לפרט לגבי החובות הקיימים, המותנים והעתידיים, לרבות כל תיקי ההוצאה לפועל וסכומי החוב המעודכנים וחובות מהמרכז לגביית קנסות.

בכל ציון חוב, תידרשו לציין את מספר תעודת הזהות ושמכם המלא, פרטי חוב מלאים: סכום החוב, תאריך יצירתו, סכום החוב נכון ליום מילוי הבקשה, מצבו המשפטי של החוב, פרטי עורך הדין המייצג את הנושה (כולל שמו המלא, מספר רישיונו וכתובתו) ועותק מכל פסק דין, תביעה, הסכם, מכתב או החלטה שניתנו בנוגע לתביעות כספיות שהתנהלו בבית משפט.

אם קיימים, יש לצרף מסמכי שיעבוד: הסכם הלוואה, אישור רישום משכנתא וכד'

יש לסרוק את כל המסמכים לקובץ אחד.

תביעות והליכי גבייה

מסמכים אלה מתייחסים לשבע השנים האחרונות, בהן (אם היו) התנהלו תביעות או הליכי גבייה מטעם החייב או כנגדו.

יש לפרט בכל הליך שכזה את מספר התיק, תאריך סגירתו וסיבת הסגירה שלו, פירוט לגבי הליכי גבייה והוצאה לפועל, צירוף תדפיס ממוחשב מרשות האכיפה והגבייה לגבי תיקים שנפתחו כנגד החייב (על התדפיס להיות מעודכן לשלושת החודשים האחרונים), צירוף העתקים מפרוטוקולי חקירות שנערכו לחייב, פרטי צווי חיוב לרבות פירוט הסכום ותאריך הצו.

בנוסף יש לצרף כל מסמך משפטי שאיננו כספי: החלטות ופסקי דין לגבי החייב, אך בעניינים שאינם כספיים.

יש לסרוק את כל המסמכים לקובץ אחד.

בחלק זה נדרש לצרף גם כל העתק תביעה מטעם החייב שהוגשה בחמש השנים האחרונות, העתק פסקי דין לטובת החייב מתקופה זו, תדפיס עדכני המפרט לגבי רשימת התיקים בהם זכה החייב.

יש לסרוק את כל המסמכים לקובץ אחד.

 

חלק ו: פירוט נכסים בישראל ומעבר לים

קבוצת המסמכים הנוכחית מתייחסת לכל בעלות נדל"ן של החייב בעשור החולף:

תדפיס מעודכן מרשם המשכונות לגבי משכונות על שמו של החייב (ניתן להפיק את התדפיס עצמאית באתר רשות התאגידים).

אישור בעלות בנכס מקרקעין על שם החייב, בני הזוג או ילדיו המתגוררים עמו, לרבות נסח רישום עדכני, אישור החברה המשכנת, חוזה חכירה וכו'.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

מסמכים על נכסים שהועברו: הסכם מכר, הסכם מתנה, נסח רישום על מקרקעין שהועבר לאחר (בשלמותו או בחלקו) כנגד תמורה או ללא תמורה בעשר השנים האחרונות.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

זכויות או מניות בתאגיד

צירוף תדפיס עדכני מרשות התאגידים שמתייחס לחייב, בני הזוג או ילדיו. הפקת התדפיס מתאפשרת על ידי הגשת בקשה ידנית לרשם החברות.

ניירות ערך

צירוף תדפיס עדכני לגבי השקעות החייב, בני הזוג או ילדיו לרבות שם נייר הערך ושווי ההשקעה.

מלאי עסקי

צירוף רשימה מעודכנת של כל מלאי עסקי בבעלותו של החייב, בני הזוג או ילדיו לרבות עלות הרכישה.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

רכבים

צירוף מסמכי בעלות או שיעבוד של כל רכב בבעלות החייב, בני זוגו וילדיו המתגוררים עמו.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

אימות זכויות בנכסים

צירוף מסמכי עיזבון, קניין רוחני ופטנטים, זכות לתשלום מזונות, זכויות תביעה כלפי צד ג', זכויות על פי חוזה ועוד.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

נכסים וזכויות שהיו בבעלות החייב בשבע השנים האחרונות

יש לפרט לגבי כל נכס או זכות שהיו בבעלות החייב והועברו לאחר, לרבות ציון פרטי הזכות, תאריך ההעברה, סיבת ההעברה, התמורה וסוג מקבל הזכות.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

חשבונות בנק

צירוף מסמכים ותדפיסים לכל חשבונות הבנק של החייב ובן/ בת הזוג.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

זכויות חתימה, ייפויי כוח ו/או חשבונות בנק שהיו ברשות החייב ובן/ בת הזוג ונסתיימו בשנתיים האחרונות.

פרטי מיקום כספת, אם ישנה.

נכסים פיננסיים

קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות ותוכניות חיסכון, פוליסות ביטוח, ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכו' השייכים לחייב, בני הזוג או ילדיו הבגירים המתגוררים עמו. יש לצרף גם תדפיסים עדכניים מאתר הר הביטוח ומאתר הר הכסף לגבי כל מוצרי הביטוח והקופות הקיימים לחייב, בני הזוג וילדיו.

כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.

חלק ז: תצהיר הסתבכות

בחלק זה תידרשו לצרף תצהיר מפורט לגבי השתלשלות העניינים (ההסתבכות) שהביאה את החייב לכדי חדלות פירעון. בתצהיר יש להתייחס לחובות קיימים ולמצב הכלכלי הנוכחי. על התצהיר להיות חתום על ידי עורך דין ומאומת בהתאם.

לתצהיר יש לצרף פרטים לגבי חדלות פירעון (אם קיימת) השייכים להורה, שותף עסקי, בן זוג או אח. יש לציין את שמו המלא של החייב ואת סוג הקרבה, נסיבות ההסתבכות, ת.ז ומקום מגורים נוכחי.

 

חלק שני: מסמכים נוספים והגשת הבקשה באתר הכונס הרשמי

כעת עליכם למלא בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב יחיד, את טופס 5א' שעניינו כתב ויתור סודיות וכן את כתב התחייבות לעמוד בכל הוראות הדין החל ממתן הצו לפתיחת הליכים. את שני הטפסים ניתן להוריד מאתר "כל זכות", המרכז את כל הטפסים המקוונים להגשת בקשה לחדלות פירעון.

יש להוריד את הטפסים (שימו לב: על מנת לפתוח אותו תידרשו להתקין על המחשב את הגרסה העדכנית של Acrobat Reader) ולשמור אותם במחשב.

עליכם להתייחס בטופס הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לכל השאלות ולענות בשדות המתאימים. יש לציין את פרטי החייב ועורך הדין המייצג אם קיים.

יש לשלם באופן מקוון את האגרה (בעלות כוללת של 900 ₪) ולדווח על התשלום על ידי הזנת מספר האישור על התשלום. אם ברצונכם לשלם במזומן, תוכלו לעשות זאת בסניפים ייעודיים של בנק מזרחי טפחות. במעמד התשלום תקבלו אסמכתא, שאותה יש להקליד בשלב הורדת הטופס ולצרף ממנה העתק.

הערה חשובה לגבי התשלום: המידע מתעדכן במערכת במהלך הלילה (עיבוד לילי) ולכן רק ביום שלאחר התשלום תוכלו להוריד את טופס הבקשה. כאשר תקלידו את מספר האסמכתא תיבדק במערכת תעודת הזהות של החייב. וודאו מראש כי הפרטים בעת התשלום היו מדוייקים, משום שכל שגיאה בהתאמה בשלב זה תחסום מכם את האפשרות להמשיך. יש לדאוג שפקיד הבנק יקליד את סוג התשלום (סוג מס' 1 – פיקדון פתיחת תיק פשיטת רגל) ואת מספר תעודת הזהות של החייב – ולא של המשלם.

תוכלו לשמור את הקבצים שמילאתם בכל שלב, כדי להמשיך מאוחר יותר מהנקודה שבה הפסקתם. תוכלו גם לחזור ולשנות מידע ששמרתם קודם לכן.

אם הפקתם תצהיר אך לא חתמתם על הטופס, תוכלו לחזור ולעשות זאת באמצעות כפתור "עדכן נתוני בקשה". הטופס ייפתח ותוכלו לעדכן ולחתום עליו. מהרגע שחתמתם – הטופס יינעל ולא תוכלו לחזור אליו פעם נוספת.

כדאי לשמור גרסה נוספת של קובץ הבקשה לפני שלב החתימה, ליתר ביטחון.

עליכם להיכנס לאתר הכונס הרשמי בכתובת https://apacforms.justice.gov.il ולבחור בקישור המתאים תחת הלשונית "בקשת יחיד".

צרפו את כל הטפסים הרלוונטיים וודאו שכל טופס עלה במלואו. לאחר מכן לחצו על שלח.

תוכלו להשלים מסמכים חסרים לבקשה דרך הקישור "הגשת פניות לממונה טרם מתן צו פתיחת הליכים".

לקבלת שירות ותמיכה מטעם הממונה על חדלות פירעון, תוכלו להתקשר למספר *, בימים א'-ה' בין השעות 8:00 עד 16:00.

 

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

עם סיום העלאת טופס הבקשה ושליחתו, תקבלו אישור אוטומטי על הגשת הבקשה לכתובת המייל של החייב והמייצג שלו, כפי שעודכנו בבקשה עצמה. החל מרגע זה, תחול בדיקה אוטומטית לתקינות מילוי הבקשה.

אם הטופס נמצא תקין, תישלח בקשה מיידית לגורם המטפל על פי גובה החובות המפורטים בבקשה (הממונה על חדלות פירעון, או רשות האכיפה והגבייה, כפי שפירטנו בתחילת המדריך). במקביל תוגש לחייב הודעת אישור על קליטת הבקשה במערכת ולאן היא נותבה.

אם הטופס נמצא לא תקין, תישלח לחייב ולמייצג הודעת שגיאה ובה הנחיות להגשת בקשה חדשה.

אם הטופס תקין אך חסרים פרטים, תישלח לחייב דרישה להשלמתם עד למועד מסוים. אם פרטים אלה לא יושלמו בהקדם וסיום המועד יתקרב, תישלח לחייב התראה. אם המועד חלף, הבקשה תיסגר ולא תוחזר האגרה ששולמה לגביה.

חדלות פירעון הוא הליך שנועד לשקם אדם שהגיע לשפל כלכלי עמוק ומקשה עליו להמשיך לנהל חיים תקינים. במקרים כה חמורים, למדינה יש אינטרס להתערב ולסייע לאותו אדם לצאת מחובותיו בצורה החלקה ביותר, כך שיוכל לחזור לנהל חיים תקינים. מאמר זה יסביר איך מגישים בקשה לחדלות פירעון, הן עבור חייב יחיד והן עבור תאגיד, מהשלב הראשון ועד סיום התהליך.

 

מהי חדלות פירעון?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – 2018 מסדיר בסעיפו השני את ההגדרה לחדלות פירעון – "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

למעשה, חדלות פירעון הוא מונח שמתאר מצב פיננסי כה קשה אשר ההתאוששות ממנו היא כמעט בלתי אפשרית בלי נס כלכלי או סיוע מצד המדינה. מטרת חוק זה היא להסדיר את דיני חדלות הפירעון בשלמותם, משלב הגשת הבקשה ועד קבלת צו ההפטר.

 

מהו הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון הוא החוק שמחליף את החוק הקודם העוסק בתחום – פקודת פשיטת הרגל. במסגרת הליך חדלות פירעון, החייב (שיכול להיות אדם פרטי ויכול להיות תאגיד) מבקש סיוע מהמדינה על מנת שיוכל לצאת מחובותיו. מדובר בהליך שנמשך מספר שנים וכרוך בהגבלות וסנקציות שונות, אך בסיומו ניתן לצאת לדרך חדשה ונקייה מחובות.

 

איך מגישים בקשה לחדלות פירעון עבור אדם פרטי?

שלב ראשון – הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים

ישנם שלושה גורמים שיכולים לבקש לפתוח בהליך חדלות פירעון עבור החייב –

  1. החייב.
  2. הנושים.
  3. היועץ המשפטי לממשלה.

אם החייב הוא זה שהגיש את הבקשה להליך חדלות פירעון עליו להוכיח את עמידתו באחד משני התנאים הבאים –

 

  1. במועד הגשת הבקשה או בחצי שנה שלפניה, מרכז חייו של החייב מצוי בישראל. או
  2.  במועד הגשת הבקשה החייב מחזיק בעסקים או נכסים בישראל.

אם הנושים הגישו את הבקשה, עליהם להוכיח את אותם התנאים וכי סך חובותיו של החייב גבוה מ- 75,000 ₪.

 

סכום חובותיו של החייב יקבע מהי הסמכות שיש להגיש אליה את הבקשה –

  • אם חובותיו של החייב גבוהים מ- 150,455 ₪ – הסמכויות האחראיות הן הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובית משפט השלום.
  • אם חובותיו של החייב נמוכים מ- 150,455 ₪ – הסמכות האחראית היא רשות ההוצאה לפועל.

 

שלב שני – פתיחת הליך חדלות פירעון

בשלב זה הרשות האחראית בוחנת את מצבו הכלכלי של החייב על מנת להכריע האם יש להעניק לו צו לפתיחת ההליך. בשלב הזה, החייב יתבקש להעביר את כל המידע והמסמכים אשר נדרשים ממנו. בסוף השלב, שנמשך כחודש, יקבל החייב צו בו מפורטות חובת התשלומים החודשית וההגבלות שהוא צריך לעמוד בהן (איסור יציאה מהארץ, הגדרתו כלקוח מיוחד בבנק וכן הלאה).

 

שלב שלישי – שלב הביניים

בשלב הביניים ממונה נאמן אשר מטרתו היא לנסות לבנות מתווה לשיקום כלכלי. שלב זה נמשך עשרה חדשים, ומצריך מהחייב שיתוף פעולה מלא כיוון ששלב זה נועד גם כדי לבחון את מחויבותו של החייב לתהליך.

 

שלב רביעי – דיון בערכאה הרלוונטית

הרשות הממונה על תיקו של החייב תדון האם יש להעניק לו צו שיקום כלכלי, בהתאם לממצאיו של הנאמן. במידה שהוחלט להעניק צו, יינתן מתווה לשיקום שכולל את כל החובות שהחייב צריך לעמוד מהן בשלוש השנים הקרובות.

 

שלב חמישי – תקופת שיקום כלכלי

אם החייב עומד בכל חובותיו בהצלחה, הוא יקבל פטור מלא או חלקי מחובותיו בתום ארבע השנים.

 

איך מגישים בקשה לחדלות פירעון עבור תאגיד?

ישנם שלושה גורמים שיכולים לבקש לפתוח בהליך חדלות פירעון עבור התאגיד –

  1. התאגיד עצמו.
  2. היועץ המשפטי לממשלה.
  3. הנושים.

 

הסמכות הממונה על תיק הליך חדלות הפירעון של תאגיד היא ביהמ"ש המחוזי.

 

שלב ראשון – הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון

את בקשה לפתיחת הליכים יש להגיש לביהמ"ש המחוזי, ותוך 24 שעות יש להמציא העתק לבקשה גם לממונה על חדלות פירעון באופן מקוון.

 

שלב שני – דיון בקבלת הבקשה

לביהמ"ש המחוזי יש שלוש אפשרויות במידה שהוא מקבל את הבקשה – להעניק צו לשיקום כלכלי, לפרק את התאגיד במקרה שאין לו סיכוי סביר להשתקם או להפעיל אותו באופן זמני למשך שלושים יום על מנת לאסוף יותר מידע על התאגיד, ורק לאחר מכן לבחון מחדש את גורלו.

 

שלב שלישי – שיקום התאגיד או פירוקו

  • שיקום התאגיד – בשלב השלישי ממונה נאמן על מנת לבנות מתווה לשיקום כלכלי ולהציג אותו בפני הנושים של התאגיד. בו זמנית, יוקפאו כל ההליכים המתנהלים מול התאגיד, על מנת שלא תיעשה גבייה בזמן השיקום. תקופת השיקום הכלכלי תסתיים אם התאגיד או הנאמן ביקשו לסיים את ההליך בשל סיום השיקום, ובית המשפט אישר את בקשתם.
  • פירוק התאגיד –  גם כאן ימונה נאמן על מנת שיחלק את נכסי התאגיד לנושים השונים, כך שיהיה ניתן לחסל את התאגיד ולמחוק את הרישום שלו כפי שהוא מופיע ברשם החברות. גם בהליך זה יוקפאו כל הליכי הגבייה נגד התאגיד.

הפירוק של החברה יסתיים כאשר החברה תחוסל סופית וכל הנכסים חולקו.

 

עורך דין חדלות פירעון

מצד אחד, הליך חדלות פירעון נשמע כמו הליך מפתה למדי, שהרי בתומו נמחקים כל החובות. מצד שני, חשוב להבין שההגבלות שניתנות לאורך התהליך הן קשות מאוד ומשבשות מאוד את אורח החיים התקין.

אדם שמצוי בהליך חדלות פירעון לרוב לא יוכל לצאת מהארץ, להקים עסק, להוציא סכומים גדולים של כסף ויהא חייב לדווח על כל תנועה יוצאת דופן בחשבון הבנק שלו. לאנשים רבים זה לא מתאים, ובצדק.

לכן, אם אתם מצויים במצב כלכלי קשה, חשוב שתבדקו את כל האפשרויות שיש בפניכם. עם זאת, אל תתעלמו ממכתבי האזהרה מהבנק ואל תזניחו את הבעיה – שהרי כך אתם סוללים את דרככם לעיקולים ולהקפאת חשבון הבנק שלכם.

בהתאם לכך, המלצתנו המרכזית היא לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון. קודם כל, עורך דין המתמחה בתחום יוכל להציג בפניכם את כל האפשרויות שיש לכם, ובמידת הצורך, להסביר איך מגישים בקשה לחדלות פירעון ולעשות זאת איתכם.

כאשר אתם מצוידים בעורך דין מיומן, אתם יכולים להבטיח כי אתם מגנים על עצמכם ועל האינטרסים שלכם, כיוון שעורך דין יוכל לוודא בכל שלב שכל זכויותיכם נשמרות וכי חירותכם לא נפגעת יתר על המידה. גם אם אתם חדלי פירעון, אין הדבר אומר שאין לכם זכויות, ולעיתים קרובות יש בהחלט מקום לדיון בליוויו של עורך דין.

משרד עורכי הדין דניאל ינובסקי מתמחה בדיני חדלות פירעון ומזמין אתכם ליצור קשר על מנת שנוכל ללוות אתכם לאורך כל ההליך ולסייע לכם למחוק את חובותיכם. למשרדנו ניסיון רב בתחום ונשמח לעזור לכם לפתוח דף חדש ונטול חובות, כך שתוכלו לצאת לדרך חדשה.

 

נשמח לעזור!

נושא חדלות הפירעון עשוי להיות מורכב, מבלבל ואף מתסכל מאוד מבחינה אישית וכלכלית לחייבים שנמצאים במצוקה יומית ונדרשים כעת להתמודד נוסף על מנגנוני הגבייה שמופעלים כנגדם, גם עם הררי בירוקרטיה. לכן חשוב שלצד החייב, בני הזוג והמשפחה יעמדו גורמים מקצועיים, אחראים ואמינים שיוכלו לעזור לכם מא' ועד ת' בכל הקשור לנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

אם אתם לא בטוחים לגבי זכאותכם לפתיחת הליכים או קבלת הפטר, מעוניינים לבחון את ההשלכות האישיות שייווצרו כתוצאה מכניסתכם להליך או מחפשים ליווי וייעוץ מקצועי שיעזור בשלב הגשת הבקשה וקבלת כל הטפסים – צרו עמנו קשר ותיהנו מטיפול אישי, מסור ומקצועי.

 

שאלות ותשובות בנושא בקשה לחדלות פירעון

שאלות ותשובות בנושא בקשה לחדלות פירעון

את הבקשה מגישים און ליין בעזרת אתר ממשלתי. הבקשה צריכה לכלול את כל המסמכים הנדרשים והרבה פעמים אנשים לא מצליחים להתקדם בהגשת הבקשה רק כי חסר להם איזה שהוא מסמך, כי פשוט אין להם אותו והם נעצרים. אנחנו יודעים להגיש את הבקשות גם אם יש חסרים וגם דואגים לביטול עיקולים והגבלות טרם כניסה להליך חדלות פירעון.
חשוב לדעת שהגובה של החוב הוא זה שקובע האם להגיש את הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל או לכונס הרשמי.
משרדנו מתמחה בתחום חדלות פירעון מ-2014 ובעל מוניטין ודירוג הגבוהים בישראל. נשמח לעזור גם לכם!
כל אחד רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון: שכיר, עצמאי, עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה וכו'). השאלה היא את מי יקבלו להליך חדלות פירעון ומי יצליח לעבור בהצלחה את כל ההליך ויהיה זכאי לקבל הפטר מחובות או בשפת העם "מחיקת חובות".
מרגע הגשת הבקשה לחדלות פירעון, אנחנו דואגים לקבל "הקלות" מצד רשויות האכיפה כלפי מגיש הבקשה, כמו ביטול עיקול חשבון בנק או עיקול משכורת וכו'.
כמובן שישנם חריגים ויוצאי מן הכלל גם בהליך חדלות הפירעון, לכן רק עורכי דין בעלי ניסיון בתחום ידעו להשיג לכם את התוצאה המרבית, שבמקרה של הליך חדלות פירעון שווה לחסכון של עשרות או מאות אלפי שקלים.
לאחר הגשת בקשה לחדלות פירעון מחכים לאישורה. בעבר ולפני הקורונה, אישור הבקשה לקח כ-3 שבועות, כיום אישור הבקשה יכול להימשך כ-3 חודשים ויותר.
עורכי דין המתמחים בתחום חדלות פירעון יודעים להשיג ללקוחותיהם גם בתקופה שבין הגשת בקשה לחדלות פירעון ועד לאישורה, שורה של "הקלות", כמו ביטול עיקולים והגבלות. 
אנחנו יודעים גם לזרז את תקופת ההמתנה, לרוב זה מצליח. 
מניסיון, אנחנו יודעים שמדובר בתקופה הכי קשה מבחינת החייב: הוא כבר הגיש את הבקשה וכולו כבר ציפיה להיות בתוך ההליך, איך הנושים עדיין רודפים ומאיימים עליו, חשבון בנק מעוקל וכו'. אנחנו יכולים לעזור לכם לקצר ולהקל את התקופה הזאת. פנו אלינו כבר היום!
הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 1,594 ש"ח. שכר הטרחה הממוצע כיום כ-2,000 ש"ח. אצלנו עלות הגשת הבקשה נקבעת לכל לקוח לפי יכולתו, בהיחשב שתחילת ההליך היא הנקודה הקשה ביותר מבחינה פיננסית / כלכלית של האדם החייב. 
אנחנו יודעים להתאים את עלות הגשת הבקשה ליכולתו של כל לקוח! פגישה או שיחת ייעוץ חינם ללא התחייבות. נשמח לעזור!
איך מגישים בקשה לחדלות פירעון
איך מגישים בקשה לחדלות פירעון
לשיתוף המאמר:

לייעוץ עם עו"ד דניאל ינובסקי מלאו טופס עכשיו:

4.9
מבוסס על 185 ביקורות
כתוב לנו ביקורת ב
Google user
עו"ד מקצועי, סובלני והכי חשוב אמין
js_loader

אודות המחבר:
עורך דין דניאל ינובסקי

בוגר LL.B בקריה האקדמית אונו בשנת 2007. תחומי ההתמחות של משרד עורכי דין דניאל ינובסקי – חדלות פירעון לרבות אכיפת חיובים, מחיקה וגביית חובות (הוצאה לפועל), פשיטות רגל – חדלות פירעון והסדרי חוב.
למידע נוסף

מידע נוסף בנושא

לקבלת ייעוץ משפטי
חייגו עכשיו!

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 185 ביקורות
js_loader