באיזה מקרים לא יינתן פטור מחובות בתיק פשיטת רגל

תוכן העמוד:

מאמר זה יעסוק בנושא ייחודי מתחום הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חובות שאינם בני הפטר. ראשית, יוסבר רקע כללי בנוגע להליך חדלות הפירעון ויסקרו השלבים השונים על רגל אחת, למען הבנה כללית של הנושא. בהמשך, יוצג הכלל, קרי, המצבים בהם יינתן הפטר מחובות לחייב שהוכרז חדל פירעון, ולאחר מכן נדון בחריגים – חובות בהם לא יינתן הפטר חובות לחייב. לצד זאת, יוצג גם שיקול הדעת הרחב שיש לבית המשפט בעניין ויכולתו בכל זאת לספק פטור מחובות ייחודים אלו.

 

רקע כללי – חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (תחום שעד לאחרונה היה מכונה פשיטת רגל), מסדיר את כל הנוגע לישות משפטית שהוכרזה כחדלת פירעון על ידי בית המשפט. חדל פירעון מוגדר בחוק כך: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". קרי, אנו עוסקים במצב שבו לישות משפטית מסוימת (בין אם תאגיד או אדם פרטי), יש חובות בגובה שעולה על סך הנכסים שלהם.

מטרתו של המחוקק בחיקוק החוק ושל הליך חדלות הפירעון כולו, היא להגיע לכדי האיזון הטוב ביותר בין הצורך של החייב לשלם את חובותיו לנושים ובין הרצון לסייע לחייב לשקם את דרכו ולהתייצב כלכלית מחדש. את האיזונים הללו ניתן לראות בדרכים שונות בחוק, באופן שלעיתים מיטיב עם החייב ולעיתים עם הנושה.

נושא מאמר זה, הוא ביטוי לאחת הדרכים של המחוקק לנסות ולהיטיב עם נושים מסוימים, על ידי כך שהחובות כלפיהם יוגדרו כחובות שלא ניתן לקבל מהם הפטר. כך, מבקש המחוקק להעדיף את תשלום החוב לאור הנסיבות הייחודיות, וזאת לעיתים גם כאשר ברור שהדבר ייפגע בחייב ובמצב הכלכלי. הכל כפי שיוסבר להלן.

 

שלבי הליך חדלות פירעון על רגל אחת

כאשר הונחו בפני בית המשפט ראיות לכאורה כי ישות משפטית היא חדלת פירעון, יינתן כנגדה צו פתיחת הליכים. עם מתן הצו, מתרחשים כמה תהליכים עיקריים  במקביל. ראשית, המנהל המיוחד או הנאמן שמונו לטפל בתיק, יתבקשו לנסות ולאתר את כלל הנכסים של אותה ישות משפטית, על מנת לצרפם לקופת הנשייה של החייב. עוד בתקופה זו, מתבקשים הנושים להגיש תביעות חוב לאותו בעל סמכות, שם הם מציגים את מהות החוב ואת גובהו – כאשר יש בידם ככלל 6 חודשים להגשת התביעה מיום פרסום קיומו של הצו. בסיום תקופה זו, יקבע הנאמן או המנהל המיוחד שמונה, מי מהנושים זכאי לקבל החזר חובותיו, האם באופן מלא או חלקי ומה סדר העדיפות בין הנושים השונים. בסיום תקופה זו, ייקבע סכום התשלום החודשי אותו נדרש החייב להעביר לקופת הנשייה, סכום שייקבע בהתאם לדמי המחייה הבסיסיים הדרושים לו ולמשפחתו לשם מחייה בכבוד. לאורך הליך זה, ייתכן והחייב יקבל הפטור (פטור) מתשלומי חוב מסוימים – בין אם הפטר כללי משארית חובותיו בסיום תקופת התשלומים שנקבעה מראש ובין אם יינתן הפטר מיידי בעקבות מצב כלכלי רעוע. במאמר זה, נדון במצב ייחודי אחר, כאשר מדובר בחובות מסוימים, ייחודיים, אשר המחוקק קבע כי לא יינתן בעניינים הפטר לחייב. קרי, יהא על החייב להחזיר את החוב לנושה הרלוונטי. עם זאת, כפי שיוצג, גם לחוקים הללו ישנם חריגים.

 

הכלל – הפטר בהליך חדלות פירעון

הפטר, הוא כינויו המשפטי לפטור שניתן לחייב בהליך חדלות פירעון על ידי בית המשפט הדן בעניינו מהחובות שנותרו לו לשלם לנושים. ההפטר יכול להינתן בשלבים שונים לאורך הליך חדלות הפירעון, ויכול להינתן עבור חלקים שונים של החוב הכספי.

במצב "רגיל", הפטר יינתן לחייב אשר השלים את חובת התשלומים שלו לתקופה שנקבע מראש. למשל, על חייב הוטל להעביר דמי תשלום חודשיים לתקופה של שלוש שנים בגובה מסוים. משחלפו שלוש השנים והחייב שילם בהם את התשלום כנדרש ממנו, יעניק לו בית המשפט הפטר מכל שאר החובות שקיימים אצלו וטרם הועברו לנושים.

מנגד, ישנו מצב ייחודי הקרוי "הפטר לאלתר", שם, לחייב יינתן פטור מיידי מכל החובות שנותרו לו כלפי הנושים השונים, בעקבות חוסר היכולת הכלכלית שלו להשיב את חובותיו (נושא נפרד, ניתן למצוא מאמר ממוקד באתרנו).

לצד שני המצבים המוכרים הללו, חשוב להכיר, כי ישנם חובות מסוימים, אשר (ככלל), בית המשפט לא יעניק לחייב פטור מהם. כלומר, הם יהיו חייבים לשלם אותם לנושה הרלוונטי.

 

החריג – מתי לא יינתן הפטר בהליך חדלות פירעון?

סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פורש את סוגי החובות השונים או מקרים מסוימים אשר מהם החייב לא יכול לקבל הפטר. לצד זאת יצוין, כי גם בחובות הללו, קיימים חריגים מסוימים. המחוקק רואה בסוגי החובות הללו כחובות בעלי עדיפות עליונה (מסיבות שונות) ועל כן באופן בסיסי אין הוא מאפשר לקבל מהן הפטר. הסעיף מפרט כך:

תשלום עונשי

סעיף החוק קובע בלקוניות רבה, כי לא יינתן הפטר על תשלום עונשי. על מנת להבין מהי משמעות המושג, נפנה להגדרה המצויה בחוק, שם תשלום עונשי מוגדר כך: "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מנהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונש". למשל, קנס שהוטל על חייב במסגרת הליך פלילי בו הוא נמצא אשם, אם במידה והוטל עליו עיצום כספי בידי רשות כלשהי.

 

חוב שהוא תוצר של מרמה, גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה

המדובר בשלושה חובות שונים, שבנוגע אליהם קבע המחוקק כי לא יחול פטור: חוב שהוא תוצר של מעשה מרמה של החייב כלפי אחר, תוצר של גניבה של החייב מאחר, או חוב שהוטל על החייב במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, פיצוי עבור קורבן שנפגע. ניתן לראות כי יש בבחירת החובות הללו מהם שקבע המחוק שלא יינתן הפטר, אלמנט חינוכי/ עונשי, כאשר מדובר בחובות שנוצרו מהתנהגות בזויה או פסולה של החייב. במצב דברים זה, המחוקק ביקש להחמיר עם החייב ולא לאפשר לו להימנע מתשלום החובות הללו, מדאגה לאינטרס החברתי ולקורבן הרלוונטי.

 

מזונות שנקבעו בפסק דין

לא יינתן הפטר מתשלום מזונות שנקבע לפי פסק דין של בית משפט לענייני משפחה (לצד חריגים). קרי, המחוקק מבקש לשמור על רווחתם של אלו הנזקקים לתשלום המזונות, על ידי קביעת כלל רחב על פיו ככלל חוב מזונות אינו בר הפטר.

 

סייג לסייג – מתן הפטר מחוב שאינו בר הפטר

בסעיפים הקטנים של סעיף 175 לחוק, ניתן לראות כי לא מדובר בחובות שמוגנים באופן מלא מהחשש כי יינתן כנגדם הפטר. כך, קובע סעיף קטן (ב), כי בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, ניתן לקבוע כי יחול הפטר על חובות עבר מסוג אלה, בין אם על כל החוב או על חלקו. בדומה, בסעיף קטן (ג) נקבע כי בית המשפט רשאי להורות כי לא יחול הפטר על חוב ישן שמקורו בסעיף 77 לחוק העונשין (חובת פיצויים), ככל שבית המשפט מצא כי הדבר מוצדק לאור מהות העבירה, חומרתה או הנסיבות שלה.

קרי, גם בחובות הייחודיים הללו, שיש להם לכאורה עדיפות על פני אחרים, יכול חייב לקבל הפטר במצבים מסוימים.

 

הפטר – צעד הפיך התלוי בשיקול דעת בית המשפט

ההכרזה כי חוב מסוימים קיבל הפטר, אינה סופית. ישנם מצבים מסוימים שמגדיר החוק, סעיף 176 לחוק, בהם בית המשפט העניק את ההפטר, רשאי לבטלו ובעקבות כך להורות על שינוי בצו השיקום הכלכלי,  ואף להאריך את תקופת התשלומים שהוטלה על החייב. אלו המצבים בהם הכיר החוק:

  • בית המשפט גילה עובדות חדשות שאילו היה יודע עליהן במועד הרלוונטי, הרי שהיה מאריך את תקופת התשלומים של החייב ולא נותן לו הפטר מחובותיו. לעניין זה מפנה החוק לסעיף 163 (ג) – (ה), שם מפורטים מספר מצבים אשר המאפיין המשותף העיקרי שלהם הוא אלמנט של חוסר תום לב/ חוסר שיתוף פעולה של החייב עם הנדרש ממנו מבעלי המקצוע ומהליך חדלות הפירעון.
  • כאשר היחיד לא משתף פעולה או לא מסייע לנאמן או למנהל המיוחד. לחילופין, כאשר החייב הפר תנאי מהותי מאלו הקבועים בצו השיקום הכלכלי שניתן בענייננו.

ניתן לראות, בשני המצבים הנ"ל בית המשפט מבטל את ההפטר שניתן לחייב בעקבות התנהגות לא נאותה מסוג כזה או אחר, כצעד עונשי כלפי החייב.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, מאמר זה דן בקצרה במצבים הייחודיים, בהם בית המשפט יימנע מהטלת הפטר על חוב שיש לחייב, בעקבות אופיו של החוב האמור. עם זאת, למרבה צערם של הנושים, אף חוב אינו מוגן באופן מוחלט מהפטר, שכן לבית המשפט שיקול דעת רחב גם בנוגע ליכולתו לפטור חייב, גם בחובות הייחודיים הללו. בין אם נתקלתם במצב כגון דא בתור נושים או בתור חייבים, נשמח לסייע לכם במקצועיות ומניסיון רב, על מנת למקסם את זכויותיכם בתוך ההליך המורכב הזה. משרדנו זמין לפניות והיוועצות.

צרו קשר עכשיו ואנו נדאג להוציא אתכם לחיים חדשים!

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: