מהו הפטר לאלתר

מאמר זה יעסוק בנושא ספציפי מתחום הליך חדלות הפירעון – הפטר לאלתר. בראשית, המאמר יוסבר רקע כללי לתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי ושלבי ההליך כולו ייסקרו בקצרה.

בהמשך המאמר, תוצג חובת התשלומים שמוטלת על חייב, שהיא המצב ה"רגיל" בהליך חדלות פירעון ולאחר מכן נדון בהפטר לאלתר, החריג לחובת תשלומים במצביו השונים ונבין את משמעותו המשפטית עבור החייב ועבור הנושה. לסיום, יודגש למי מומלץ וראוי להיוועץ בעורך דין במסגרת הליך חדלות הפירעון.

 

רקע – חדלות פירעון ושיקום כלכלי

תחום זה, הקרוי עתה חדלות פירעון ושיקום כלכלי (בעבר היה קרוי פשיטת רגל), הוא ענף במשפט האזרחי שמטרתו להתמודד עם אנשים שיש להם חובות כספיים שגדולים יותר מאשר היכולת כלכלית לשלם את החוב. קרי, החובות של אותו אדם גדולים מסך הנכסים שיש לו. החוק העיקרי שמסדיר את הנושא, הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. החוק החדש, עשה שינוי משמעותי בטרמינולוגיה השונה, אך נעשו גם שינויים פרקטיים. כדאי להכיר, את הליך חדלות הפירעון יכול שיזום החייב (אותה ישות משפטית שיש לה חובות) ויכול שיזמו הנושים (אותם אנשים שיש כלפיהם חוב).

באופן רגיל, חייב (או יחיד, כך הוא לעיתים קרובות מכונה בחוק) שהוכרז כחדל פירעון, יעביר לקופת הנשייה תשלומים חודשיים, על מנת להחזיר את חובותיו לנושים השונים.

מאמר זה יעסוק במושג מהתחום שקרוי הפטר לאלתר, מושג חשוב שחייבים ונושים כאחד צריכים להכיר במקרים המתאימים. הפטר לאלתר עוסק במצב ייחודי, בו מצבו הכלכלי של חייב הוא קשה עד כדי כך שהוא לא יכול להעביר לקופת הנשייה כספים נוספים על אלו הדרושים למחייתו (קרי, אין לו יכולת להעביר תשלום חודשי). מדובר במצב בו החוק מבקש להעדיף להקל עם החייב (ובכך בהכרח לפגוע בנושים) על מנת שהחייב יוכל לשמור על רמת חיים בסיסית ונאותה שלו ושל משפחתו, הכל כפי שיוסבר להלן.

 

הליך חדלות פירעון – שלבי ההליך

על מנת להבין מדוע הפטר לאלתר מהווה חריג לכלל, ראשית עלינו להבין כיצד מתנהל הליך חדלות הפירעון באופן בסיסי. כפי שהוסבר לעיל, ישות משפטית (אדם או תאגיד), יוכרז כחדל פירעון במידה ואין לו היכולת הכלכלית להשיב לנושיו את כלל חובותיו. חייב או נושה יכולים ליזום את הליך חדלות הפירעון. מרגע שאותה ישות משפטית הוכרזה כחדלת פירעון, יהיה על כל מי שטוען שהוא נושה להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי. באופן בסיסי, מבלי להתעכב על החריגים, תביעת החוב חייבת להיות מוגשת תוך 6 חודשים מיום ההכרזה (או הפרסום) על החייב כחדל פירעון.

עוד במקביל לתקופה זו, ייעשו ניסיונות לאתר ולכנס את כלל הנכסים שיש לאותו חייב, על מנת להבין מה שווי נכסיו הכולל. בסיום תקופה זו, ייקבע האחראי על ניהול ההליך (מנהל מיוחד או נאמן) מי מהנושים זכאי לקבל החזר החוב, האם באופן מלא או חלקי ואיפה הוא ממוקם בסדר העדיפות בין הנושים האחרים. כעת, יבחן המנהל או הנאמן מהם דמי המחיה הנאותים הדרושים לחייב ולבני משפחתו, על מנת שיוכלו להתקיים בכבוד בתקופת החזר החוב.

בהתאם לסכום הנדרש למחייה, הנקבע לפי קריטריונים הקבועים בחוק ובתקנות הרלוונטיות, תיקבע חובת תשלומים חודשית, אותה יעביר החייב לקופת הנשייה, במצב רגיל, לתקופה שאורכה כשלוש שנים. כאן, נכנסו החריג הקרוי הפטר לאלתר, כפי שיתואר להלן. בסיום ההליך באופן רגיל, כאשר ישלים החייב את כלל התשלומים שהוטלו עליו, ככל שנותרו בידיו חובות נוספים, הוא יקבל מהם פטור.

 

המצב הרגיל – חובת תשלומים: מהי חובת תשלומים שמוטלת לאחר מתן צו שיקום כלכלי?

סעיף 162 לחוק קובע כי בית המשפט הדן בעניינו של אדם שניתן כנגדו צו פתיחת הליכים, יטיל על היחיד חובת תשלום, שיועבר לקופת הנשייה. את גובה התשלומים יקבעו הגורמים הרלוונטיים בהתאם לכושר ההשתכרות הנוכחי של החייב, לאחר הפחתה של דמי מחייה ממנו. בית המשפט רשאי אף לקבוע במצבים מסוימים כי שיעור התשלום יחושב כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שיוותר בידיו של החייב יהיה גבוה במעט מדמי המחייה, ככל שמצא שהדבר יעודד את היחיד להגדיל הכנסתו.

סעיף 160 לחוק קובע כי כושר השתכרות של היחיד יחושב בהתאם להכנסותיו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, בהתאם לכללים שיקבע השר ובהתאם לנסיבות אישיות של היחיד (למשל, מספר הנפשות בבית, צרכים ייחודיים שיש במשק הבית בעקבות מצב רפואי ייחודי ועוד).

ככלל, תקופת התשלומים של החייב תתפרש על תקופה של שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. עם זאת, בית משפט רשאי במקרים מסוימים לקצר את תקופת התשלומים באופן שמקל עם החייב (בעקבות נסיבות אישיות של החייב) ובמקרים אחרים להאריך את תקופת התשלומים ובכך להחמיר עם החייב (חייב נהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה עם הממונה או הנאמן, הפר את ההגבלות שהוטלו עליו, נוצר לחייב חוב עקב הזנחה משמעותית או התקשרות ששיער החייב שלא יוכל לעמוד בה ומצבים נוספים).

 

מהו הפטר לאלתר?

לאחר שהבנו כיצד המערכת פועלת באופן בסיסי, קרי, תוך הטלת חובת תשלומים חודשית על חייבים, נפנה לדון בחריג שנקרא הפטר לאלתר. סעיף 167 לחוק עוסק בהפטר לאלתר והוא קובע כי בית משפט רשאי שלא להטיל על יחיד חובת תשלומים במסגרת מתן הצו לשיקום כלכלי, מכיוון שכושר ההשתכרות שלו לא עולה על דמי המחיה.

קרי, אם אנו עוסקים בחייב שמצבו הכלכלי קשה עד כדי כך שהשתכרותו אפילו איננה מספיקה לקיום דמי המחיה שלו, הרי שלא תוטל עליו חובת תשלומים ובצו לשיקום כלכלי יורה בית המשפט על הפטר לאלתר. מדובר בהחלטה לא פשוטה עבור בית המשפט, כיוון שהיא פוגעת באופן משמעותי בנושים של החייב. עם זאת, החוק מכיר בכך שיש מצבים בהם אין מנוס מפטור את החייבים, לאור המצב הכלכלי העגום.

לצד זאת יצוין, כי בית המשפט רשאי להורות כי כל נכס שיוקנה ליחיד בשלוש השנים  (ואף לתקופה ממושכת יותר במקרים חריגים) שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי, כולם או חלקם, יועברו לקופת כספי הנשייה.

 

חריג להפטר לאלתר – חייב שאינו תם לב

הסעיף מסתייג וקובע כי לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שכושר ההשתכרות שלו נמוך, אם מתקיים לגביו אחד התנאים המצדיקים את הארכת תקופת התשלומים (קרי, היחיד נוהג באופן מכוון באופן לא ראוי, כפי שפורט לעיל בחובת התשלומים: חייב נהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה עם הממונה או הנמאן, הפר את ההגבלות שהוטלו עליו, נוצר לחייב חוב עקב הזנחה משמעותית או התקשרות ששיער החייב שלא יוכל לעמוד בה ומצבים נוספים). המחוקקים רצו לוודא שחייבים חסרי פרוטה יימנעו מלנצל את העובדה כי הם קיבלו הפטר לאלתר בעקבות מצבם הכלכלי באופן שיגרום להם לנהוג באופן חסר אחריות כלכלית.

 

הפטר לאלתר במסגרת שינוי הצו לשיקום כלכלי

מכיוון שתקופת הצו לשיקום כלכלי אורכת זמן ממושך, לרוב 1-3 שנים, ייתכנו שינויים במצב הכלכלי ובכושר ההשתכרות של החייב. לאור האמור, סעיף 170 לחוק מאפשר לבית המשפט לבצע שינויים בצו השיקום הכלכלי, ככל שהשתנו נסיבות או התגלו עובדות חדשות. כך, אם התרחשה החמרה בכושר ההשתכרות של החייב, יוכל בית המשפט להורות לפתע על הפטר לאלתר של החייב, גם אם עד כה היה רגיל בחובת תשלומים חודשית.

 

מה המשמעות של הפטר לאלתר?

חייב שסיים את תקופת התשלומים הקבועה לו, או שניתן לו הפטר לאלתר, יהא החייב (והוא בלבד) פטור מחובות העבר שלו שלא ניתן לפרוע מהכספים שהצטברו בקופת הנשייה. קרי, ככל שניתן הפטר לאלתר לחייב (ולא היה שינוי צו לאור מעשה בחוסר תום לב מצדו), הרי שהוא יהא פטור מיתרת החובות שלא יכול היה לשלם מתוך קופת הנשייה.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, מצב של הפטר לאלתר הוא חריג להליך של חדלות הפירעון, אך ניתן להיתקל בו לעיתים לא רחוקות, אצל חייבים שמצבם הכלכלי בכי רע. ההיכרות עם הנושא חשובה הן לחייב (שיכיר את זכויותיו) והן לנושה, שעלול להיפגע באופן משמעותי בעקבות קיומו של מצב זה. באם אתם מתמודדים עם הליך חדלות פירעון, בין אם כנושים ובין אם כחייבים, אנו ממליצים להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי ומתאים (עורך דין מחיקת חובות), כדאי למקסם את זכויותיכם ככל הניתן בתוך ההליך. משרדנו ישמח לסייע לכם.

מהו הפטר לאלתר
מהו הפטר לאלתר
לשיתוף המאמר:

לייעוץ עם עו"ד דניאל ינובסקי מלאו טופס עכשיו:

4.9
מבוסס על 185 ביקורות
כתוב לנו ביקורת ב
Google user
עו"ד מקצועי, סובלני והכי חשוב אמין
js_loader

אודות המחבר:
עורך דין דניאל ינובסקי

בוגר LL.B בקריה האקדמית אונו בשנת 2007. תחומי ההתמחות של משרד עורכי דין דניאל ינובסקי – חדלות פירעון לרבות אכיפת חיובים, מחיקה וגביית חובות (הוצאה לפועל), פשיטות רגל – חדלות פירעון והסדרי חוב.
למידע נוסף

לקבלת ייעוץ משפטי
חייגו עכשיו!

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 185 ביקורות
js_loader