פתיחת הליך חדלות פירעון

תוכן העמוד:

חדלות פירעון הוא הליך מורכב לחייבים רבים שנמצאים ממילא במצב כלכלי ואישי קשה. יחד עם זאת, להליך החדש בחוק ישנם כמה יתרונות מוצלחים וביניהם אופן פתיחת הליך חדלות פירעון, שמסתמן כפעולה ביורוקרטית פשוטה וידידותית הרבה יותר מזו שאפיינה פשיטות הרגל.

במאמר הבא תמצאו את כל המידע לגבי פתיחת הליכי חדלות פירעון:

  • מהם הקריטריונים לפתיחת ההליך?
  • כיצד הוא מתנהל?
  • ואיך בכלל מגישים את הבקשה?

 

מה קובע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

בתאריך 15.9.2019, נכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (התשע"ח – 2018). חוק זה מבטל את פקודת פשיטת הרגל שהייתה נהוגה עד כה וקובע דרכי פעולה והתנהלות חדשים לסוגיית חדלות הפירעון. ההליך מתייחס להסדרת חובותיהם של אנשים פרטיים, אם כי במסגרת הוראות הדין, גם נושים ותאגידים יוכלו להשתמש בהליך כדי להסדיר את ענייניהם.

בבסיס החוק עומדות שלוש מטרות מרכזיות:

  1. להביא את החייבים לכדי שיקום כלכלי – הענקת האפשרות לפתוח פרק כלכלי חדש בחייהם.
  2. לפרוע כמה שיותר מהחובות שצבר החייב לנושים
  3. לקדם את שילובו של החייב היחיד מחדש, בעולם הכלכלי.

 

מי יכול לדרוש בפתיחת הליך חדלות פירעון?

בהליך חדלות הפירעון לוקחים חלק מספר בעלי תפקידים. שלא כמו בהליך פשיטת הרגל, שנוהל מטעם בתי המשפט ונאכף על ידי הוצאה לפועל, בתהליך זה ינוהלו תיקים על פי סכום חובותיו של החייב:

חוב של מתחת ל-150,000 ש"ח יועבר אוטומטית לטיפול בלשכת ההוצאה לפועל בהתאם למקום מגוריו של החייב.

חוב של מעל ל-150,000 ₪ יועבר אוטומטית לטיפול בבית משפט שלום בהתאם למקום מגוריו של החייב.

במקרה של חברה או תאגיד המבקשים לפתוח בהליך חדלות פירעון, עומד הסף על 250,000 ₪ כאשר הטיפול מועבר אוטומטית לבית המשפט המחוזי.

 

קריטריונים להגשת בקשה לפתיחת ההליך חדלות פירעון

החוק מעמיד כמה קריטריונים להגשת בקשה לפתיחת ההליך, הנקראת "בקשה לפתיחת הליכים":

  • אדם פרטי, עוסק פטור או עוסק מורשה, שחובותיו הצטברו לסכום כולל של למעלה מ-50,000 ₪.
  • מרכז חייו של המבקש נמצא בישראל והוא מתגורר בה כעת, או התגורר בה במהלך 6 חודשים שקדמו להגשת הבקשה.
  • לחייב ישנו עסק או עסקים בישראל ונכסים מכל סוג שהוא ושילם את אגרת הבקשה לצו פתיחת הליכים בסך 1,600 ₪.

עם יציאת החוק, דובר רבות על הסכום הגבוה שכרוך בהגשת הבקשה. אם לחייב אין יכולת כלכלית לעמוד בתשלום זה והוא זכאי לסיוע משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ניתן לפטור אותו מתשלום במעמד הגשת הבקשה ולגבות את התשלום מקופת הנשייה, לאורך ההליך.

 

איך זה מתבצע בפועל?

שלב 1 בהליך חדלות פירעון

מיד לאחר הגשת הבקשה המקוונת באתר הכונס הרשמי, תתקבל הודעת אישור ולאחריה עדכון לגבי ניתוב התיק לגורם המתאים (ההודעות ישלחו לכתובת המייל שתמולא בטופס הבקשה).

בשלב הבא (תוך 30 ימים) יתקבל מטעם בית המשפט אישור לגבי פתיחת ההליך ויינתן צו פתיחת הליכים, שמטרתו היא להצהיר באופן רשמי על כניסתו של החייב להליך חדלות הפירעון.

מרגע זה ואילך, יוקפאו כל ההליכים נגד החייב ותיכנס לתוקפה חובת תשלום חודשית הכוללת את סך התשלום החודשי ואת פרק הזמן שבו יש לשלם אותה, את חובת הדיווח על הכנסות והוצאות וסנקציות נוספות שעליהן נפרט בפסקה הבאה.

 

שלב 2 בהליך חדלות פירעון

בין מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלה תקופה הנקראת "תקופת ביניים". זוהי תקופה של כ-9 חודשים, שבה החייב מוכרח לעמוד בחובותיו ובמגבלות שהוטלו עליו, לשתף פעולה עם כל הגורמים בתהליך ולפעול על פי החלטותיהם והחלטות בית המשפט.

חצי השנה הראשונה היא הזמן שבו הנושים יגישו תביעות חוב פתוחות דרך הנאמן. על הנאמן לערוך בירור מקיף לגבי כל הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון, להשלים פרטים לגבי החייב, לברר על נכסים שמהם יהיה אפשר לפרוע את חובו ולדווח לממונה על התנהלות החייב ועל הממצאים שחשף.

בסיום בדיקות תביעות החוב שהוגשו, יסווגו הבקשות ותגובש תוכנית לשיקום כלכלי, שאותה הנאמן יגיש לבית המשפט.

חשוב לציין: הנאמן הוא הגורם האחראי ליישום הליכי חדלות הפירעון ועליו לוודא שהחייב עומד בכל ההתחייבויות שלו, במקביל לשמירת האינטרסים של הנושים בקבלת הכספים ותקינות התהליך כולו. הנאמן הוא עורך דין או רואה חשבון פרטי, שעבר תהליך סינון קפדני על פי נהלים מיוחדים ובסמכותו גם להפעיל סנקציות פליליות אם החייב יפר את ההתחייבויות שלו.

לאחר הגשת דוח הנאמן והמלצת הממונה יתקיים דיון בבית המשפט, שמטרתו להחליט לגבי צו לשיקום כלכלי. ההמלצות שהוגשו כוללות את תנאי התוכנית לשיקום כלכלי ולכן הדיון ייערך במעמד הצדדים וכל בעלי העניין.

בית המשפט יוכל לאשר את מתן הצו או לבטל את ההליך ולהוסיף הוראות ותנאים משלו לתוכנית השיקום. הצו יגדיר את החובות שמהם החייב יקבל פטור בסיום ההליך. במצב שבו בית המשפט מוצא שיכולת ההשתכרות של החייב איננה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים ואין למעשה תועלת בהמשך ניהול ההליך, הוא יוכל להעניק הפטר לאלתר, ללא תוכנית לשיקום כלכלי.

אם חלילה זיהה בית המשפט, הנאמן או הממונה חוסר שיתוף פעולה, ניצול לרעה או הפרת מגבלות מטעם החייב, הוא יוכל להורות על ביטול הצו ועל הטיפול בנכסים שכבר הצטברו בקופת הנשייה. כמו כן, לא יינתן לחייב כל פטור מחובות העבר שלו.

 

שלב 3 בהליך חדלות פירעון

מהרגע שניתן צו לשיקום כלכלי, תיכנס לתוקפה תקופת השיקום הכלכלי שתימשך כשלוש שנים. זוהי התקופה שבה על החייב לשלם  את הסכום שנפסק, לסייע במימוש כל נכס שהוחלט לממש לטובת פירעון חובותיו ולעמוד בכל תנאי שנקבע לו. הנאמן יוודא שכל תנאי התוכנית מתקיימים בהתאם להוראות והנהלים וידווח באופן תקופתי לממונה. אם יתקבל דיווח שבו הנאמן מעיד כי החייב לא עומד בתנאי התוכנית, הממונה ישקול אם להגיש בקשת ביטול לצו פתיחת ההליכים, כך שההליך עצמו יבוטל.

רק כאשר הממונה יאשר שהחייב עמד בכל תנאי התוכנית לשיקום כלכלי וביצע את חובותיו כשורה, יוכל לקבל הפטר ויהיה רשאי לפתוח פרק נקי וחדש בחייו הכלכליים.

 

קיצור והארכת תקופת השיקום הכלכלי

במקרים מסוימים, בית המשפט יורה לקצר את תקופת השיקום או להאריך אותה. הסיבות להארכת תקופת השיקום שבה חלים החזרים הן כתוצאה מ:

  • חוסר שיתוף פעולה,
  • הפרת מגבלות,
  • יצירת חובות נוספים שמקורם בהתנהלות לקויה,
  • הזנחת הטיפול או הזנחת ההתנהלות הכלכלית שלא מתום לב,
  • ביצוע פעולות אישיות להעדפת נושים או פעולות שגורעות מנכסים בקופת הנשייה, או כאשר החייב כבר קיבל צו לפתיחת הליכים במהלך 7 השנים שקדמו לתחילת ההליך הנוכחי.

בית המשפט רשאי תמיד להפעיל שיקול דעת לגבי התקופה המדויקת, כדי לאזן בין זכויות הנושים לבין זכותו של החייב להשתקמות כלכלית. במקרים מיוחדים, כאשר החייב ביצע מעשה בנסיבות חמורות שגרם להארכת התקופה, יכול בית המשפט לקבוע תקופת שיקום שאיננה קצובה בזמן.

 

השלכות שחשוב להכיר: הסנקציות הנלוות לפתיחת ההליך

כאשר ניתן צו פתיחת הליכים ובו נקבעת חובת התשלום החודשית, חלות מאותו הרגע ועד לקבלת ההפטר סנקציות מסוימות על החייב וביניהן עיכוב יציאה מן הארץ ולעתים גם הגבלת חשבון הבנק. אם יידרש לכך, החייב יצטרך להגיע לבירור במשרד הנאמן או בלשכת ההוצאה לפועל ולפרט כיצד נקלע למצבו הכלכלי.

במעמד הבירור ייבדקו כל הנסיבות שבגינן נקלע החייב למצב זה ויושלמו פרטים נוספים שיעזרו לקבל ממנו תמונה רחבה ככל האפשר על התנהלות החייב. אם יתברר שהחייב נקלע למצבו שלא מתום לב, עשויות לפעול כנגדו גם סנקציות פליליות לרבות קנסות ועונשי מאסר.

כחלק מהשיקום הכלכלי, יוגש לבית המשפט מתווה לשיקומו של החייב ובו המלצה על תוכנית התשלומים (גובה הסכום החודשי ומשך זמן התשלומים), אופציה למימוש נכסיו של החייב לצורך פירעון החובות ותנאים לקבלת ההפטר בסופו של ההליך. במסגרת התוכנית, הממונה יוכל להורות לחייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

 

הגורמים שמולם מנוהל הליך חדלות הפירעון

רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל) – כשחובותיו של החייב נמוכים מסך כולל של 150,455 ₪, ההליך ינוהל בלשכת ההוצאה לפועל השייכת למחוז שבו החייב מתגורר או מנהל את עסקיו. אם אין מחוז, ההליך יועבר למחוז ירושלים.

רשם ההוצאה לפועל יפקח על ההליך וידאג להתחיל לגבש את הסדר התשלומים בין החייב לנושים שלו. הרשם יכול להעביר את ניהול ההליך לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בבית משפט השלום.

 

הממונה

פתיחת הליכי חדלות פירעון שבהם היקף החובות גבוה מ-150,455 ₪, ינוהל על ידי ממונה בבית משפט השלום, שם גם יינתן צו לפתיחת הליכים. בקשות ביניים לאורך ההליך מוכרעות על ידי הממונה (לאור סמכויותיו בחוק) והוא יכריע גם אם מתגלעים סכסוכים לאורך תקופת ההחזר.

 

בית משפט השלום

חובות בסך של 150,455 ₪ ומעלה יתנהלו בבית משפט השלום במחוז השייך לכתובתו של החייב, או בהתאם למחוז שבו מנוהלים עסקיו או נמצאים נכסיו. אם אין מחוז, ההליך יועבר למחוז ירושלים (בית משפט השלום בירושלים).

 

בית המשפט המחוזי

כל הליכי פשיטת הרגל שנפתחו טרם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, יועברו לניהולם של בתי המשפט המחוזיים. בבתי משפט אלה יתקיימו גם הליכים רלוונטיים לתאגידים וחברות המבקשים להכריז על חדלות פירעונם.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון לנושים

אם נושה מעוניין להגיש בקשה להליכי חדלות פירעון נגד חייב מסוים, הוא יוכל לעשות זאת ללא שום תנאי לגבי גובה החוב, אך עליו להגיש את הבקשה לבית המשפט עצמו.

על הנושה להגיש העתק של הבקשה לממונה באופן מקוון. ניתן לאתר ולקבל מידע על תיקי חדלות פירעון דרך המערכת.

אם הבקשה מטעם הנושה איננה הוגנת ו/או ישרה (הגשה בחוסר תום לב), היא תביא ליטול ההליכים, לחיוב בהוצאות ולעתים גם לענישה פלילית.

בנוסף, גם היועץ המשפטי לממשלה הוא בר סמכות להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון.

 

יש לכם שאלות נוספות?

תוכלו לקבל מאיתנו מידע מקיף, ליווי והכוונה מלאים לגבי הליך חדלות הפירעון. פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: