הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הליך שבו המדינה מסייעת לחייב לצאת מחובותיו ולפתוח דף נקי. כחלק מהרצון לאפשר לחייב להשתקם באופן מלא, המדינה תורה על הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כל הפרטים במאמר.

מאמר זה יעסוק בהליך שמתרחש בראשיתו של הליך חדלות הפירעון, והוא הקפאת ההליכים המשפטיים כנגד חייב – בין אם תאגיד או אדם פרטי. בראשית המאמר יינתן מבוא כללי על נושא חדלות הפירעון, יוצג ההליך על "רגל אחת" ולאחר מכן המאמר יתמקד בהקפאת הליכים המשפטיים בהתאם לחייבים השונים: אדם יחיד, תאגיד או צדדים שלישים הקשורים לתאגיד. 

בסיום המאמר יוצגו מספר דגשים נוספים הקשורים בנושא הקפאת הליכים ולבסוף תינתן המלצתנו להיוועצות עם עורך דין מתמחה בתחום.

 

רקע כללי

עד שנת 2019, דבר החקיקה שהסדיר את התחום הנ"ל, חדלות הפירעון (שבעברו היה קרוי הליך פשיטת רגל), היה פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. החל משנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדש בתחום, הקרוי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ששינה הן טרמינולוגיה בתחום והן נושאים מהותיים. בחוק החדש המסדיר את הנושא, ניתקל לעיתים קרובות במושג חייב, שהוא הכינוי הרשמי לבעל החוב (שלעיתים קרובות ייקרא בחוק "יחיד") והן במושג נושה, שהוא הישות המשפטית (בין אם אדם פרטי או תאגיד) שיש לחייב חוב כלפיו.

הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדלות פירעון מוגדרת בחוק כך: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

מאמר זה יעסוק במושג הקרוי הקפאת הליכים – כאשר החוק עוסק בסוגיות ההליכים המשפטיים הן בעניינם של יחידים, של תאגידים וגם של צדדים שלישיים הקשורים לתאגידים, כפי שיפורט להלן.

 

מהו הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הליך אשר מטרתו היא לסייע לתאגיד או לאדם פרטי שנקלעו לחובות עמוקים לצאת מחובותיהם. למעשה, הליך חדלות פירעון מחליף את הליך פשיטת הרגל אשר נכנס לתוקפו עוד בטרם הקמת המדינה וכבר לא מייצג נאמנה את יחסה של המדינה לחייבים.

עם השנים, פשיטת רגל נהייתה מונח טעון מאוד אשר מעורר קונוטציות שליליות ומוניטין רע בקרב אלו שנאלצו לפשוט רגל. לכן, המדינה בחרה להחליף את המושג 'פשיטת רגל' ב'חדלות פירעון' באמצעות חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר מסדיר את כל דיני חדלות הפירעון בשלמותם.

לפי חוק זה, אדם או תאגיד שמצויים במצב של חדלות פירעון יוכלו לקבל מהמדינה סיוע שוטף, לרוב מחיקת חובות, על מנת שיוכלו לפתוח דף חדש. כפי שניתן להניח, לא כל החובות יאפשרו סיוע מהמדינה, אלא רק אלו שעונים על ההגדרה המופיעה בסעיף השני של חוק חדלות פירעון –

"חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

כלומר, רק כאשר חייב אינו יכול עוד לפרוע את חובותיו, המדינה תחשיב אותו כחדל פירעון שיכול להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

 

כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי עבור חייב יחיד?

שלב ראשון – הגשת בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון

על החייב לעמוד באחד משני התנאים הבאים על מנת שיוכל להגיש בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון –

  1. מרכז חייו של החייב מצוי בישראל בזמן מועד הגשת הבקשה או בחצי שנה שקדמה לה.
  2. לחייב היו נכסים או עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה.

 

את הבקשה יש להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לרשות ההוצאה לפועל, בהתאם לגובה חובותיו של החייב –

  • אם החובות גבוהים מ- 150,455 ₪ – יש להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
  • אם החובות נמוכים מ- 150,455 ₪ – יש להגיש את הבקשה לרשות ההוצאה לפועל.

 

שלב שני – פתיחה בהליך חדלות פירעון

לאחר שבקשתו של החייב נקלטה, תיבחן זכאותו להליך חדלות פירעון באמצעות בחינה של מצבו הכלכלי. החייב יידרש להמציא את כל המסמכים הרלוונטיים אשר יתבקשו ממנו, ובתום החודש בו תיעשה הבחינה יקבל החייב תשובה חיובית או שלילית. אם יקבל צו לפתיחה בהליך חדלות פירעון, הוא יקבל הוראות מדויקות בנוגע לחובות שעליו לעמוד בהן על מנת להמשיך בהליך.

 

שלב שלישי – שלב ביניים

שלב זה נמשך עשרה חודשים, ובו מתבקש החייב לעמוד בכל החובות שהוטלו עליו. חובות אלו נועדו לבחון את מסירותו להליך ואת יכולתו לעמוד בהגבלות נוקשות החיוניות לשיקומו בכלכלי, כמו צו איסור יציאה מהארץ, הגדרתו כלקוח מיוחד בבנק, הטלת חובת תשלומים חודשים וכו'.

בשלב זה, יוקפאו כל ההליכים המשפטיים שעומדים מול החייב, על מנת לאפשר לו שיקום אמיתי.

לצד בחינת מסירותו של החייב, הסמכות הממונה על החייב תמנה נאמן אשר יבנה מתווה לשיקום כלכלי, ויגבש מסקנות וממצאים באשר לכדאיות של הענקת צו שיקום כלכלי לחייב בהתאם לעמידתו במחויבויותיו, הנסיבות שבגינן הגיע למצבו הכלכלי וכן הלאה.

 

שלב רביעי – דיון למתן צו שיקום כלכלי

לאחר שהסמכות שממונה על החייב (רשות ההוצאה לפועל או הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי) קיבלו את המלצותיו ומסקנותיו של הנאמן הם ידונו בשאלת מתן הצו לשיקום כלכלי.

במידה ויבחרו להעניק את הצו, הוא יכלול מתווה לשיקום כלכלי ופירוט של כל ההגבלות שהחייב צריך לעמוד בהן.

 

שלב חמישי – תקופת שיקום כלכלי

אם החייב יעמוד בכל חובותיו במשך שלוש שנים, הוא יקבל פטור מתשלום חובותיו באופן מלא או חלקי, ויוכל לפתוח דף חלק ונטול חובות.

 

כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון עבור חייב שהוא תאגיד?

שלב ראשון – הגשת בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון

תאגיד שמצוי בחובות ומעוניין לפתוח בהליך חדלות פירעון צריך להגיש בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון לבית המשפט המחוזי. תוך 24 שעות עליו להמציא העתק לבקשה ולהגיש אותה בצורה מקוונת לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

שלב שני – דיון בבית המשפט המחוזי באשר לקבלת הבקשה

כשלב שני יתנהל בבית המשפט המחוזי דיון באשר לקבלת הבקשה או לדחייתה. במידה שהוחלט לקבל את הבקשה, בית המשפט יכול לבחור באחת משלוש האפשרויות הבאות –

  1. פסיקת צו לשיקום כלכלי, אשר במסגרתו ישוקם התאגיד בליוויו של בית המשפט. צו השיקום יינתן רק במקרה בו בית המשפט מאמין כי יש אפשרות סבירה כי התאגיד ישתקם ויצליח להחזיר חלק מחובותיו לנושים שלו.
  2. פסיקת צו לפירוק תאגיד, אשר במסגרתו יחוסל התאגיד לחלוטין בשל חוסר יכולתו להשתקם כלכלית.
  3. הפעלה זמנית של שלושים יום, במקרה בו לבית המשפט אין מספיק מידע על מנת להחליט על פירוק או שיקום. במקרה כזה, בית המשפט ימנה נאמן נוסף על מנת לאסוף עוד מידע בנושא לקראת הדיון הבא.

 

שלב שלישי – שיקום או פירוק התאגיד

שיקום התאגיד על מנת לשקם את התאגיד, בית המשפט ימנה נאמן שיבנה מתווה לשיקום כלכלי. הנאמן יציג את המתווה בפני הנושים של התאגיד, כאשר בו זמנית יוקפאו כל ההליכים המשפטיים שעומדים מול התאגיד.

כאשר הנאמן או התאגיד מגיעים למסקנה כי השיקום הסתיים ובית המשפט מסכים עמם, התהליך כולו יסתיים באופן רשמי.

פירוק התאגיד הנאמן שמונה על ידי בית המשפט יעריך את כל נכסי התאגיד, ובהתאם לשווים יחלק אותם בין הנושים כך שיוכל לחסל את התאגיד ולמחוק את רישומו מרשם החברות.

 

מתי יינתן צו הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

מהרגע שבו הוכרז כי החייב, בין אם הוא תאגיד או אדם פרטי, נמצא במסגרת הליכי חדלות פירעון, כל ההליכים המשפטיים שכנגדו יוקפאו, על מנת לאפשר לו להשתקם כלכלית, שהרי הוא אינו יכול עוד לפרוע את חובותיו. בין היתר, יוקפאו הליכי עיקול, הליכי שיעבוד ומימוש נכסים, הליכי גבייה, פירעון וכן הלאה.

עם זאת, חשוב לדעת שיש חריגים בהם לא יינתן צו הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמו בהליכים מנהליים או פליליים אשר ממשיכים להתקיים כרגיל, או מקרים חריגים שבית המשפט אישר לנהל הליך משפטי כנגד החייב בשל נסיבות מיוחדות. למשל, ברוב המקרים אדם שצריך לשלם מזונות לא יקבל פטור מחובה זו גם אם הוא מצוי בהליך חדלות פירעון.

משרד עורכי הדין ינובסקי מיסקביץ' מתמחה בדיני חדלות פירעון, וישמח לעמוד לשירותכם על מנת להעניק ייעוץ משפטי בנושא וללוות אתכם לאורך כל הדרך.

 

סקירה מהירה של הליך חדלות פירעון ושלביו השונים

כאשר ישנו מצב שבו ישות משפטית, אדם פרטי או תאגיד שנמצאו לא מסוגלים לספק לנושים את כלל החובות, יינקט הליך חדלות פירעון כלפיהם (בין אם ביוזמת החייב עצמו ובין אם ביוזמת הנושים). ככל שבית המשפט ראה שיש ראיות לכאורה כי החייב חדל פירעון, הוא יכריז על מתן צו פתיחת הליכים כנגד החייב.

אחד הצעדים הראשונים הננקטים במסגרת הצו, הוא הקפאת כלל ההליכים המשפטיים כנגד החייב (עם הסתייגויות שיוצגו להלן). בהמשך, על כל נושה אשר אותה ישות משפטית חייבת לו כסף, להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי כדי שיוכל לנסות. בחודשים שלאחר מתן הצו, כונס הנכסים הרשמי המטפל בתיק, יהיה עסוק בקליטה של כלל תביעות החוב שיתקבלו ואז יעביר את הטיפול בהליך לנאמן או למנהל  מיוחד שימונה על ידי בית המשפט.

ככלל, יצוין כי את תביעת החוב הנושה יידרש להגיש תוך 6 חודשים מיום מתן צו פתיחת ההליכים (או מיום פרסומו) על מנת שיהיה לו סיכויי לקבלת החזר החוב. לאחר שהמנהל המיוחד או הנאמן קיבצו את כלל הנכסים שיש ברשות אותו חייב, ייקבע סדר עדיפות הנושים.בשלב זה, יודיע האחראי לכל נושה מה עלה בדבר תביעת החוב שלו: האם התביעה נדחתה, התקבלה באופן חלקי או התקבלה באופן חלקי. בסיום כלל ההליכים, יקבל הנושה את הדיבידנד לו הוא זכאי מכספי החייב, בהתאם להחלטות שהתקבלו על ידי הנאמן או המנהל המיוחד.

 

הקפאת הליכים כנגד חייב – אדם פרטי

אחת הפעולות הראשונות שנעשות כנגד חייב שניתן בעניינו צו פתיחת הליכים, היא הקפאת ההליכים המשפטיים בעניינו. סעיף 121(3) לחוק קובע כי חייב שנמצא בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוקפאו ההליכים המשפטיים כנגדו. ההוראות הנוגעות להקפאת הליכים במקרה של תאגיד חדל פירעון, יחולו בשינויים המחויבים והנדרשים גם על חייב שהוא אדם פרטי. כל הפרטים יוצגו להלן.

עוד נקבע שככל שהוטלו על החייב הגבלות במסגרת הליכי הגבייה, ההגבלות בטלות.

 

הקפאת הליכים נגד תאגיד

מרגע שהוכרז כי הוקפאו הליכים כנגד תאגיד, יחולו הכללים הבאים:

הליכי גבייה

לא ניתן יהיה לפתוח הליכי גבייה נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו. הליך גבייה שהושלם, ייחשב כך: לגבי נכסים, כאשר התקבלה מלוא התמורה בעד מכירתם ולגבי עיקול חוב, בתשלום מלוא החוב לנושה.

 

מימוש נכסים

תאגידים רבים משעבדים נכסים בשעבוד צד במהלך חייהם התקינים. מרגע שנעשתה הקפאת הליכים, כל נכס שנועד להבטיח פירעון החברה, יהיה כפוף למגבלות והורואת הקבועות בחוק, בין אם מדובר בנושים רגילים או מיוחדים. קרי, לא ייעשה שעבוד אוטומטי של הנכס למי שהוא לכאורה בעליו החוקי בעת קיומו של חוב.

 

צדדים שלישיים

נכס שנמצא בנכסי קופת הנשייה לא יהיה ניתן לשעבדו כדי להבטיח פירעון החוב לנושה מסוים ולא ניתן יהיה לבצע פעולה בנכס כלפי צדדים שלישיים.

 

הטלת עיקול

לא ניתן יהיה להטיל עיקול על כל נכסים המצויים בנכסי הנשייה ועיקול שהוטל על נכס לפני מתן הצו פתיחת הליכים (למעט חריגים) יהא בטל.

 

הליך משפטי

לא ניתן  יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד התאגיד, אלא אם בית המשפט שנתן את צו פתיחת ההליכים ניתן אישורו לכך. בית המשפט יאשר זאת בהתקיים טעמים מיוחדים, הנוגעים למורכבות ההליך, טבעו או ניהולו, באופן שראוי לנהל את ההליך המפשטי בנפרד מהליך חדלות הפירעון.

יצוין כי ממועד מתן הצו פתיחת הליכים, לא יתווספו לחובות עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה, על אלו שהיו קיימים במועד מתן הצו.

 

הליכים פליליים ומנהליים – הערה

הקפאת ההליכים לא תחול על הליכים פליליים או מנהליים שקיימים כנגד התאגיד, למעט הליכי גבייה (לכלל זה חריג מסוים הקשור בעיצומים כספיים).

 

הקפאת הליכים נגד אדם שלישי כאשר ניתן צו כנגד תאגיד

ככלל, הקפאת ההליכים תחול רק על הליכים שנפתחו/ נועד להיפתח כנגד התאגיד, אך בית המשפט רשאי בנסיבות מסוימות להקפיא הליכים גם כנגד צדדים שלישיים או כנגד נושא משרה בתאגיד כאשר: הקפאת ההליכים כנגד אותו אדם חיונית לשם שיקום התאגיד, ההליכים כנגד אותו אדם שלישי נובע מפעילותו בתאגיד או מחובות בהם חב התאגיד.

 

סמכויות כלליות של בית המשפט בעניין הקפאת הליכים

הקפאת הליכים כסעד זמני במסגרת בקשת נושה

ישנם מצבים בהם הנושה הוא שמגיש לבית משפט בקשה להכריז על חייב (תאגיד או יחיד) כחדל פירעון. במסגרת בקשה זו, רשאי הנושה להגיש במקביל לפתיחת ההליך בקשה למתן סעד זמני של הקפאת הליכים – על מנת לנסות ולהבטיח הברחת נכסים על ידי החייב. קרי, יכול ויינתן צו הקפאת הליכים כנגד חייב עוד בטרם הוא הוכרז באופן רשמי כחדל פירעון.

 

סמכות כללית של בית המשפט לדון בהליכים

בית המשפט שדן  בצו השיקום הכלכלי של החייב (תאגיד או יחיד) רשאי להורות כי הליכים משפטיים אחרים בעניינו של החייב יועברו אליו.

 

סיכום

כפי שעולה מהמאמר, תחום חדלות הפירעון בכלל והקפאת ההליכים בפרט, הם נושאים מורכבים וחשובים, אשר עברו בשנים האחרונות שינויים שנדרש להכיר. לאורך החיים אזרחים רבים ייתקלו בהתמודדות עם הליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בין אם כנושים או כחייבים. מורכב להתמודד בכל אחת מן העמדות הללו. לאור המורכבות הזו, אנו ממליצים בחום להיוועץ עם עורך דין שמתמחה בתחום חדלות הפירעון ומכיר את התמורות והשינויים שנעשו בתקופה האחרונה. היוועצות עם עורך דין תסייע לכם לקבל את התוצאות הטובות ביורת עבורכם, בין אם מדובר בחייב או נושה. אל תהססו לפנות למשרדנו, נסייע לכם במקצועיות ומסירות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
תוכן העמוד:
עיקול משכורת

במסגרת הליכי הוצאה לפועל,  החוק מקנה אפשרות להפעלת לחץ על חייבים, שמתחמקים מתשלום חובותיהם, באמצעות עיקול משכורת, עיקול חשבון בנק, הגבלת חידוש רישיון נהיגה, צו

קרא עוד »
הוצאה לפועל מזונות 

דמי המזונות הם חלק חשוב בשיקומה של האישה והילדים לאחר הליך הגירושין. בהתאם לכך, רשות ההוצאה לפועל אינה מקנה לעיתים קרובות פטור מחובת תשלום זו,

קרא עוד »
דילוג לתוכן