חדלות פירעון חוצת גבולות: אתגרי שיפוט ושיתוף פעולה בינלאומי

בנוף העסקי הגלובלי של היום, הליכי חדלות פירעון בינלאומיים הפכו רלוונטיים אך מורכבים מתמיד. הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל בישראל, שהתחוללה עם כניסת חוק חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי לתוקף בספטמבר 2019, מציעה מענה חיוני להתמודדות עם הקשיים הנלווים אל חדלות פירעון חוצת גבולות: אתגרי שיפוט ושיתוף פעולה בינלאומי. בין אם אתם חייבים, נושים או גורם אחר המושפע מהסוגיות המורכבות הללו, מאמר זה יסייע לכם בהבנת ההיבטים המרכזיים של החוק החדש ויבהיר את האופן שבו הוא עשוי להשפיע עליכם.

חדלות פירעון חוצת גבולות: אתגרי שיפוט ושיתוף פעולה בינלאומי בעקבות הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל

חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי שנחקק בשנת 2018, ונכנס לתוקפו ב- 15 לספטמבר 2019, מציע פתרונות לאתגרים משפטיים ארוכי שנים, הנובעים ממקרים של חדלות פירעון חוצת גבולות. חקיקה חדשה זו כוללת סעיף ייעודי שמטרתו לייעל את ניהולם של הליכי חדלות פירעון בינלאומיים מורכבים, במיוחד אלה הכוללים חייבים חדלי פירעון עם נכסים במספר מדינות או נושים הפרוסים על פני מדינות שונות.

בעולם של היום, גבולות המדינה אינם מעכבים עוד את יצירתם של מבנים תאגידיים המסוגלים לייצר הון לפעילותם במדינות שונות, בין אם באמצעים ישירים ובין אם באמצעות שרשראות מימון מורכבות. אבולוציה אורגנית זו גורמת יותר ויותר לכך שנכסי תאגידים חסרים קיום עצמאי מובהק. לאור זאת, במקרים רבים, בתי משפט המטפלים בענייני חדלות פירעון, סברו כי זה יהיה נבון שחברות המפזרות את אחזקותיהן או הרישומים שלהן על פני מדינות שונות, יטופלו בבית משפט בינלאומי לחדלות פירעון, עם סמכות שיפוט עולמית מקיפה. גישה זו שואפת לחסל את הסיבוכים הפוטנציאליים הקשורים למערכות החזקות מורכבות, שעלולים להפריע לאכיפה יעילה.

בהיעדר מסגרת משפטית גלובלית לטיפול במקרי חדלות פירעון בין-מדינתיים, חוק חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, חותר לתת מענה לאתגרים משפטיים מסוימים שצצו במהלך השנים בעקבות מקרי חדלות פירעון חוצי גבולות. במסגרת חקיקה זו, סעיפים ייעודיים (סעיפים 293 – 317) נכתבו כדי להקל על טיפול יעיל יותר בהליכי חדלות פירעון בעלי ממדים בינלאומיים, במיוחד כאשר החייב חדל הפירעון מחזיק בנכסים במספר מדינות או כאשר הנושים פזורים בין מדינות שונות.

החלק בחוק החדש הנוגע להליכי חדלות פירעון בעלי השפעה בינלאומית, שואב את יסודו מחוק מודל שגובש על ידי ועדת האו"ם לחוק הסחר הבינלאומי (UNCITRAL). חוק מודל זה אומץ ב-42 מדינות ברחבי העולם, כולל מדינות בולטות כגון ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, יפן וקנדה.

באילו נסיבות הליכי חדלות פירעון יטופלו ברמה הבינלאומית?

ההוראות במסגרת החוק החדש רלוונטיות בתרחישים הבאים:

  1. כשרשות מוסמכת בשטח שיפוט זר או פקיד זר מבקשים סיוע מן הרשות המוסמכת במדינת ישראל או מהנאמן שמונה על פי הדין הישראלי בקשר עם הליך חדלות פירעון זר.
  2. כשהרשות המוסמכת במדינת ישראל או הנאמן זקוקים לסיוע מרשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד בחו"ל ביחס להליכי חדלות פירעון המתנהלים במדינת ישראל.
  3. כאשר הליכי חדלות פירעון זרים והליכי חדלות הפירעון בישראל מתקיימים במקביל לגבי אותו החייב, או כאשר מספר הליכי חוץ מערבים את אותו חייב בו-זמנית.
  4. כאשר נושים או בעלי עניין שונים במדינה זרה או פקיד זר מביעים עניין להתחיל בהליכי חדלות פירעון בתוך ישראל או לשמש כצד בהליכים כאלה.

 

על הליכים זרים עיקריים מול הליכים זרים משניים – במה מדובר, כיצד הם מטופלים ומה ההבדלים?

החוק החדש מציג הבחנה בין "הליכים זרים עיקריים" ל"הליכים זרים משניים".

הליך זר עיקרי פירושו הליך חדלות פירעון המתנהל במדינה זרה בה נמצא "מרכז העניינים" של החייב. עבור תאגידים, מרכז זה הוא מקום ההתאגדות שלהם, ואילו עבור אנשים פרטיים, זה מקום מגוריהם.

מאידך גיסא, הליך זר משני, הוא כל הליך חדלות פירעון שאינו נחשב כהליך עיקרי במהותו.
במקרה זה, הכוונה להליכי חדלות פירעון המתקיימים במקום שאינו מרכז העניינים של החייב, בתנאי שהחייב עסק באותה מדינה בפעילות כלכלית קבועה שאינה זמנית, הכרוכה בהעסקת כוח אדם בתחומה.

עם ההכרה של בית המשפט בהליך חדלות פירעון כהליך זר עיקרי, עולות מספר השלכות:
ראשית, הכרה זו מביאה לדחיית תשלום חובותיו הקודמים של החייב ולהקפאת הליכים נגדו. בנוסף, כל העברת זכויות ברכושו של החייב או שעבוד שלו, מתעכבים. כמו כן, בית המשפט, לבקשת הפקיד הזר, רשאי להסמיך את בעל התפקיד הנ"ל או גורם אחר, למימוש חלק מנכסי החייב המצויים בישראל בחלקם או את במלואם, ולפקח על חלוקתם. הדבר מותנה בהכרעת בית המשפט כי פעולות מסוג זה לא יפגעו בנושים של החייב בישראל.

במקרים בהם בית המשפט מכיר בהליך זר משני, הוא יכול לתת סעד, בדומה למקובל בהליך זר ראשי, לבקשת פקיד החוץ. הדבר מותר אם בית המשפט סבור כי יש צורך בסעד כאמור לגבי נכס שיש לנהל במסגרת הליך זר משני או לקבלת מידע חיוני לאותו הליך. מתן סעד זה יתאפשר בכפוף לביסוס נחיצותו לשמירה על האינטרסים של הנושים או לשמירה על שווי נכסי החייב.

במידה ותוגש בקשה להכרה בהליך זר לאחר תחילת הליכי חדלות פירעון, תינתן קדימות לניהול ההליך בארץ על פני הליך חדלות פירעון במדינה זרה. משמעות הדבר היא בתמצית, כי לא יינתן סעד לבקשת גורמי חוץ, העלול לפגוע בהליך המקומי.

לסיכום

הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל, היוותה צעד משמעותי לקראת טיפול במורכבות של מקרי חדלות פירעון חוצי גבולות. כפי שראינו בסקירה זו, חוק חדלות פירעון החדש, מציע מסגרת ברורה להבחנה בין הליכי חדל"פ זרים עיקריים למשניים, ומבטיחה שמירה על זכויות הנושים והחייבים באופן שקוף ועקבי.

משרד עו"ד ינובסקי כאן כדי לסייע לכם להתמודד עם התחום המשפטי המורכב הזה, תוך מתן ייעוץ משפטי מקצועי ותמיכה בהתאם לצרכים הייחודיים שלכם. פנו אלינו עוד היום ואפשרו לנו לסייע לכם להתמודד עם חובותיכם או גביית חובות מגורמים שחייבים לכם, ביעילות המרבית.

חדלות פירעון חוצת גבולות אתגרי שיפוט ושיתוף פעולה בינלאומי
חדלות פירעון חוצת גבולות אתגרי שיפוט ושיתוף פעולה בינלאומי
לשיתוף המאמר:

לייעוץ עם עו"ד דניאל ינובסקי מלאו טופס עכשיו:

4.9
מבוסס על 183 ביקורות
כתוב לנו ביקורת ב
Google user
Адвокаты, которые работают для своих клиентоа!עורכי דין שעובדים עבור לקוחותיהם
js_loader

אודות המחבר:
עורך דין דניאל ינובסקי

בוגר LL.B בקריה האקדמית אונו בשנת 2007. תחומי ההתמחות של משרד עורכי דין דניאל ינובסקי – חדלות פירעון לרבות אכיפת חיובים, מחיקה וגביית חובות (הוצאה לפועל), פשיטות רגל – חדלות פירעון והסדרי חוב.
למידע נוסף

לקבלת ייעוץ משפטי
חייגו עכשיו!

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 183 ביקורות
js_loader