חדלות פירעון ופשיטת רגל – מילון מושגים

תוכן העמוד:

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על מנת להחליף את דיני פשיטת הרגל המוסדרים בפקודת פשיטת הרגל וחוק החברות. חוק חדלות פירעון נועד כחלק מהרצון לייעל את הליך פשיטת הרגל ולהסיר את הסטיגמה הכרוכה בחובות כספיים קשים.

כתוצאה מכך, דיני פשיטת הרגל השתנו כליל, ועמם גם הליך פשיטת הרגל, מטרת החוק ואפילו המונחים המקצועיים. חשוב להבין מה ההבדל בין שני החוקים כדי להכיר את זכויותיכם החדשות ואת הרפורמה שהתחוללה.

 

הרפורמה בדיני פשיטת הרגל

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את החוקים הקיימים בפשיטת הרגל. חוק זה מגדיר כבר בסעיף הראשון את שלוש מטרותיו המרכזיות – 

"1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

 

מטרתו של החוק

כפי שניתן להבין, מטרתו של החוק היא בראש ובראשונה להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ולשלבו מחדש בחברה ו:במרקם החיים הכלכליים". מטרה זו כרוכה יד ביד עם הרצון לשנות את הסטיגמה הכרוכה בפשיטת רגל. זו אחת הסיבות שבגינן הוחלט לשנות את שם הליך פשיטת הרגל המושמץ לשמו החדש – חדלות פירעון.

 

סיוע למתקשים במצב הכלכלי

רצון נוסף שבגינו המדינה בחרה לחוקק את החוק שלעיל, הוא רצונה לשנות את התפיסה באשר לניהול חיים עסקיים. למדינה, כמובן, יש אינטרס שאזרחיה ינהלו אורח חיים עסקי משגשג, וחלק בלתי נפרד מכך הוא שימוש באשראי ולקיחת סיכונים כלכליים. לכן, בחרה המדינה לסייע באופן גורף יותר לאלו המתקשים עם מצבם הכלכלי בשל בחירותיהם העסקיות, על פני פליטתם מהחברה. 

 

הרצון למקסם את גובה החובות שישולמו בחזרה לנושים

מטרה נוספת שעולה מסעיף זה היא הרצון למקסם את גובה החובות שישולמו בחזרה לנושים. כבר בתחילת החוק, כותב החוק מסגיר את האג'נדה שעומדת בבסיס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – קודם כל, ניתן דגש על שיקומו של החייב. הרצון להחזיר חובות לנושה הוא רק שני לשיקום, שהרי החוק אינו מגדיר במטרתו את הרצון להחזיר את החוב במלואו לנושים, אלא כמה שאפשר בכפוף לשיקומו של החייב. 

 

ההבדל המרכזי בין ההליכים

ההבדל המרכזי בין ההליכים, הוא שפקודת פשיטת הרגל מסדירה את הליכי פשיטת הרגל כאשר מדובר בחייב יחיד שאינו תאגיד. פקודת החברות, לעומת זאת, מסדירה את הליכי פשיטת הרגל של תאגידים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הליכי פשיטת הרגל גם של חייב יחיד וגם של תאגידים.  

כל הליך פשיטת רגל שנפתח אחרי 15.09.2019 יתנהל במסגרת חוק חדלות פירעון. 

 

מושגים עיקריים בדיני פשיטת הרגל וחדלות פירעון

חדלות פירעון

הסעיף השני לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר מהי חדלות פירעון –  

"חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

 

נושה

לפי חוק חדלות פירעון, נושה הוא "מי שהחייב חב לו חוב". בפקודת פשיטת הרגל לא מוגדר מהו נושה, אך המשמעות היא זהה – כל יחיד או תאגיד שהחייב חייב לו חוב, נחשב נושה. 

 

חייב

בחוק חדלות פירעון, חייב מוגדר בקצרה כ"יחיד או תאגיד החב חוב". כאמור, חוק חדלות פירעון מסדיר את דינם של חייבים יחידים ותאגידים כאחד. חוק חדלות פירעון מגדיר מיהו החייב לפי חוק זה – 

"101. (א)  הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד).

          (ב)  לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;

(2)   במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל".

 

עמידה בתנאים

כלומר, חייב שמעוניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון כחייב יחיד, צריך לעמוד בתנאים הבאים – מרכז חייו הוא בישראל בזמן הגשת הבקשה או בששת החודשים לפני הגשת הבקשה. אפשרות נוספת היא שבזמן הגשת הבקשה לחייב יש נכסים בישראל או שהוא מנהל נכסים בישראל.

פקודת פשיטת הרגל מעמידה דרישה דומה – 

"2.    (א)  חייב, לענין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה עשרה שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   הוא עצמו היה בישראל;

(2)   היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;

(3)   ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי מורשה או מנהל;

(4)   היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

          (ב)  אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה-עשרה שנים".

 

עמידה בתנאים בזמן הגשת בקשה

פקודת פשיטת הרגל קובעת כי חייב יחיד צריך לעמוד באחד מהתנאים הבאים בזמן הגשת הבקשה – מעשה פשיטת הרגל התרחש בישראל \ החייב גר בישראל או היה בעל מגורים בה \ עסקיו התנהלו בישראל, בין אם על ידו ובין אם על ידי שליחו \ החייב היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שהם אלו שניהלו את עסקיהם בישראל. על פושט הרגל להיות בן 18 ומעלה, אלא אם קיבל אישור מיוחד מבית המשפט.

 

צו כינוס נכסים

צו כינוס נכסים הוא הליך שמתרחש במסגרת הליכי פשיטת הרגל, לאחר שבקשתו של החייב לפשיטת רגל התקבלה. במסגרת צו כינוס נכסים, נבחן מצבו הכלכלי של החייב באמצעות מנהל מיוחד שממונה על ידי בית המשפט, שעליו לחקור את נסיבות פשיטת הרגל של החייב ולהמציא ממצאים על מנת לבנות מתווה לפירעון חובות. 

 

צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

השם המקביל להליך זה בהליכי חדלות פירעון הוא צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. גם תחת חוק זה, ימונה נאמן המופקד על חקירת נכסי החייב ונסיבות חדלות הפירעון, תוך קבלת תביעות חוב מהנושים השונים של החייב.

 

במסגרת שני הצווים השונים

במסגרת שני הצווים השונים, יוטלו הגבלות על החייב, לרבות צו איסור יציאה מהארץ, איסור על פעילות עסקית והגבלות כלכליות נוספות. לאחר שיתקבלו מסקנותיהם של הנאמן והמנהל, תחליט הסמכות האחראית על ההליך האם לאשר את המשך התהליך, שבסופו יגיע החייב לצו ההפטר המיוחד.

 

סיכום

אם אתם מצויים במצב כלכלי קשה שהוביל אתכם להליך חדלות פירעון או פשיטת רגל, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו בהקדם. משרד עורכי הדין ינובסקי מיסקביץ' מתמחה בהליכים אלו, ומעמיד לרשותכם את מיטב המשפטנים על מנת שההליך יעבור בצורה הטובה והיעילה ביותר, תוך הגנה מירבית על זכויותיכם. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
דילוג לתוכן