מטרת חוק חדלות פירעון

במציאות הכלכלית של ימינו, צבירת חובות רבים אינה נדירה. רבים מוצאים את עצמם כורעים תחת עומס כלכלי, חובות והלוואות שאין בידם להחזיר. אין ספק שמדובר במצב מפחיד מאוד, ואפילו מייאש. כל אדם שמתמודד עם חובות בסדר גודל כזה, צריך להכיר את החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמטרתו היא להקל על חייבים, לשקם אותם ולשלב אותם בחזרה בחברה.

 

מהי חוק חדלות פירעון?

חדלות פירעון היא, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018, "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". כלומר, במצב של חדלות פירעון, אדם אינו יכול לפרוע את חובותיו עקב מצבו הכלכלי הקשה.

 

במה שונה חדלות פירעון מפשיטת רגל?

חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי נועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל, שמקורה אי אז בימי המנדט הבריטי. בסופו של דבר, שני החוקים נועדו להסדיר את אותה המטרה – הסדרת חובותיו של החייב והחזר מרבי ככל האפשר לנושים, תוך מתן דגש על החזרת החייב למסלול חייו הנורמטיבי.

עם זאת, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מבוסס על תשתית ערכית לפיה יש עלינו לשנות את היחס החברתי כלפי פושטי רגל, ולסייע להם להשתקם כלכלית, גם במחיר של ביטול או הקטנת חובותיהם על חשבון הנושים.

כמו כן, חוק חדלות פירעון חל רק על חייב שהכריז על חדלות פירעון אחרי ה- 15.09.2019, בעוד שתהליכי חדלות פירעון שהחלו תאריך זה, יטופלו בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.

 

הרקע לחקיקת החוק

חשוב לדעת כי התשתית לחקיקת החוק הונחה כבר ב- 2010, מתוך רצון לעדכן את החוק בהתאם לחיי המסחר והכלכלה המודרניים. בשונה מימי המנדט הבריטי, שימוש באשראי הוא אמצעי יומיומי ומקובל, ולכן עלינו כחברה לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בכך. אנחנו כחברה מעוניינים בכך שתרבות המסחר והכלכלה בישראל יהיו דינאמיים וחופשיים, ועל כן נרצה להציב פתרונות לאנשים שמתמודדים עם קריסה כלכלית.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא אחד החוקים ארוכים ביותר בספר החוקים הישראלי, והוא כולל הסדרת פשיטת רגל של יחידים ושל תאגידים כאחד. הושקעה בו עבודה רבה לאורך השנים, על מנת ליצור תהליך פשיטת רגל שיהיה הוגן כלפי הצדדים ככל האפשר, תוך שמירה על הליך יעיל ומשקם עבור החייב.

 

מטרת חוק חדלות פירעון

החוק מבהיר בבירור, כי בשונה מפקודת פשיטת הרגל, הוא מעלה על נס את שיקומו הכלכלי של החייב:

"1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

 

טובת החייב לפני כולם

החוק שוזר בתוכו את הרצון למקסם את החזר החוב לנושים, אך הוא ללא ספק מעמיד את טובתו של החייב במקום הראשון. כלומר, ככל שהחייב עומד בתנאי ההליך שהוצבו לו, שיקומו יועמד במקום הראשון, גם אם הדבר כרוך במחיקת חובותיו לנושים.

 

הטבות הכרוכות בחוק

עם זאת, חשוב להבין שעל מנת לקבל את ההטבות הכרוכות בחוק, על החייב לעמוד בשורה של סנקציות מחמירות, שחלקן אף מגבילות את חירותו באופן משמעותי. רק עמידה בתנאים מגבילים אלו, תאפשר את שיקומו של החייב ואת שיתוף הפעולה מצד המדינה ומוסד ההוצאה לפועל.

 

כיצד נראה הליך חדלות פירעון?

ישנם מספר גורמים שיכולים להגיש בקשה להליכי חדלות פירעון כלפי חייב יחיד, והם החייב היחיד עצמו, היועץ המשפטי לממשלה או הנושה של החייב.

להליך חדלות פירעון יש ארבעה שלבים עיקריים:

 

פתיחת ההליך

בהליך זה נבחנת בקשתו של החייב, או אדם אחר, לפתיחת הליכים עבור החייב. שלב זה לרוב נמשך כחודש, וכולל את הערכת מצבו הכלכלי של החייב ועיון בנסיבות שהביאו אותו למצב זה. הסמכות האחראית על החייב, כלומר בית המשפט או הוצאה לפועל, תחליט אם בקשתו של החייב לפתיחת הליכים תתקבל או לא.

במקרה שהבקשה לפתיחת צו הליכים מתקבלת, יקבל החייב שורה של תנאים בהם עליו לעמוד על מנת לקיים את ההליך, לרבות חובת תשלומים חודשית, איסור יציאה מהארץ, חובת דיווח על כל הוצאה והכנסה, ועוד.

 

קבלת סנקציות ובניית מתווה לשיקום כלכלי

בשלב זה ייבחן שיתוף הפעולה של החייב ועמידתו בתנאים שהוטלו עליו בצו פתיחת הליכים. בחצי שנה הראשונה לפתיחת ההליכים, הנושים של החייב יוכלו להגיש בקשות לתביעות חוב, ואלו יוגשו לנאמן של החייב המופקד על הליך חדלות הפירעון שלו.

לאחר כעשרה חודשים מיום פתיחת ההליכים יתבקש הנאמן להגיש את ממצאיו ולבנות מתווה לשיקום כלכלי לאחר שחקר את נסיבות מצבו הכלכלי של החייב ואסף מידע לגבי רכושו ונכסיו.

 

דיון בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל

הדיון יתנהל בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל, ובו יוחלט האם יש לקבל את ממצאי הנאמן או לדחות את ההליך. במידה שהממצאים של הנאמן התקבלו, יוענק צו לשיקום כלכלי. לסמכות האחראית על החייב יש את הזכות להורות על שינוי מתווה השיקום במידת הצורך ולפי שיקול דעתה.

 

שלב השיקום הכלכלי

תקופת השיקום היא התקופה ארוכה ביותר בתהליך, ולרוב היא נמשכת כשלוש שנים. בשלוש שנים אלו נבחנת מחויבותו של החייב להליך השיקום הכלכלי ועמידתו בסנקציות. לאחר שלוש שנים, ובמידה שהחייב יימלא את חובותיו ויפעל בהתאם למתווה השיקום הכלכלי שניתן לו, יינתן לו צו הפטר שמוחק את חובותיו באופן חלקי או מלא, בהתאם למצבו הכלכלי.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, חוק חדלות פירעון מעניק לחייב הזדמנות להחזיר את חייו למסלולם, אך מצריך ממנו עמידה בתנאים מגבילים מאוד חשוב לעבור את ההליך בליווי עורך דין המומחה בתחום, על מנת לוודא שזכויותיכם נשמרות לאורך כל ההליך וכי אתם בוחרים באפיק הפעולה הנכון ביותר עבורכם.

משרד עורכי הדין ינובסקי מיסקביץ' מתמחה בחדלות פירעון ומזמין אתכם לקבל ליווי משפטי אישי ומקצועי כאחד, על מנת שתוכלו לעבור את התקופה הזו באופן היעיל והטוב ביותר.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
תוכן העמוד:
דילוג לתוכן