מימוש דירת מגורים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

תוכן העמוד:

מאמר זה יעסוק במושג הגנת בית מגורים, במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בראשית המאמר יינתן רקע כללי הנוגע לנושא, תוסבר מטרתו העיקרית של חוק חדלות פירעון ולאחר מכן יוסבר המושג של הגנת בית מגורים לפי החוק.

בסיום מאמר זה יכיר הקורא את התנאים הרלוונטיים להגנת בית המגורים ואת המצבים בהם בתי המשפט יאפשר מכירת זכות במקרקעין כחלק מהליך חדלות הפירעון.

 

רקע

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 מסדיר את עניינו של חייב או תאגיד שהוכרז כחדל פירעון על ידי בית המשפט. חדל פירעון מוגדר בחוק כך: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". קרי, מדובר באדם שהוכרז על ידי בית המשפט כמי שסך חובותיו עולים על סך נכסיו

מטרתו של הליך חדלות הפירעון ובהתאם מטרות החוק, היא להגיע לפתרון הטוב ביותר עבור שני הצדדים בהליך – החייב והנושים, תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר עבור כלל הצדדים. קרי, החוק מחד רוצה לסייע לנושים בקבלת חובותיהם מן החייב, החזר מקסימלי ככל שניתן, ומנגד, לאפשר לחייב ולבני משפחתו הן לשלם את חובותיהם והן לשקם את מצבם הכלכלי תוך כדי כך ולהיחלץ מהבוץ אליו שקעו. המשמעות היא, שבמקרים מסוימים החוק נעמד לצידו של החייב, ומאפשר לו לשמור על זכויות בסיסית אשר יאפשרו לו ולמשפחתו להתקיים בכבוד ולצאת מהמשבר הכלכלי אליו נכנסו.

לסיוע הזה ניתן למצוא מגוון ביטויים בחוק, ביניהם: אופן חישוב דמי התשלום החודשיים (שנקבע בהתאם לסכומי המחייה הבסיסיים להם נדרש משק הבית, סעיף 162 לחוק) והן בהגנות מסוימות שקיימות לחייב. אחת ההגנות החשובות והעיקריות, היא הגנה על בית המגורים של החייב.

יצוין, כיוון שמדובר בהגנה על בית מגורים, הרי שמדובר בהגנה שרלוונטית רק לחייב, אדם יחיד, ולא לתאגיד.

 

מהי הגנת בית המגורים?

סעיף 229 לחוק עוסק בהגנת בית המגורים, והוא מגיע בסיום הפרק הנוגע למימוש נכסי קופת הנשייה.

 

קופת הנשייה

מדובר בקופה אליה "נאספים" כלל הנכסים שיש לחייב, בין אם תאגיד או אדם פרטי, במועד מתן הצו לפתיחת הליכים על ידי בית המשפט. כלל הנכסים הללו, מיועדים באופן פוטנציאלי להיות מוחזרים לנושים השונים, על מנת להשיב את החובות השונים.

לעניין בית המגורים, סעיף החוק קובע את הנקודות החשובות הבאות:

  • ככל שיש בקופת הנשייה נכס מקרקעין שמשמש חייב יחיד (בניגוד לתאגיד, שאינו נדרש לבית מגורים), הרי שניתן למכור את הזכות במקרקעין רק באישור של בית המשפט. קרי, החוק מבצע הבחנה ופיקוח נוסף, לאור ההבנה שקורת גג היא הצורך הבסיסי ביותר של אדם, גם אם מדובר באדם שנמצא בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
  • בית המשפט יאשר למכור את זכות המקרקעין, רק בהתקיים כלל התנאים הבאים:
    • התועלת שתצמח לנושים ממכירת זכות המקרקעין, תגבר על הנזק שייגרם ליחיד ולבני משפחתו. נתון זה ייבדק לאור גילו של היחיד ושל בני המשפחה, לאור הנסיבות האישיות השונות ובמצב בריאותי ייחודי של בני הבית. מכך ניתן להסיק שככל שמכירת הזכות תניב רווח נמוך, או ככל שקורת הגג משמעותית לחייבים בעקבות הנסיבות השונות (למשל, מצב רפואי מיוחד שדורש התאמה של המבנה), הרי שהסיכויים שבית המשפט ייתן אישור למכור את הזכות במקרקעין, קטנים משמעותית.
    • אין אפשרות סבירה אחרת לפרוע את החוב, באופן שיפגע פחות ביחיד (ובבני משפחתו). לעיתים, ישנם מצבים או נכסים אחרים שניתן למכור, באופן שיניב רווח משמעותי יותר ופוגעני פחות. במצב זה, לא תותר מכירת זכות המקרקעין.
    • לחייב ולבני משפחתו יש חלופת מגורים אחרת, כזו התואמת את הצרכים שלהם ונמצאת באזור מגוריהם, או שלחילופין הועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה מסוימת לתקופה שיקבע בית המשפט. שימו לב, גם תנאי זה טומן בחובו מספר תנאים ועל כולם להתמלא: לא ניתן לספק לחייב דירת מגורים שאינה ראויה, לא ניתן לדרוש ממנו וממשפחתו להתרחק באופן משמעותי ממקום מגוריהם הנוכחי. רק שמירה על אלו תבטיח שהאופציה החלופית תיתפס כסבירה ומתאימה על ידי בית המשפט.

החוק עוד קובע ומגדיר תנאים הנוגעים לסידור החלופי ככל שזה קיים: ככל שמדובר בסידור שהבית המשפט מעריך שהחייב יוכל לממן, נדרש כי הסידור יהא לתקופה של ארבע שנים (אם כי בית משפט יכול לקבוע תקופות ארוכות או קצרות יותר בעת הצורך). ככל שמדובר בסידור שבית המשפט סבור שהחייב לא יוכל לממן, הרי שהוא יכול לקבוע את משך התקופה בו הסידור החלופי ישמש את החייב ומשפחתו.

בבחינה של אלו, בית המשפט יבחן את הגילאים של בני המשפחה, את הנסיבות האישיות ואת הצרכים של בני המשפחה.

  • תזכורת– מדובר בתנאים מצטברים, כאשר רק אם כולם מתקיימים, בית המשפט מורשה להורות על מכירת הזכות.

במידה ובית המשפט מצא כי כלל התנאים התמלאו, הרי שהוא רשאי לאפשר מכירת הזכות במקרקעין. לאחר מכירת הזכות, יתווספו הרווחים לקופת הנשייה, באופן שיגדיל את הסכום שיוחזר לנושים השונים.

 

ערעור על החלטת בית המשפט

לבית משפט המקבל החלטה בנוגע לזכות למכור את בית המגורים כזכות במקרקעין, כדי לגייס כספים לזכות הנשייה, יש אחריות תהומית הן כלפי החייבים (שנמצאים בחשש ממשי לאבד את ביתם) והן עבור הנושים (שעלולים לספוג הפסדים כלכליים משמעותיים לאור החלטה זו). לאור כובד האחריות והרות גורל ההחלטה, מדובר בהחלטה שניתנת לערעור בפני ערכאה עליונה מזו שבה ניתנה. קרי, ככל שהתקבלה בבית המשפט החלטה שאינה לשביעות רצון אחד הצדדים, רשאי אותו צד לערער על טיב ההחלטה לערכאה גבוהה יותר, ערעור בזכות. זכות זו מנויה במפורש בסעיף 349 לחוק.

זכות זה הקיימת לערעור, חלה הן על פסקי דין של בתי המשפט והן על החלטות משמעותיות רבות אחרות, ביניהן: החלטה בבקשה לצו פתיחת הליכים, החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של נאמן, החלטה בבקשה לחיסול תאגיד ועוד, הכל כמפורט בסעיף.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, הגנת בית המגורים היא תחום נוסף שבו החוק מנסה לייצר את האיזון האפשרי והמדויק בין הצורך להגן על החייב ועל בני משפחתו ובין הצורך להגן על הנושים ועל זכותם לקבל נכסיהם בחזרה. מכיוון שקורת גג של אדם היא אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר הנוגעים למחיה בכבוד, הרי שהוקדשה לסוגיה זו מלאכת מחשבת בדבר המצבים בהם ניתן לאפשר מכירת זכות במקרקעין.

כפי שניתן לראות, מדובר במצב רגיש ומורכב, במיוחד עבור החייב אך לא רק. ככל שאתם מצויים בהליך חדלות פירעון ובמיוחד אם נקלעתם למצב שבו צצה בקשה למכירת זכות המקרקעין בו אתם מתגוררים, פנו במהרה למשרד המתמחה בתחום. מדרשנו המתמחה ומתמקצע בתחום, ייעשה ככל הניתן על מנת להגן על נכסיכם, או לחילופין באין ברירה, מציאת הפתרון ההולם והראוי ביותר עבורכם במצב הסבוך בו נקלעתם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
מהו הפטר לאלתר

מאמר זה יעסוק בנושא ספציפי מתחום הליך חדלות הפירעון – הפטר לאלתר. בראשית, המאמר יוסבר רקע כללי לתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי ושלבי ההליך כולו

קרא עוד »