עיכוב הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון

תוכן העמוד:

במאמר זה נסקור ממה נובע עיכוב הליכים משפטיים בהליך חלות פירעון, באילו שלושה תחומים עיקריים החוק מסדיר את נושא הקפאת ההליכים המשפטיים, אילו תהליכים ממשיכים להתקיים למרות הקפאת ההליכים וכיצד ניתן להסדיר מצבים שונים על ידי וכנגד עיכוב הליכים משפטיים.

 

רקע כללי – חדלות פירעון ושיקום כלכלית

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, הוא דבר החקיקה העיקרי שמסדיר את הליך חדלות הפירעון כנגד חייבים. ייעודו של החוק והתקנות הרלוונטיות, היא להסדיר את האופן שבו מתמודדים עם חייבים שהוגדרו חדלי פירעון, כאשר חדלות פירעון מוגדרת כך בחוק: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

קרי, מדובר על מצב שבו ישות משפטית (בין אם אדם פרטי או תאגיד) לא יכולים לשלם את כלל חובותיהם, כיוון שסכום החובות עולה על סכום נכסיהם.

מטרת הליך חדלות הפירעון היא להפיק את המירב ממצב דברים זה, כשהמטרה היא מחד, לנסות ולאושש את החייב ולהשיבו למסלול נורמטיבי ולצד זאת, להשיב לנושים השונים את מקסימום החובות להם הם זכאים.

במאמר זה נדון באחד השלבים הראשונים שננקטים כנגד חייב שהוכרז כחדל פירעון (קרי, ניתן מתן צו פתיחת הליכים כנגדו), והיא הקפאת ההליכים המשפטיים בעניינו.

 

שלבי הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ראשית, יציג המאמר בקצרה את השלבים השונים בהליך חדלות הפירעון, על מנת שהקורא יוכל להתמצא בסדר השלבים השונים והעיקריים. בהתאם לבקשת נושה או חייב, ישות משפטית (תאגיד או אדם פרטי) תוכרז כחדלת פירעון, ככל שסך חובותיה עולה על סך נכסיה. עם בית המשפט מצא כי ישנן ראיות לכאורה כי כך הדבר, הוא ייתן צו לפתיחת הליכים, שמהווה את יריית הפתיחה להליך.

אחד מהצעדים הראשוניים שנעשים בשלב זה, הם הקפאת ההליכים המשפטיים כנגד החייב, כפי שיתואר במאמר זה. לאחר מתן הצו, נאמן או מנהל מיוחד (בהתאם לקביעת בית המשפט), יעשה מאמצים לאסוף ולאתר את כלל הנכסים הקיימים והחבויים של החייב על מנת לאמוד את סך נכסיו באופן המדויק ביותר. בששת החודשים שלאחר פרסום היות הישות המשפטית חדלת פירעון, יכולים הנושים השונים להגיש למנהל או לנאמן תביעת חוב, שם יפורט מהות וגובה החוב של החייב כלפיהם.

בסיום תקופה זו, הנאמן או המנהל ייקבע מי מהנושים זכאי לקבל החזר חובותיו (האם באופן מלא או חלקי, או שמא תביעתו כולה נדחתה) והן יקבע את סדר העדיפות בין הנושים השונים. עוד בשלב זה, ייקבע גובה התשלום החודשי שעל החייב להעביר לקופת הנשייה, בהתאם לדמי המחייה הבסיסים שהוא ובני משפחתו נדרשים להם, על מנת לקיים רמת חיים נאותה. בסיום תקופת התשלומים, שעומדת באופן רגיל על שלוש שנים, יסיים החייב את תשלום חובותיו לנושים וככל שנותרו לו חובות, יינתן לו הפטר משארית חובותיו. זהו ההליך הבסיסי, מבלי לדון בחריגים והסייגים השונים שניתן לפגוש לאורך הדרך.

 

הקפאת הליכים – כללי

החוק מסדיר את נושא הקפאת ההליכים המשפטיים בשלושה תחומים עיקריים: הקפאת הליכים נגד תאגיד, הקפאת הליכים נגד צד שלישי הקשור בתאגיד והקפאת הליכים נגד אדם יחיד. בנוסף לכך, לבית המשפט יש סמכויות כלליות הנוגעות לנושא, הכל כפי שיוצג להלן.

העקרון הבסיסי הוא, שמרגע שישות משפטית הוכרזה כחדלת פירעון ומתנהל בעניינה הליך שיקום כלכלי, יש להקפיא את ככל ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדה (עם חריגים שיוזכרו), על מנת לפעול להשבת החובות באופן מסודר ומנוהל, כאשר גוף אחד בלבד אמון על הנושא (ולא מספר בתי משפט שונים שמתנהלים בנפרד מההליך).

לצד הסמכות הכללית להקפאת ההליכים יוער, כי סעיף 31 לחוק קובע כי הליכים מנהליים ופליליים לא יוקפאו כנגד אף ישות משפטית. קרי, המחוקק סבר כי ישנם הליכים משפטיים שהצדק מחייב להמשיך ולעסוק בהם בנפרד, ולא לזנוח אותם למרות הניסיון לקדם החזר החובות הכלכליים. עם זאת, הסעיף מגדיר כי בית משפט רשאי להורות על הקפאה של הטלת עיצום כספי, אם לטעמו ניהול ההליך ייפגע בהליך חדלות הפירעון.

 

בית המשפט – בעל סמכות כללית להקפאת הליכים במסגרת בקשה מקדמית

ראשית כדאי להכיר, סעיף 119 לחוק, מאפשר לבית המשפט להקפיא הליכים כנגד חייב בשלב מאוד ראשוני וזאת כאשר נושה הגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים. קרי, הקפאת ההליכים משמשת כמעין סעד דחוף שמטרתו למנוע פיזור הנכסים של החייב. על מנת שבית המשפט יבצע הקפאת הליכים כסעד זמני, עליו להשתכנע כי הונחו בפניו על ידי הנושה ראיות לכאורה לקיומם של תנאים שיובילו למתן צו פתיחת הליכים.

במידה וניתן סעד זמני כאמור, ימונה נאמן שישמור על נכסיו החייב ויראו את מועד מתן הסעד כמועד מתן צו פתיחת ההליכים כנגדו. עוד, החל מעתה יחולו על החייב מגבלות מסוימות, כפי שהן קבועות בחוק.

 

הקפאת הליכים כנגד תאגיד

סעיף 29 לחוק חדלות פירעון, מסדיר את הנושאים העיקריים הנוגעים להקפאת הליכים כנגד תאגיד, מרגע שניתן כנגדו צו פתיחת הליכים:

הליכי גבייה

אין אפשרות לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר של תאגיד שטרם הושלמה גבייתם. הליך שהושלם מוגדר בחוק כך: בכל הנוגע לנכסים – קבלת מלוא התמורה בעדו מכירתו ולגבי עיקול חוב – כאשר ישולם החוב לנושה.

 

נכסים המצויים בשעבוד קבוע או שעבוד צף

כל ניסיון לממש נכסים הנמצאים בקופת הנשייה תחת אחת המגבלות הללו, והן העברת חזקה לגבי נכסים שיש עליהם זכות עכבון, יהיו כפופים למגבלות והוראות הקבועות בחוק (בפרק ו'), קרי, נתונים להחלטתו של הנאמן האחראי. ככל שמדובר בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, הם יהיו נתונים להוראות פרק ד'. לעניין זה יצוין כי ההגבלות הללו נכונות גם אם ההליכים החלו לפני מתן הצו פתיחת הליכים.

 

צדדים שלישיים

נכס שנמצא בקופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חוב עבר, לא ניתן לשעבוד כלפי צדדים שלישיים.

 

עיקול

אין אפשרות להטיל עיקול על נכס שנמצא בקופת הנשייה. עוד, כל עיקול שהוטל בטרם ניתן צו פתיחת הליכים, יראו אותו כבטל. זאת אומרת שכל עיקול או הגבלה שהיו קיימים לפני תחילת הליך חדלות פירעון מתבטלים. מידע נוסף על ביטול עיקולים והגבלות כאן:

 

הקפאת הליכים משפטיים

ככלל, אין יכולת לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים כנגד אדם או תאגיד. בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת ההליכים, יכול לאשר זאת, באם ישנם טעמים מיוחדים (שיירשמו) שנוגעים למורכבות הליך, טבעו או לניהול היעיל שלו כאשר אלו מחייבים לטעמו ניהול הליך משפטי בנפרד מהליך חדלות הפירעון הכללי.

 

פטור מריביות וקנסות:

מרגע שניתן צו פתיחת הליכים, לא יתווספו לחובות ריביות פיגורים, קנסות או תשלום דומה בעקבות איחור בתשלומים (הריבית השנתית שצוברים חובות בהוצאה לפועל עומדת על 13% שנתי!!! מיום קבלת צו פתיחת הליכים – תחילת הליך חדלות פירעון / מחיקת חובות – אין יותר ריבית על חובות).

 

הקפאת הליכים כנגד צד שלישי כאשר ניתן צו בעניין תאגיד

סעיף 30 לחוק, עוסק במצב ייחודי של הקפאת הליכים כנגד אדם שלישי הקשור בתאגיד. הסעיף קובע, כי אמנם ככלל ההקפאה תחול רק על התאגיד, אך בנסיבות חריגות (שיירשמו) יש אפשרות להקפיא הליכים גם כנגד מי שאיננו התאגיד בהתקיים התנאים הבאים:

  • בית המשפט מבקש לבצע שיקום כלכלי של אותו תאגיד, ועל מנת לקדם זאת עליו להקפיא הליכים כנגד אותו אדם שלישי.
  • ההליכים המשפטיים שהנוגעים לאותו אדם שלישי, נובעים מהפעילות שלו בתאגיד או מחובות כספיים שיש לתאגיד כלפיו.

 

הקפאת הליכים נגד חייב, אדם יחיד:

סעיף 121(3) לחוק קובע כי עם מתן צו פתיחת הליכים כנגד חייב יחיד (אדם פרטי ולא תאגיד), אחת הפעולות הראשונות שייעשו היא הקפאת ההליכים המשפטיים בעניינו. עם זאת, החוק לא מקדיש סעיפים ייחודיים להסדרת עניין זה, אלא קובע כי ההוראות החלות על הקפאת הליכים כנגד תאגיד, יחולו בשינויים המחייבים גם על חייב יחיד (קרי, מפנה לסעיף 29 לחוק). לצד זאת מצוין, כי ככל שהוטלו על אותו יחיד הגבלות במסגרת הליכי גבייה, הרי שההגבלות הללו מבוטלות.

 

סיכום

הקפאת הליכים משפטיים היא אחד השלבים הראשוניים הננקטים כנגד חייב (תאגיד או אדם פרטי), כאשר ניתן כנגדו צו פתיחת הליכים. חייב המעוניין להעמיק ולהבין כיצד הדברים הללו יבואו לידי ביטוי בעניינו, מוזמן להתייעץ עם עורך דין הוצאה לפועל ומחיקת חובות המתמחה בתחום. כפי שצוין, לצד הקפאת מרבית ההליכים, ישנם הליכים מסוימים שימשיכו להתנהל, בין אם מדובר בהליכי פלילי, מנהלי, או בהליך שבית המשפט קבע כי ראוי שימשיך להתנהל בנפרד. נשמח לסייע ולייעץ לכל אדם הזקוק להכוונה בנושא, משרדנו מתמחה בתחום מזה שנים רבות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: