פטור מתשלום לחייב המתקיים מקצבאות בהליך חדלות פירעון

מאמר זה יעסוק בעניינים של חייבים המתקיימים מקצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי שנקלעו למצב של חדלות פירעון.

מדובר כאמור באוכלוסייה של חייבים שלרוב מצבים הכלכלי הינו מורכב וכמות הנכסים וההכנסה שלהם נמוכה. בראשית המאמר ייסקר רקע כללי הנוגע לתחום חדלות הפירעון ויוסברו שלבי ההליך הכלליים. 

במסגרת זו, יינתן דגש על הליך ההפטר לאלתר, שהוא הליך שלעיתים קרובות יהא רלוונטי לחייבים המתקיימים מקצבאות, בעקבות מצבם הכלכלי. 

בהמשך, יוסבר באופן מפורט הליך ההפטר לאלתר, שמקורו בהכנסה נמוכה של החייב ותוסבר המשמעות המשפטית של ההליך. לצד זאת, יוצגו חריגים, מצבים בהם לא יינתן הפטר לחייב עם הכנסה נמוכה/ המתקיים מקצבאות, בעקבות התנהגות לא נאותה שלו לאורך ההליך.

 

רקע כללי – חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, הוא חוק יחסית חדש שמסדיר את תחום חדלות פירעון, ענף במשפט האזרחי שעוסקים בעניינים של חייבים חדלי פירעון. עד לשינוי החקיקה, התחום היה קרוי פשיטת רגל, והיה מוסדר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. שינוי החקיקה הוביל הן לשינוי טרמינולוגי והן לשינוי מעשי בנושאים השונים.

כפי שצוין, ענף משפטי זה מיועד להתמודד עם חייבים שהגיעו לכדי מצב של חדלות פירעון, שמוגדר בחוק כך: " חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."

קרי, מדובר בישות משפטית (תאגיד או אדם פרטי) שסכום כלל חובותיהם עולה על סך הנכסים שברשותם. בעקבות מצב זה, אין בידם להשיב את כלל החובות לנושים השונים. הליך חדלות הפירעון, מפקח ומנהל למעשה על החייב ומנסה למקסם את החזר החובות מחד ומנגד לסייע לו בשיקום כלכלי, במבט צופה פני עתיד.

מדובר במצב מורכב, שבו בהכרח נפגעים הנושים השונים, שמרביתם לא יקבלו לידיהם את כלל החובות שיש לחייב אליהם, אך למרות זאת, ישנה תפיסה רחבה יותר, כאשר המטרה העיקרית היא השבת החייב למסלול כלכלי תקין. על כן, נראה כי החוק לעיתים מקדם ופועל למען זכויותיו של החייב ולעיתים מעדיף את זכויותיהם של הנושים.

במאמר זה, נדון במקרה קיצון, שבו החוק פוגע באופן משמעותי בזכויות הנושים, על מנת לסייע לחייב, שמצבו הכלכלי בכי רע באופן קיצוני.

 

סקירה של שלבי הליך חדלות הפירעון

הליך חדלות הפירעון יכול שיהיה יוזמה של החייב עצמו (שמעוניין להתקדם לעבר שיקום כלכלי) ויכול להיות תוצאה של יוזמה של אחד הנושים. בשלב הראשוני, תוגש בקשה לבית המשפט למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב. בית המשפט ייתן את הצו, ככל שיוצגו בפני ראיות לכאורה לכך שהחייב חדל פירעון. מרגע שניתן הצו, התחלנו למעשה את הליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי.

בשלב זה, יפרסם הנאמן או הממונה שמונו לתיק, את ההחלטה בדבר מתן הצו. כך, יוכלו הנושים השונים להגיש את תביעות החוב שלהם לגורם האחראי. בתביעת החוב, יפרט הנושה את גובה ומהות החוב שיש לחייב כלפיו. על תביעת החוב ככלל להיות מוגשת תוך 6 חודשים מיום פרסום מתן הצו. במקביל, במהלך תקופה זו הנאמן או הממונה יעשה מאמצים לאיתור ואיסוף של כלל הנכסים שיש בידי החייב – בין אם נכסים גלויים ובין אם נכסים שהחייב מנסה להסתיר. זאת, על מנת להבין היכן עומד למעשה מצבו הכלכלי של החייב.

בסיום תקופה זו ובסיום הגשת תביעות החוב, על הנאמן או הממונה לקבוע מי מהנושים זכאי לתביעת החוב שלו, האם באופן מלא או חלקי, ומה סדר העדיפות בין הנושים השונים. עוד, בתקופה זו יידרש הנאמן או הממונה לקבוע מהי היכולת הכלכלית של החייב ברגע הנתון הזה, על מנת לקבוע את סכום התשלום החודשי שיהיה עליו להעביר בתקופת התשלומים. על מנת לקבוע את הסכום, נדרש הנאמן או הממונה לקבוע מהו סכום המחייה הדרוש לחייב ומהי השתכרותו החודשית. הפער בין אלו, יהווה את התשלום החודשי שיועבר לקופת הנשייה.

אופן חישוב דמי המחייה נקבע בהתאם לקביעת השר, נתון שהוא דינמי במידה מסוימת. ישנם מצבים, בהם לחייב אין כל הכנסה עודפת על זו הדרושה לו למען מחייתו הבסיסית. במצב דברים זה, ייתכן ויינתן לו הפטר לאלתר מחובותיו, תחום שיוסבר להלן. חייב שמתקיים מקצבאות, יהיה לרוב מעין מקרה פרטי של חייב שאין בידיו הכנסה מספקת, באופן שעלול להוביל לביטול החובות לאלתר. באם לא ניתן הפטר לאלתר לחייב, הרי שתיקבע תקופת תשלומים שאורכה לרוב עומד על שלוש שנים, כאשר בסיומה יינתן לחייב הפטר משארית חובותיו.

 

חובת תשלומים

כפי שהוזכר לעיל, אחד השלבים הראשונים בהליך חדלות הפירעון הוא קביעת חובת התשלומים שתוטל על החייב. סעיף 162 לחוק מסדיר את שלב זה, וקובע כי גובה התשלומים ייקבע בהתבסס על כושר ההשתכרות הנוכחי של החייב – כאשר גובה התשלומים שווה לכושר ההשתכרות פחות דמי מחיה. סעיף 160 לחוק מגדיר את המושג דמי מחיה בכבוד, וקובע כי הסכום יחושב בהתאם לקביעת השר הרלוונטי ובהתאם לנסיבות האישיות של היחיד (למשל, מצב רפואי של החייב או בני משפחתו, צרכים כלכליים ייחודים ועוד).

כאשר אנו מדברים על חייב שמתקיים מקצבאות שונות מהביטוח הלאומי (בין אם מדובר בקצבת אבטלה, נכות, שארים ועוד), לעיתים קרובות יהא מדובר באדם שזוהי הכנסתו היחידה. כשזה מצב הדברים, לעיתים קרובות כושר ההשתכרות שלו יהיה נמוך או שווה לדמיה מחייה ולכן לא יישאר אותו סכום עודף שיועבר לקופת הנשייה.

יודגש, עצם הזכאות לקצבה אינה מהווה תנאי אוטומטי לקבלת הפטר לאלתר, המבחן העיקרי הוא מבחן דמי המחייה. עם זאת, המציאות היא שלעיתים קרובות חייבים המתקיים מקצבאות הם גם אלו שנתונים במצב כלכלי קשה.

 

הפטר לאלתר בעניינו של מי שמתקיים מקצבאות

סעיף 167 לחוק, קובע כי מי שדמי ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחייה הדרושים לו, יינתן לו הפטר לאלתר מחובותיו. ההפטר הוא חריג לחובת התשלומים שנקבעה בחוק והוא מיועד רק לאותם אוכלוסיות שמצבן הכלכלי כה קשה, עד כי הן לא מסוגלות להפריש כל תשלום לקופת הנשייה. ביניהם יהיו לעיתים קרובות, חייבים המתקיימים מקצבאות. זהו מצב קיצון שכן בית המשפט פוגע באופן משמעותי בנושים, שהסכום שיוחזר להם יהא נמוך משמעותית מזה שקיוו לו.

 

משמעות ההפטר לחייב המתקיים מקצבאות

משמעות ההפטר שיינתן לאותו חייב היא כי למעשה, הוא פטור מכל שאר החובות שיש לו ולא שולמו באמצעות מכירת הנכסים שהיו ברשותו ונמכרו בעקבות ההליך. הפטור האמור פוטר את החייב עצמו בלבד.

 

חריגים – חייב שזכאי להפטר לאלתר אך זה יימנע ממנו:

אמנם, החוק בוחר להקל עם מי שמצבו הכלכלי רע במיוחד, אך הוא לא פוטר את החייב מחובות הגינות בסיסיות בהליך. כך, נקבע כי לא יינתן הפטר לאלתר למי שנהג באחת הדרכים הבאות:

  • חייב שנהג בחוסר תום לב על מנת לנצל את ההליך לרעה.
  • חייב שלא משתף פעולה עם ממונה או נאמן.
  • חייב שפעל בניגוד או הפר את אחת ההגבלות שהוטלו עליו, ככל שהדבר עלול היה להוביל לפגיעה בהליך חדלות הפירעון.
  • לחייב ישנו חוב שנוצר מהתקשרות או עסקה שהתחייב לה החייב למרות שידע שככל הנראה לא יוכל לעמוד בה.
  • לחייב נוצר חוב כתוצאה מהזנחה חמורה שלו בניהול ענייניו הכלכליים.
  • מקור החוב של החייב הוא מחובת תשלום לפי חוק העונשין.
  • החייב העדיף נושה אחד על פני אחרים, בניסיון להבריח נכסים מהקופה או לגרוע נכסים מקופת הנשייה.
  • ניתן כנגד החייב צו פתיחת הליכים אחר בתקופה של שבע השנים האחרונות.

כלל המצבים שהובאו לעיל, מעידים על התנהגות שלא בתום לב,  על הזנחה חמורה או על זלזול משמעותי כלפי המערכת וכלפי הנושים השונים. לאור זאת, גם אם יהא חייב המתקיים מקצבאות, שמצבו הכלכלי בכי רע, אך הוא פעל באופן שגוי, ייתכן כי באמת המשפט לא יעניק לו הפטר לאלתר, כמעין עונש על מעשיו.

 

סיכום

חייבים המתקיימים מקצבאות נתונים לאורח חיים לא פשוט בכלל ובטח ובטח כשיש להם חובות כלכליים משמעותיים לנושים שונים. עם זאת, ניתן לראות כי דווקא בהליך חדלות הפירעון, ישנה התחשבות רבה ונטייה לסייע לחייב המתקיים מקצבאות, ככל שהוא פועל באופן תקין ובהתאם להגינות שנדרשת ממנו בהליך.

הדבר מסייע מאוד לחייבים ופוגע באופן ניכר בנושים. לאור מצב זה, אנו ממליצים להתייעץ עם משרד עורכי דין חדלות פירעון שמתמחה בתחום, על מנת למקסם את זכויותיכם במסגרת הליך חדלות הפירעון. משרדנו בעל ניסיון של שנים רבות, נשמח לסייע. פגישת ייעוץ ללא עלות.

פטור מתשלום לחייב המתקיים מקצבאות בהליך חדלות פירעון
פטור מתשלום לחייב המתקיים מקצבאות בהליך חדלות פירעון
לשיתוף המאמר:

לייעוץ עם עו"ד דניאל ינובסקי מלאו טופס עכשיו:

4.9
מבוסס על 184 ביקורות
כתוב לנו ביקורת ב
Google user
בשיחתנו הורגש שמדברים עם בן אדם טוב ועורך דין מקצועי. מומלץ בחום.
js_loader

אודות המחבר:
עורך דין דניאל ינובסקי

בוגר LL.B בקריה האקדמית אונו בשנת 2007. תחומי ההתמחות של משרד עורכי דין דניאל ינובסקי – חדלות פירעון לרבות אכיפת חיובים, מחיקה וגביית חובות (הוצאה לפועל), פשיטות רגל – חדלות פירעון והסדרי חוב.
למידע נוסף

מידע נוסף בנושא

לקבלת ייעוץ משפטי
חייגו עכשיו!

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 184 ביקורות
js_loader