פירוק חברה זרה

פירוק חברה זרה במדינת ישראל שונה, במידת מה מפירוק חברה ישראלית – זאת, באופן ההתייחסות לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בעת פירוק חברה זרה בהשוואה לפירוק חברה ישראלית וההשלכות הנובעות מכך. יחד עם זאת, ישנו דיון מורכב ורב טיעונים משני צדי המתרס באשר ליכולתם של בתי המשפט בישראל לפרק חברות זרות בישראל וכן, לגבי ההשלכות של יכולת זאת – הן לטובה והן לרעה.

 

ההבדל בין פירוק חברה זרה לחברה ישראלית

ישנם כמה הבדלים בין הליך הפירוק של חברה זרה בהשוואה להליך הפירוק של חברה ישראלית. הלכה למעשה, ההבדל המשמעותי ביותר, הוא שבהינתן פירוק של חברה ישראלית, מסתיימים הם חייה של החברה ולמעשה מתבטל "עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת" שהיה לה בזמן חייה. לעומת זאת, בעת פירוק חברה זרה, מסתיימים חייה של החברה זרה בארץ – זאת, בעוד החברה הזרה ממשיכה להתקיים בחוץ לארץ.

 

מה קורה בפועל בפירוק חברה חיצונית

בעת פירוק חברה חיצונית, מסתיימת פעילות החברה בארץ – הלכה למעשה, על פי סעיף 389 לפקודת החברות הישראלית, יכול בית המשפט הישראלי לתת צו פירוק כנגד חברה זרק לה ישנם נכסים בישראל. בפשט, כל עוד לזכות החברה הזרה עומדים נכסים בארץ, בית המשפט קונה לעצמו סמכות דיון.

 

מה הדין לגבי חברות זרות להן אין נכסים בישראל

לעתים די קרובות, אנו נתקלים בסוגיה בה החברה הזרה נעדרת נכסים מוחשיים כאלה ואחרים בישראל. ועל כן, בהתאם, עולה השאלה באשר למידת הסמכות של בית המשפט הישראלי באשר לפירוק החברה הזרה.

במצב עניינים שכזה, בו לחברה הזרה אין נכסים במדינת ישראל, יבחן בית המשפט את סוגיית ניהול החברה.

 

פירוק חברה זרה בעלת זיקה למדינת ישראל

הלכה למעשה, במידה והחברה הזרה מנוהלת על ידי אזרחי ישראל להם ישנם עסקים משמעותיים במדינת ישראל – יתכן ובית המשפט יקנה סמכות לפירוק החברה הזרה.

 

פירוק חברה זרה נעדרת זיקה לישראל

לעומת זאת, במידה והחברה הזרה נעדרת נכסים מוחשיים במדינת ישראל ובנוסף על כך, גם נעדרת כל זיקה מיוחדת למדינת ישראל, סביר שיראה בית המשפט כי פעילותה העסקית של החברה מתקיימת בחו"ל.

 

פירוק חברה זרה כאשר הנושים שלה הם חברות זרות

בית המשפט העליון פסק, זה מכבר, כי לבית המשפט הישראלי קיימת סמכות להורות על פירוקה של חברה זרה – זאת, אף על פי שכלל הנושים שלה הם, הלכה למעשה, חברות זרות ולא ישראליות.

על פי החלטת השופטים, נקבע כי פקודת החברות קובעת, באופן מפורש, כי בית המשפט הישראלי אכן מוסמך להורות על פירוקה של חברה זרה לה יש נכסים כאלה ואחרים בישראל. כפועל יוצא מכך, מפרק החברה רשאי ומוסמך לעסוק בתביעות החוב שהוגשו כנגד החברה הקורסת אף על פי כי כל הנושים הם לא ישראלים – קרי, נושים זרים.

 

טיעונים מוכרים בעד מחיקת חברה זרה

ישנם כמה רציונלים שהינם מצדדים באפשרות מחיקת חברה זרה במדינת ישראל. להלן, נבקש להציג את חלקם.

 

טיעון הסנקציה

מחיקת החברה משמשת כמעין סנקציה כנגד חברות זרות שלא הגישו את הדיווחים אותן היו נדרשות לדווח לרשם החברות. הלכה למעשה, מטבע הדברים, החל מן הרגע שנמחקה החברה במדינת ישראל, היכולת שלה לפעול בארץ תיפגע במידת מה.

 

טיעון פינוי שמות החברות

מחיקת חברות זרות בארץ מאפשר למחוק שמות של חברות רשומות שאין נעשה בהן שימוש – כך, מתפנה מקום במאגר השמות  עבור חברות אחרות.

 

טיעון היעילות

הלכה למעשה, הליך מחיקה של חברה מאפשר לסגור את החברה בארץ באופן מהיר, זול ויעיל – הרבה יותר מאשר הליך פירוק.

 

טיעונים מוכרים כנגד מחיקת חברה זרה

הטיעון העיקרי נגד מחיקה של חברה זרה בישראל הוא שהליך המחיקה הוא אינו הליך מסודר בו מוסדרים החובות והנכסים של החברה – זאת, בשונה מהליך פירוק החברה.

הלכה למעשה, משום שהליך הפירוק אינו מסודר בגזרת החובות והנכסים, עשוי הדבר לדרבן ולאפשר התחמקות של חברות מחובותיהן ומן האחראיות שנטלו על עצמן בעודן היו פעילות.

 

טיעון נגד

אולם, ניתן לומר כי מחיקת חברה בארץ אינו מוחק אותה לגמרי כישות תאגידית – זאת משום שהחברה עדיין פועלת בחוץ לארץ, כך שניתן לקיים עמה דין וחשבון.

 

פגיעה ביכולת למחוק חברות חוץ

למרות שנראה שבתי המשפט אינם פוסחים על האפשרות הקיימת להם למחוק חברות חוץ, נראה שיתכן ישנן כמה בעיות עם יכולת זו.

 

מחיקה אינה דינה חיסול החברה

כאמור לעיל, משום שהחברה זרה, העובדה שתימחק החברה במדינת ישראל אינה בהכרח אומרת כי החברה אכן חוסלה ותחדל מלהתקיים. על כן, יש הסוברים כי אין די במחיקה בלבד של חברות זרות.

 

סעיף 239 לפקודת החברות

הלכה למעשה, סעיף 239(2) מחיל את הפירוק, באופן מפורש, רק לגבי חברות חוץ להן יש כבר נכסים בארץ, ללא כל חשיבות לשאלה האם נרשמו במדינת ישראל כחברות או לאו. אולם, כאשר ענייננו לחברות נעדרות נכסים בארץ, לא קיימת הסמכה חוקית לכך – זאת, בכפוף לפסיקת בית המשפט העליון אותה הצגנו לעיל.

 

התמודדות עם טיעוני נגד

הלכה למעשה, גם במידה ותימחק החברה הזרה בישראל, עדיין נושאי המשרה בחברה יהיו מחויבים בחובותיהם כשם שלא חוסלה החברה. יתרה מכך, בית המשפט הישראלי מוסמך, עד טווח של 20 שנים, להחזיר לפנקס החברות חברה שנמחקה – זאת, כאילו לא נמחקה מעולם. התנאים בהם בית המשפט יכול לעשות זאת מפורטים בסעיף 369 לפקודת החברות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
תוכן העמוד:
דילוג לתוכן