פתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת הנושה

תוכן העמוד:

מאמר זה יעסוק בפתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת נושה. בראשית המאמר, יובא רקע כללי בנושא הליכי חדלות פירעון, ואז יצלול המאמר לכל הנוגע להגשת בקשה על ידי נושה: כנגד מי ניתן להגיש בקשה, מהם התנאים הנדרשים, סוגיות רלוונטיות קשורות דוגמת בקשת נושה לסעד זמני ועוד. בסיום המאמר יוצג בקצרה האופן בו ימשיך ההליך לאחר שהתקבלה בקשת נושה לצו פתיחת הליכים.

 

רקע

החל משנת 2019, דבר החקיקה העיקרי שמסדיר את הליך חדלות הפירעון, הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. חייב, הוא כינויו לאדם שהינו בעל החוב (בחוק יכונה לעיתים "יחיד") ונושה הוא אדם/ חברה שיש לחייב חוב כלפיו. סעיף 2 לחוק מגדיר מהי חדלות פירעון: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

הליך חדלות פירעון, יכול להיות מוגש על ידי החייב עצמו, או לבקשת אחד מנושיו. במאמר זה, נתמקד בפתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת נושה.

 

איך מגישים בקשה?

סעיפים 109 – 111 לחוק הם הסעיפים העיקריים המסדירים את האופן שבו יכול נושה להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, והם קובעים כך: נושה יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לצו פתיחת הליכים כנגד נושה, אם היחיד נמצא בהליך חדלות פירעון. אין הכוונה כי החייב כבר מצוי בעיצומו של הליך חדלות פירעון, אלא על הנושה להראות כי החייב הוכיח חדלות פירעון, באחת הדרכים המנויות בסעיף 110 לחוק, שאלו עיקרן:

  • הנושה הגיש לחייב בקשה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים ובו דרישה לתשלום החוב עד מועד נקוב, והחוב לא שולם תוך 45 יום מהמועד הנקוב בלבד שמתקיימים כל אלה: אין מחלוקת על קיומו של החוב, והבקשה לפתיחת הליכים לבית המשפט הוגשה שלושה חודשים מהמועד שבו הנושה מסר לחייב דרישת תשלום.
  • הנושה המציא לחייב אזהרה לפי חוק הוצאה לפועל, לתשלום חוב שעולה על 75,228 שקלים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה במועד האזהרה.
  • בית המשפט נתן פסק דין הקובע כי החייב ישלם לנושה סכום שעולה על 75,228 שקלים ופסק הדין לא קוים (בין אם חלקו או כולו), תוך 30 יום מיום המצאתו לחייב, או מיום שנקבע בפסק הדין, המאוחר ביניהם. יצוין, אם פסק הדין קוים בחלקו, ניתן יהיה להכריז על אדם כחדל פירעון רק אם חלק החוב שנותר לתשלום עולה על הסכום הנקוב לעיל.
  • בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לחייב לשלם סכום העולה על 10,030 שקלים ופסק הדין לא קוים (חלקו או כולו), תוך 30 יום מיום המצאתו לחייב, או מיום שנקבע בפסק הדין, המאוחר ביניהם. יצוין, אם פסק הדין קוים בחלקו, ניתן יהיה להכריז על אדם כחדל פירעון רק אם חלק החוב שנותר לתשלום עולה על הסכום הנקוב לעיל.

אילו תנאים נוספים נדרשים על מנת שנושה יגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון כנגד חייב?

פירעון חוב עתידי

ככלל, נושה אינו רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים כנגד חייב, אם טרם הגיע מועד פירעון החוב שלו, אלא אם התקיים אחד מהתנאים הבאים: עולה כי החייב פועל במטרה להונות את הנושה; החייב פועל ל"העלמת" נכס במטרה להבריחו מידי הנושה; החייב לא יכול לפרוע את החוב ומועד פירעון החוב העתידי יחול בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

 

הליכי גבייה מוקדמים

בעת הגשת בקשה לפתיחת צו הליכים, יפרט הנושה האם נקט כלפי החייב הליכי גבייה טרם הגשת הבקשה ומדוע לא ניתן להסתפק בהליכי גבייה.

 

סתירת טענות הנושה על ידי החייב

חייב יכול לסתור את האחת החזקות (התנאים) שצוינו לעיל ולהוכיח כי אי תשלום החוב לא נובע מחדלות פירעון אלא מסיבה מוצדקת אחרות (קרי, יש לחייב טענות הגנה למיניהן כלפי הנושה).

 

אופן חישוב סכום החוב

בחישוב סכום החוב שעולה על 75,228 שקלים או 10,030 (הליך "רגיל" או פסק דין של בית דין לעבודה), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין אם מדובר בחוב של נושה אחד או של כמה נושים (קרי, כמה נושים שיש לחייב חוב "קטן" כלפיהם, יכולים להתאחד ולהגיש בקשה בשם סך החובות).

 

תצהיר מלווה

בקשה לפתיחת צו הליכים על ידי נושה תוגש יחד עם תצהיר מצדו של הנושה, בו הוא מאמת את העובדות המנויות בבקשה. כך מתחייב הנושה כי טענותיו טענות אמת.

 

הגשת בקשה בחוסר תום לב

אם שוכנע בית משפט כי נושה הגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות.

 

בקשת נושה לחזור בו מבקשתו

נושה מורה באופן עקרוני לחזור בו מבקשה לפתיחת צו הליכים, אך בקשה זו תיבחן על ידי הממונה ומקרים המתאימים יתנגד לחזרה מהבקשה.

 

הגשת הבקשה לחייב

נושה שהגיש בקשה לצו פתיחת הליכים מחויב למסור לחייב העתק מהבקשה במסירה אישית. ככל שהנושה אינו מיוצג, הוא רשאי להגיש את הבקשה למשרדי הממונה שבו מתנהלים ההליכים.

כיום, אתרי האינטרנט הממשלתיים מנגישים במידת מה את אופן ההגשה של הבקשה, כאשר הן מפנים את המגיש לגופים הרלוונטיים אליהן נדרש לפנות.

 

צו פתיחת הליכים נוספים כנגד אותו חייב

לאחר הגשת הבקשה כנגד החייב, יבדוק הממונה אם קיימת כנגד החייב בקשה נוספת לצו פתיחת הליך שהוגש על ידי נושה אחר או על ידי החייב עצמו. במצב כזה, יבחן הממונה את הבקשות ויעביר את צו פתיחת הליך לבית המשפט בהמשך לאחת הבקשות שהוגשו. אם בקשה מסוג זה כבר הוגשה לבית המשפט, בית המשפט יעדכן את הממונה כי כבר קיימת בקשה תלויה ועומת לצו פתיחת הליכים.

 

זימון לבית המשפט

במהירות האפשרית בהתאם לעומס של בתי המשפט, יזמן בית המשפט שידון בבקשה לצו את שני הצדדים לדיון, על מנת לקבל החלטתו לעניין הבקשה שהוגשה. אם בית המשפט ישתכנע כי התקיימו התנאים למתן הצו וכי החייב אכן נמצא במצב של חדלות פירעון, הוא יעניק את הצו.

 

הליכים נלווים לבקשה לצו פתיחת הליכים כנגד חייב

ישנם מצבים רבים בהם נושים חוששים כי החייב יגלה אודות הבקשה ואז יבריח נכסיו שנמצאים ברשותו, באופן שעלול להוביל להקטנת היכולת של החייב לשלם את החוב. על מנת להתמודד עם מצב זה, לעיתים יגיש הנושה לבית המשפט בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד (כאשר החייב אינו נוכח). סעיף 119 לחוק, פורט את הסעד העיקריים שיכול בית המשפט להעניק לנושה, על מנת לשמור על נכסי החייב ככל שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו פתיחת הליכים: איסור על החייב לבצע עסקאות מסוימות או התנייתן באישור בית משפט; איסור לפרוע חובות עבר של יחיד או הקפאת הליכים כנגדו.

 

התקבלה בקשתי לצו פתיחת הליכים, איך ההליך ממשיך מכאן?

בית המשפט קיבל את בקשתכם לפתיחת צו הליכים כנגד החייב, כעת יתרחשו השלבים הבאים:

  • נכסיו של החייב יועמדו לרשות פירעון חובות עבר ולכיסוי הוצאות הליך הפירעון.
  • הליכים הקיימים נגד החייב יוקפאו (למשל, תביעות משפטיות קיימות כנגדו שהוגשו על ידי נושים אחרים) ויבוטלו הגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה (אם ישנן).
  • ימונה נאמן שתפקידו יהיה ליישם את הליכי חדלות הפירעון באופן הטוב ביותר, בהתאם לקבוע בחוק. הנאמן יפרסם הודעה לציבור על מתן הצו, על מנת שיתגלו נושים פוטנציאליים נוספים אשר מעוניינים לגבות את חובם.
  • ייקבעו לחייב דמי מחייה חודשיים (סכום מינימלי הנדרש למחייתו שלו ושל בני משפחתו) כאשר יתר התשלומים החודשיים יופקדו ב"קופת הנשייה".
  • לאחר מתן הצו, יידרש החייב להגיש לנאמן האחראי עליו דו"ח על מצבו הכלכלי, בו יכללו כל הפרטם הרלוונטיים למצבו הכלכלי בשנתיים האחרונות: נכסים, הוצאות, חובות התחייבויות, ערבויות, חשבונות בנק קיימים, פרטי נושים ידועים, הן שלו והן של בני משפחתו. פרטים לגבי הליכי גבייה פעילים שמתקיימים כנגדו או שהוא מקיים. אלו יוגשו לצד תצהיר לאימות הנתונים הרשומים ויחד עם כתב ויתור סודיות על מנת שהנאמן יוכל לקבל מידע מגורמים רלוונטיים שונים – דוגמת בנקים, רשות המס, חברות אשראי ועוד.
  • כעת תחול תקופת ביניים שתימשך עד למתן צו לשיקום כלכלי, כאשר בתקופה זו יחולו על החייב הגבלות מסוימות ותערך לו בדיקה כלכלית.

הליך חדלות הפירעון יכול להימשך זמן ממושך, אך מרגע שהבקשה לצו פתיחת הליכים התקבלה ומונה נאמם, הרי שמצבו של הנושה השתפר, שכן נעשים מאמצים למקסם את החזר החוב המגיע לנושה.

 

סיכום

הליך של חדלות פירעון הוא הליך ארוך, סבוך ומורכב הן עבור הנושים והן עבור החייב. ככל שהחיים הובילו אתכם להתמודד עם הליך זה, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו על מנת לקבל את ליווי משפטי מקצועי ומתאים. ליווי משפטי מקצועי יכול להקל עליכם בהליך, תוך מקסום תוצאות ההליך ומזעור הלחצים הקיימים.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מאמר זה יעסוק בהליך שמתרחש בראשיתו של הליך חדלות הפירעון, והוא הקפאת ההליכים המשפטיים כנגד חייב – בין אם תאגיד או אדם פרטי. בראשית המאמר יינתן מבוא כללי על נושא חדלות הפירעון, יוצג ההליך על "רגל אחת" ולאחר מכן המאמר יתמקד בהקפאת הליכים המשפטיים בהתאם לחייבים השונים: אדם יחיד, תאגיד או צדדים שלישים הקשורים לתאגיד. בסיום המאמר יוצגו מספר דגשים נוספים הקשורים בנושא הקפאת הליכים ולבסוף תינתן המלצתנו להיוועצות עם עורך דין מתמחה בתחום.

קרא עוד »