קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

תוכן העמוד:

מאמר זה יעסוק בתחום ספציפי בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי – קציבת מזונות לזכאי למזונות. בראשית המאמר, יינתן רקע כללי הנוגע להליך חדלות הפירעון ולחובת התשלומים שמוטלת על החייב בהליך. 

בהמשך, יינתן רקע לנושא המזונות בהקשר להליך ויוסברו קביעותיו של סעיף החוק העיקרי שמסדיר את תחום המזונות בהליך חדלות פירעון. בהמשך, יינתנו מספר הערות רלוונטיות לתחום המזונות, המעידות מחד על חשיבותו בעיניי המחוקק ומאידך על המורכבות הקיימת בתשלום המזונות במסגרת הליך חדלות הפירעון.

 

רקע כללי – הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון, הוא ענף במשפט האזרחי שעוסק בעניינים של יחידים או תאגידים שהם חדלי פירעון. חדלות פירעון מוגדרת בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 באופן הבא: " חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו." קרי, מדובר במצב שבו סך החובות הכלכליים של ישות משפטית (אדם פרטי או תאגיד) עולה על סך הנכסים המצויים בידיה. לאור מצב דברים זה, נדרש גוף חיצוני שיסייע בהתנהלות הכלכלית ובמיקסום הזכויות של שני הצדדים.

פתיחת הליך חדלות פירעון, יכולה להיעשות על ידי החייב עצמו (שמעוניין לשקם עצמו כלכלית) או על ידי נושה של החייב. ברור לכל, כי כאשר אין בידי החייב מספיק נכסים על מנת לשלם את חובותיו, הרי שבהכרח ייפגעו מכך הנושים. מטרת ההליך היא לנסות ולאזן ככל הניתן בין הרצון לשיקום כלכלי של החייב ובין הרצון להשיב את החובות לנושים. לאור ההתנגשות התמידית הזו, אנו רואים כי החוק לעיתים מעדיף ומבכר את זכויותיהם של הנושים ולעיתים את זכויותיו של החייב.

קציבת מזונות לנושה, היא ביטוי לכך שהמחוקק העדיף את זכותו של נושה מסוים (הזכאי למזונות) הן על זכותו של החייב והן על גבי זכויותיהם של נושים אחרים.

 

חובת תשלומים – אין חופש לחייב

מן הרגע שבו חייב נמצא בהליך חדלות פירעון, אין לו כל חופש כלכלי. מרגע זה ואילך, החייב נמצא במשטר של חובת תשלומים, כאשר כל תשלום מפוקח ומנוהל על ידי הגורם האחראי וההחלטות אינם נמצאות בשיקול דעתו של החייב. כך גם, תחום המזונות מוסדר במסגרת ההליך והחייב נדרש לשלם סכום בגובה שיורה לו ובתקופות שהורו לו.

קציבת תשלומי המזונות, היא הליך שנעשה לרוב בתקופת הביניים של הליך חדלות הפירעון (הליך מחיקת חובות), כאשר המזונות יוקצבו לרוב לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב, ובטרם ניתן צו שיקום כלכלי בעניינו. במסגרת תביעות החוב השונות שיגישו כלל הנושים, יגישו גם הזכאים למזונות את תביעתם לגורם האחראי, כדי לתבוע את זכותם לתשלום, כפי שיתואר להלן.

 

מזונות בהליך חדלות פירעון – כללי

אדם הזכאי למזונות (בן זוג או ילד של החייב), יש בידיו פסק דין תקף מבית המשפט לענייני משפחה בדבר זכאותו. במידה וישנו חייב שניתן כנגדו צו פתיחת הליכים, המערכת נדרשת להודיע לזכאים למזונות על עובדה זו. לאחר מכן, יהיו הזכאים למזונות נדרשים להגיש לבית המשפט שדן בעניינו של החייב את פסק הדין שקובע את זכאותם למזונות על מנת להוכיח זכותם. בית המשפט לרוב יבקש את תגובת החייב לפסק הדין ואז יקבל החלטה הנוגעת לתשלום המזונות, כפי שיפורט להלן.

 

הקצבה לזכאי מזונות – סעיף 179 לחוק

סעיף זה הוא הסעיף העיקרי שמסדיר העברת תשלומי מזונות למי שזכאי להם בהתאם לקביעה של פסק דין של בית משפט. יודגש, מדובר בסעיף שרלוונטי רק ליחיד (כלומר, לא לתאגיד) וזאת כאשר פסק דין של בית משפט קובע כי יש חובת תשלום מזונות (בניגוד למשל לסיכום בין שני צדדים).

 

באם ידוע על קיומו של חוב מזונות טרם מתן הצו פתיחת הליכים

לאחר שניתן צו פתיחת הליכים כנגד חייב, הממונה יורה להעביר לאדם שזכאי למזונות מן החייב סכום קצוב, קבוע, שיועבר לו מעת לעת מהחייב. הסכום יועבר בין אם מההכנסה השוטפת שיש לאותו יחיד מעבודה או ממקור אחר או מהנכסים המצויים בקופת הנשייה. אותו סכום יועבר לזכאי עד לסיום הליך חדלות הפירעון בבית המשפט. ככל, גובה סכום המזונות יהא זה שניתן לחייב טרם מתן הצו פתיחת ההליכים (קרי, הסכום שנקבע טרם הליך חדלות הפירעון) עם זאת, לעיתים ימצא הממונה הצדקה להפחיתו ואז הדבר בסמכותו.

 

באם נודע לנאמן על קיומו של חוב מזונות לאחר מתן צו פתיחת הליכים:

לאחר שימונה נאמן להליך חדלות הפירעון, הוא יפנה לבית המשפט שיורה על הקצבת סכום המזונות שיועבר מעת לעת לזכאי וזאת עד לסיום תקופת התשלומים של החייב. ככל שניתן לחייב הפטר לאלתר (הפטר מיידי מכלל חובותיו בעקבות מצב כלכלי קשה במיוחד), אז תשלום המזונות ייקבע עד למתן הפטר בצו השיקום הכלכלי.

 

הערות הנוגעות לחוב מזונות

הפחתת סכום המזונות

אמנם, סכום המזונות שמועבר אמור להיות זהה לזה שנקבע על ידי פסק הדין הרלוונטי בבית המשפט לענייני משפחה, אך ישנם מצבים רבים בהם הסכום שנקבע אינו תואם כלל את המציאות הכלכלית בה מצוי החייב. במצב דברים זה, יורה הממונה על הפחתת סכום המזונות המועבר.

הדבר ייעשה ככל הניתן באיזון בין זכויותיו של החייב לבין זכויותיהם של הזכאים למזונות לבין זכויותיהם של כלל הנושים בהליך חדלות הפירעון (שבהכרח ייפגעו ככל שסכום המזונות יהא גבוה יותר). לצד זאת, הנחיה של משרד המשפט קובעת כי ישנו סכום מינימלי ממנו לא יפחת תשלום המזונות – 1,500 ש"ח לילד וזאת לעד ארבעה ילדים למשפחה, ו-1,300 ש"ח נוספים לכל ילד נוסף. לממונה אין סמכות להגדיל את סכום המזונות, רק להוריד אותו.

 

חובות החייב בתקופת הביניים

מרגע קבלת צו לפתיחת הליכים ועד להכרעה בעניין המזונות, החייב נדרש להמשיך ולשלם את חוב המזונות כפי שנקבע בפסק הדין המקורי. החייב נדרש לעמוד בתשלומי המזונות, הפרה של התשלומים תהווה הפרה של חובותיו, על כל המשתמע בכך בכל הנוגע להליך חדלות הפירעון.

 

חוב שאינו בן הפטר

סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מציג כמה חובות שנתפסים כבעלי חשיבות יתרה, ועל כן בבסיסם הם אינם בני הפטר. קרי, גם אם יקבל החייב הפטר (פטור) מחובותיו הכספיים (בין אם לאלתר ובין אם בסיום תקופת התשלומים), חוב המזונות יישמר לו והוא יידרש לשלם אותו. עם זאת, הסעיף קובע כי נסיבות חריגות המצדיקות זאת, ניתן לפטור חייב גם מחוב עבר של מזונות. קרי, ההגנה על תשלום מזונות (עבר) אינה מוחלטת.

 

סמכות רשם הוצאה לפועל

רשם הוצאה לפועל (שהינו בעל סמכויות פחותות משל בית המשפט) רשאי גם הוא להקציב ולקבוע את סכום המזונות שישלם חייב לזכאי.

 

פעולה המקנה עדיפות לנושה מסוים

סעיף 219 לחוק, מאפשר לבית המשפט לבטל פעולות משפטיות שנעשו באופן שמקנה עדיפות לנושה אחד על פני אחר. בסעיף קטן (ב), מצוין כי העברת חוב מזונות לזכאי, היא פעולה שלא תבוטל על ידי בית המשפט גם אם הלכה למעשה מדובר בהעדפת נושה מסוים.

 

חובות בדין קדימה

סעיף 234 לחוק קובע את סדר העדיפות של חובות הנושים. חוב מזונות, מופיע מיד אחרי חוב משכר עבודה וחוב למס הכנסה, שלישי בסדר העדיפות, בעקבות חשיבותו המשמעותית בעיניי המחוקק.

 

ערעור על החלטת הממונה

החלטה בעניין מזונות (גובה הסכום שישולם, התדירות בה ישולם ועוד…) היא החלטה שניתן לערער עליה במידה ואחד הצדדים אינו מסכים עם קביעת הממונה. קרי, ההחלטה אינה סופית וניתן להביא אותה בפני ערכאה נוספת, במידה ואחד הצדדים חש שהיא אינה צודקת ותקינה.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, הליך חדלות הפירעון הוא הליך מורכב מאוד, הן מבחינת ההיכרות הנדרשת עם כלל הפרטים בו והן מבחינת חשיבותו הגדולה לכל הצדדים המעורבים. אין ספק, כי כאשר אנו עוסקים בתשלום מזונות לזכאי, הרי שהמורכבות עולה פי כמה וכמה. בסופו של יום, מדובר בזכותו של אדם, לממש את זכותו שהוענקה לו לפי פסק דין של בית משפט לדמי מחייה מכובדים וראויים. למרות שמדובר בתשלום שהוכר בחוק כחשוב, אנו רואים כי גם כאן, לעיתים יעדיף בית המשפט או הממונה את זכותו של החייב שנמצא בהליך. לאור מצב דברים זה, אנו ממליצים בחום להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לסייע לכם ככל הניתן במיצוי זכויותיכם, בין אם אתם חייבים, זכאים למזונות, או נושים נוספים שנפגעים מההחלטות הנ"ל. אל תהססו לפנות למשרדנו המתמחה בתחום מזה שנים רבות על מנת שנסייע לכם בהקדם האפשרי.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
מהו הפטר לאלתר

מאמר זה יעסוק בנושא ספציפי מתחום הליך חדלות הפירעון – הפטר לאלתר. בראשית, המאמר יוסבר רקע כללי לתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי ושלבי ההליך כולו

קרא עוד »