תביעות חוב בהליך חדלות פירעון

תביעות חוב בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הן תביעות אותן מגישים נושים כנגד חייבים, שעוברים הליך פשיטת רגל / חדלות פירעון / פירוק / מחיקת חובות. לצורך מאמר זה ולמען הנוחות, נדבק במונח תביעת חוב. למרב הצער לאורך חיינו הבוגרים, רבים מאיתנו יתקלו במצב בו אדם או חברה חייבים לנו כסף, אך הם הוכרזו כפושטי רגל או כחברה בפירוק.

לעיתים אנו נהיה אלו שעומדים בפני פשיטת רגל או פירוק, משבר חיים קשה ללא ספק. כיצד מתמודדים? מה זכויותיו של כל צד בהליך? מול מי אני נדרש להתנהל? כל אלו יוסברו במאמר זה.

 

שלבי ההליך חדלות פירעון על רגל אחת

נתאר מצב שבו אדם פרטי או חברה נמצאים בהליכי פשיטת רגל – חדלות פירעון או פירוק. כל נושה לו הם חייבים כסף, יידרש, לאחר מתן צו פתיחת הליכים כנגד החייב, להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי. כונס הנכסים הרשמי, יקלוט את כלל תביעות החוב שיתקבלו ואז יעביר את הטיפול לנאמן או למנהל המיוחד שימונה על ידי בית המשפט.

ככלל, את תביעת החוב יש להגיש תוך 6 חודשים מיום מתן צו פתיחת הליכים (חריגים יפורטו להלן). לאחר שהנאמן או המנהל המיוחד אספו, איתרו וליקטו את כלל הנכסים שיש ברשות אותו חייב, הם יקבעו את סדר עדיפות הנושים. בשלב זה, ייודע לכל נושה האם תביעת החוב שלו נדחתה, התקבלה במלואה או התקבלה באופן חלקי. בסיום שלב זה, יקבל הנושה את הדיבידנד לו הוא זכאי מכספי החייב.

במסגרת הליך חדלות פירעון של חייב שהוא אדם פרטי או תאגיד, לנושים השונים יש אפשרות להגיש תביעת חוב אשר מטרתה היא להצהיר על זכותם להחזר כספי מהחייב. חשוב להבין שהחזר חוב במקרה של חדלות פירעון אינו מובטח, ולכן חשוב להיעזר בעורך דין תביעות חוב בהליך חדלות פירעון כך שיעלה את סיכוייכם לקבל את כספכם בחזרה.

תביעות חוב בהליך חדלות פירעון
תביעות חוב בהליך חדלות פירעון

מהו הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון הוא הליך אשר נועד לסייע לחייבים שמצויים במצב כלכלי קשה לצאת מחובותיהם. מדובר בחוק שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, על מנת לייצג בחוק את הערכים המודרניים של מדינת ישראל באשר לחייבים המצויים בחובות.

חשוב להבין כי בכלכלה מבוססת אשראי, נטילת סיכונים פיננסיים היא חלק בלתי נפרד מהשתלבות במגזר העסקי. למדינה, מצידה, יש אינטרס משמעותי לעודד את אזרחיה לנהל אורח חיים כלכלי-עסקי משגשג, שהרי הדבר תורם הן לכלכלתם והן לכלכלתה.

בשל כך, המדינה בחרה להסיר את הסטיגמה הכרוכה בהליך חדלות הפירעון באמצעות שינוי המונח 'פשיטת רגל' והחלפתו ב'חדלות פירעון ושיקום כלכלי'. הסעיף הראשון של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018 מגדיר מהי מטרת החוק החדש –

 

"1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

 

כפי שניתן לראות, למדינה יש אינטרס באמת ובתמים לקדם את שיקומו הכלכלי של החייב, על אף שהשיקום הכלכלי הזה בא על חשבונו של הנושה, שמקבל החזר חלקי או לא מקבל החזר כלל.

לא כל אדם שמצוי בחובות יוכל להגיש בקשה להליך חדלות פירעון, אלא רק אדם שנמצא במצב כלכלי העונה על ההגדרה בחוק – "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". קרי, חדלות פירעון מתייחסת למצב כלכלי בו אדם אינו יכול לעמוד עוד בהתחייבויותיו הכלכליות.

במסגרת הליך חדלות פירעון, החייב צריך לעמוד במספר סנקציות כלכליות על מנת להוכיח את מסירותו להליך ואת יכולתו לעמוד בתנאי מתווה השיקום הכלכלי. ההגבלות כוללות צו איסור יציאה מהארץ, הגדרתו כלקוח מיוחד בבנק, הטלת מגבלות על השימוש באשראי וכן הלאה.

הנושים, מצידם, יכולים להגיש תביעות חוב, על מנת ליידע את החייב ואת הממונה על חדלות פירעון כי החייב, בין אם הוא אדם פרטי או תאגיד, חייב להם כסף.

 

מהן תביעות חוב בהליך חדלות פירעון?

כאמור, תביעות חוב נועדו על מנת שהנושים יצהירו על זכאותם להחזר חוב. עליהם להגיש את תביעת החוב לממונה על הליכי חדלות פירעון תוך שישה חודשים ממתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב.

על אף שיש הגבלה של שישה חודשים, בית המשפט אינו נוטה להיות דווקני בעניין זה, וניתן לבקש הארכה מהנאמן של החייב. עם זאת, חשוב לדייק והימנע ככל האפשר מאיחור. אם הנושה מיוצג, התביעה תוגש באופן מקוון, ואם הנושה אינו מיוצג, הוא יגיש את התביעה בעצמו בצורה ידנית או מקוונת.

 

איך מגישים תביעות חוב בהליך חדלות פירעון?

ראשית, יש לשלם אגרה בגובה 30 ₪. לאחר מכן, יש להיכנס לאתר הממונה על חדלות פירעון ולמלא את טופס תביעת החוב, שבו יש למלא את פרטיו המלאים של התובע (הנושה) והנתבע (החייב) ולצרף מסמכים רלוונטיים. ללא הוכחה, הבקשה לא תתקבל ולנושה לא תהיה זכאות לקבל את כספו.

הנאמן שמופקד על בניית מתווה לשיקום כלכלי עבור החייב יקבל את תביעת החוב של הנושה, ויכריע תוך 90 ימים מהיום שקיבל את תביעת החוב, ולא מאוחר מ- 30 ימים מיום המועד האחרון להגשתה של תביעת החוב.

אם בקשתו של הנושה נדחתה, הוא יכול לערער לבית המשפט שלום על החלטת הנאמן תוך 45 ימים מהיום שהתקבלה ההחלטה. על הנושה להמציא עותק לערעור גם לנאמן, לחייב ולממונה על הליכי חדלות פירעון. הנאמן, מצידו, יגיש תגובה ואת נימוקיו תוך 15 ימים מיום קבלת הערעור.

 

סדר הקדימות של נושים

חשוב לדעת שלנושים יש סדר קדימות, קרי, סדר היררכי לפיו נושים מסוימים יהיו זכאים יותר להסדר מאשר נושים אחרים. סדר זה משתנה בהתאם להיותו של החייב אדם פרטי או חברה בהליך פירוק.

 

סדר קדימות נושים של חייב שהוא אדם פרטי

  • עדיפות ראשונה – נושים מובטחים: נושים מובטחים הם נושים אשר יש להם ערובה לחוב, כמו זכות עכבון, שעבוד וכן הלאה.
  • עדיפות שנייה – נושים בדין קדימה: ישנם מספר נושים אשר זוכים לזכות קדימה, כמו עובדים שממתינים לקבלת שכרם, ואחריהם ניכויי מע"מ ומס שנוכו ממשכורות העובדים ויש לשלם לרשויות המס.
    באותה קטגוריה אך בעדיפות נמוכה יותר, ישנה נושים אשר החייב  צריך לשלם להם דמי שכירות של עד לשנה, חובות הנובעים מאי תשלום דמי מזונות וחובות מס וארנונה.
  • עדיפות אחרונה – נושים רגילים, כלומר נושים שאינם עונים על ההגדרות שלעיל.

 

 סדר קדימות נושים של חייב שהוא תאגיד

  • עדיפות ראשונה – נושים מובטחים בלי זכות קניינית קבועה, כמו בעלי משכון, שיעבוד, משכנתא, בעלי הערת אזהרה על נכס ששייך לחברה וכן הלאה.
  • עדיפות שנייה – הוצאות הכרוכות בפירוקה של החברה, כמו הוצאות משפט, שכר טרחה למפרקי החברה, תשלומים שונים לממונה על דיני חדלות פירעון וכן הלאה.
  • עדיפות שלישית – חובות בדין קדימה: מדובר בחובות כמו שכר, מיסים, דמי שכירות ושיעבוד כללי על נכסי התאגיד.
  • עדיפות רביעית – חובות רגילים.
  • עדיפות אחרונה – בעלי מניות, אשר רק אם תישאר יתרה בקופת התאגיד לאחר הפירוק וחלוקת הכספים הם יוכלו להתחלק בה באופן יחסי בהתאם לחלקם היחסי במניות התאגיד.

 

וכעת – נדון בהרחבה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מהי תביעת חוב ולמי היא רלוונטית?

לאנשים רבים יש חובות כלפיי גופים או חברות אחרות. עם זאת, תביעת חוב עוסקת רק במצב בו יש ישות משפטית המוכרזת כחדלת פרעון, קרי, אין ביכולתה של אותה ישות משפטית לשלם לכל נושיה את כלל חובותיה. כאשר אנו מדברים על אדם פרטי, ההליך נקרא חדלות פירעון – בעבר פשיטת רגל, ואם מדובר בחברה, ההליך נקרא הליך פירוק.

כאשר אותה ישות משפטית מוגדרת כחדלת פרעון, כל ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדה ברגע הנתון – מוקפאים. למשל, אם הגשתי תביעה כספית לבית משפט בעקבות חוב הכספי של השכן שלי אליי, הרי שהליך זה יוקפא וייעצר ככל שאותו שכן הוכרז כפושט רגל. ניתן לקלבל עוד פרטים בנושא הקפאת הליכים משפטיים בזמן הליך חדלות פירעון כאן.

תהליך ההקפאה יחול על כל סוגי ההליכים שקיימים כנגד אותה ישות משפטית – בין אם מדובר בתביעה אזרחית, בניסיון גביית חובות של הרשות או בתיק הוצאה לפועל. ישנם מקרים מעטים ובודדים בהם בתי המשפט יאפשרו המשך נקיטת הליכים.

 

חברה או אדם פרטי שחייבים לי הרבה כסף נמצאים בהליך חדלות פירעון  (פשיטת רגל) / פירוק, כיצד עליי לפעול?

כחלק מהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת הרגל) / הפירוק של אותה ישות משפטית, יינתן בענייניה צו פתיחת הליכים. במסגרת צו זה, כונס הנכסים שאחראי על ההליך "אוסף" את כלל הנכסים שיש לאותה ישות, לקראת חלוקת הנכסים לכלל הנושים, להם קיים חוב. על כן, יש ליידע את כונס הנכסים כי אותה ישות חייבת לנו כסף. אופן היידוע קרוי הגשת תביעת חוב, תביעה שתוגש תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס לחייב.

יצוין, בתי המשפט נוטים שלא להחמיר עם נושים שאיחרו באופן סביר את המועד להגשת תביעת חוב. לבתי המשפט ברור שיש לעיתים פער בין יום מתן צו פתיחת הליכים ועד הרגע שבו נודע לנושה בדבר הליך חדלות פירעון. על כן, לעיתים מראש יספרו את התקופה של חצי שנה מיום פרסום הצו ולא מיום מתן הצו. אך, גם אם איחרתם את המועד הנ"ל, תמיד כדאי לפנות לבתי המשפט על מנת לנסות ולהגיש את תביעת החוב. במצב שישנו איחור בהגשה, תוגש יחד עם תביעת החוב בקשה להארכת מועד בה ינומקו הסיבות לאיחור בהגשה.

ככלל ניתן לומר, כי במצב שבו נושה לא הגיש תביעת חוב, הוא לא יוכל לקבל את כספו בחזרה.

 

פסק דין של בית משפט קובע כי חייבים לי כסף, האם עדיין עליי להגיש תביעת חוב?

כן. אין משמעות לכך שאין מחלוקת על קיומו של חוב, כיוון שנדרש ליידע את כונס הנכסים בדבר החוב, טרם הוא מבצע את החלוקה בין הנושים השונים. על כן, בכל מקרה יש להגיש תביעת חוב, בצירוף האסמכתאות הרלוונטיות להוכחת טענותיכם.

 

הגשתי תביעת חוב, האם זה מבטיח שאקבל את כספי בחזרה?

למרבה הצער לא. אדם פרטי או חברה נכנסים להליך של חדלות פירעון או פירוק, כאשר אין בידיהם מספיק ממון על מנת לשלם את כלל חובותיהם. על כן, המנהל המיוחד שמודע לכל הנכסים הקיימים של החייב, נדרש לבצע סדר קדימות בין הנושים השונים, ולהכריע אילו תביעות חוב יתקבלו, ואילו יידחו. התביעה לעיתים תתקבל במלואה ולעיתים רק באופן חלקי – הכל תלוי בכמות הנושים ובסדר העדיפות שלהם על פני האחרים.

כאשר המנהל המיוחד סבור שאין בידיו מספיק פרטים על תביעת החוב, הוא מורשה לפנות לנושה על מנת להעמיק את הידע על החוב, באופן שיקל עליו לקבל את ההחלטה הראויה לעניין תביעת החוב.

 

מה סדר הקדימויות בין הנושים?

במצב זה יש להפריד בין חברה הנמצאת בהליכי פירוק לבין אדם פרטי שנמצא בהליכי פשיטת רגל – חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

חברה בהליך פירוק – סדר קדימויות הנושים

בעלי זכות קניינית קבועה: לרוב יהא מדובר בחובות שיש לחברה לרשויות המיסים או לבעלי משכון, משכנתא או שיעבוד קבוע על נכסי החברה או מי שיש לו הערת אזהרה על אחד נכסי החברה.

 

הוצאות פירוק החברה

ההוצאות הרבות הכרוכות בעצם קיומו של הליך הפירוק. בין ההוצאות הללו קיימות עלויות למימוש נכסי החברה, תשלומים שונים לכונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט רבות, ושכר טרחה למפרק.

 

חובות בדין קדימה

העיקרים מבין אלו הם שכר עבודה, ניכוי מיסים והכנסה משכר עבודה, מיסים (בין אם עירוניים או ארציים) , דמי שכירות לתקופה שמשכה שנה לפני תחילת הפירוק, שעבוד צף (הקרוי שעבוד כללי) על כלל נכסיה של החברה.

 

חובות "רגילים"

קרי, כל חובות שיש לחברה שאינם מובטחים או מועדפים על פני חובות אחרים.

 

בעלי המניות

זכאים ליתרה של הנכסים שלאחר סילוק כלל החובות לנושים, במידה ונותרו. היתרה תחולק ביניהם לפי חלקם היחסי בהון המניות של החברה.

 

אדם פרטי בהליך חדלות פירעון (פשיטת רגל)  – סדר קדימות נושים

אצל אדם פרטי, ישנה חלוקה גסה – נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים רגילים:

נושים מובטחים

נושה מובטח הוא כל אדם או גוף שיש בידיו ערובה מכל סוג לחוב שמגיע לו מאותו חייב. ערובה זה יכולה להיות מכל מיני סוגים – שעבוד של נכס של החייב; זכות עכבון על נכס שמצוי בידיו של הנושה. מאמר נפרד בעניין ערבות משפטית ניתן לרות כאן.

יצוין, שככל שאותו נכס משועבד לא מכסה את כלל החוב, הרי שיתרת החוב היא במעמד של נושה רגיל, שהוא בסדר הקדימות הנמוך ביותר, כפי שיפורט להלן.

 

נושים בדין קדימה

עובדים – חוב שכר עבודה לעובד עד לסכום מסוים. בדרגה הבא, ניכויי מס במקור: ניכויי מס ומע"מ שניכה החייב ממשכורותיהם של עובדיו שטרם הועבר לרשויות המס.

הנושים הבאים נמצאים בדרגה זהה של דין קדימה, אך בדרגה נמוכה מאלו שהוצגו לעיל: דמי שכירות לתקופה של עד שנה, בשל נכס ששכר החייב מהנושה. חוב מזונות: יצוין כי בכל הנוגע לחוב מזונות, ישנם הסדרים משפטיים ייחודיים ושונים, ניתן להעמיק בהם במידת הצורך באתרים השונים. חובות מס וארנונה: חובות שנורו בשנה שקדמה למתן צו הכינוס לפושט הרגל.

 

נושה רגיל

כל מי שאינו נושה מובטח או בדין קדימה, כפי שפורט לעיל.

 

דחו את תביעת החוב שלי, האם יש דרך להילחם בהחלטה זו?

באופן עקרוני כן. אמנם, למנהל המיוחד שקובע את גורלה של כל תביעות חוב, יש סמכויות רחבות ושיקול דעת נרחב מאוד. עם זאת, אין ספק שניתן לערער על ההחלטה של המנהל המיוחד ככל שהיא נראית לנו מוטעית ולא הוגנת. בעניין זה, ראוי שהחלטתו של המנהל המיוחד תהיה מנומקת, כך שיהיה ניתן לערער על החלטתו.

 

אם כך, איך מגישים תביעת חוב?

בשנים האחרונות ישנו שיפור משמעותי בקשר לאופן הטכני שבו מוגשות תביעות חוב. באתר של משרד המשפטים, קיימת אפשרות להגיש בקשה לתביעת חוב באופן מקוון. שורה של שאלות מנחות, יאפשרו לכם להגיש את תביעת החוב בקלות יחסית. באתר מצוינים בין היתר התנאים לקבלת השירות המקוון, מפורטים המסמכים הנדרשים, אופן התשלום שירות ותמיכה ואף פירוט הנוגע לשלבים הבאים הנוגעים לתביעת החוב.

עם זאת, כפי שעולה מהאתר המקוון, ישנם מצבים מסוימים בהם לא ניתן יהיה להיעזר בשירות זה.

 

הגשת תביעת חוב באמצעות ביטוח לאומי – למי זה רלוונטי? איך זה עובד?

ישנם מספר מצבים מצומצמים, בהם אדם יכול להגיש תביעת לתשלום חוב באמצעות הביטוח הלאומי, שמסייע ותומך בקבלת כספים.

קהל היעד: תביעה זו (5305) מיועדת למי שעבד כשכיר בחברה שניתן כנגדה צו פירוק על ידי בית המשפט המחוזי, או לאדם שעבד כשכיר אצל מעסיק שניתן כנגדו צו פשיטת רגל על ידי בית המשפט. עוד זכאים עובדים מסוימים לתשלומים עבור קופת הגמל.

באם התביעה עונה על התנאים ומתקבלת בביטוח הלאומי, הרי שהדבר יקל רבות על הנושה, שיקבל גמלה חודשית מביטוח לאומי, בהתאם למגיע לו בהתאם לתקנות הרלוונטיות. נכון ליום 01.01.2020, סכום הגמלה המקסימלי עבור פיצויי פיטורין ושכר עבודה עומד על 114,452 שקלים. הסכום המקסימלי עבור קופות גמל עומד על 17,608 שקלים.

את הטופס לתביעת החוב ניתן למלא במרבית המקרים באופן מקוון, אז יועבר באופן אוטומטי לכונס הנכסים הרשמי והן לביטוח הלאומי. במסגרת התביעה, העובד יידרש להעביר מספר מסמכים – ביניהם תלושי משכורת אחרונים, מכתב פיטורים וכן מסמכים ואסמכתאות אחרות שיעידו ויבססו את התביעה שהוא טוען לה.

 

כיצד עורך דין יוכל לעזור לכם בתחום תביעות החוב?

בין אם אתם חייבים שמתנגדים לתביעות חוב מסוימות או נושים שרוצים להילחם על זכותם להחזר, נמליץ לכם בחום להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

עורך דין מיומן יוכל לסייע לכם לאורך כל ההליך, כמו ערעור על אי קבלתה של תביעת חוב או על מיקומו של הנושה בסדר העדיפויות של החזר החוב. זכרו כי בחדלות פירעון ישנו סיכוי גבוה שלא תקבלו את חובכם בחזרה, ולכן חשוב להילחם על כך מהרגע הראשון.

עורכי הדין ינובסקי מיסקביץ' מתמחים בדיני חדלות פירעון ומזמינים אתכם ליצור קשר בהקדם על מנת שנוכל ללוות אתכם לאורך כל ההליך ולהבטיח כי אתם מקבלים את כל מה שהחוק יכול להעניק לכם. משרדנו מתגאה בהצלחות רבות בתחום וביחס מצוין ללקוחות, ומזמין אתכם להיוועץ עמנו כך שנוכל ללוות אתכם מהרגע הראשון.

 

סיכום

ניתן לראות כי בשנים האחרונות נעשו שינויים רבים ומשמעותיים, שהנגישו באופן משמעותי את נושא הגשת תביעות החוב לנושים, אך עדיין מדובר לעיתים בנושא מורכב וסבוך. באם יש לחייב חובות בעלי סכום משמעותי כלפיכם, מומלץ להיוועץ בעורכי דין הוצאה לפועל – חדלות פירעון המתמחים בנושא, על מנת לוודא כי אתם מקסמים את היכולת שלכם לקבל רווח מאותו חייב. נשמח לסייע לכם בכל שאלה חשש והיוועצות הנוגעת לתחומי פשיטת רגל – חדלות פירעון ופירוק, בין אם אתם נושים ובין אם חייבים.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
תוכן העמוד:
תום לב בהליך חדלות פירעון

כשאדם פרטי נכנס לחובות, ישנה אפשרות שלא יהיו לו מספיק נכסים בכדי לכסות את התחייבויותיו הכספיות. זהו מצב המאופיין בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018

קרא עוד »
דילוג לתוכן