בשלהי העשור הקודם, נכנסו לתוקף חידושים בכל הנוגע לתקנות פשיטת רגל וחדלות פירעון. מאמר זה עוסק בדין החדש, המוצג בחוק חדלון פירעון ושיקום כלכלי.
מהי חדלות פירעון?
ס' 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קובע כי חדלות פירעון, מוגדרת כמצב לפיו גורם חייב כסף לגורם אחר, ואין לו יכולת כלכלית לשלם את חובותיו במועד, או לחלופין, כאשר התחייבויותיו גבוהות משווי נכסיו. הגורם, יכול שיהא אדם או חברה, מכונה – 'חייב', ואילו הגורם לו חייבים כסף, מכונה – 'נושה'.
חוק חדלות פירעון החדש
בשנת 2018, נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שלמעשה איגד את שלושת מערכות החוקים שהוזכרו לעיל וריכז אותם תחת חוק אחד.
הווי אומר, בחוק חדלות הפירעון ישנם חוקים המיועדים להכווין חדלות פירעון של יחיד (עניין שעד כה הוסדר בפקודת פשיטת הרגל), ולעומתם גם חוקים השייכים למצבי חדלות פירעון של תאגיד (מה שעד עתה, הוסדר בפקודת החברות). החוק נכנס לתוקף כמעט שנתיים לאחר חקיקתו, בסוף שנת 2019, ולצידו נכנסו לתוקף, תקנות חדלות פירעון.
מהן מטרות החוק?
ככלל, חוק חדלות הפירעון החדש, מציג בסעיפו הראשון, שכותרתו 'מטרת החוק', 3 מטרות שונות:
(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
על פי המטרה הראשונה
מטרת חוק חדלות פירעון, היא שיקום כלכלי של החייב, בין אם מדובר בחברה ובין אם מדובר על אדם פרטי.
בהתאם למטרה השנייה
חוק חדלות הפירעון מנסה למקסם את החוב שעל החייב לשלם לנושים. מדובר הרי באדם שנכנס למצב של חדלות פירעון עקב חובות שצבר, ומשום כך, במסגרת השיקום הכלכלי של החייב, יש לקחת בחשבון גם את החוב שעליו להחזיר לנושים.
המטרה השלישית
קידום מחדש של חייב במרקם החיים הכלכליים. מדובר הרי באדם שעד לא מזמן היה חלק מהמשחק הכלכלי, ועתה הוא התרסק לחלוטין. משכך, החוק בא לסייע לאדם זה.
ההבחנה
ניתן להבחין כי קיים מתח בין התכלית השנייה לתכלית השלישית של החוק.
זאת, מאחר שהשאת החוב שישולם לנושים, עלולה לפגוע בקידום ושילוב החייב מחדש בחייו הכלכליים. יש הטוענים כי החוק מעניק בכורה לתכלית האמצעית – החזרת החוב לנושים, ואחרים טוענים כי המטרה המרכזית היא דווקא זו השלישית, לפיה החוק מנסה לקדם מחדש את החייב במובן הכלכלי.
יש הסבורים כי לשתי המטרות הללו מעמד שווה, ויש לפעול לקידום שתיהן בעת ובעונה אחת. מכל מקום, ניתן להבחין כי החוק שם לנגד עיניו גם את הנושים – הגורמים להם החייב חב כסף, וגם את מעמדו הכלכלי של החייב והרצון לשקמו.
מי רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון?
על פי החוק הישן, שני הצדדים המרכזיים להליך חדלות הפירעון – החייב והנושה, רשאים לפתוח בהליך, על ידי הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון.
החייב מגיש במקרה בו אינו יכול לשלם את סך חובותיו במועד או במצב לפיו סך חובותיו עולים על ערך נכסיו, ואילו הנושה יגיש בקשה כאשר החייב חב לו חובות ואין לו יכולת כלכלית להחזירם.
הסדר זה קיים גם בחוק חדלות פירעון החדש, כאשר נוספה אפשרות לפיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לפתוח גם הוא בהליך.
כמו כן, בהתאם לתק' 68 לתקנות חדלות פירעון, על היחיד למלא טופס מלווה בתצהיר, וכן חתימה על כתב ויתור על סודיות.
אם מדובר בחברה, עליה לעמוד בתנאים להלן:
- החברה מנהלת את עסקים בישראל
- החברה בעלת נכסים בישראל
- החברה רשומה כתאגיד בישראל.
על התאגיד לפרט בבקשה, כאמור בתק' 13 לתקנות חדלות פירעון, תצהיר הסתבכות כלכלית, כמו גם דוח המפרט את נכסי התאגיד וחובותיו.
כנגד מי אפשר לפתוח בהליך?
הליכי חדלות פירעון במדינת ישראל, יתנהלו רק במקרים בעלי זיקה לישראל. אי לכך, קובע החוק כי ניתן לפתוח בהליך רק נגד חייב אשר מרכז חייו הוא ישראל, או אם הוא מתגורר בישראל. לחלופין, ניתן לפתוח בהליך במצב לפיו החייב מנהל את עסקיו בישראל, או שיש לו נכסים בישראל.
כיצד מתנהל ההליך
חוק חדלות פירעון החדש, מפריד את ההליך לשני חלקים שונים: בחלק הראשון, נבדק מצבו הכלכלי של החייב – במהלך הליך חדלות הפירעון ולפניו. החלק השני, מוכר בתור תקופת השיקום, במסגרתה נעשה ניסיון הבראה של החייב, בסיומו נפטר החייב מחובותיו לחלוטין.
ההליך מתחיל לאחר הגשת הבקשה, ומתן צו לפתיחת הליכים כלפי החייב. מרגע מתן הצו, מתמנה נאמן אשר אמון על בחינת מצבו הכלכלי של החייב, חובותיו ועסקיו. הנאמן מקבל את האחריות דה – פקטו על כל נכסיו ועסקיו של החייב, והוא המנהל אותם בבלעדיות.
כאשר מדובר בחייב יחיד, לא ניתנת לו האפשרות לבחור את זהות הנאמן, כאשר הממונה הוא שמחליט על זהותו. אם מדובר בתאגיד, הרי שניתנת לתאגיד אפשרות להציג רשימת מועמדים לתפקיד הנאמן.
בדיקת הנאמן אורכת תשעה חודשים, בסיומה יגיש הנאמן הצעת תוכנית פעולה לשיקום כלכלי של היחיד. בית המשפט יעיין בתוכנית, ידון ויחליט האם לאשרה ולהעניק לחייב צו שיקום כלכלי.
הגבלות המוטלות על החייב
חוק חדלות פירעון, מציג רשימה של הגבלות אשר יכול שיוטלו על החייב, דוגמת עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלות בדבר החזקת דרכון ועוד. לבקשת החייב, רשאי הממונה לצמצם את ההגבלות לצמיתות או לזמן מה.
לשאלות נוספות והתייעצות בנושא חדלות פירעון פנו למשרד עורכי הדין דניאל ינובסקי.