בשנת 2014, הוגשה הצעת חוק בנושא ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל. מטרתה של הצעת החוק היתה להביא להפסקת השימוש במאסרים אזרחיים כאמצעי לגביית חובות בישראל, מלבד חוב בדמי מזונות. הצעת חוק זו אושרה ובעקבותיה הוחלט לאפשר נקיטת סנקציות חלופיות כנגד חייבים. זהו הנושא שבו נדון בסקירה להלן.
הרקע למתן הצעת החוק לביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל
מאסר של חייבים בהוצאה לפועל, היה במשך שנים, סנקציה לגיטימית לכאורה, שננקטה כנגד ישראלים שהתקשו לעמוד בפרעון חובותיהם. זאת חרף העובדה שמרבית החייבים מגיעים למצב של אי יכולת לעמוד בתשלום חובותיהם, מפאת השתייכותם לאוכלוסיות מוחלשות מבחינה סוציו אקונומית, ולא בהכרח בנסיבות הנתונות לשליטתם המלאה.
מאסר חייבים בהוצאה לפועל, הוביל למצב בו חייבים רבים בישראל, שחששו מפני הסנקציה המחמירה, היו מוכנים לנקוט בצעדים מרחיקי לכת כדי להימנע מאפשרות המאסר, לרבות נטילת הלוואות בשוק האפור לצד ביצוע פעולות פליליות לסוגיהן, שמטבע הדברים רק החמירו את מצבם ומצב המשפחה שלהם.
בשנת 2011, נכנס לתוקף התיקון ה- 29 בחוק ההוצאה לפועל, ובו נקבע כי לא תתאפשר עוד הוצאתם של צווי מאסר כנגד חייבים שאינם בעלי חוב מזונות. במקביל, הורחב גם השימוש באמצעי גבייה חלופיים אשר הוכח כי הם יעילים מאוד לגביית חובות, וביניהם:
- שלילה של רשיונות נהיגה של חייבים
- מתן צווי עיכוב יציאה מן הארץ
- עיקולים של רכוש
- הגבלת השימוש בכרטיסי אשראי
- ועוד
החל מחודש מאי בשנת 2014, הצעת החוק ביוזמת חברת הכנסת מרב מיכאלי, אושרה, ובכך הפך ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל כאמצעי גביה, לעובדה מוגמרת.
יוצאי הדופן לביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל
בתיקון 43 בחוק ההוצאה לפועל אמנם בוטלה האפשרות להטלת מאסר כסנקציה על חייבים, אך החריג לעניין זה הוא המקרה של חוב בדמי מזונות. את ועוד, בעקבות ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, התווספו סנקציות נוספות שבהן ניתן כיום לנקוט מול חייבים. למשל, אפשרות לקבלת מידע על כניסת חייב לגבולות ישראל, או קבלת מידע על אמצעים ליצירת קשר עם החייב.
ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל והסנקציות החלופיות שהוצעו
שינויי החקיקה שאפשרו ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, הובילו כאמור, להגדרת אפשרויות חלופיות לעידוד הגבייה מחייבים. ביניהן, הוגדר כי במערכת ההוצאה לפועל יוקם מאגר מידע נרחב ובו מידע על חייבים, הכולל את מועדי שובם לארץ של ישראלים השוהים בחו"ל וחייבים כספים. מידע זה נועד לסייע להוצאה לפועל לניהול יעיל יותר של הליכי הגבייה מול החייב, כאשר ניתן להעביר חלק מהמידע הנ"ל גם לידי הנושים.
בנוסף, הוחלט על הקמתו של מאגר מידע על חייבים המשתמטים מפירעון חובותיהם, שיהיה פתוח לציבור הרחב ויסייע לכל מי שיבקש לכונן קשרים עסקיים ואחרים עם חייבים, לצורך הערכת רמת הסיכון הכרוכה בהתקשרות עם אדם כזה או אחר. מאגר זה נועד גם לסייע לנושים שמנהלים תיקי הוצאה לפועל נגד חייבים או שוקלים לפתוח בהליכים כנגד חייב, כאשר הנחת המוצא הייתה שמפאת החשש מפומביות המידע, חייבים יעדיפו לפרוע את חובותיהם לנושים.
כמובן, בנוסף לאלו, גם הסנקציות הידועות והוותיקות יותר, וביניהן – עיקולים המוטלים על חייבים, צו לעיכוב יציאה מןהארץ, וכיוצא באלו – עדיין נתונות לשימוש ההוצאה לפועל כבעבר.
הנימוקים התומכים בביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל
הטעמים לביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, הוסברו במסגרת הנימוקים להצעת החוק, באופן הבא:
מאסר אזרחי לחייבים גורם לפגיעה חמורה בזכויות אדם
מדובר על אמצעי גבייה הפוגע בזכות היסוד של האזרח לחירות ואיננו מקובל במערכת המשפט במדינות מתקדמות, אלא במקרים של הרשעה בפלילים או כאשר החייב משלם לשלם דמי מזונות עבור ילדיו ורעייתו לשעבר.
סנקציית המאסר לחייבים פוגעת באופן קשה גם בבני משפחותיהם
טענה נוספת שיוזמי הצעת החוק העלו היתה שחייבים וכן קרובי משפחתם עשויים מפאת החשש ממאסר החייב, לקחת הלוואות בשוק האפור, לשם פירעון חובותיהם. המחיר של פירעון חובות בשיטה זו, הוא גבוה ומסכן את החייב ומשפחתו בהיקלעות לסחרור כלכלי והעמקת חובם תוך הסתבכות עם גורמים עברייניים שעלולים לסכן גם בטחונם האישי וחייהם.
מאסר של חייב הוא בגדר פגיעה בלתי מידתית שאינה משיגה את התוצאה הרצויה
מטרתם של הליכי הגבייה בהוצאה לפועל, היא בסופו של יום, להביא לפירעון חובות לטובת הזוכים. ענישת חייבים לא אמורה להיות בסמכותה של רשות זו, הגם שהיא אינה אפקטיבית להשבת חובות לנושים, בהשוואה לסנקציות אחרות, כמו הגבלות על הוצאת רישיון נהיגה וצווי איסור יציאה מן הארץ, שהוכחו כיעילות יותר ככלי לעידוד חייבים לתשלום חובותיהם, להבדיל ממאסרים לחייבים נעדרי יכולת כלכלית, שלא תורמים במאום מעבר לענישה גרידא. לכן רשות האכיפה והגביה נדרשת למקד את פעולותיה בשימוש בנכסי החייב בתור כלי לגביית חובותיו כחלופה להפעלת לחצים על בסיס פגיעה בזכות היסוד שלו לחירות.
השפעתו של המאסר לחייבים בהוצאה לפועל על כלכלת ישראל
מחקרים הוכיחו זה מכבר כי גם בפן הכלכלי, מאסר של חייבים בהוצאה לפועל איננו תורם לשגשוג המשק בישראל. זאת היות והחשש ממאסר חייבים עלול לגרום לרתיעה מובנית של לווים מנטילתם של סיכונים מחושבים הנחוצה לעיתים להקמת עסקים ויצירה של מקומות עבודה. כפועל יוצא, יעילותו של שוק האשראי בישראל עלולה להיפגע.
כך או כך, הטענה בבסיס הצעת החוק לביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל הייתה שקיימים אמצעי אכיפה יעילים וראויים יותר לשיפור הגבייה מחייבים, כפי שהוכח במדידה כמותית שבוצעה בשנים שקדמו להגשת הצעת החוק.
בשורה התחתונה
אף שאישור הצעת החוק משנת 2014 הוביל לביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, חשוב לדעת שעדיין קיימות סנקציות אחרות, המוטלות על חייבים כחלופה למאסרים. לכן אם נקלעתם לחובות, זה הזמן לפנות לעורך דין פשיטת רגל שיסייע לכם להיחלץ מהמצב עם מינימום הגבלות.
