צו תשלומים – פריסת חוב לתשלומים
אדם שחייב כספים וקיים לו תיק בהוצאה לפועל, יכול להגיש בקשה לרשם הוצאה לפועל לצו תשלומים (פריסת חוב לתשלומים) שמתווה את אופן פירעון החוב לפי גובה סכום חודשי למשך תקופה מוגדרת של חודשים. המטרה בצו זה היא להקל על החייב לשלם כנדרש את חובותיו ולאפשר לו לשוב למסלול חיים תקין באופן הדרגתי, מאשר להקשות עליו באמצעות פירעון בתשלום אחד מלא וכבד ביותר.
צו תשלומים מתקבל בדרך כלל לאחר שנשלחת לחייב אזהרה בדבר פתיחת תיק כנגדו בהוצאה לפועל וכאשר הוגשה בקשה לצו תשלומים. למעשה, כל אדם, ארגון, חברה או בעל עסק שמתקשה לגבות את חובו, רשאים לגשת ולפתוח תיק כנגד אותו חייב בלשכת הוצאה לפועל, על מנת שזו תתריע באופן פורמלי בפני החייב ובמידה וחובו עדיין לא יסולק, תוכל הלשכה להעמיד כנגדו סנקציות חמורות.
צו ראשון: כשלשכת הוצאה לפועל מזהירה
במערכת ההוצאה לפועל, פועלים על פני תכתובת הדרגתית מול החייב, שנפתחת מיד עם פתיחת התיק נגדו. המכתב הראשון יהיה במסגרת האזהרה שנמסרה לחייב, הפוקדת עליו לסלק את חובו או למלא את הוראות פסק הדין שניתן בעניינו תוך 20 ימים באמצעות שטר או תוך 30 ימים באמצעות תשלום בלשכת ההוצאה לפועל. כעת יכול החייב לבחור האם לפרוע את כל התשלום שעומד לחובתו בפעימה אחת, או לשלם אותו בהתאם לצו התשלומים החודשי שנקבע לו, במסגרת מכתב האזהרה שקיבל.
מסגרת זו, נקבעת באמצעות תוכנת המחשב שקיימת לצורך חישובים אלה בלשכת ההוצאה לפועל. לאחר הרפורמה בחוקי הוצאה לפועל שנכנסה לתוקף בספטמבר 2019 הנוסחה לחישוב גובה צו תשלומים : חוב עד 100 אלף ש"ח ניתן לפרוס ל-3 שנים (36 תשלומים), חוב מעל 100 אלף ש"ח ניתן לפרוס ל-4 שנים (48 תשלומים). במידה ואדם אינו מסוגל לעמוד בתשלומים הנ"ל, עליו לפנות להליך חדלות פירעון. הסבר על הליך חדלות פירעון ניתן למצוא כאן.
ביצוע התשלומים (פריסת חוב לתשלומים) לא מונע מהזוכה לנקוט בהליכים לגביית חובו והוא עדיין יכול לבקש מרשם הוצאה לפועל להטיל סנקציות מסוימות עד שחובו יוחזר. אך למרות זאת, ברוב המקרים הזוכה מסתפק בביצוע התשלומים על פי הצו ללא נקיטה בהליכי גבייה נוספים. כל עוד החייב עומד בתשלומים, דבר לא יקרה. אך כאשר החייב איננו מצליח לעמוד בתשלומים כפי שקבע הצו, הוא יוכל להגיש בקשה לצו תשלומים חדש, הלוקח בחשבון את נסיבותיו וידון בעניין פריסת התשלומים מחדש, למעט בתיקי מזונות, בהם לא ניתן להגיש בקשה על צו תשלומים שכבר הוחלט.
מהי בקשה למתן צו תשלומים?
הבקשה למתן צו תשלומים מול הוצאה לפועל (פריסת חוב לתשלומים), למעשה פונה עם הצעה "נגדית" לזו של הצו הקיים ומציעה מתווה תשלומים על פי סכום ומועד בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב. את בקשה זו יש להגיש על פי סעיף 7א' שבחוק ההוצאה לפועל ובתוך מסגרת הזמנים הקצובה שנמסרה באזהרה.
תנאי נוסף לקבלת הבקשה הוא להתחיל לבצע את התשלומים על פי ההצעה שהוגשה וזאת מבלי להמתין להחלטה הסופית של רשם ההוצאה לפועל בנושא. רק אם יוחלט אחרת לגבי צו התשלומים מטעם הרשם, יהיה צורך להפסיק את התשלומים עד להודעה חדשה מטעמו. זה אומר שיחד עם הגשת הבקשה לצו תשלומים צריך לצרף קבלה על תשלום ראשון לתיק.
במקביל לקבלת הבקשה, לשכת ההוצאה לפועל תשלח לזוכה הודעה המיידעת אותו לכך שהוגשה בקשה וכוללת את תמציתה. על הזוכה לאשר את הסכמתו לבקשה בפני הוצאה לפועל.
כיצד מגישים את הבקשה לצו תשלומים (פריסת חוב לתשלומים)?
לבקשה עצמה ("בקשה למתן צו חיוב בתשלומים או שינוי צו חיוב" – טופס 233 מודפס הכולל סימון X בבקשה מספר 50) יש לצרף תצהיר משפטי הנערך מטעם עורך הדין, בו מפורטים מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה ויכולותיו בפירעון החוב. כמו כן יש לצרף מסמכים המגבים את התצהיר כגון פירוט ההכנסות והחובות, הנכסים בשליטתו של החייב, בן/בת הזוג, ילדים שמתגוררים בבית, פרטי חשבונות הבנק של החייב ובן/ בת זוגו וכל מסמך רלוונטי נוסף – הכל בעבור אותה שנת מס או עבור שנת המס הקודמת למועד הגשת הבקשה ובהתאם לטופס השאלון.
בנוסף יש למלא את השאלון וטופס כתב ויתור (טופס 529) שבו מצרף החייב את הסכמתו לספק אינפורמציה ומסמכים לגבי נכסים והכנסות ומועבר לגופים פיננסיים ובראשם הבנקים.
מסמכים נוספים שיש לצרף לבקשה הם: צילום תעודת זהות כולל ספח/ צילום שני הצדדים לתעודת זהות ביומטרית/ צילום תעודת זהות זמנית למבקשים שאינם אזרחים ישראליים.
קבלה על התשלום הראשון בהתאם למה שהוצע בבקשה.
צירוף נימוקים או סיבות למסמכים חסרים, במידה וקיימים כאלו.
את הבקשה ניתן להגיש במספר דרכים:
באמצעות האזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה – הדבר מותנה בסיוע מטעם עורך דין הוצאה לפועל וכרטיסו החכם .
באמצעות הגשה פיזית ללשכת ההוצאה לפועל ובשעות קבלת הקהל.
באמצעות שליחה בדואר ללשכה הרלוונטית שבה מנוהל התיק.
רשם הוצאה לפועל הוא הגורם שמחליט לכאן או לכאן בנוגע לבקשת החייב וזאת לאחר שבדק את יכולותיו הכלכליות לעמוד בתשלומים שהגדיר לעצמו והתחשב באופי הבקשה ומסמכים שצורפו לה. אם הנתונים שבידי הרשם לא מספיקים כדי לקבל החלטה בנושא, הוא ידרוש מהחייב לספק מסמכים אחרים/ נוספים.
לאור הבקשה יחליט הרשם להיעתר או לדחות, אך הוא יוכל גם להזמין אליו את החייב לחקירה המכונה חקירת יכולת ובה תיבדק לעומק יכולתו לעמוד בתשלומים וזאת במעמד הזוכה (בהתאם לסעיף 67 לחוק הוצאה לפועל).
כיצד לפעול לאחר שאושר צו התשלומים (פריסת חוב לתשלומים)?
יש לשלם בהתאם לאמור בצו. את התשלומים מבצעים לרוב על ידי שוברים שניתנים מטעם הוצאה לפועל ואותם יש לשלם בבנק הדואר.
אם במהלך הזמן מתרחש שינוי כלשהו שמגביל את החייב מלעמוד בתשלומים שסוכמו, עליו להגיש בקשה לשינוי הצו בתשלומים והיא תיבחן כשם שנבחנה הבקשה המקורית. אם חל פיגור בתשלומים יוכל הזוכה להגיש בקשה לקבלת צו מאסר לחייב. מאחר ומדובר בתנאי העשוי להגביל קשות את חיי החייב ובמצב שמחייב מענה דחוף, מומלץ לפנות לעורך דין הוצאה לפועל שיוכל לפעול מול הוצאה לפועל בהצלחה.
עורך דין הוצאה לפועל יוכל לסייע לחייב גם לערער על החלטות בצו התשלומים שניתן (או אי מתן צו תשלומים) ולפעול גם למען עיכוב הליכים, שכל שינוי בצו התשלומים איננו מעכב באופן אוטומטי.
לעורכי דין שלנו ניסיון רב בכל הקשור לצו תשלומים ואנו נשמח לעזור גם לכם! תשאירו פרטים באתר ואנו נחזור אליכם תוך 24 שעות או תתקשרו כבר עכשיו!
