חוק ההוצאה לפועל – תשכ"ז 1967, מסדיר את המטריה המשפטית ביחס לדיני הוצאה לפועל במדינת ישראל. החוק מנחה כיצד לאכוף ולממש פסקי דין שניתנו בערכאות משפטיות.
מטרת חוק ההוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל, נועד כדי לאפשר לאדם או לארגון לממש את פסק הדין שניתן לטובתו, או למימוש כספי של מסמכים מחייבים על פי חוק, כגון משכנתא, שטר חוב או צ'קים.
צו הוצאה לפועל הינו בעצם צו בית משפט, אשר מפעיל את אנשי אכיפת החוק לטובת העברת הרכוש מהחייב לזכאי. הרכוש עשוי לכלול נכסים, כסף, או נכסי מקרקעין.
החוק מסדיר את אמצעי האכיפה אותם יש לנקוט כנגד החייב, בהתאם לבקשותיו של הזוכה.
הזוכה הינו הצד שיצא זכאי בפסק הדין, ובאחריותו לפתוח תיק בהוצאה לפועל, במידה וחלף המועד שנקבע על ידי בית המשפט לביצוע פסק הדין. אין מדובר דווקא באנשים פרטיים – החייב או הזכאי יכולים להיות רשות מקומית, עירייה, חברה ממשלתית, חברה רשומה או תאגיד.
מערכת ההוצאה לפועל
בראש מערכת ההוצאה לפועל עומד מנהל לשכה, והוא יכול למנות גורם מוסמך – רשם ההוצאה לפועל, שהוא הגורם השיפוטי הבכיר בלשכות ההוצאה לפועל.
הגורם המוסמך אחראי לקבוע, תוך איזון בין זכויותיהם של הזכאי והחייב, מה הם אמצעי האכיפה שננקטים אל מול החייב.
מהו תפקידן של לשכות ההוצאה לפועל?
תפקידן של לשכות ההוצאה לפועל, כחלק מרשות האכיפה והגבייה, הוא לאכוף ולממש פסקי דין שניתנו בבית משפט ובערכאות משפטיות אחרות במדינת ישראל, כגון: בתי דין רבניים, בית דין שרעי, דרוזי וכו'.
כמו כן, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, כחלק מרשות האכיפה והגבייה, אחראי על גביית קנסות ותשלומים.
במאי 2009, נכנס לתוקפו תיקון 29 לחוק, שהביא עימו רפורמה מקיפה במערכת ההוצאה לפועל.
בעקבותיה, הופרדה רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים מהנהלת בתי המשפט, כאשר כיום הרשות כוללת בתוכה את מערכת ההוצאה לפועל, ואת המרכז לגביית קנסות.
כיצד מגישים בקשה להליכי הוצאה לפועל
על הזכאי, שמטעמו ניתן פסק דין בבית המשפט המחייב את החייב לשלם לו סכום כסף, להגיש בקשה ליישום הפסק באמצעות הליכי הוצאה לפועל.
חשוב לציין, כי מדובר בפסקי דין בנושאים כספיים רגילים, ולא בענייני מזונות.
מספר היבטים פרוצדורליים הכרחיים להגשת הבקשה:
- את הבקשה לביצוע פסק הדין הכספי יש להגיש למרכז ההוצאה לפועל
- ניתן לצרף יותר מחייב אחד או זכאי אחד לטופס הבקשה להוצאה לפועל
- על כל אחד מהחייבים או הזכאים לצרף טופס נפרד לבקשה אחת
- ניתן להגיש את בקשת הליך ההוצאה לפועל בכל סניף של מרכז ההוצאה לפועל
ככלל, הליך הבקשה להוצאה לפועל אינו מסובך, אך עדיין מומלץ להגיש את הבקשה באמצעות עורך דין, בצירוף ייפוי כוח, המעניק לעורך הדין אפשרות לדון מטעם הזכאי או החייב בבקשה.
עורך הדין, צפוי להסתייע בניסיון הרב שצבר, לטובת הגשת ההליך כהלכה, קידומו ככל הניתן, ונקיטת פעולות לטובת הצלחתו.
כיצד מתבצע ההליך עצמו?
בדרך כלל, כתב "החלטה" ניתן להוצאה לפועל, רק אם הנתבע נדרש לשלם תשלום כספי לתובע, אך לא עושה זאת מרצונו. ניתן להשתמש בכתב הוצאה לפועל לטובת פינוי דייר שלא עוזב את דירתו בסוף החוזה, או במידה והוא אינו משלם שכר דירה כחוק.
כאשר בית המשפט מוציא כתב הוצאה לפועל, ממנים פקיד בית משפט כדי להשתלט על רכוש או נכסים שבידי החייב, ולהעבירם כחוק לידי הזכאי.
במצב זה, הוראות החוק משתנות בהתאם לסיווג הנכס או הרכוש: אם הנכס הוא כסף, חשבון הבנק של החייב עשוי להיות מוקפא, או שיועברו כספים מחשבונו אל חשבון החזקה.
אם יש להעביר נכס מקרקעין של החייב, על הרשם לכנוס פריטים ולאמוד את שווים, למכור אותם או את הנכס עצמו, בכדי להעביר את הסכום הכספי לזכאי. במקרה של פינוי דייר ממושכר, חוק ההוצאה לפועל מאפשרת לפנות את הדייר ואת חפציו מהבית.
חקירת יכולת החייב
בטרם הליך ההוצאה לפועל, הרשם עשוי לבצע חקירה בדבר יכולתו של החייב, באם יוכל לקיים את פסק הדין או לשלם את חובו לזכאי. במסגרת הליך זה, הרשם חוקר את מצבו הכלכלי של החייב, סוקר את נכסיו, הכנסתו, חובותיו, וכן כניסותיו ויציאותיו מהארץ.
מי יכול לבקש בקשת חקירת יכולת? למעשה, החוק מתיר זאת לשני הצדדים, כלומר, הן הזכאי והן החייב יכולים להגיש בקשה לבצע חקירת יכולת כלכלית. הזוכה יכול לבקש בקשה כזו, כדי להוכיח את יכולותיו של החייב לתשלום.
אם בתוך תקופת האזהרה, בה ניתנת לחייב האפשרות לשלם את חובו, לא מתייצב החייב לחקירת יכולת, ייחשב כחייב המשתמט מחובותיו, ולפיכך יהיה ניתן להטיל עליו מגבלות נוספות: שלילת רישיון נהיגה, הקפאת חשבון בנק וכו'.
ייצוג חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל
משרד המשפטים, מעניק סיוע משפטי ללא תשלום (מלבד תשלום אגרה), לחייבים וזוכים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו לכך, בכל הנוגע להליכי הוצאה לפועל.
מרבית מבקשי הסיוע המשפטי הינם חייבים בלשכת ההוצאה לפועל, כלומר – גורמים אשר נפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל, בגין התחייבות כספית כזו או אחרת.
החייב רשאי להגיש בקשה להתגונן, או לקבוע הסדר לחובותיו, בהתאם ליכולת הכלכלית שלו, בטרם ננקטים או נמשכים הליכי הוצאה לפועל נגדו.
הסיוע המשפטי הינו רחב ומקיף, וכולל ייצוג בכל ההליכים במשרדי ההוצאה לפועל, לרבות ייצוג בהליכים משפטיים, והכנת טיעונים אל מול לשכת ההוצאה לפועל. סיוע משפטי זה ניתן בכדי לסייע להתאוששות כלכלית של החייבים, וכן בכדי להגן על זכויותיהם.
סיוע מוענק מטעם משרד המשפטים לזוכים בהליכי הוצאה לפועל. הסיוע רחב, וכולל פתיחת תיק בהוצאה לפועל בגין בקשה לביצוע שטר או פסק דין, וכן נקיטת הליכים נוספים הדרושים לגביית החוב, כגון עיקולים, הגבלות יציאה מן הארץ על החייב, הגבלות כלכליות על החייב ועוד.
פניה לעורך דין פרטי
ברם, לא אחת מומלץ לפנות דווקא לעורך דין פרטי, לו ניסיון רב בתחום. זאת, לאור העובדה שסיוע מטעם משרד המשפטים עלול לארוך זמן רב – בשל נהלים ובירוקרטיה שצריך לעבור בטרם תאושר בקשת הסיוע.
כמו כן, פעמים רבות בקשות הסיוע לא מאושרות, וכך מאבד החייב או הזוכה זמן רב ויקר. בנוסף, ניסיונו של עורך הדין הפרטי, צפוי לסייע רבות ללקוח, ולהפיק עבורו רווחים רבים.
משרד עורכי הדין דניאל ינובסקי, מתמחה בתחום ההוצאה לפועל. לעורכי הדין במשרד ניסיון רב שנים בסיוע משפטי לחייבים וזוכים בתחום, לרבות באכיפת חיובים, גביית ומחיקת חובות, נקיטת הליכים נצרכים ועוד.
