מאמר זה יעסוק בסוגיה חשובה הנוגעת למספר תחומים במשפט האזרחי – הטלת הגבלות על חשבון הבנק של חייב, בין אם במסגרת הליך הוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מצבים דומים אחרים. בראשית המאמר, יוצגו בקצרה שני ההליכים העיקריים בהם ניתן להטיל מגבלה על חשבון בנק של החייב – חדלות פירעון והוצאה לפועל.
בהמשך, יוסבר מיהו לקוח מוגבל בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, שמגדיר את ההגדרות הרלוונטיות וקובע את מהות ההגבלות. בהמשך יוצגו סעיפי החוק הרלוונטיים מחוק ההוצאה לפועל ומחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
רקע כללי – הליך חדלות פירעון והליך הוצאה לפועל
חדלות פירעון:
מטרתו של הליך חדלות פירעון היא להסדיר מצב משפטי שבו סך החובות של ישות משפטית (בין אם תאגיד או אדם פרטי), עולים על סך נכסיו. קרי, אין לו יכולת מעשית להחזיר את כלל חובותיו לנושים השונים. בהליך חדלות הפירעון ישנה כניסה והתערבות של גורמים בעלי סמכות, תוך שימוש בפיקוח הדוק, על מנת להפיק את המירב ככל שניתן ממצב זה – החזרת מקסימום החובות לנושים תוך שיקום כלכלי של החייב ובני משפחתו. שימוש בהגבלות במסגרת הליך חדלות פירעון הוא נפוץ ומסייע.
הליך הוצאה לפועל
כשמו כן הוא, מדובר בהליך שמטרתו להוציא לפועל החלטות שהתקבלו בבתי משפט ובתי דין שונים, או לסייע במימוש מסמכים בעלי משמעות משפטית. במסגרת הליך זה קיימות מגוון רחב של פעולות – החל מסילוק פולש מדירה, גביית סכום / חוב שהוכר במסגרת פסק דין של בית משפט ועד לתפיסת נכסים שונים המצויים בידי אדם אחר.
בשני ההליכים המצוינים לעיל, קיימת התערבות ופיקוח נרחב של בעלי המקצוע הרלוונטיים (ממונה או נאמן בחדלות פירעון ורשם בהוצאה לפועל) במטרה להביא להגשמת מטרת ההליך. לבעלי הסמכות ישנם סמכויות נרחבות ופוגעניות לעיתים, אשר נועדו לסייע להם בגביית החוב/ הוצאת ההחלטה לפועל.
אחת הדרכים העיקריות בהן ייעשה שימוש בשני ההליכים שצוינו, היא הטלת הגבלות על החייבים, על מנת לקדם את גביית החוב. מדובר באמצעי שמחד, מעודד את החייב בשיתוף פעולה, שכן ההגבלות מקשות מאוד על אורח החיים היומיומי, ומנגד מבטיח כי לא יוברחו נכסים השייכים לחייב שיש להעבירם לנושים או לגורמים אחרים.
חשבון בנק מוגבל
בין ההגבלות שניתן להטיל על חייבים, ישנן הגבלות הקשורות לניהול או פתיחה של חשבון הבנק של החייב, כפי שיוסבר עתה. עבור מרביתנו מדובר בפגיעה קשה מאוד, לאור ההסתמכות היומיומית כמעט על כספים המצויים בחשבון הבנק.
מיהו לקוח מוגבל מיוחד בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981
חוק שיקים ללא כיסוי, הוא החוק המשמעותי לסוגיה זו, שכן נעשות אליו הפניות רבות מחוק ההוצאה לפועל ומחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בסעיף 3ג, מגדיר החוק מיהו "לקוח מוגבל מיוחד", שם עולה שמדובר בין היתר במי שרשם ההוצאה לפועל על הטיל עליו מגבלות וגם במי שהוכרז כחדל פירעון לפי קביעת בית המשפט.
בסעיף 4 לחוק, מתוארת מהות ההגבלה על החייב וההשלכות המעשיות שלה:
- לקוח מוגבל לא יורשה לפתוח חשבון בנק.
- לא ניתן למשוך שיק מחשבון שהוא מוגבל.
- לקוח מוגבל חמור לא מורשה למשוך שיק על אף חשבון.
- בנק לא יפרע שיק מחשבון בנק.
- בנק לא יספק פנקסי שיקים למשיכה מחשבון שהוא מוגבל.
- בנק לא יאפשר ללקוח מוגבל לפתוח חשבון בנק.
עינינו הרואות, הגבלת החשבון במסגרת ההליכים השונים מובילה למעשה להיעדר עצמאות כלכלית כמעט מוחלטת בכל מה שקשור בניהול חשבון הבנק. קרי, מדובר בהגבלה קשה ופוגענית לחייב.
חשבון בנק מוגבל בהליך חדלות פירעון
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ישנם מספר סעיפים העוסקים בסמכות להגביל את חשבון הבנק של החייב, כפי שיוצג להלן.
הגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים – סעיף 142 לחוק
סעיף 142 לחוק מתייחס לתקופת הביניים בהליך חדלות הפירעון (הליך מחיקת חובות) – זו שבין מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן צו שיקום כלכלי. בתקופה הזו, החייב נמצא במעין תקופת מבחן בה נבחנת היכולת שלו לעמוד בתשלומים החודשיים ובציפיות השונות ממנו. בתקופה זו, ניתן להטיל על החייב מספר מגבלות: החזקת דרכון ישראלי; עיכוב יציאה מהארץ; הגבלת שימוש בכרטיס אשראי; הגבלה מייסוד תאגיד; הגבלת מחידוש או קבלה של רישיון נהיגה והגדרתו כלקוח מוגבל מיוחד, בהתאם להגדרה בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, שמהותה צוינה לעיל.
הסרת הגבלות שהוטלו על חייב במסגרת הליך חדלות פירעון – סעיף 143 לחוק
כפי שניתן לראות, באופן תיאורטי ניתן להטיל על חייב הגבלות רבות מאוד, שפוגעות הן בעצמאות הכלכלית והן בחירויות פרט רבות. לאור זאת, קיים סעיף 143 שמאפשר למתן את ההגבלות הנ"ל. הסעיף מאפשר לממונה להסיר הגבלה אחת או יותר שהוטלו על חייב במסגרת סעיף 142, בין אם מיוזמתו או לבקשת החייב.
ככלל, על מנת להסיר את המגבלות, עליו לאפשר ראשית לנושים הזדמנות להשמיע טענותיהם. עם זאת, סעיף קטן (ג) קובע כי במידה והסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, הוא רשאי להסירה לתקופה מסוימת מבלי שהנושים השמיעו טענותיהם ועליו להודיע להם על כך בהקדם האפשרי.
עוד, מורשה הממונה לקבוע שהגבלה מסוימת תחול רק באופן חלקי אם הדבר מוצדק בעיניו או לדרוש מהחייב הפקדת ערבות בטרם תוסר ההגבלה.
הסרת הגבלה שהוטלה במסגרת הליך חדלות פירעון באופן זמני – סעיף 169
בדומה לסמכות שניתנה לממונה בסעיף 143, גם סעיף זה עוסק בהסרת מגבלות על החייב. עם זאת, מדובר בהסרה זמנית של אחת המגבלות או יותר. בדומה לסעיף 143, על הממונה לאפשר לנושים להשמיע טענותיהם לעניין הסרת המגבלה, אך כאשר ההסרה נדרשת באופן מיידי, הוא מורשה להסירה ללא שמיעת הנושים.
עוד נקבע, כי הממונה רשאי להסיר את המגבלות באופן חלקי אם הדבר נראה לו מוצדק או להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה עליהם, ביניהם הפקדת ערבות כספית.
הטלת מגבלות במסגרת הליך הוצאה לפועל
בדומה להליך חדלות פירעון, גם בהליך הוצאה לפועל קיימת אפשרות להטיל על החייבים הגבלות שונות, על מנת להבטיח המשך שיתוף פעולה בהליך ואמצעים מסייעים לגביית החוב. סעיף 66א לחוק מפרט את ההגבלות השונות שניתן להטיל על חייבים במסגרת הליך הוצאה לפועל: החזקה או הוצאה של דרכון ישראלי; עיכוב יציאת החייב מן הארץ; הגבלת חייב משימוש בכרטיס אשראי; הגבלת חייב מייסוד תאגיד; הגבלת חייב מהחזקה או חידוש של רישיון נהיגה והגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, בהתאם להגדרת חוק שיקים ללא כיסוי.
בהליך הוצאה לפועל, נדרשים תנאים מקדמיים על מנת שניתן יהיה להטיל מגבלות: רשם ההוצאה חייב להשתכנע כי הטלת ההגבלה מוצדקת בנסיבות, וזאת לאור: הפגיעה שתיגרם לחייב והליכים אחרים שננקטו במטרה לגבות את החוב (כולל פעולות לקבלת מידע עליו).
סיכום
כפי שניתן לראות, הטלת הגבלות על חייב בהוצאה לפועל או בהליך חדלות פירעון, משמעה פגיעה משמעותית בחירות הכלכלית והאישית. טענה זו נכונה לכלל המגבלות הקיימות אבל במיוחד להטלת הגבלות על שימוש בחשבון הבנק. לאור האמור, במידה ונקלעתם למצב בו הוטלה מגבלה על חשבון הבנק שלכם, אנו ממליצים לפנות במהירות האפשרית לעורך דין הוצאה לפועל המתמחה בתחום.
עורך דין מקצועי ומעודכן בהלכות ובחקיקה העדכנית, יוכל לסייע באופן משמעותי ולמנוע הגבלות פוגעניות יותר מהנדרש. משרדנו מסייע מזה שנים רבות למאות לקוחות שנקלעו למצבים דומים. אל תהססו ופנו אלינו בהקדם.
