כינוס נכסים

מאמר זה עוסק בסמכות הכללית של כינוס נכסים במסגרת המשפט האזרחי. בראשית המאמר, יוסבר רקע כללי לנושא סמכות לכינוס נכסים, ולאחר מכן תיסקר בקצרה הסמכות האמורה בשלושה הליכים עיקריים: הוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וסמכות כללית במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי.

 

רקע

כינוס נכסים הוא שם כללי לסמכות משפטית של גורמים שונים לתפוס נכסים ולקחת שליטה בהם, לרוב על מנת להיפרע מהם לכיסוי חוב כלכלי קיים. במרבית המצבים, מדובר במצב שבו יש נושה שזכאי למימוש נכס של אחר, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו. לצד זאת, לעיתים ישנם מצבים בהם לנושה יש זכות על קבלת הנכס הספציפי לידיו ולא במטרה להיפרע ממנו, שכן הוא בעל ערך בפני עצמו.

במאמר זה נסקור בקצרה את ההליכים העיקריים בהם ניתן יהיה להיתקל בגורם שהוא בעל סמכות לכינוס נכסים.

 

כינסו נכסים במסגרת הליך הוצאה לפועל

גוף ההוצאה לפועל, הוא גוף יישומי שמטרתו לסייע בהוצאה לפועל של פסקי דין של בתיה משפט השונים או החלטות של בתי דין. בעל הסמכות העיקרית במסגרת הליך זה הוא רשם ההוצאה לפועל שאמון על ההליכים. נושה יכול לפנות להוצאה לפועל בבקשה שאלה יסייעו ביישום החלטה שהתקלה בעניינו, כיוון שהחייב לא מכבד אותה. למשל, דרישה להעברת נכס ספציפי מנושה לחייב, או סיוע בגביית חוב שבית משפט קבע שיש לשלם לנושה.

במרבית המצבים, מדובר בחייב שהינו חסר יכולת לפרוע חוב ועל כן במסגרת הליך הוצאה לפועל ייתפסו נכסים שברשותו, יימכרו וכך ייפרע החוב. לצד זאת, ישנם מצבים בהם חייב אמור להעביר לנושה נכס מסוים, והוא מסרב לעשות זאת מסיבה כזו או אחרת. במצב דברים זה, כל שיידרש מהגורמים בהוצאה לפועל הוא לתפוס את הנכס ולהעבירו לנושה הזכאי.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, קובע כי לרשם ישנה סמכות למנות כונס נכסים לנכס מסוים של חייב, כדי לסייע בביצוע פסק הדין. כונס הנכסים רשאי לנהל את הנכס, למכור אותו וכך לסייע בפירעון החוב של החייב. על כל פעולותיו, ידווח ויעביר הכונס רישום מסודר לרשם ההוצאה לפועל. סעיף 61 לחוק קובע כי הגורם שיבצע בפועל את תפיסת הנכס הוא מנהל לשכת ההוצאה לפועל, אשר ימסור אותו למי שזכאי לו (בין אם ישירות לנושה ובין אם לכונס הנכסים האמון על הנכס).

סעיף 58 לחוק קובע כי לכונס הנכסים ישנה אחריות כלפי הנכס עליו הוא אמון ואם נגרן לו נזק כתוצאה מהצדק לא סביר, ייתכן והכונס ייאלץ לפצות על הנזק שנגרם. כונס נכסים במסגרת הוצאה לפועל יסיים את תפקידו אם לא מילא תפקידו כראוי, או כאשר אין בו עוד צורך.

 

כינוס נכסים במסגרת הליך חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון הוא הליך שנועד להתמודד עם מצב שבו לישות משפטית (אדם פרטי או תאגיד) יש חובות בסך שעולה על סך נכסיו. קרי, מדובר במצב שבו לחייב אין אפשרות ממשית להחזיר לכל הנושים את כלל החובות. בהליך זה קיימת מטרה כפולה – האחת, לשקם את מצבו הכלכלי של החייב ולסייע לו לשוב למסלול כלכלי תקין שלו ושל בני משפחתו. השנייה, למקסם את החזר החובות לנושים השונים, על מנת שייפגעו כמה שפחות. במסגרת הליך זה פועלים מספר בעלי סמכות שונים: בית המשפט מלווה כל חייב, ולצידו פועלים נאמנים וממונים בעלי סמכויות ספציפיות בהליך.

הנאמן הוא בעל המקצוע העיקרי שתפקידו לפעול לכינוס הנכסים השונים של החייב לקופת השנייה, זוהי הקופה שבה "ייצברו" כל הנכסים של החייב וממנה יוחזרו בהמשך הדרך החובות לנושים השונים. כך למשל, הנאמן רשאי לפעול לכינוס נכסים דוגמת רכבים, פריטים יקרי ערך ובתנאים מסוימים גם דירות מגורים יהוו נכס שנכלל בקופת הנשייה.

יצוין לעניין בית המגורים, שאמנם מדובר בנכס בעל ערך כלכלי רב שיסייע בהחזרת חובות לנושים, אך הדבר כפוף להגנת בית המגורים בסעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהוא סעיף שמגן על החייב ועל בני משפחתו מפאת יימצאו עצמם ללא קורת גג. על כן, הסעיף מגדיר תנאים מסוימים ונוקשים בהם ניתן יהיה לממש את הנכס במסגרת קופת הנשייה: תהא תועלת רבה במכירת נכס המקרקעין; אין אפשרות אחרת לפרוע את החוב; לחייב ולבני משפחתו תהא חלופת מגורים סבירה באזור מגוריהם או שהועמד להם סידור חלופי ועוד.

כאמור, הליך חדלות פירעון הוא ההליך העיקרי שבו תיעשה עבודה מאומצת לאיתור ותפייסה של כלל הנכסים שישי לחייב, מפאת החובות הגבוהים שיש לו לעיתים ונדרש להחזיר לנושים השונים.

 

כינוס נכסים במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי

תקנות סדר האזרחי חלות באופן רחב על כלל ההליכים המשפטיים בתחום האזרחי וגם שם, ניתן לפגוש בסמכות מסוג כינוס נכסים:

סעיף 387 לתקנות מאפשר לבית המשפט למנות תופס נכסים לשם תפיסת נכס המצוי בחצרו של אדם, ככל שבית המשפט השתכנע מראיות לכאורה כי קיים חשש ממשי שאותו אדם יעלים או ישמיד את אותו נכס, דבר אשר יכביד באופן ממשי על קיום הליך משפטי. במסגרת סמכות זו, בית המשפט רשאי לאפשר לאותו כונס אף להיכנס לחצר הפרטית של אותו אדם לשם ביצוע התפיסה. בדומה, בית המשפט רשאי להטיל על אדם סמכות דומה לתפיסת הנכסים באופן זמני (סעיף 387ב לתקנות).

בית המשפט לא ימנה כתופס נכסים אדם שיש קשר בינו לבין בעלי הדין המעורבים, אלא אם הצדדים הסכימו לכך או שמא סבר בית המשפט שיש בכך צורך ממשי.

 

דגשים לעניין ביצוע צו תפיסת הנכס

• בטרם ביצוע תפיסת הנכס, תופס הנכסים יעביר לאדם שניתן נגדו הצו או לאדם בגיר אחר הנמצא במקום הודעה המסבירה על מהות הצו וסמכות החיפוש. עוד, יידע אותו בדבר זכותו להיוועץ עם עורך דין וכי סירוב לצו יכול להוות ביזיון בית משפט.
• לא תיערך תפיסה של חומר מחשב אלא אם בית המשפט נתן היתר מפורש לחיפוש חומר מחשב; נדרש שימונה בעל תפקיד מיומן (או שהאחראי על החצרים עצמו יבצע את החיפוש). עוד יוודא התופס כי לא תתאפשר קבלה והעברה של מידע בין מחשבים בזמן התפיסה.
• בית המשפט יורה מה לעשות בנכסים התפוסים, האם למכור אותן, להשיב לבעליהם, להשמידם או להעבירם לכל גורם רלוונטי אחר.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, סמכות לכינוס נכסים היא רחבה למדי וניתן לפגוש אותה בהליכים משפטיים מסוגים השונים. בכל המקרים, מדובר בסמכות משמעותית מאוד, כאשר הסמכות כוללת כניסה לנכס פרטי ותפיסה של נכס, לרעיתים בניגוד לרצונו של החייב. עם זאת, גם במצבים הללו, ישנן דרישות חוקיות בהן נדרשים לעמוד הגורמים השונים, על מנת לשמור על זכויותיו הבסיסיות של החייב. באם נקלעתם למצב שבו תפסו לכם נכסים, או שמא הפעולה עומדת להיעשות, אנו ממליצים לפנות לעורכי דין המתמחים בתחום שיידעו לסייע לכם באופן המיטיבי במצב מורכב זה וימליצו לכם על דרכי הפעולה הנכונות ביותר עבורכם.

משרדנו עוסק בנושא מזה שנים רבות ועזר למאות לקוחות לאורך השנים. אנו פנו מבלי להסס, נשמח לעזור גם לכם!