אחת ההגבלות שניתן להטיל על חייב שנמנע מתשלום חובותיו או מתחמק מביצוע פסק דין, היא עיקול מטלטלין. העיקול גורם להחרמת מטלטלין שבמקור היו שייכים לחייב, לא אחת המטלטלין מועברים להשגחה במקום אחר, ובמקרה הצורך – הם נמכרים לטובת החזר החוב.
חוק הוצאה לפועל
חוק הוצאה לפועל – תשכ"ז 1967 (להלן: 'החוק'), נחקק במטרה להסדיר משפטית את דיני הוצאה לפועל במדינה. הליך הוצאה לפועל נכנס לתוקף שעה שניתן פסק דין, והאדם אשר פסק הדין ניתן לטובתו מעוניין לממשו. כמו כן, הליך הוצאה לפועל רלוונטי עבור מימוש שטרי חוב, המחאות ושטרי משכנתא.
הגופים האמונים על מערכת ההוצאה לפועל בישראל
הגוף האמון על תפעול מערך ההוצאה לפועל בארץ היא רשות האכיפה והגבייה, הפועלת כיחידת סמך במשרד המשפטים. הרשות מורכבת משתי יחידות: הראשונה, המרכזת את נושא גביית הקנסות והאגרות, והשנייה האחראית כאמור על הליכי הוצאה לפועל.
בישראל קיימות 29 לשכות הוצאה לפועל, אשר הוקמו במטרה להוציא לפועל החלטות ופסקי דין שניתנו בכלל הערכאות המשפטיות במדינה, החל מבית המשפט העליון, בתי דין רבניים, בתי דין דרוזיים, בתי דין לעבודה, בתי משפט מחוזיים ועד לבתי משפט שלום.
הגשת בקשת ביצוע
על אדם המעוניין להגיש בקשת ביצוע ומימוש של פסק דין או שטר כפי שפורט לעיל, לגשת אל אחת מלשכות ההוצאה לפועל, כפי שקובע סעיף 6 לחוק הוצאה לפועל – "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין". הלשכות פרוסות בכל רחבי הארץ, מאילת שבדרום ועד לצפת שבצפון.
ברגע שהוגשה בקשת ביצוע על ידי הזוכה בפסק הדין, הכדור עובר למנהל לשכת ההוצאה לפועל אליה הוגשה הבקשה – על פי סעיף 7 לחוק, עליו להמציא לחייב (האדם או הגורם שנפסק נגדו בפסק הדין) מסמך ובו הוא מוזהר לקיים את האמור בפסק הדין בתוך 50 ימים (למעט במקרים של פינוי מושכר).
על מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצרף לאזהרה הנשלחת לחייב העתק של פסק הדין – ככל שזו לא הומצאה לו קודם לכן, וכן העתק של הוראת תשלום.
על האזהרה הנשלחת לחייב ליידע אותו, בשפה ברורה ופשוטה, כי אם לא ישלם – תוך 50 הימים האמורים – את החוב המוטל עליו, או אם לא יבצע את הפעולה אותה הוא נדרש לקיים כאמור בפסק הדין, או אז, כפי שקובע סעיף 7(א1) לחוק, "ראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו".
מה קורה לחייב שנמנע לשלם את חובו?
כאמור, חייב שלא מקיים את האמור בפסק הדין, גם לאחר האזהרה שנשלחה לו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מוגדר כחייב המשתמט מתשלום חובותיו.
ההשלכות כלפי חייב המוגדר כך, הן רבות. בין היתר, ניתן יהיה:
- לדרוש מרשימת גורמים לקבל מידע על החייב.
- להטיל הגבלות על החייב.
- לרשום את החייב ב- 'מרשם החייבים המשתמטים' (רישום שעלול להוביל להשלכות כלכליות עתידיות, כמו למשל סירוב לקבל הלוואות מגורמים שונים).
- נקיטת הליכי הבאה ומאסר כלפי החייב.
אילו הגבלות ניתן יהיה להטיל על חייב המשתמט משתלום חובותיו?
כדי להרתיע חייב מפני אי – תשלום חובותיו ומילוי הוראות פסק הדין, קובע החוק כי ניתן יהיה להטיל הגבלות על חייב לו קיימת יכולת לשלם את חובותיו, כאשר החוב עולה על 500 שקלים, ולא ניתן הסבר סביר לאי – התשלום מצד החייב.
הגבלות על החייב
ההגבלות שיפורטו להלן, יוטלו ככל ששוכנע רשם ההוצאה לפעול כי הן מוצדקות בנסיבות המקרה, בהתחשב בין היתר בעוצמת הפגיעה בחייב. להלן רשימת ההגבלות:
- הגבלת החייב מקבלת תעודת מעבר או דרכון ישראלי;
- עיכוב יציאה מן הארץ של החייב (למעט אם החייב דרוש לצאת מן הארץ מטעמים בריאותיים שלו או של בן משפחתו).
- הגבלת שימוש של החייב בכרטיסי אשראי.
- הגבלת החייב מייסוד חברה.
- הגבלת החייב מפני היותו בעל עניין בחברה.
- הגבלת החייב מהחזקת רישיון נהיגה, חידושו או קבלתו.
חשוב לציין, כי אין חובה להטיל את ההגבלות הללו, וכי הרשם רשאי להטילן, אך לא מוכרח. כך למשל, לא תוטל הגבלה על החייב בדבר אי-החזקת רישיון נהיגה, אם היא תפגע באופן ממשי בעיסוקו והוא לא יוכל לשלם את חובו.
לצד זאת, קובע סעיף 21 לחוק כי ביכולת רשם ההוצאה לפועל להורות על עיקול מטלטלין השייכים לחייב.
מהו עיקול מטלטלין?
המחוקק הגדיר מטלטלין, ככל נכס שאינו מקרקעין. הווי אומר, תחת הגדרת מטלטלין נכללים כל סוגי הנכסים שאינם קרקעות, לרבות נכסים לא מוחשיים, דוגמת זכויות יוצרים.
הטלת עיקול על מטלטלין, משמעה תפיסת הנכס והחרמתו, כך שהבעלות של החייב על הנכס המוחרם לא תוכל לבוא לידי שימוש – אם למשל מדובר ברכב, החייב לא יועל למכור את הרכב או לבצע בו שימוש.
לצורך כך, מתיר החוק להיכנס לחצרים בהם עלולים להימצא מטלטלין ששייכים לחייב, על מנת לעקלם.
על פי רוב, מטרת העיקול היא לוודא כי החייב לא מבריח נכסים. הרי על פניו, אם למשל קיים לחייב רכב, ניתן למכור את הרכב וכך לכסות את החוב, או לפחות את חלקו.
אם החייב ימכור את הרכב, הוא עלול להבריח את הכספים שיקבל, וכך לא ניתן יהיה לממש את החוב.
אילו נכסים ניתנים לעיקול?
לא כל הנכסים ניתנים לעיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כאשר סעיף 22 לחוק מציג רשימת מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול. נציג להלן 6 מהם:
- מטלטלין הנדרשים למחיית בחייב, כמו צרכי אוכל.
- כלי בית חיוניים של החייב, דוגמת מיטות, כלי מיטה, בגדים, תרופות, כלי מטבח ועוד.
- תשמישי קדושה.
- מטלטלין בלעדיהם החייב לא יוכל להמשיך לבצע את עיסוקו, כמו למשל רכב של נהג מונית, מסור של נגר וכן הלאה.
- מטלטלין הנחוצים לחייב בשל נכות הקיימת לו, כמו למשל כלב נחייה של אדם עיוור.
- חיות מחמד של החייב.
כיצד מתבצע עיקול המטלטלין?
אחר שנציגי האכיפה הגיעו והחרימו את המטלטלין שנבחרו, קובע סעיף 23 לחוק, כי ניתן יהיה להעביר את המטלטלין למקום אחר. לחלופין, יכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבחור להשאירם במקום בו מצאו אותם, ולקבוע תנאים להמשך הישארותם שם.
כמו כן, ראשי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למנות נאמן שיהיה אחראי לשמור על המטלטלין שעוקלו, ובמידת הצורך להזינם (אם מדובר למשל בבעלי חיים) או לטפל בהם. שכר הנאמן ייקבע על פי הסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
אם ראה מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי לא התקיים מימוש פסק הדין, יכול הוא להורות על מכירת המטלטלין שהוחרמו, כאשר בכספים שיתקבלו ייעשה שימוש עבור קיום פסק הדין.
עיקול מטלטלין, הוא אחד הכלים שקיימים לרשות הוצאה לפועל, במטרה לגרום לחייב לשלם את חובו. לצד זאת, קיימות הגבלות נוספות כגון הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי, עיקול מקרקעין, הגבלת שימוש ברישיון נהיגה ועוד מגוון רחב של הגבלות אשר הוצגו לעיל.
מטבע הדברים, מדובר בהליך ארוך ומייגע, אך חשוב מכל, מוכרחים לטפל בהליכי הוצאה לפועל ביעילות ובמהירות, כדי לגרום לפגיעה מינימלית בחייב וסגירת ההליך בהקדם האפשרי. נוכח זאת, חשוב להיעזר בליווי מקצועי של משרד עורכי דין המתמחה בתחום.
למשרד עורכי דין דניאל ינובסקי, ניסיון עשיר בטיפול בהליכי הוצאה לפועל וההגבלות המוטלות במהלכם, החל מהגבלת שימוש בכרטיסי אשראי ועד לעיקול מטלטלין.
