מאמר זה יעסוק בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו של חייב במסגרת הליך חדלות פירעון. בראשית המאמר, יוצג רקע כללי לעניין הליך חדלות הפירעון ויוצגו שלוש התקופות העיקריות בהליך.
בהמשך, יוצגו הדרכים השונות שקיימות להגשת בקשה לביטול הצו, בהתאם לגורם המבקש ולסעיפי החוק השונים. עוד יוצגו בקצרה אמות המידה הרלוונטיות לעניין הבקשה, שמנחות את בית המשפט בעת קבלת ההחלטה.
רקע כללי להליך חדלות פירעון ושלוש תקופות שכדאי להכיר
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוא הליך במשפט האזרחי שלו שתי מטרות עיקריות: האחת, לסייע לאדם שיש לו חובות רבים ליישר דרכיו ולהגיע לשיקום כלכלי, ושנית, לסייע לנושים שנפגעו מאותו חייב להשיב לידיהם כמה שניתן באותו החוב. על מנת להבין במה מדובר, נביט באופן שבו חדלות פירעון מוגדרת בחוק: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו." קרי, מדובר בישות משפטית (אדם או תאגיד) אשר סך חובותיו עולה על סך נכסיו.
בעקבות שתי המטרות המתנגשות הללו, החוק לעיתים נדרש לבצע איזונים בין הזכויות של הצדדים השונים. לעיתים סעיפי החוק יבכרו את האינטרסים של החייב ולעיתים את האינטרסים של הנושים.
במסגרת הליך חדלות הפירעון ישנם שלוש תקופות זמן רלוונטיות
פתיחת הליך הליך חדלות הפירעון
מיום הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים ועד שניתן צו לפתיחת הליכים (ניתן לומר שמתן צו פתיחת ההליכים מהווה את יריית פתיחה של ההליך).
תקופת ביניים בהליך חדלות הפירעון
ממתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן צו לשיקום כלכלי.
שיקום כלכלי
ממתן צו לשיקום כלכלי ועד סיום ההליך כולו.
מאמר זה יעסוק בבקשות של צדדים שונים בהליך לביטול אותה יריית פתיחה, ביטול הצו לפתיחת הליכים. ככל שהצו מבוטל, הרי שמשמעות הדבר שהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי מופסק הלכה למעשה.
הדרכים השונות להגשת בקשה לביטול צו למתן הליכים
בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים על ידי מי שנפגע מהצו – סעיף 108 לחוק
סעיף זה, מעניק סמכות רחבה להגיש בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, כאשר כל אדם שרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאי להגיש בקשה לביטולו או לשינוי הצו. על הבקשה להיות מוגשת בתוך 45 יום מהמועד בו התפרסמה ההודעה על מתן הצו. הבקשה תוגש לבית המשפט שדן בעניינו של החייב ועותק ממנה יועבר לממונה הרלוונטי על ההליך.
קרי, נאמן, נושה או כל אדם אחר, יכולים להגיש בקשה לביטול הצו.
במידה ונאמן הגיש בקשה לביטול הצו לפתיחת ההליך, החייב מורשה להגיש בקשה לביטול או שינוי החלטתו, במידה והוא נפגע או עלול להיפגע ממנה.
הערות רלוונטיות
השהייה זמנית
לאחר שהוגשה בקשה לביטול צו, בית המשפט יחליט אם להשהות את תוקף הצו או את ההחלטות שהתקבלו במסגרתו עד אשר תוכרע הבקשה (מעין סעד ביניים).
החלטה שהתקבלה במעמד צד אחד
החוק קובע כי את הדיון בבקשה נדרש לקיים בהקדם האפשרי. במידה ובית המשפט החליט לקבל את הבקשה כאשר הדיון התקיים במעמד צד אחד, עליו לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה על ההשהיה הזמנית.
בקשה לביטול שהוגשה בחוסר תום לב
ככל שבית המשפט השתכנע שהבקשה לביטול הצו שהוגשה אליו הוגשה בחוסר תום לב, יש בידיו הסמכות לחייב את מגיש הבקשה שהוצאות משפט, כפל הוצאות או בהוצאות לטובת אוצר המדינה. מאמר נפרד בעניין תום לב בהליך חדלות פירעון ניתן לראות כאן.
ביטול צו לפתיחת הליכים במסגרת הצעת הממונה – סעיף 154 לחוק
אמנם העניין לא רשום במפורש בסעיף 154 לחוק, אך בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יכולה להיות מוגשת על ידי ממונה לפי הוראות סעיף זה. במסגרת סעיף זה, רשאי הממונה להגיש לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי של החייב, לאחר שנמסרו לו ממצאי דוח הבדיקה מהנאמן.
אחת האפשרויות של הממונה, ככל שנראה לו נכון, היא להציע לבית המשפט לבטל את הצו שניתן לפתיחת הליכים. לעיתים, יראה הממונה כי התשתית העובדתית שקיימת בעניינו של החייב מובילה לכך שאין צורך בצו לפתיחת למתן הליכים, למשל אם לא יהיה בכך כדי להביא לשיקום כלכלי.
ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות החייב – סעיף 183
סעיף 183 במצב בו מתבקש ביטול צו לפתיחת הליכים, כאשר החייב הוא שהגיש את הבקשה המקורית למתן צו פתיחת הליכים (בניגוד לבקשת נושה). קרי, מדובר בנושה שפנה לבית המשפט, במטרה לבצע שינוי משמעותי בחייו ולהתקדם לעבר שיקום כלכלי. מדובר באדם שנתפס על ידי בית המשפט כאחד שרוצה לקדם ולשפר את מצבו, ועל כן נדרשת ממנו התנהלות תקינה, הגונה ובהתאם לנדרש ממנו.
לפי סעיף 183 לחוק, בית המשפט רשאי לבטל צו פתיחת הליכים שניתן בעניין חייב, לאחר שנתן לחייב ולנושים להשמיע את עמדתם, בהתקיים שלושת התנאים הבאים במצטבר (כלומר, כלל התנאים נדרשים להתקיים):
- הליכי חדלות הפירעון בהם עוסקים נפתחו לבקשת החייב;
- קיים פגם באופן ההתנהלות של החייב, שבא לידי ביטוי באחת מהדרכים הבאות:
- החייב הפר את אחד התנאים שמנויים בצו השיקום הכלכלי שניתן בעניינו;
- החייב פעל באחת מן הדרכים הבאות:
- פעל באופן חסר תום לב על מנת לנצל לרעה את הליך חדלות הפירעון.
- החייב לא שיתף פעולה כנדרש עם הממונה או הנאמן עליו.
- החייב הפר את אחת ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההליך באופן שעלול לפגוע בהליך.
- בעקבות ההתנהלות הפסולה של החייב נפגעה באופן מהותי ההתנהלות התקינה של הליך חדלות הפירעון.
יוזכר, מדובר בתנאים מצטברים – קרי, נדרשת שהבקשה המקורית הייתה ביוזמת החייב, הוא התנהג באחד האופנים הפסולים שמנויים לעיל ונגרמה פגיעה מהותית להליך בעקבות המעשה שעשה.
הערות רלוונטיות
התנהגות בעייתית
גם התנהלות בעייתית של החייב בעת הגשת הבקשה למתן הצו ואפילו לפני מועד הגשת הבקשה לצו, עלולה להיחשב כהתנהגות פסולה שתוביל לביטול ההליך – למשל, אם הצהיר באופן כוזב בעת הגשת הבקשה לצו, באם יצר חובות שלא בתום לב, בהפרת חובת הגינות כלפי נושים ועוד.
השהייה זמנית לצורך השבת הגבלות
באם בית המשפט עומד להחליט על ביטול הצו, הוא רשאי להשהות את הביטול תקופה קצרה על מנת לחדש עיקולים או הגבלות שהיו מוטלים על החייב לפני מתן הצו (שהוביל לביטול ההגבלות הנ"ל). זאת כדי למנוע מהחייב לנצל את פרצת הזמן בה לא מוטלות עליו מגבלות.
פגיעה בהליכים שנעשו עד הביטול
במידה והתקבלה החלטה לביטול הצו, אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של מכירה, תשלום או העברה או כל פעולה משפטית אחרת שנעשו לפני הביטול.
אמות המידה אותם ישקול בית המשפט בעת קבלת החלטה בעניין בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
תכלית השיקום הכלכלי
בסופו של יום, המטרה העיקרית של ההליך היא לסייע לחייב אפשרות סבירה לסיים את ההליך ולשוב למסלול כלכלי תקין, ולכן החלטות יתקבלו כשהאינטרס הזה זכור ושמור לכל הצדדים.
ריפוי המחדלים
הנאמן ישלח לחייב התראה בה יתבקש ממנו לרפא את המחדלים הקשורים בהתנהלות בהליך. ככל שיש אפשרות לתקן והחייב יכול לסייע בתיקון המחדל, הדבר עלול להשפיע על ההחלטה הסופית שתתקבל. הנאמן א רשאי לזמן את החייב לשיחה טלפונית או פגישה כדי לדון במחדלים ולהבין אל עומקם וחומרתם.
פעולה חלופית
לעיתים, ניתן לשקול פעולה חלופית במקום ביטול הצו לפתיחת ההליך והפסקתו, כגון הארכת תקופת התשלומים, או הארכה אך לתקופה שאינה קצובה בזמן.
יוזכר, קבלת הבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים והפסקת ההליך תוביל למעשה בפגיעה הן בנושים והן בחייב, כך שככל שבית המשפט או הנאמן מצאו דרך חלופית פוגענית פחות לקיום ההליך, היא בהחלט רצויה ומבורכת.
ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי חדלות פירעון אין בצו לסייע במניעת חדלות הפירעון – סעיף 286
סעיף 286 לחוק, מעניק לבית המשפט סמכות כללית, שלא ביוזמתו של חייב או נושה, לבטל צו פתיחת הליכים. החוק קובע כי במידה ובית המשפט רואה את אחד משני המצבים הבאים, הוא רשאי לבטל את הצו: החייב אינו חדל פירעון, אין בצו לפתיחת הליכים כדי לסייע במניעת חדלות הפירעון.
מכיוון שמטרתו של ההליך היא לסייע להסדיר חובות ולסייע בשיקום הכלכלי של החייב, הרי שככל המטרות הללו לא יכולות להיות מושגות, אין צורך בקידום ההליך.
בדומה למתרחש במידה ובוטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 186, גם כאן בית המשפט יכול להחליט על השהייה זמנית עד ביטול הצו, כדי להשיב את ההגבלות והעיקולים שקיימים על החייב. בנוסף, כל פעולה משפטית שנעשתה בטרם הביטול, עודנה תקפה – בין אם מדובר בהעברה, מכירה וכו'.
סיכום
כפי שניתן לראות, בקשה לביטול צו לפתיחת מתן הליכים, היא בקשה משמעותית וחשובה, שכן אם היא מתקבלת הלכה למעשה מופסק הליך חדלות הפירעון. גורמים שונים יכולים ליזום אותה בשלבי ההליך השונים ועל כן על החייב להמשיך ולהתנהל כיאות וכנדרש ממנו לכל אורך שלבי ההליך. במידה ואתם נדרשים לייעוץ סיוע, בין אם כנושים ובין אם כחייבים, אל תהססו לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתחום, שיוכלו לסייע לכם בקבלת התוצאה הטובה ביותר שניתן.
