מאמר זה יעסוק במקרה ספציפי בתחום חדלות פירעון – מקרים בהם לא יינתן הפטר חובות לחייב. בראשית המאמר יוצג רקע כללי הנוגע לתחום חדלות הפריעון והשיקום הכלכלי ותינתן סקירה קצרה של ההליך.
בהמשך, יסביר המאמר מהו הפטר מחובות, אילו חובות אינם בני הפטר (והחריגים לעניין זה) ולבסוף תוסבר בקצרה גם היכולת של בית המשפט לחזור בו ממתן הפטר.
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי – שלבים עיקריים
הליך חדלות פירעון עוסק במצב שבו ישות משפטית (אדם) לא מסוגלת להחזיר את כלל חובותיה לנושים השונים. הדבר נכון הן לאנשים פרטיים (גם שכירים וגם עצמאים) והן לתאגידים (חברות). הליך חדלות הפירעון יכול להיות תוצר של יוזמה של החייב עצמו, או של נושה שלא קיבל החזר חובותיו ופנה בבקשה לבית משפט. ככל שישנן ראיות לכאורה לכך שישות המשפטית חדלת פירעון, בית המשפט יכריז עליה כעל חדלת פירעון ויכריז על צו פתיחת הליכים כנגדה.
בשלב זה סביר ויוקפאו כלל ההליכים המשפטיים שמתנהלים כנגד הישות. בשלב זה, נושים של החייב, יידרשו להגיש לבית המשפט תביעת חוב על מנת שזה יידע שלחייב יש חוב כלפיהם. בשלב זה, הגורם שמטפל בתיק, יאתר ויקבץ את כלל הנכסים שיש לחייב, על מנת להבין מה שווי הנכסים, אז הוא יקבע את סדר עדיפות הנושים ויקבע צו תשלומים לחייב (התשלום החודשי, אותו ישלם אדם / חייב שעובר הליך חדלות פירעון – מחיקת חובות. בגרך כלל התשלום בין 150-1000 ש"ח). בסיום שלב זה, בית המשפט יודיע לנושים האם תביעות החוב שלהם התקבלה או נדחתה.
החייב יתחיל בהעברת תשלומים חודשיים קבועים ל"קופת הנשייה", שממנה יועברו כספי החוב לנושים השונים. כאשר ההליך מתנהל כראוי, אדם העובר את הליך חדלות פירעון – מחיקת חובות מפסיק לשלם בכל ההלוואות, חובות והתחייבויות ומיום קבלת צו פתיחת הליכים משלם אך ורק לקופת הנשייה. לרוב תשלום זה הרבה יותר קטן ממה ששילם החייב לפני כניסתו להליך מחיקת חובות.
רקע כללי לתחום חדלות פירעון
תחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, הוא תחום חשוב ומורכב לאור המציאות הכלכלית המורכבת אשר שוררת בארץ. לאור מציאות זו, אנשים רבים נתקלים ונאלצים להתמודד עם תחום חדלות הפירעון, בין אם כחייבים ובין אם כנושים (מושגים שיוסברו להלן). מדובר בתחום שעבר תמורות ושינויים רבות בשנים האחרונות, הן במישור הטרמינולוגי (למשל, עד השינוי בחוק התחום היה קרוי פשיטת רגל) והן במישורים פרקטיים.
השוני המשמעותי הגיע בדמות שינוי החקיקה, כאשר דבר החקיקה העיקרי הוחלף מפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 המנדטורית והישנה, לחוק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שנכנס לתוקף בשנת 2019. שימו לב, מקורות רבים ברחבי האינטרנט עדיין מתייחסים לפקודה הישנה, שאיננה מעודכנת.
ראשית נדרש להבין, מהי חדלות פירעון, כאשר כך המצב מוגדר בחוק: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". שני מושגים חושבים נוספים שנדרש להכיר הם המושג חייב/ יחיד – הכוונה לאדם הפרטי שלא מסוגל לשלם חובותיו ונכנס להליך של חדלות פירעון. השני, נושה, שהוא האדם שעומד חוב כלפיו.
מהו הפטר?
הפטר הוא מצב שבו בית המשפט מעניק לחייב פטור מתשלום חובותיו – בין אם מדובר בחוב כללי, או בחלק מחוב מסוים. הפטור יכול להינתן לחייב או כ"הפטר לאלתר", קרי פטור שניתן מיידית עם הכניסה לסטטוס של חדל פירעון, או בתום תקופת תשלומים, כאשר החייב לא השלים את כלל התשלומים שהיה עליו להחזיר לנושים.
מאמר זה יתמקד בחובות ייחודיים, אשר (ככלל) לא יינתן לחייב הפטר מהם, כפי שיוצגו להלן.
באילו מקרים לא יינתן הפטר מחובות, קרי, איזה חובות אינם בני הפטר?
כפי שנכתב לעיל, ישנם מצבים בהם החוק מאפשר לחייבים לקבל הפטר (כלומר, פטור) מחובות מסוימים. עם זאת, החוק גם מגדיר מקרים בהם החייב לא יקבל פטור על החוב מפאת חשיבותם או אופיים של התשלומים האמורים (עם חריגים שיפורטו). סעיף 175 לחוק הוא שעוסק בחובות שאינם בני הפטר וכל הוא מפרט:
הפטר לא יחול על חוב שנוצר מתשלום עונשי
בראשית החוק, תשלום עונשי מוגדר כך: "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מנהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונש". למשל, פיצוי במסגרת הליך פלילי, עיצום כספי במסגרת המוטל על ידי רשות מנהלית – החובות הללו אינם בני הפטר.
חוב שנוצר בדרך של מרמה
נובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה לפי ההגדרה שחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001: סעיף זה מתייחס לשלושה חובות שונים: הראשון, כל חוב שנוצר בדרך של מרמה – קרי היה אלמנט פלילי, אלמנט נוכלות ביצירת החוב. השני, חוב שנובע מעבירה של גניבה – למשל, חוב שנוצר עקב העובדה שחייב גנב רכוש בשווי אלפי שקלים לבעל חנות. שלישי, חוב שהוכר כחוב במסגרת החוק לזכויות נפגעי עבירה.
חוב מזונות לפי פסק דין
במידה והתקבל פסק דין של בית משפט לענייני לפיו חייב נדרש בתשלום מזונות, ככל מדובר בחוב שאינו בר הפטר.
לכאורה, מדובר במצב פשוט שבו החוק מגדיר אלו חובות אינם בני הפטר, אך לא כך הדבר. בסעיף קטן (ב), קובע הסעיף כי ישנם מצבים בהם בית משפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, כן יחול על חובות עבר, בין אם על החוב במלואו או בחלקו, והוא רף רשאי להתנות את ההפטר בתנאים מסוימים.
בנוסף, סעיף קטן (ג), מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי להורות כי לא יחול הפטר על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי ההפטר מוצדק לאור מהות העביר שבשלב הוטלו הפיצויים, נסיבותיה או חומרתה. קרי, מדובר במעין יכולת עונשית של בית המשפט, להימנע ממתן הפטר, לאור חומרת המעשים בעיניו.
ביטול ההפטר שניתן על ידי בית המשפט
חשוב להכיר, שגם אם ניתן הפטר מלא או חלקי על אחד מן החובות הייחודיים שצוינו לעיל, או בניתן בגין כל חוב אחר, הרי שסעיף 176 לחוק דן במצבים בהם מתאפשר ביטול ההפטר שניתן. סעיף החוק מגדיר מספר מצבים בהם למרות שניתן הפטר, בית המשפט יורה על שינוי בצו השיקום הכלכלי, בהתקיים אחד מהמצבים הללו:
- התגלו לבית המשפט שדן הליך חדלות הפירעון עובדות חדשות, שאילו היה מודע להן במועד מתן ההפטר, היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים (קרי, לא היה נותר הפטר).
- בעל החוב (החייב/ היחיד) לא שיתף פעולה עם הנאמן, או לא סייע לו כנדרש, או הפר תנאי מהותי שנקבע בצו השיקום הכלכלי (קרי, אי מתן הפטר כמעין אמצעי עונשי, בעקבות התנהגות בעייתית של החייב).
סיכום
תחום חדלות הפירעון הוא נושא חשוב ומשמעותי, אך גם מורכב. על כן, באם נקלעתם למצב שבו אתם נדרשים להתמודד במערכת הזו, בין אם כחייבים ובין אם כנושים, אנו ממליצים לפנות למשרד עורכי דין שמתמחה בתחום, שילווה אתכם לאורך ההליך באופן הטוב ביותר. ייצוג מקצועי ומנוסה, יאפשר לכם למקסם את זכויותיכם בתוך ההליך. משרדנו עוסק ומתמחה בנושא שנים רבות ואנו מזמינים אתכם לפנות אלינו על כל תהייה, שאלה או היוועצות.
