הנטל הכלכלי המורכב בעידן המודרני, מביא אנשים רבים לכדי מצב של חוסר יכולת לשלם את חובותיהם והם מוגדרים בלשון החוק חדלי פירעון. עד שנת 2019, יכלו אותם אנשים להכריז על עצמם כפושטי רגל – פקודה שהחלה כהליך גבייה מנדטורי בתקופת שלטון הבריטים והתגלגלה לכדי האפשרות של אדם להכריז על עצמו כחייב ללא יכולת לכסות את חובו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר מחדש את תהליך החזר החובות ולראשונה, מתייחס גם לשיקום של החייבים בתהליך.
במאמר זה תמצאו את כל המידע המעודכן לגבי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: משמעות החוק, פירוט מלא על כל התהליך, אופן הגשת הבקשה ומידע נוסף.
לשם מה נועד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
ההתנהלות בתיקי פשיטות רגל עד היום, הוכתבה על ידי פסיקות משפטיות שהלכו והתחדדו עם השנים ועל ידי תוספת נהלים מטעם הכונס הרשמי, מה שגורם לעתים קרובות לפערים בהחלטות שבין שופטים ומחוזות שונים במדינה. כך או כך, מי שממשיך "ליפול בין הכיסאות" הוא האזרח הקטן. בידיו אין כל דרך אחרת להתמודד מול גלגלי השיניים האימתניים של הנושים המוסדיים והוא נותר לאורך כל התקופה כחסר ודאות.
מטרת החוק החדש
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שואף לאמץ את ההסדרים הקיימים, תוך שמירה על אחדות בין החלטות בתי המשפט כלפי חייבים. מטרת העל של החוק היא לשקם כלכלית את החייב ולסייע לו לפתוח דף חדש. אם בעבר הסתובבו פושטי רגל עם מעין "אות קלון" שמעיבה עליהם, נוסף על המשברים האישיים שנובעים ממצבם הכלכלי, כיום לאחר שיסיימו את התחייבויותיהם וחובותיהם יוכלו חייבים אלה להימנע מתחושות אשמה קשות ולהתחיל להתנהל כלכלית ממקום מושכל ומפוקח יותר.
חשוב לציין גם שמדובר בתקופה שבה המציאות הכלכלית היא שבוייה של תרבות הצריכה. אנו מעוניינים להמשיך ולקנות ולשם כך מוצעת לנו הלוואה, או פריסת תשלומים נוחה. וכך תוך שנתיים או שלוש, מרבית הלווים ימצאו את עצמם במינוס מסוים, שברגע שנקלעו אליו הוא ימשיך לגדול ולתפוח.
תנאים חדשים שחשוב להכיר
חוק חדלות פירעון מבדיל בין שני סוגי חייבים קיימים: הראשון – חייבים שלא יכולים לפרוע את חובותיהם כתוצאה מהתנהלות כלכלית לקויה או עקב מקרה מצער שלא היה בשליטתם כמו פיטורים, מחלה וכד'. השני – חייבים ששקעו לעומק בעיותיהם הכלכליות כתוצאה ממעשי נוכלות או רמאות כלשהם. חייבים אלה עשויים לנצל את ההליך לרעה ולכן מתאפשר כיום (ולראשונה) לכונס הנכסים לקבל גם סמכויות פליליות במידת הצורך.
כדי שהחייבים יוכלו לצאת ממעגל החובות ולהשתקם, החוק מגביל את תהליך השיקום למשך 4 שנים. בסיומן, החייב יקבל הפטר – מצב שבו חובו נחשב כשולם ויתרת חובו נמחקת והוא הופך פטור ממנה. קבלת ההפטר היא האפשרות לשוב בחזרה לחיים כלכליים תקינים. שינוי נוסף הוא בהרחבת תחומי האחריות של נושאי משרה בתאגיד.
הדירקטורים ומנכ"ל התאגיד שנמצאים בהליכי חדלות פירעון, מצהירים ומוכרחים לנקוט בכל אמצעי סביר כדי לבלום את חדלות הפירעון ולצמצם אותה. אם יתגלה שלא בוצעו פעולות לטובת ההליך, עשויים המנכ"ל וחבר הדירקטוריון להיקנס על נזק שגרמו לנושים.
עיקרי התהליך על קצה המזלג
הכניסה להליכי חדלות פירעון מתאימה לחייבים פרטיים שחובם עומד על 50 אלף שקלים ומעלה, או חברות ותאגידים שחובם עומד על 25 אלף שקלים ומעלה. חובות קטנים (בהיקף של עד 150 אלף שקלים) יטופלו בלשכת ההוצאה לפועל. חובות גדולים יועברו אוטומטית לטיפול בבית משפט שלום.
בתהליך, ינסו המוסדות המטפלים להגדיל את הנתח של הנושים הקטנים בחלוקת הכספים ובאופן הבא: המדינה והרשויות המקומיות שעד כה היו הראשונים לקבל את כספם, יוותרו על חלק מהחובות. הבנקים שהיו עד כה הבאים בתור לקבל את כספם, יעבירו 25% מחובותיהם בשיעבוד צף (שיעבוד על נכסים) לחובות במעמד נושה רגיל ויראו בריבית הפיגורים כחוב רגיל.
בנוסף על פי תנאי ההליך, בית המשפט יוכל לחייב את חדלי הפירעון להשתתף בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה מטעם המדינה אולם תוכנית זו עדיין איננה פעילה.
חוק חדלות פירעון שנחקק בשנת 2018, מסדיר גם את היבטי החובות בקרב אנשים פרטיים וחברות מסחריות, אך גם נועד לשנות את תודעת הציבור. אם פשיטת הרגל נחשבה כפגם בהתנהלות או כהרגל מוסרי שגוי, חדלות הפירעון נתפסת (או לפחות מנסה להיתפס) כהליך שיקומי, שבסיומו יושבו החייבים למסלול חיים תקין ויוכלו להתחיל מחדש, תוך צמצום זכויות הגבייה של הנושים הגדולים והפיכת התהליך מולן לנעים ופחות מעיק, מלא בושה ומלחיץ.
מסיבות אלה, גם שמה של הבקשה לפשיטת רגל או הבקשה לפירוק חברות שונה, וכיום שמה של הבקשה הינו "בקשה לצו לפתיחת הליכים".
למי מתאים הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
ההליך מיועד לחייבים פרטיים ולחברות, כאשר לכל אחד מהם התייחסות שונה:
בקרב יחידים/ פרטיים
- מי שגובה חובותיו עולה על 50,000 ₪.
- מ שגובה חובותיו הינו מתחת ל-50,000 בנסיבות מיוחדות בלבד.
- נושה של חייב פרטי/ יחיד שחובו הינו 75,000 ₪ ומעלה.
- נושה של חייב פרטי/ יחיד שטוען כי החייב מנסה להונות אותו או שלא יוכל ממילא לפרוע את חובו תוך 6 חודשים.
בקרב חברות ותאגידים
- תאגיד שגובה חובותיו עולה על 25,000 ₪.
- נושה שהחוב אליו עולה על 75,000 ₪.
- נושה של חברה או תאגיד שטוען כי קיים ניסיון להונות אותו או שהחברה לא תוכל ממילא לפרוע את חובה תוך 6 חודשים.
הגורמים המטפלים בהליכי חדלות פירעון
יחידים שסך חובותיהם גבוה מ-150,000 שקלים, או נושים לפי התנאים הרשומים מעלה, יגישו בקשה לצו פתיחת הליכים לבית המשפט (תיקי חייב עם חובות עד 150 אלף ש"ח יתנהלו בלשכת הוצאה לפועל). הממונה (בית המשפט לשלום) יוכל לאשר או לדחות את הבקשה בתוך 30 ימים. אם אושרה הבקשה וניתן צו, יוקפאו החל מאותו הרגע כל הליכי הגבייה כנגד החייב והאחריות המלאה לניהול ההליך עוברת לממונה עצמו. עליו למנות נאמן שיישם את הצו, יכריע בתביעת החוב ויפעל לכינוס נכסי החייב.
בנוסף על אותו נאמן לפקח על כך שהחייב עומד בתשלומיו השוטפים ופועל להחזר חובותיו ועל חלוקת החובות לנושים, בהתאם לצו השיקום הכלכלי שניתן מטעם בית המשפט. כאשר תסתיים תקופת התשלומים (כאמור, עד 4 שנים), יקבל החייב הפטר.
חברות ותאגידים או הנושים שלהם יוכלו להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים, שבמסגרתה יהיה ניתן לבקש גם להורות על הפעלת החברה לצורך שיקומה הכלכלי, בכפוף להצגת מתווה ראשוני. בית המשפט שיתן צו לפתיחת הליכים, יחליט האם להורות בו על פירוק החברה או הפעלתה לצורך השיקום. אם יחליט על המשך פעילותה, עליו לוודא את האמצעים למימון ההפעלה ולהקפיד שאינם פוגעים בנושים.
מרגע שניתן הצו, כל הליכי הגבייה נגד התאגיד יוקפאו ובית המשפט ימנה נאמן ליישום הצו, הכרעה בתביעות החוב, פעילות לכינוס נכסי קופת הנושים וניהולה, גיבוש תוכנית שיקום לתאגיד ואישורה מול בית המשפט. אם צו בית המשפט קבע פירוק, על הנאמן לפעול למימוש נכסי התאגיד.
מהן ההשלכות על החייבים מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים?
מהרגע שנפתח הליך חדלות פירעון לחייב מסוים, עליו לציין זאת בכל עסקה שיבצע, לרבות מתן אשראי. חדלות הפירעון תגביל אותו מלבצע עסקאות חדשות או לקדם את עסקיו ולכן חשוב להבין היטב את השלכות התהליך ומשמעותו לפני שנכנסים אליו. ההליך יצוין גם ברישומים משפטיים ואצל גופים עסקיים שונים, כך שלמרות הרצון לבטל את אותה "אות קין" שהתנוססה מעל ראשיהם של פושטי הרגל, חדלי הפירעון ימשיכו להיות מתויגים ואף יופעלו נגדם סנקציות מיידיות דוגמת צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגדרה כלקוח מוגבל בבנקים ואיסור על הקמת תאגיד.
הגבלות אלו יוסרו כעבור תקופה מסוימת, אך בקרב חברות האשראי הכתם עשוי להישאר למשך שנים רבות. גם אם החייב יקבל הפטר ולמעשה יסיים בכך את חובותיו, ייתכן שהוא יתקשה לקבל משכנתא ולחזור למסלול חיים תקין.
חשוב לזכור שגם הפיקוח על החייבים מצד מערכת החוק והמשפט יהיה צמוד ומקצועי יותר. לכל ממונה מוצמד חייב המפקח על פעילותו ומדווח על כל פעולה חריגה שתבוצע. אם החייב או מישהו שקשור אליו ינסו לפעול במרמה, להעלים או להבריח כספים ונכסים, או לפעול כנגד הוראות הדין, הם צפויים לעונשים פליליים כבדים לרבות מאסר בפועל.
האם חדלי הפירעון מחויבים למכור את נכסי הנדל"ן שלהם?
בחלק גדול מהמקרים, ביתו של חייב הרשום במנהל מקרקעי ישראל או לשכת רישום המקרקעין, נמכר לטובת כיסוי החובות בהליכי חדלות פירעון ומאותו הרגע יהפוך החייב לדייר בדירתו, השייכת כעת לבעלים חדשים שרכשו את הנכס.
בעבר, אם נאמן מסוים החליט על מכירת דירתו של החייב, הוא יכול היה לבצע זאת והדירה צוינה כ"תפוסה" על ידי החייב ומשפחתו, מה שיצר ירידת ערך של כשליש משווי הדירה המקורי בשוק החופשי. ולכן פעמים רבות נושים זיהו את מכירת נכס החייב כפרקטיקה לא כדאית, בעיקר משום שבן הזוג או מישהו ממקורבי החייב יכלו לרכוש את הדירה מהנושים בסכום נמוך יותר (בהתאם לחוקי הגנת הדייר) והחייב ניצל ממכירת דירתו.
כיום חדלות הפירעון מבטלת מיידית את הגנת חוקי הגנת הדייר והדירה הנמכרת תוצג כ"פנויה", תוך עליית שווי השוק שלה וחסימת בני הזוג מרכישת הדירה במחיר נמוך משווי השוק. זהו מצב רצוי וטוב לנושים, שעלולים ללחוץ על מכירת הדירה ולכן סביר שהחוק החדש יביא עמו גם מכירות דירות רבות יותר, שבוצעו במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
לכן חלק גדול ממומחי המשפט, ממליצים להבחין בין חייבים שנקלעו למצבם בתום לב ושניתן לספק להם את ההגנה, לעומת חייבים שנקלעו להליך שלא בתום לב ושלא יקבלו כל הגנה. עדיין מוקדם לדעת כיצד יפרשו בתי המשפט כל מקרה לגופו ולכן לפעמים יהיה כדאי להגיע להסדרי חוב מוקדמים ולהוציא את הבית מכלל סכנה.
למה נועד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד על מנת לסייע לאנשים שמצויים בחובות עמוקים לצאת ממצבם הכלכלי העגום ולפתוח דף חדש. הליך זה דורש השקעה מרובה הן מהמדינה והן מהחייב עצמו, ואורך כמספר שנים. מאמר זה יסביר מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, למי הוא מתאים וכיצד הוא מתנהל.
מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חוקק ב- 2018 ונכנס לתוקף בספטמבר 2019. חוק זה נועד על מנת להחליף את פקודת פשיטת הרגל, שנחקקה בתקופת המנדט הבריטי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי למעשה מסדיר את הדינים השונים החלים על אדם שהגיע לקצה יכולתו הכלכלית וזקוק להתערבות של השלטונות על מנת להתייצב – כיצד יש לעשות זאת, מהם התנאים למעמד של "חדל פירעון", מה יהיו חובותיו של אדם המכריז על חדלות פירעון וכן הלאה.
מה נחשב כ"חדלות פירעון"?
ההגדרה לחדלות פירעון מופיעה בסעיף השני לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדלהלן – "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
כלומר, אדם שמצוי בחדלות פירעון הוא אדם שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד עוד בחובותיו. כפי שניתן להבין, מדובר בהגדרה שמתארת מצב כלכלי קשה מאוד, כך שלא כל אדם שמצוי בקשיים כלכליים מינוריים יקבל סיוע שוטף מהמדינה.
מהן מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר בסעיף הראשון לחוק את שלושת מטרותיו –
חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
- להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
- לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".
לעומת פקודת פשיטת הרגל, הרעיון המרכזי שעומד בבסיס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הרצון לשקם את החייב ולשלב אותו מחדש במרקם החיים הכלכלי. אמנם החוק מעמיד גם כמטרה את הרצון למקסם את החוב שיוחזר לנושים, אך אין ספק כי במרכז חוק זה עומד בראש ובראשונה הרצון לסייע לחייב שנמצא בשפל כלכלי.
לצד הרצון להקל על החייב, בחקיקת החוק ניסתה המדינה להסיר את הסטיגמה שמוטלת על חייב שמכריז על פשיטת רגל. המושג 'פשיטת רגל' מעורר קונוטציות שליליות מאוד, ועל כן שונה ל"חדלות פירעון".
בכלכלה מבוססת אשראי כמו ישראל, נטילת סיכונים כלכליים הם חלק בלתי נפרד מהשתלבות במגזר העסקי-כלכלי. למדינה, מצידה, יש אינטרס שאזרחיה ינהלו אורח חיים כלכלי משגשג, ועל כן שמה לעצמה מטרה לסייע לחייבים חדלי פירעון, כך שיוכלו לחזור לנהל אורח חיים תקין בהקדם.
מה ההבדל בין חוק חדלות פירעון לפקודת פשיטת הרגל?
מלבד הדגש האדיר שחוק חדלות פירעון מעניק לשיקום החייבים, בין החוקים יש עוד הבדל פונדמנטלי – בעוד פקודת פשיטת הרגל הסדירה את פשיטת הרגל של חייבים יחידים בלבד, שהם אנשים פרטיים ואינם תאגידים או חברות, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את חדלות פירעון עבור חייבים יחידים וחייבים שהם תאגידיים כאחד. בעבר, פשיטת הרגל של חברות ותאגידים הוסדרה על ידי חוק החברות.
כיום, כל הליך חדלות פירעון שנפתח אחרי 15.09.2019 ינוהל בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחלקים ספציפיים מחוק החברות. כל הליך חדלות פירעון שנפתח לפני כן התנהל לפי פקודת פשיטת הרגל וחוק החברות.
כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הליך ארוך שנמשך ארבע שנים ודורש מהחייבים מחויבות ומסירות לאורך כולו –
שלב ראשון – הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים
אלה שלושת השחקנים שיכולים לבקש צו פתיחת הליכים לחדלות פירעון עבור חייב שהוא יחיד:
- החייב עצמו.
- הנושה של החייב.
- היועץ המשפטי לממשלה.
כאשר הבקשה לפתיחת הליכי חדלות הפירעון הוגשה ע"י החייב עצמו החייב צריך לעמוד באחד משני התנאים שלהלן: בחצי השנה לפני שהוגשה הבקשה – או בעת הגשת הבקשה – מרכז חייו של החייב נמצא במדינת ישראל או שהחייב מחזיק בנכסים בישראל בעת הגשת הבקשה.
סכום החובות של החייב יקבע מהי הסמכות הממונה להליכי חדלות הפירעון שלו –
- חובות החייב גבוהים מ- 150,455 ₪ – הסמכות שרשאית להעניק צו פתיחת הליכי הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והערכאה הרלוונטית היא בית משפט השלום.
- חובות החייב נמוכים מ- 150,455 ₪ – הסמכות שרשאית להעניק צו היא לשכת ההוצאה לפועל, והיא גם משמשת כערכאה המשפטית הרלוונטית.
כאשר הבקשה לפתיחת הליכי חדלות הפירעון הוגשה על ידי הנושה הנושה צריך להוכיח את אחד משני התנאים הבאים – מרכז חייו של החייב נמצא במדינת ישראל או שהחייב מחזיק בנכסים או בתי עסק במועד הגשת הבקשה. כמו כן, הנושה יידרש להוכיח שחובותיו של החייב עולים על 75,000 ₪.
שלב שני – פתיחת הליך חדלות פירעון
לאחר שהוגשה הבקשה, נפתחת תקופה שנמשכת כחודש בה הסמכות הממונה על החייב אוספת את כל הטפסים הרלוונטיים על מנת שתוכל להחליט אם להעניק צו פתיחת הליכים.
שלב שלישי – שלב הביניים
בשלב זה נבחנית מחויבותו של החייב להליך, באמצעות הטלת הגבלות וסנקציות כלכליות כמו הגדרת החייב כלקוח מיוחד בבנק, הטלת חובת תשלום חודשית, איסור על יציאה מהארץ וכן הלאה. לצד זאת, ימונה נאמן שיבחן את מצבו הפיננסי של החייב על מנת שיוכל לבנות מתווה לשיקום כלכלי.
שלב רביעי – דיון בערכאה הרלוונטית
הערכאה הרלוונטית תבחן את מסקנותיו והמלצותיו של הנאמן ותחליט אם להעניק צו לשיקום כלכלי. במידה שכן, יינתן מתווה לשיקום כלכלי למשך שלושת השנים הבאות.
שלב חמישי – תקופת שיקום כלכלי
צו השיקום הכלכלי טומן בחובו מתווה בו יוגדרו כל חובותיו של החייב לשלוש השנים הקרובות. אם יעמוד בכל מחויבויותיו, הוא יהיה פטור באופן חלקי או מלא מחובותיו, ויוכל לפתוח בדרך חדשה.
האם כדאי לי להכריז על חדלות פירעון?
חשוב להבין שגם אם אתם עונים על ההגדרות הבסיסיות של החוק ומצויים בחובות קשים, אין הדבר אומר שהכרזה על חדלות פירעון היא הצעד הנכון עבורכם. על אף שפטור מתשלום חובות נשמע מפתה למדי, מדובר בהליך ארוך מאוד שמגביל מאוד את חירותו של החייב ומקשה על ניהול חיים תקינים.
לכן, אם אתם מצויים במצב כלכלי קשה ושוקלים להכריז על חדלות פירעון, צרו קשר עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת לוודא שזה הצעד הנכון ביותר עבורכם ועבור משפחתכם. עורך דין מיומן יוכל להציג בפניכם את אפיקי הפעולה השונים שעומדים בפניכם, ובמידת הצורך – ללוות אתכם לאורך כל הליך חדלות הפירעון על מנת לוודא שאתם מקבלים את כל זכויותיכם.
משרד עורכי הדין ינובסקי מתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי ומזמין אתכם ליצור קשר בהקדם על מנת שנוכל להעניק לכם ליווי משפטי שיסייע לכם להיחלץ מהחובות.
חדלות פירעון לחברות בע"מ ותאגידים
בשיקום תאגיד, בית המשפט יחליט האם לפרק או להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, בהינתן שלושה תנאים מצטברים:
- קיים סיכוי סביר לשיקומו שלל התאגיד
- קיימים אמצעים למימון כל ההוצאות שכרוכות בהפעלתו של התאגיד
- לא קיים חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בדרך שהיא בנושים.
אם אחד מהתנאים הללו איננו מתקיים, החלטתו של בית המשפט תהיה על פירוק התאגיד.
אם התנאים אכן מתקיימים, תקופת ההפעלה שתיקבע תהיה לפרק זמן של 9 חודשים לכל היותר. בית המשפט יוכל בנסיבות מסוימות להאריך את תקופה זו ב-3 חודשים נוספים. השיקום של התאגיד, יוכל להתבצע באחת או יותר מהדרכים הבאות:
- הגשת תוכנית לשיקום כלכלי שתוגש לאישורם של בית המשפט והנושים.
- מכירת הפעילות העסקית לצד שלישי. התמורה שתתקבל תחולק על פי הסדרי החוק בין הנושים.
- קבלת מימון לתקופת ההפעלה באישור בית המשפט. האשראי שיינתן יקבל דרגה נחותה, אך יהיה בעדיפות להחזר הוצאות חדלות הפירעון.
תנאי ההליך במסגרת תקופת השיקום הכלכלי
על העסק נאסר כל ביצוע עסקה חריגה, כאשר שימוש, השכרה ומכירה של נכס הכפוף לפעילות העסקית הרגילה של התאגיד יוכלו להתבצע מטעם הנאמן. רק אם יצליח התאגיד להוכיח לבית המשפט כי פעולת השימוש, ההשכרה או המכירה של אותו נכס ישמשו אותו לצורך שיקום כלכלי, יאושר להשתמש בו.
גם כאן לא קיימת כל הגנה שהתקיימה בעבר. הנכס יוכל להימכר בהסכמה או אם הנאמן יוכיח בבית המשפט שהמכירה הכרחית לצורך השיקום הכלכלי. בנוסף, כל השכרה, מכירה או שימוש בנכס שלא משמשים לעסקים הרגילים יוכלו להתבצע רק בהסכמה, או כאשר הנאמן יוכיח לבית המשפט שהפעולה הכרחית.
מה דינם של חוזים שחתמה החברה ועדיין מתקיימים?
לאורך תקופת ההפעלה, ההתקשרות החוזית בין התאגיד לצדדים נוספים תוכל להימשך, אך סמכותו של הנאמן תאפשר לו לבטל כל חוזה קיים במידת הצורך. עליו למסור הודעה לצד השני לחוזה ולקבל לכך את הסכמתו. אם אותו צד לא הסכים לביטול החוזה בתוך זמן קצר, הנאמן יוכל להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול, תוך 90 ימים מהמועד שבו ניתן צו פתיחת הליכים.
בית המשפט יוכל לאשר את הביטול לאחר שפנה אל הצד השני ודרש ממנו להביע את עמדתו, אם וכאשר נמצא כי הביטול הכרחי לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיוכל לזרז את קצב פירעון החוב לנושים.
אם לצד השני קיימת זכות לבטל חוזה בינו לבין התאגיד, יצטרך להודיע על כך לנאמן. אם הנאמן סבור שהמשך קיום החוזה נחוץ לשיקום התאגיד, עליו לבקש תוך 45 ימים מבית המשפט להורות על המשך קיום החוזה. בית המשפט יוכל לאשר או לדחות את הבקשה.
חדלות פירעון לאנשים פרטיים (יחידים)
הליך חדלות הפירעון יימשך עד 4 שנים, כאשר נהוג לחלק אותו לשלושה חלקים שונים מרגע הגשת הבקשה לחדלות פירעון ועד קבלת ההפטר, לאחר שהחייבים השלימו את כל התחייבויותיהם.
שלב א': מהבקשה ועד קבלת הצו לפתיחת הליכים
זהו פרק הזמן מרגע שתוגש הבקשה עצמה ועד שיתקבל צו לפתיחת הליכים. הצו לפתיחת הליכים יקבע את גובה התשלומים החודשי, את תנאי ההליך עצמו (הגשת דוחות על הוצאות והכנסות, שיתוף פעולה מלא מול הנאמן וכד') ועליו לעמוד בו החל מאותו הרגע.
שלב ב': ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד 11 חודשים לאחר מכן
השלב המרכזי בתהליך מתחיל עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד כ-11 חודשים לאחר מכן, בהם נדרש החייב לעמוד בכל החובות והמגבלות שהוטלו עליו, לשתף פעולה מול כל הגורמים בתהליך ולפעול בהתאם לכל החלטה במסגרת ההליך. ששת החודשים הראשונים של התקופה הם הזמן שבו יוגשו תביעות חוב מצד הנושים. הנאמן המטפל בחייב יהיה מחויב לדווח לנושים הקיימים על הצו שניתן. החייב עצמו יהיה מחויב להודיע באמצעות מכתב דרך דואר רשום עם אישור מסירה, לכל חייב שכתובתו או פרטיו לא ידועים לבית המשפט.
הנושים יוכלו להגיש תביעות בגין חובות פתוחים ולהצהיר כי הם זכאים לחלק מהזכויות שיצטברו בקופת הנשייה. לאחר שכל התביעות הוגשו, הן תיבדקנה על ידי הנאמן ויסווגו. בהתאם לגובה הסכומים והתנהלותו הקיימת של החייב, יהיה ניתן לגבש את התוכנית לשיקום כלכלי. עם סיום 6 החודשים, תתחיל תקופה המכונה "תקופת ביניים" ובה הנאמן יגיש לבית המשפט תוכנית מפורטת לגבי כל הדרכים לסילוק החובות וקבלת ההפטר. כאשר בית המשפט יאשר את התוכנית, הוא ייתן צו לשיקום כלכלי.
עד לשלב זה, מחויב החייב להמשיך לעמוד בכל תנאי התוכנית שנקבעו לו לרבות ביצוע התשלומים החודשיים. עם כניסתה של התוכנית הכלכלית לתוקף שתינתן במעמד כל הצדדים ובעלי העניין, ייתכן ויחולו תנאים והוראות נוספים כפי שיקבע בית המשפט. צו לשיקום כלכלי הוא הצו שמגדיר את כל החובות שמהם יקבל החייב הפטר בסוף התהליך ואת הדרך לפרוע אותם (מכירת נכסים לדוגמה, במקביל לתשלום שהצטבר בקופה מידי חודש).
קבלת הפטר לאלתר
במקרים מסוימים יכול להתרחש במעמד זה מצב של הפטר לאלתר. ההפטר לאלתר מתקבל כאשר בית המשפט, הנאמן או הממונה מוצאים לנכון לסיים את ההליך מוקדם יותר, מאחר ומצבו הכלכלי הקשה או נסיבות חייו החריגות של החייב מקשות עליו לעמוד בתנאי התוכנית לשיקום כלכלי. לרוב הדבר מתרחש כאשר הקושי הכלכלי חמור עד כדי שאין די בהשתכרות לטובת הקיום הבסיסי, נוסף על ההחזר החודשי שבוצע.
ניצול לרעה של ההליך או פעילות בחוסר תום לב
לעומת זאת, אם בית המשפט, הנאמן או הממונה יזהו ניצול לרעה של תנאי התוכנית, ייתקלו בחוסר שיתוף פעולה או הפרה של תנאים והתחייבויות מצד החייבים, הם עשויים להגיש בקשה לביטול הצו לאלתר ולפרוע את כל הנכסים שהצטברו בקופת הנשייה. במצב זה החייב לא יקבל הפטר ובקשותיו לכך צפויות להידחות שוב ושוב.
שלב ג': המשך תשלומים ותכנית שיקום כלכלית
בתקופת השיקום הכלכלי מחויבים החייבים להמשיך בתשלומים החודשיים כרגיל ובמקביל לממש את כל שלבי תוכנית השיקום הכלכלית, לרבות מימוש נכסים וזכויות, הצטרפות להדרכה כלכלית וכד'. רק כאשר הממונה יאשר שהחייב עמד בהצלחה בכל התנאים וכאשר בקופה הצטברו כספים רבים לכיסוי החוב וההחזר לנושים, יהיה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת הפטר.
חדלות פירעון בהוצאה לפועל
כאשר החוב הכולל של החייב הינו נמוך מסכום של 150,000 ₪, הבקשה לחדלות פירעון תעבור אוטומטית לרשות האכיפה והגבייה (לשעבר הוצאה לפועל).
כאשר מועבר הטיפול בנושא לרשות האכיפה והגבייה, עליה לזמן תוך 30 ימים ממועד הבקשה את כל הצדדים בנוגע להסדר התשלומים העתידי. בישיבה זו יהיו נוכחים הנושים, החייב ובא כוחו וכל בעלי העניין הנוספים. את הישיבה ינהל נציג מטעם הרשם שבאחריותו לדאוג לגיבוש הסדר תשלומים בהתאם לגובה החוב, כושר ההשתכרות ויכולת ההחזר החודשית של החייב וטיפול בדרכי ההחזר כלפי הנושים על פי סדר החלוקה הקבוע בחוק. הדיון יכלול טיפול בכל החובות הקיימים, למעט חובות שאין בגינם הפטר כמו למשל דמי מזונות.
תנאי הסדר התשלומים
במעמד הישיבה, הנושים יכולים להסכים או להתנגד להסדר המוצע. אם הצדדים מסכימים, תנאי ההסדר שנקבע יימסרו לרשם ההוצאה לפועל ויחייבו החל מאותו רגע את החייב במלואם. אם חלק מהנושים מתנגדים להסדר, נציג הרשם יוכל לקיים הצבעה לגבי הנושא. אם התומכים להסדר שהוצע מהווים 75% ומעלה מכלל החובות, יהיה ניתן לאפשר את ההסדר בכל זאת. כמו כן, הרשם עשוי להתנות את קבלת ההסדר והאישור לו בכך שהחייב יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
במצב שבו לא מתגבש הסדר תשלומים מתאים, יינתן צו פתיחת הליכים המחייב על פי הוראות החוק בכל הליכי חדלות הפירעון: ביצוע תשלום חודשי בסכום שנקבע, החזר חודשי במועד קבוע, הגשת דו"ח הכנסות והוצאות מסודר, שיתוף פעולה מלא מול הנאמן וכד'. במקביל, כל הליכי הגבייה הקיימים יוקפאו.
הליכי חדלות פירעון המנוהלים בהוצאה לפועל, כוללים הגבלות משמעותיות יותר לאורך תקופת הביניים: איסור על הנפקת דרכון ישראלי חדש, הגבלה בשימוש בכרטיסי אשראי (למעט כרטיסי דיירקט ובנקט) והגבלה מהשתתפות או הקמת תאגיד חדש. אם יראה לנכון ובתנאי שהופקדה ערבות, יוכל הרשם להורות על הסרה של אחת המגבלות או חלק מהן.
איך מגישים בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי?
הבקשה לפתיחת הליכים מתאפשרת להגשה באופן ידני ו/או מקוון, כאשר:
- יחידים הפונים בבקשה לפתיחת הליכים יגישו אותה באופן מקוון
- יחידים המיוצגים על ידי עו"ד יתבקשו להגיש בקשה ידנית לבית המשפט
- חברות נדרשות להגיש בקשה ידנית ובנוסף העתק לבקשה באופן מקוון
- נושים המגישים בקשה לתביעת חוב או לפתיחת הליכים כלפי חייב פרטי או חברה, מתבקשים לעשות זאת גם באופן ידני וגם באופן מקוון.
טופס הגשת הבקשה לחדלות פירעון נחלק לחלקים שונים, המתייחסים למצבו הקיים של החייב לרבות מצבו הכלכלי הכולל מבחינת חובות, נכסים, הוצאות, הכנסות, נסיבות חיים ועוד. במסגרת הגשת כל בקשה, תידרשו לצרף מסמכים רבים וחשובים התומכים בה:
- פונים יחידים יצטרכו לצרף לטופס הבקשה טופס ויתור סודיות חתום ומאומת וטופס התחייבות לעמידה מלאה בתנאי ההליך, לכשיינתן הצו.
- נושים שמעוניינים להגיש תביעת חוב יצטרכו לצרף את טופס תביעת חוב, טופס ייפוי כוח להגשת תביעת חוב וטופס תצהיר לתביעת חוב.
- כלל הפונים יחויבו לצרף כל מסמך הנוגע לאחד או יותר מסעיפי הבקשה. מומלץ לצרף את כל המסמכים הנדרשים מראש, על מנת למנוע עיכובים ופניות חוזרות אליכם, במטרה להשלים ניירת.
רשימת המסמכים הנלווים רחבה מאוד, אך לא כל המסמכים בה יתייחסו לכל החייבים. שימו לב שעליכם לצרף רק מסמכים שרלוונטיים לגביכם. כמו כן, בחלק גדול מהמקרים תידרשו לצרף מסמכים גם לגבי בני/בנות הזוג והילדים המתגוררים איתכם. הגשת הבקשה באופן מקוון מתבצעת דרך אתר הכונס הרשמי בכתובת https://apacforms.justice.gov.il.
שימו לב: כל קבוצת מסמכים תיסרק לאותו קובץ בלבד בהתאם להנחיות. תוכלו לצרף את כל הטפסים לבקשה בפורמט PDF בלבד וקיימת הגבלת שליחה של עד MB25.
חלק א: מסמכים אישיים (מסמכי חובה)
בחלק א' תידרשו למלא ולצרף את כל פרטי תעודת הזהות או הדרכונים (אם לא קיימת תעודה ישראלית) של בני הזוג והילדים ולציין בבירור אם בן הזוג או אחד הילדים נמצאים גם הם בהליך חדלות פירעון. המסמכים הנלווים לחלק זה הינם:
- תעודת הזהות של החייב, בן/בת הזוג והילדים בעלי תעודות הזהות המתגוררים בבית
- דרכון של החייב, בן/בת זוג והילדים בעלי הדרכונים המתגוררים בבית
- דרכונים נוספים או זרים ברשות מי מבני הבית
- מסמכי גירושין/ תעודת גירושין/ פסק דין/ הסכם חלוקת רכוש/ הסכם ממון – המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ
- ייפוי כוח חתום המסמיך את עורך הדין המייצג
- אישור על ייצוג מטעם הסיוע המשפטי (לזכאים בלבד)
- תעודה או מידע לגבי השכלת החייב
חלק ב: מסמכים לגבי הכנסות מעיסוק
אלה הם מסמכים המעידים על הכנסות החייב/ בן או בת הזוג/ ילדים המתגוררים עמו שיש להם הכנסה מעבודה כשכירים, או שהשתכרו מעבודה בחמש השנים האחרונות.
- צילום תלושי שכר של 3 החודשים האחרונים
- צילום טופס 106 אחרון
- אם החייב עובד במשרה חלקית/ לא עובד במשך שנה ומעלה – צירוף מסמכים רפואיים על מגבלה המונעת ממנו לעבוד, או תצהיר שמתייחס לסיבות שבגינן עובד במשרה חלקית/ איננו עובד.
- אם החייב איננו עובד כלל – צירוף דוח מעסיקים מעודכן מביטוח לאומי
כל המסמכים בקבוצה זו ייסרקו לאותו הקובץ.
אם החייב בעל עסק עצמאי, נדרש דיווח יועץ מס או רואה חשבון על שנת הפעילות האחרונה בעסק הכולל:
- דיווח יועץ מס או רו"ח על שנת הפעילות האחרונה בעסק
- העתקי הדיווחים למע"מ ומס הכנסה מהשנה האחרונה
- דו"ח מלאי מפורט המתייחס לתקופה שבגינה מוגשת הבקשה
- דו"ח התקשרויות בחוזי עבודה לרבות העתקי החוזים עצמם
כל המסמכים בקבוצה זו ייסרקו לאותו הקובץ.
חלק ג: מסמכים לגבי הכנסות שלא מעיסוק
אלו הם מסמכים של החייב, בני הזוג וילדים בגירים המתגוררים עמו בגין הכנסות נוספות כמו קצבאות ביטוח לאומי (הבטחת הכנסה, אבטלה, נפגעי עבודה או תאונה, מענק לידה, קצבת אימהות, סיעוד, נכות כללית, אבטחת מזונות, קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת ניידות וכד'). יש לפרט את כל הקצבאות הקיימות והגובה שלהן ולסרוק את כלל המסמכים לקובץ אחד.
- שלושה תלושי פנסיה אחרונים (ייסרקו לאותו הקובץ)
- אם קיימת בעלות על נכסי נדל"ן מושכרים – צירוף העתקי הסכמי השכירויות הקיימים.
- פסק דין או הצהרה לגבי דמי מזונות המתקבלים
- כל מסמך אחר לגבי הכנסה נוספת שאינה מעיסוק, לרבות פירוט על מקור ההכנסה וגובהה.
חלק ד: מסמכים בנוגע להוצאות אישיות
מסמכים אלה מתייחסים לכל הוצאה מאומתת של החייב, לרבות הוצאות בני הזוג, הילדים הקטינים ו/או הבגירים המתגוררים עמו:
- תיעוד על תשלום המשכנתא
- שכר דירה ו/או השתתפות בהוצאות מגורים
- הוצאות הטיפול בקטינים שמתחת לגיל 3
- צהרונים לקטינים עד גיל 9
- הוצאות תמיכה בילדים שאינם מתגוררים עם החייב
- פסק דין או הצהרה לגבי מזונות, לרבות גובה הסכום המשולם
- הוצאות לצרכים רפואיים חריגים
- החזר חובות
כל המסמכים בקבוצה זו ייסרקו לקובץ אחד
- בחלק ד' יש לצרף תדפיסי פירוט החיובים בכל כרטיסי האשראי, לרבות אלו של בני הזוג והילדים.
חלק ה: חובות
בחלק זה יש לפרט לגבי החובות הקיימים, המותנים והעתידיים, לרבות כל תיקי ההוצאה לפועל וסכומי החוב המעודכנים וחובות מהמרכז לגביית קנסות.
- בכל ציון חוב יש לציין את מספר תעודת הזהות ושם מלא, פרטי חוב מלאים: סכום החוב, תאריך יצירתו, סכום החוב נכון ליום מילוי הבקשה, מצבו המשפטי של החוב, פרטי עורך הדין המייצג את הנושה (כולל שמו המלא, מספר רישיונו וכתובתו) ועותק מכל פסק דין, תביעה, הסכם, מכתב או החלטה שניתנו בנוגע לתביעות כספיות שהתנהלו בבית משפט.
אם קיימים, יש לצרף מסמכי שיעבוד: הסכם הלוואה, אישור רישום משכנתא וכד'
כל המסמכים בקבוצה זו ייסרקו לקובץ אחד.
- כל מסמך מ-7 השנים האחרונות לגבי תביעה או הליכי גביה כנגד החייב או מטעמו. יש לצרף לכל הליך את מספר התיק, תאריך הסגירה וסיבת הסגירה, תדפיס ממושב מרשות האכיפה והגבייה, צירוף העתקים מפרוטוקולי חקירות שנערכו לחייב, צווי חיוב לרבות תאריך הצו ופירוט הסכום וכן כל החלטה ופסק דין שאינם כספיים.
כל המסמכים בקבוצה זו ייסרקו לקובץ אחד.
- העתק תביעות מטעם החייב שהוגשו בחמש השנים האחרונות, העתק פסקי דין לטובת החייב מתקופה זו, תדפיס עדכני המפרט לגבי רשימת התיקים בהם זכה החייב.
יש לסרוק את כל המסמכים לקובץ אחד.
חלק ו: פירוט נכסים בישראל ומעבר לים
קבוצת המסמכים הנוכחית מתייחסת לכל בעלות נדל"ן ורכוש של החייב בעשור החולף:
- תדפיס מעודכן מרשם המשכונות לגבי משכונות על שמו של החייב (ניתן להפיק את התדפיס עצמאית באתר רשות התאגידים).
- אישור בעלות בנכס מקרקעין על שם החייב, בני הזוג או ילדיו המתגוררים עמו, לרבות נסח רישום עדכני, אישור החברה המשכנת, חוזה חכירה וכו'.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- מסמכים על נכסים שהועברו: הסכם מכר, הסכם מתנה, נסח רישום על מקרקעין שהועבר לאחר (בשלמותו או בחלקו) כנגד תמורה או ללא תמורה בעשר השנים האחרונות.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- זכויות או מניות בתאגיד – צירוף תדפיס עדכני מרשות התאגידים שמתייחס לחייב, בני הזוג או ילדיו. הפקת התדפיס מתאפשרת על ידי הגשת בקשה ידנית לרשם החברות.
- ניירות ערך – צירוף תדפיס עדכני לגבי השקעות החייב, בני הזוג או ילדיו לרבות שם נייר הערך ושווי ההשקעה.
- מלאי עסקי – צירוף רשימה מעודכנת של כל מלאי עסקי בבעלותו של החייב, בני הזוג או ילדיו לרבות עלות הרכישה.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- צירוף מסמכי בעלות או שיעבוד של כל רכב בבעלות החייב, בני זוגו וילדיו המתגוררים עמו.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- אימות זכויות בנכסים – צירוף מסמכי עיזבון, קניין רוחני ופטנטים, זכות לתשלום מזונות, זכויות תביעה כלפי צד ג', זכויות על פי חוזה ועוד.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- נכסים וזכויות שהיו בבעלות החייב בשבע השנים האחרונות – יש לפרט לגבי כל נכס או זכות שהיו בבעלות החייב והועברו לאחר, לרבות ציון פרטי הזכות, תאריך ההעברה, סיבת ההעברה, התמורה וסוג מקבל הזכות.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- חשבונות בנק – צירוף מסמכים ותדפיסים לכל חשבונות הבנק של החייב ובן/ בת הזוג.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
- זכויות חתימה, ייפויי כוח ו/או חשבונות בנק שהיו ברשות החייב ובן/ בת הזוג ונסתיימו בשנתיים האחרונות.
- פרטי מיקום כספת, אם ישנה.
- נכסים פיננסיים – קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות ותוכניות חיסכון, פוליסות ביטוח, ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכו' השייכים לחייב, בני הזוג או ילדיו הבגירים המתגוררים עמו. יש לצרף גם תדפיסים עדכניים מאתר הר הביטוח ומאתר הר הכסף לגבי כל מוצרי הביטוח והקופות הקיימים לחייב, בני הזוג וילדיו.
כל המסמכים ייסרקו לאותו הקובץ.
חלק ז: תצהיר הסתבכות
בחלק זה יש לערוך תצהיר מפורט לגבי השתלשלות העניינים (ההסתבכות) שגרמה לחדלות הפירעון. בתצהיר יש להתייחס לרקע החובות, חובות קיימים ולמצב הכלכלי הנוכחי. על התצהיר להיות חתום על ידי עורך דין ומאומת בהתאם.
לתצהיר חשוב יש לצרף פרטים לגבי הליכי חדלות פירעון (אם קיימים) המתנהלים להורה, שותף עסקי, בן זוג או אח. יש לציין את שמו המלא של החייב ואת סוג הקרבה, נסיבות ההסתבכות, ת.ז ומקום מגורים נוכחי.
תשלום האגרה לבקשה לפתיחת הליכים
תשלום האגרה לטובת הגשת הבקשה עומד על 900 ₪. ניתן לשלם בעת הגשת הבקשה באופן מקוון באמצעות כרטיס אשראי. כמו כן, אם הבקשה תוגש ידנית, ניתן לשלם במזכירות בית המשפט עצמו. ניתן לשלם גם במזומן בסניפי בנק מזרחי טפחות המופיעים ברשימה שבקישור – https://www.gov.il/he/departments/general/insolvency-forms.
יש לוודא שהפקיד בבנק מקליד את סוג התשלום כ"סוג 1 – פיקדון פתיחת תיק פשיטת רגל". כמו כן, נדרש למסור את מספר תעודת הזהות של החייב עצמו ולא את של המשלם בפועל.
אם התשלום שולם באופן מקוון, הוא יתעדכן במערכת במסגרת עיבוד הלילי. יהיה ניתן להמשיך להורדת טופס הבקשה ביום שלאחר מכן. המערכת תבקש מכם להקליד את מספר הסמכתא של התשלום לטובת בדיקת מערכת. ודאו בשלב זה שכל הפרטים שהזנתם קודם לכן היו מדויקים, משום ששגיאות התאמה בשלב זה ימנעו מכם להמשיך בתהליך הגשת הבקשה.
לאחר הורדת הטופס, מומלץ לשמור אותו במחשבכם האישי. הקפידו לשמור שינויים בכל הפסקת מילוי הטופס כדי שתוכלו להמשיך מהנקודה שבה הפסקתם.
שימו לב: אם הפקתם תצהיר אך לא חתמתם על הטופס, תוכלו לחזור ולעשות זאת באמצעות כפתור "עדכן נתוני בקשה". הטופס ייפתח ותוכלו לעדכן ולחתום עליו. מהרגע שחתמתם – הטופס יינעל ולא תוכלו לחזור אליו פעם נוספת.
מומלץ לשמור גרסה נוספת של קובץ הבקשה לפני שלב החתימה, ליתר ביטחון.
לקבלת שירות ותמיכה מטעם הממונה על חדלות פירעון, תוכלו להתקשר למספר *, בימים א'-ה' בין השעות 8:00 עד 16:00.
קבלת הבקשה והטיפול בה
לאחר שליחת הבקשה על כל טפסיה, יתקבל אישור אוטומטי על כך שהבקשה נתקבלה. הודעה זו תישלח לכתובת המייל של החייב והמייצג שלו, כפי שצוינה בטופס הבקשה. מרגע זה תתבצע בדיקה אוטומטית לבדיקת תקינות הבקשה.
אם הטופס נמצא תקין – תישלח בקשה מיידית לגורם האחראי לניהול ההליך בהתאם לגובה החובות המפורטים בבקשה (הממונה על חדלות פירעון, או רשות האכיפה והגבייה). במקביל תוגש לחייב הודעת אישור על קליטת הבקשה במערכת ולאן היא נותבה.
אם הטופס נמצא לא תקין – תישלח לחייב ולמייצג הודעת שגיאה ובה הנחיות להגשת בקשה חדשה.
אם הטופס תקין אך חסרים בו פרטים – תישלח לחייב דרישה להשלמתם עד למועד מסוים. אם פרטים אלה לא יושלמו בהקדם וסיום המועד יתקרב, תישלח לחייב התראה. אם המועד חלף, הבקשה תיסגר ולא תוחזר האגרה ששולמה לגביה.
ליווי בתחום חדלות פירעון – זאת המומחיות שלנו!
סוגיית חדלות הפירעון ושיקום כלכלי נחשבת למורכבת ובתוכה מערכת חוקים פנימית שיש להכיר היטב ולהתמצא בה. לחייבים שנמצאים במצב כלכלי רעוע וייתכן שגם במצב נפשי דומה, יהיה קשה להתמודד בהצלחה עם מנגנוני הבירוקרטיה המורכבים. לכן חשוב שלאורך כל הדרך יתלוו החייבים לגורמים מקצועיים, אמינים ואחראים שיוכלו לעזור, לכוון ולנווט את הדרך בכל הנוגע להליכי חדלות הפירעון. אם אתם מעוניינים ביעוץ וליווי מקצועיים לטובת הגשת הבקשה, בדיקת ההתאמה האישית שלכם להליך וכל סיוע נוסף, צרו קשר ונשמח לעזור.
