מאמר זה יעסוק בנושא ספציפי בתחום חדלות הפירעון והוא האפשרות להמשיך לנהל או להקים עוסק מורשה במהלך הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל בעבר) שמתקיים בעניינו של חייב – יחיד או תאגיד. בראשית המאמר, יינתן רקע כללי בנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואז תוצג ותוסבר המטרה העיקרית של הליך חדלות הפירעון.
בהמשך המאמר, תוסבר חובת התשלומים הרגילה שמוטלת על חייב, ואז נצלול להנחיות הרלוונטיות לעניין הפעלה או הקמה של עסק מורשה במהלך הליך חדלות פירעון. בסיום המאמר, נדבר על מספר דגשים נוספים הרלוונטיים לחייב שהינו תאגיד, הוראות שחלות בשינויים המחייבים גם על אדם יחיד.
רקע כללי לחדלות פירעון ושיקום כלכלי
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הינו ענף במשפט האזרחי שמטרתו התמודדות עם חייבים שהגיעו למצב כלכלי של חדלות פירעון. מדובר בתחום שעבר תמורות משמעותיות בשנים האחרונות, כאשר נכנס לתוקף החוק החדש – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 שהחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 המנדטורית.
השינויים שנעשו הם בחלקם טרמינולוגיים ובחלקם מעשיים ופרקטיים. חדלות פירעון מוגדרת בחוק באופן הבא: " מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונים הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". כלומר, מדובר בישות משפטית (תאגיד או חייב) אשר סך החובות ששעומדים לו עולים בגובהם על סך הנכסים שיש בידיו.
כפי שנאמר, אותה ישות משפטית יכולה להיות הן אדם פרטי והן תאגיד. כאשר אנו עוסקים באדם פרטי, ההליך יכונה בהליך חדלות פירעון ובאם מדובר בתאגיד, החברה תעבור פירוק או שיקום כלכלי.
במאמר זה, נתמקד בנושא היכולת של חייב להפעיל עסק עצמאי, עוסק מורשה, כאשר הוא מצוי בהליך של חדלות פירעון. המאמר יתמקד בעיקר באדם פרטי אך תינתן התייחסות קצרה גם לתאגידים. אנשים רבים נוטים לחשוב שמרגע שהחל אדם הליך של חדלות פירעון, אין בידיו היכולת להמשיך להפעיל או לייסד עסק עצמאי, עוסק מורשה. אולם, מדובר בסוגייה מורכבת יותר ואין תשובה חד משמעית לשאלה זו. על כן, נתייחס למצבים השונים ולשיקולים שיבואו לידי ביטוי לקראת הכרעת בית המשפט בסוגיה.
המטרה העיקרית – החזר מקסימום חובות ושיקום כלכלי
אנו נדרשים לזכור, כי המטרה הראשית והעיקרית של הליך חדלות הפירעון, היא שיקום מצבו הכלכלי של החייב, תוך החזר מקסימום החובות האפשריים לנושים השונים – בין אם מדובר בבנקים, אנשים פרטיים או רשויות.
כלומר, כל פעולה וכל מהלך כלכלי שיכול לסייע במיצוי כושר ההשתכרות של החייב, הרי שהוא מבורך, שכן זה יוביל להגדלת הכספים שיועברו לקופת הנשייה ובסופו של יום לנושים.
לצד זאת, מכיוון שמדובר באדם שנמצא בחובות (לעיתים בסכומים גבוהים) לנושים רבים, ההליך ינוהל ויפוקח על ידי בית המשפט והגורמים הרלוונטיים, ולא יילקחו סיכונים מיותרים כאשר כל פעולה והחלטה משמעותית תהיה באזור בית המשפט.
חובת תשלומים והפרשה לקופת הנשייה
במצב הדברים הרגיל, בית המשפט מטיל על החייב חובת תשלומים – סכום שישולם באופן חודשי לקופת הנשייה על מנת שייצברו נכסים שיועברו לנושים הרלוונטיים. סכום התשלום החודשי ייקבע בהתאם לגובה ההכנסות שיש לחייב, אם משכר עבודה ואם ממקורות אחרים, וינוכו ממנו דמי המחיה שנדרשים לחייב ולבני משפחתו כדי לחיות בתנאי מחייה סבירים ומכובדים. על כן, ככל שניתן להגדיל את הסכום החודשי שנכנס לחייב על ידי יצירת רווחים נוספים, הדבר יסייע לכלל הצדדים המעורבים.
חייב יחיד – המשך הפעלת עסק מורשה – סעיף 157 לחוק
סעיף החוק העיקרי שמסדיר את נושא המשך הפעלת עסק של יחיד בתקופת הביניים (תקופת התשלומים) הוא סעיף 157 לחוק.
המשך הפעלת עסק לבקשת חייב או בהסכמתו
הממונה הוא שיורה על היחיד להמשיך ולהפעיל עסק, לבקשת היחיד או בהסכמתו, ככל ששוכנע שהפעלת העסק לא יפגע בשיקום הכלכלי של היחיד. לצד זאת יצוין, כי הממונה רשאי להתנות את הפעלת העסק בהטלת הגבלות ותנאים מסוימים על היחיד, כדי להבטיח פעילות תקינה ולהבטיח את זכויותיהם של הנושים.
המשך הפעלת העסק שלא בהסכמת היחיד
סעיף קטן (ב) לסעיף מאפשר לממונה להכריח חייב הפעלת העסק גם שלא בהסכמתו, על ידי הנאמן או מי מטעמו, ככל שלדעת הממונה הפעלת העסק תשיא רווחים שיסייעו לקופת הנשייה.
אילו פרמטרים יילקחו בחשבון?
בעת שבית המשפט נדרש להכריע בעניין המשך הפעילות העסקית של החייב, הוא יתחשב במספר פרמטרים רלוונטיים. ראשית, תיבחן השאלה האם הפעלת העסק עד כה היא אחת הסיבות להגעת החייב לחדלות פירעון, או שלא. אם התשובה היא כן, ישנם סיכויים גבוהים שבית המשפט יורה שלא להמשיך להפעיל את העסק. לצד זאת ייבחנו גורמים נוספים:
סוג העסק ומהותו; מה דרישת כוח האדם להפעלת העסק; מה התועלת כלכלית הצפויה מהפעלת העסק אל מול ההוצאות והרווחים הצפויים מהפעלתו; מה מידת הסיכון הכלכלי בהפעלת העסק.
יוער, כי במסגרת הפעלת העסק אסור שייווצרו לחובתו חובות חדשים וכל הפסד כלכלי גורם נזק ממשי לקופת הנשייה. לכן, ככל שיש חשש כי כך יהיה, בית המשפט בהמלצת הגורמים השונים ייטה שלא לאפשר המשך הפעלת העסק.
המלצת הממונה להמשך הפעילות העסקית של החייב
מקום נוסף שבו ניתן לפגוש את האפשרות של המשך הפעילות העסקית של החייב, היא בגדרי סעיף 153 לחוק שעוסק בדוח ממצאי הבדיקה שעורך הנאמן בעניינו של חייב. במסגרת דו"ח זה, שצריך להיות מוגש לבית המשפט תוך תשעה חודשים מיום מינוי הנאמן, יוגש דוח בעניין מצבו הכלכלי של החייב ובעניין הנסיבות שהובילו אותו לחדלות הפירעון. בממצאי הדו"ח יתייחסו למגוון גורמים שונים, ביניהם השכלתו של החייב, הנכסים הקיימים בקופת הנשייה, תביעות החוב שאושרו, התנהלותו של היחיד בתקופת בדיקת המצב הכלכלי ועוד.
גורם נוסף שייבדק ותינתן לגביו המלצה, היא המשך פעילות עסק שהיה קיים, בהתאם להוראות סעיף 157 שהובאו לעיל. חוות הדעת המקצועית שמציגה בפני בית המשפט תמונה רחבה של המצב הכלכלי ומצבו של החייב, מסייעת לבית המשפט כאשר הוא נדרש להכריע בשאלת המשך קיומו של העסק, כפי שתואר לעיל.
הקמה וייסוד של עסק חדש בעת התקיימות הליך חדלות פירעון – אדם פרטי
עד כה תיארנו מצב שבו החייב ממשיך להפעיל עסק שהיה קיים עד למצב חדלות הפירעון, אך לעיתים עולה השאלה האם ישנה אפשרות לפתוח עסק חדש בתקופה זו? בית המשפט פחות ייטה לאשר פתיחה של עסק חדש במצב של חדלות פירעון, בעקבות מספר סיבות עיקריות: קיים חוסר וודאות משמעותי בדבר הצלחתו הפוטנציאלית של העסק ובדבר הרווחים וההוצאות הצפויות וטרם נעשו השקעות כספיות ראשוניות שלרוב נדרשות בעת הקמת עסק. על כן, למרות שהמצב אפשרי מבחינה תאורטית, הרי שקשה משמעותית לשכנע את בית המשפט כי זה הזמן הראוי להקים ולייסד עסק חדש.
יודגש: גם אם ניתן אישור על ידי בית המשפט להמשך הפעלת עסק חדש, הרי שמדובר בהחלטה שניתנת לשינוי בכל רגע נתון על ידי בית המשפט, ככל שהחייב והעסק לא עומדים בדרישות ובציפיות הכלכליות.
מגוון הוראות נוספות שחלות על תאגיד, רלוונטיות על יחיד בשינויים המחייבים. אלו יפורט להלן.
המשך ניהול עסק כאשר החייב הוא תאגיד
כאשר אנו מדברים על שיקום כלכלי של תאגיד, המשמעות היא למעשה שמירת העסק כעסק חי ופעיל שמניב רווחים.
נאמן יפעיל את עסקי התאגיד – סעיף 57 לחוק
הסעיף קובע שמרגע שניתן צו לפתיחת הליכים כנגד תאגיד, הנאמן הוא שיפעיל את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו, עד אשר יגיע לשיקום כלכלי.
הגבלה על שעבודים – סעיף 245 לחוק
לאחר שניתן צו פתיחת הליכים נגד תאגיד, נושים מובטחים לא יוכלו לממש נכסים ששועבדו להם בשעבוד קבוע או צף, אלא אם ניתן להם אישור של בית המשפט. עם זאת, בית המשפט יטה לאשר את מימוש הנכס, אם הוא אינו נדרש להמשך הפעילות העסקית של התאגיד (יצוין כי בסעיף מצוין בפירוש שהוראה זו חלה גם על חייב יחיד, אדם פרטי).
העברת חזקה – סעיף 252
ככלל, מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד, בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות לא יקבל אליו את הנכס בשל אי תשלום התמורה בעדו, אלא אם ניתן אישור של בית המשפט. לצד זאת יצוין, כי בית המשפט יטה לאשר העברת הנכס ככל שהוא איננו נדרש להמשך הפעילות העסקית של התאגיד (יצוין כי בסעיף מצוין בפירוש שהוראה זו חלה גם על חייב יחיד).
סמכות להורות לנושה על מסירת נכס מעוכב – סעיף 254
לבית המשפט שמורה הסמכות לחייב נושה שמחזיק נכס מעוכב של חייב לנאמן, במידה והתקיימו כל אלו: בית המשפט הורה לתאגיד להמשיך לפעול לשם שיקומו הכלכלי והנכס דרוש למען המשך הפעילות. בנוסף, לנושה ניתנה הגנה הולמת על זכויותיו.
סיכום
כפי שניתן לראות, ניהול עוסק מורשה בזמן הליך חדלות פירעון הוא הליך אפשרי, אך מסובך למדי. לעיתים המשך ניהול העסק, בין אם מדובר בחייב יחיד או בתאגיד, הוא ההחלטה כלכלית הטובה ביותר ועל כן ראוי לשאוף לכך. לצד זאת, מדובר במצב שחושף את הצדדים, בעיקר את הנושים, לסיכונים רבים ועל כן על ההחלטות הללו להתקבל על ידי בית המשפט בזהירות האפשרית ותוך בחינת ככל הממצאים העובדתיים הרלוונטיים. לאור מצב זה, אנו ממליצים בחום להתייעץ עם עורכי דין חדלות פירעון מתמחים בתחום, כדי לנסות ולהגיע לתוצאות הטובות ביותר עבורכם, בין אם אתם נושים או חייבים. משרדנו בעל ניסיון רב של שנים רבות, נשמח לסייע.
