קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

כאשר אדם שחייב בתשלום מזונות ייכנס לחדלות פירעון, הממונה על חדלות פירעון יורה על קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על מנת להבטיח את הרווחה הכלכלית של ילדיו. חייבים רבים מנסים להתחמק מתשלום המזונות שלהם בשל היותם בהליך חדלות פירעון, אך חשוב להבין שקבלת פטור מתשלום מזונות הוא נדיר ביותר ומתקיים רק במקרים חריגים. 

מאמר זה יעסוק בתחום ספציפי בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי – קציבת מזונות לזכאי למזונות. בראשית המאמר, יינתן רקע כללי הנוגע להליך חדלות הפירעון ולחובת התשלומים שמוטלת על החייב בהליך. 

בהמשך, יינתן רקע לנושא המזונות בהקשר להליך ויוסברו קביעותיו של סעיף החוק העיקרי שמסדיר את תחום המזונות בהליך חדלות פירעון. בהמשך, יינתנו מספר הערות רלוונטיות לתחום המזונות, המעידות מחד על חשיבותו בעיניי המחוקק ומאידך על המורכבות הקיימת בתשלום המזונות במסגרת הליך חדלות הפירעון.

 

רקע כללי – הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון, הוא ענף במשפט האזרחי שעוסק בעניינים של יחידים או תאגידים שהם חדלי פירעון. חדלות פירעון מוגדרת בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 באופן הבא: " חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו." קרי, מדובר במצב שבו סך החובות הכלכליים של ישות משפטית (אדם פרטי או תאגיד) עולה על סך הנכסים המצויים בידיה. לאור מצב דברים זה, נדרש גוף חיצוני שיסייע בהתנהלות הכלכלית ובמיקסום הזכויות של שני הצדדים.

פתיחת הליך חדלות פירעון, יכולה להיעשות על ידי החייב עצמו (שמעוניין לשקם עצמו כלכלית) או על ידי נושה של החייב. ברור לכל, כי כאשר אין בידי החייב מספיק נכסים על מנת לשלם את חובותיו, הרי שבהכרח ייפגעו מכך הנושים. מטרת ההליך היא לנסות ולאזן ככל הניתן בין הרצון לשיקום כלכלי של החייב ובין הרצון להשיב את החובות לנושים. לאור ההתנגשות התמידית הזו, אנו רואים כי החוק לעיתים מעדיף ומבכר את זכויותיהם של הנושים ולעיתים את זכויותיו של החייב.

קציבת מזונות לנושה, היא ביטוי לכך שהמחוקק העדיף את זכותו של נושה מסוים (הזכאי למזונות) הן על זכותו של החייב והן על גבי זכויותיהם של נושים אחרים.

מהם דמי מזונות?

לצערנו, בבתים רבים הגבר הוא עדיין המפרנס העיקרי. תופעה זו נובעת משכרן הנמוך יותר של נשים, מחוסר עידודן של נשים להתקדם בענפי הקריירה השונים ובשל האילוצים הטבעיים הנובעים מלידה, שאליהם מתלווים הנורמה החברתית הנוקשה שמחייבת נשים לוותר על קריירה מצליחה לטובת הישארות בבית עם ילדיהן.

כפועל יוצא מכך, רוב הגברים מצויים במצב כלכלי יותר טוב משל בנות זוגם, וכאשר גבר ואישה מתגרשים, הגבר מתבקש לשלם לאישה ולילדים דמי מזונות. במקרים רבים האישה תהיה משמורנית יחידה ותישא בנטל גידול הילדים, ועל כן הגבר יתבקש להעביר לה את דמי המזונות.

באמצעות חקיקת חובת תשלום דמי המזונות, המדינה מבטיחה כי איכות החיים של בת הזוג וילדיה לא תרד כתוצאה מהגירושין, וכך גם דואגת לכך שהנישואין לא יהיו כלי לסחטנות בידי הגבר במקרה שהוא אינו מעוניין להתגרש. למעשה, מזונות הם חובה כה מהותית בדיני המשפחה בישראלית, עד כי נדיר למצוא מקרים בהם אדם קיבל פטור מתשלום דמי המזונות.

עם זאת, חשוב להזכיר שבהחלט יש מקרים בהם האב הוא ההורה המשמורן ואילו האם צריכה לשאת בנטל תשלום דמי המזונות, אך מדובר במקרים יותר נדירים. המשפחה בישראל עודנה מתעצבת ומשתנה עם השנים לאור רצונם של גברים רבים להיות הורים מעורבים יותר ורצונן של נשים רבות לפרוץ לשוק העבודה.

יש שני סוגים מרכזיים של דמי מזונות – מזונות ילדים ומזונות אישה:

 

מזונות ילדים

דמי המזונות הם כספים שמתחלקים בין ההורים בהתאם לסוג המשמורת עבור רווחת ילדיהם – כספים אלו נועדו לממן את כל צרכיהם הבסיסיים של הילדים עד שיגיעו לבגרות. כאשר אחד מההורים הוא הורה משמורן יחידי, ככל הנראה כל הכספים ישולמו ישירות אליו על ידי ההורה השני. עם זאת, חשוב לדעת כי דמי המזונות יכולים להשתנות בהתאם למצבם הכלכלי של הצדדים, התערבותו של בית המשפט וכן הלאה.

ההגדרה של דמי מזונות היא מצומצמת למדי וכוללת רק את הצרכים החיוניים של הילדים ומעט מותרות – כספי דמי המזונות אמורים לממן טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי, לינה, ביגוד, מזון, חינוך, חוגים ובילויים.

דמי המזונות ייקבעו על ידי ההורים עצמם בהסכם גירושין או על ידי בית המשפט.

 

מזונות אישה

מזונות אישה הם כספים שהגבר משלם לבת זוגו לזמן מוגבל על מנת לסייע לה לצאת מהנישואין עם יתרון כלכלי מסוים. את מזונות האישה יש לשלם מהרגע שנפרדו ואינם מתגוררים עוד ביחד, ועד שניתן הגט והנישואים הסתיימו.

גובה סכומם של דמי מזונות האישה ייקבעו על ידי בית המשפט, בית הדין הרבני או בני הזוג עצמם, במידה והגיעו להסכמה משותפת.

 

מהו הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר בסעיפו השני את ההגדרה לחדלות פירעון – "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

כפי שניתן להבין, חדלות פירעון מתארת מצב בו אדם מצוי בחובות כה קשים, עד כי הוא אינו יכול עוד לעמוד בתשלום חובותיו. במקרה כזה, הוא יכול להגיש בקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון, שבמסגרתו הוא ייאלץ לעמוד בסנקציות והגבלות כלכליות נוקשות, אך יוכל להיפטר מכל חובותיו.

מדובר בהליך מאוד לא פשוט ומאוד פולשני, אשר במסגרתו החייב מאבד את כל חירותו הכלכלית בדמותן של הגבלות כמו הגדרתו כלקוח מיוחד בבנק, חובת דיווח על כל הוצאה והכנסה, צו איסור יציאה מהארץ וכן הלאה. עם זאת, הוא מאפשר לחייב לפתוח בדרך חדשה ונטולת חובות.

 

קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

כאמור, הרשויות מתייחסות בחומרה רבה לאי תשלום מזונות – מדובר בעבירה אשר גוררת ענישה מחמירה. בהתאם לכך, גם הימצאות במצב של חדלות פירעון לא תעניק באופן אוטומטי פטור מתשלום דמי המזונות.

במקרה שבו חייב אשר משלם מזונות מתחיל בהליך חדלות פירעון, הממונה על חדלות פירעון יורה לחייב להעביר סכום קבוע מחשבון הבנק שלו או מקופת הנשייה עד סוף ההליך, כאשר על סכום דמי המזונות להישאר זהה לסכום שניתן גם לפני הכניסה להליך חדלות הפירעון.

 

האם ניתן לקבל פטור מתשלום מזונות בשל חדלות פירעון?

לחייב שמצוי בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחייב בתשלום מזונות יש מספר אפשרויות על מנת לנסות להפחית את דמי המזונות או לבטלם כליל –

 

הגשת ערעור על גובה דמי המזונות

אחת האפשרויות הטובות ביותר שניצבות בידי החייב היא לערער ישירות לבית המשפט שקבע את דמי המזונות על מנת לדרוש את הפחתתם. ייתכן שבמסגרת בית המשפט יהיה לו סיכוי טוב יותר להפחית את דמי המזונות מאשר במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

עם זאת, חשוב להבין שכדי שהערעור של החייב יתקבל על החייב להוכיח קושי ממשי בהחזרת החוב. כפי שכבר הובהר, חובות אינם סיבה מספקת כשלעצמם, אך ייתכן שמצב רפואי קשה או נכות יוכלו להוביל להפחתת המזונות או לביטולם כליל. אפשרות אחרת היא להוכיח את מצבו הכלכלי היציב של בן זוגו לשעבר של החייב, על מנת להוכיח את חוסר הנחיצות בתשלום המזונות מצדו.

 

הגשת בקשה לפריסת חוב

במקרה בו החייב מפגר בתשלומי המזונות, הוא יכול להגיש בקשה מרשות ההוצאה לפועל לפרוס את חובותיו. פריסת חובות אמנם אינה מפחיתה את חובת התשלום, אך היא מאפשר לחייב מרחב נשימה חשוב שיאפשר לו להסדיר את נכסיו.

גם כאן, פריסת החובות תינתן אך ורק במקרה בו החייב לא יוכל לפרנס את עצמו ללא קבלת פריסת החובות. כלומר, יש צורך בקושי משמעותי על מנת לקבל איזושהי "הנחה".

 

צו הפטר על חוב המזונות

זוהי האופציה הנדירה ביותר – ישנם מקרים מסוימים בהם בית המשפט יסכים להעניק פטור מתשלום חובות דמי המזונות שהצטברו עד אותה נקודה על מנת לאפשר לפתוח דף נקי. חשוב לזכור שלא מדובר באופציה נפוצה, וכי היא תינתן רק במקרים חריגים במיוחד כפי שתוארו לעיל.

 

חובת תשלומים – אין חופש לחייב

מן הרגע שבו חייב נמצא בהליך חדלות פירעון, אין לו כל חופש כלכלי. מרגע זה ואילך, החייב נמצא במשטר של חובת תשלומים, כאשר כל תשלום מפוקח ומנוהל על ידי הגורם האחראי וההחלטות אינם נמצאות בשיקול דעתו של החייב. כך גם, תחום המזונות מוסדר במסגרת ההליך והחייב נדרש לשלם סכום בגובה שיורה לו ובתקופות שהורו לו.

קציבת תשלומי המזונות, היא הליך שנעשה לרוב בתקופת הביניים של הליך חדלות הפירעון (הליך מחיקת חובות), כאשר המזונות יוקצבו לרוב לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב, ובטרם ניתן צו שיקום כלכלי בעניינו. במסגרת תביעות החוב השונות שיגישו כלל הנושים, יגישו גם הזכאים למזונות את תביעתם לגורם האחראי, כדי לתבוע את זכותם לתשלום, כפי שיתואר להלן.

 

מזונות בהליך חדלות פירעון – כללי

אדם הזכאי למזונות (בן זוג או ילד של החייב), יש בידיו פסק דין תקף מבית המשפט לענייני משפחה בדבר זכאותו. במידה וישנו חייב שניתן כנגדו צו פתיחת הליכים, המערכת נדרשת להודיע לזכאים למזונות על עובדה זו. לאחר מכן, יהיו הזכאים למזונות נדרשים להגיש לבית המשפט שדן בעניינו של החייב את פסק הדין שקובע את זכאותם למזונות על מנת להוכיח זכותם. בית המשפט לרוב יבקש את תגובת החייב לפסק הדין ואז יקבל החלטה הנוגעת לתשלום המזונות, כפי שיפורט להלן.

 

הקצבה לזכאי מזונות – סעיף 179 לחוק

סעיף זה הוא הסעיף העיקרי שמסדיר העברת תשלומי מזונות למי שזכאי להם בהתאם לקביעה של פסק דין של בית משפט. יודגש, מדובר בסעיף שרלוונטי רק ליחיד (כלומר, לא לתאגיד) וזאת כאשר פסק דין של בית משפט קובע כי יש חובת תשלום מזונות (בניגוד למשל לסיכום בין שני צדדים).

 

באם ידוע על קיומו של חוב מזונות טרם מתן הצו פתיחת הליכים

לאחר שניתן צו פתיחת הליכים כנגד חייב, הממונה יורה להעביר לאדם שזכאי למזונות מן החייב סכום קצוב, קבוע, שיועבר לו מעת לעת מהחייב. הסכום יועבר בין אם מההכנסה השוטפת שיש לאותו יחיד מעבודה או ממקור אחר או מהנכסים המצויים בקופת הנשייה. אותו סכום יועבר לזכאי עד לסיום הליך חדלות הפירעון בבית המשפט. ככל, גובה סכום המזונות יהא זה שניתן לחייב טרם מתן הצו פתיחת ההליכים (קרי, הסכום שנקבע טרם הליך חדלות הפירעון) עם זאת, לעיתים ימצא הממונה הצדקה להפחיתו ואז הדבר בסמכותו.

 

באם נודע לנאמן על קיומו של חוב מזונות לאחר מתן צו פתיחת הליכים:

לאחר שימונה נאמן להליך חדלות הפירעון, הוא יפנה לבית המשפט שיורה על הקצבת סכום המזונות שיועבר מעת לעת לזכאי וזאת עד לסיום תקופת התשלומים של החייב. ככל שניתן לחייב הפטר לאלתר (הפטר מיידי מכלל חובותיו בעקבות מצב כלכלי קשה במיוחד), אז תשלום המזונות ייקבע עד למתן הפטר בצו השיקום הכלכלי.

 

הערות הנוגעות לחוב מזונות

הפחתת סכום המזונות

אמנם, סכום המזונות שמועבר אמור להיות זהה לזה שנקבע על ידי פסק הדין הרלוונטי בבית המשפט לענייני משפחה, אך ישנם מצבים רבים בהם הסכום שנקבע אינו תואם כלל את המציאות הכלכלית בה מצוי החייב. במצב דברים זה, יורה הממונה על הפחתת סכום המזונות המועבר.

הדבר ייעשה ככל הניתן באיזון בין זכויותיו של החייב לבין זכויותיהם של הזכאים למזונות לבין זכויותיהם של כלל הנושים בהליך חדלות הפירעון (שבהכרח ייפגעו ככל שסכום המזונות יהא גבוה יותר). לצד זאת, הנחיה של משרד המשפט קובעת כי ישנו סכום מינימלי ממנו לא יפחת תשלום המזונות – 1,500 ש"ח לילד וזאת לעד ארבעה ילדים למשפחה, ו-1,300 ש"ח נוספים לכל ילד נוסף. לממונה אין סמכות להגדיל את סכום המזונות, רק להוריד אותו.

 

חובות החייב בתקופת הביניים

מרגע קבלת צו לפתיחת הליכים ועד להכרעה בעניין המזונות, החייב נדרש להמשיך ולשלם את חוב המזונות כפי שנקבע בפסק הדין המקורי. החייב נדרש לעמוד בתשלומי המזונות, הפרה של התשלומים תהווה הפרה של חובותיו, על כל המשתמע בכך בכל הנוגע להליך חדלות הפירעון.

 

חוב שאינו בן הפטר

סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מציג כמה חובות שנתפסים כבעלי חשיבות יתרה, ועל כן בבסיסם הם אינם בני הפטר. קרי, גם אם יקבל החייב הפטר (פטור) מחובותיו הכספיים (בין אם לאלתר ובין אם בסיום תקופת התשלומים), חוב המזונות יישמר לו והוא יידרש לשלם אותו. עם זאת, הסעיף קובע כי נסיבות חריגות המצדיקות זאת, ניתן לפטור חייב גם מחוב עבר של מזונות. קרי, ההגנה על תשלום מזונות (עבר) אינה מוחלטת.

 

סמכות רשם הוצאה לפועל

רשם הוצאה לפועל (שהינו בעל סמכויות פחותות משל בית המשפט) רשאי גם הוא להקציב ולקבוע את סכום המזונות שישלם חייב לזכאי.

 

פעולה המקנה עדיפות לנושה מסוים

סעיף 219 לחוק, מאפשר לבית המשפט לבטל פעולות משפטיות שנעשו באופן שמקנה עדיפות לנושה אחד על פני אחר. בסעיף קטן (ב), מצוין כי העברת חוב מזונות לזכאי, היא פעולה שלא תבוטל על ידי בית המשפט גם אם הלכה למעשה מדובר בהעדפת נושה מסוים.

 

חובות בדין קדימה

סעיף 234 לחוק קובע את סדר העדיפות של חובות הנושים. חוב מזונות, מופיע מיד אחרי חוב משכר עבודה וחוב למס הכנסה, שלישי בסדר העדיפות, בעקבות חשיבותו המשמעותית בעיניי המחוקק.

 

ערעור על החלטת הממונה

החלטה בעניין מזונות (גובה הסכום שישולם, התדירות בה ישולם ועוד…) היא החלטה שניתן לערער עליה במידה ואחד הצדדים אינו מסכים עם קביעת הממונה. קרי, ההחלטה אינה סופית וניתן להביא אותה בפני ערכאה נוספת, במידה ואחד הצדדים חש שהיא אינה צודקת ותקינה.

 

עורך דין חדלות פירעון ומזונות

מתקשים לשלם את דמי המזונות? הגרוש שלכן לא עומד בחובתו לשלם מזונות ומנסה להתחמק? צרו קשר עוד היום עם עורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון ובמזונות. עורך דין מיומן יסייע לכם להגיש תביעה על מנת שתקבלו את הזכויות שמגיעות לכם ואת הכספים שאתם זקוקים להם.

משרד עורכי הדין דניאל ינובסקי מתמחה בתחום דיני חדלות הפירעון מזה שנים רבות וישמח לעמוד לשירותיכם כדי שנוכל יחדיו להילחם על זכויותיכם ועל זכאותכם להתקיים בכבוד מינימלי.

 

סיכום

כפי שניתן לראות, הליך חדלות הפירעון הוא הליך מורכב מאוד, הן מבחינת ההיכרות הנדרשת עם כלל הפרטים בו והן מבחינת חשיבותו הגדולה לכל הצדדים המעורבים. אין ספק, כי כאשר אנו עוסקים בתשלום מזונות לזכאי, הרי שהמורכבות עולה פי כמה וכמה.

בסופו של יום, מדובר בזכותו של אדם, לממש את זכותו שהוענקה לו לפי פסק דין של בית משפט לדמי מחייה מכובדים וראויים. למרות שמדובר בתשלום שהוכר בחוק כחשוב, אנו רואים כי גם כאן, לעיתים יעדיף בית המשפט או הממונה את זכותו של החייב שנמצא בהליך. לאור מצב דברים זה, אנו ממליצים בחום להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לסייע לכם ככל הניתן במיצוי זכויותיכם, בין אם אתם חייבים, זכאים למזונות, או נושים נוספים שנפגעים מההחלטות הנ"ל. אל תהססו לפנות למשרדנו המתמחה בתחום מזה שנים רבות על מנת שנסייע לכם בהקדם האפשרי.

קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לשיתוף המאמר:

לייעוץ עם עו"ד דניאל ינובסקי מלאו טופס עכשיו:

4.9 מבוסס על 183 ביקורות מ כתוב לנו ביקורת בReview author ★★★★★ Адвокаты, которые работают для своих клиентоа!עורכי דין שעובדים עבור לקוחותיהםjs_loader

אודות המחבר:
עורך דין דניאל ינובסקי

בוגר LL.B בקריה האקדמית אונו בשנת 2007. תחומי ההתמחות של משרד עורכי דין דניאל ינובסקי – חדלות פירעון לרבות אכיפת חיובים, מחיקה וגביית חובות (הוצאה לפועל), פשיטות רגל – חדלות פירעון והסדרי חוב.
למידע נוסף

מידע נוסף בנושא

לקבלת ייעוץ משפטי
חייגו עכשיו!

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 183 ביקורות
js_loader