זכאות העובד לקבלת חופשות מחלה

כל עובד שכיר בישראל זכאי לחופשת מחלה אשר מלווה בתשלום דמי מחלה. זאת, מהסיבה הפשוטה שהממשלה לא רוצה לפגוע בעובדים אשר חולים ומחמיצים ימי עבודה. לשם כך, נועד חוק דמי מחלה אשר מהווה מנגנון מפורט לפיו מתחשבים ימי המחלה שכל עובד זכאי להם, ודמי המחלה שמגיעים לו בגינם.

אמנם יש מעסיקים שנוטים להערים קשיים על עובדיהם, אך זכרו – יש לכם זכאות לקבלת חופשות מחלה, ופגיעה בזכות זו עשויה להקים לכם עילה לתביעת פיצויים. מאמר זה יסביר מהן חופשות מחלה, כיצד ניתן לדעת לכמה ימי מחלה כל עובד זכאי, מה גובה דמי המחלה שמתקבלים עבור כל יום מחלה, וכן הלאה. 

 

החשיבות של זכאות העובד לקבלת חופשות מחלה

רוב האנשים קמים כל בוקר, מתארגנים ויוצאים לעבודתם. כל יום, אותה עבודה, אותו משרד, אותו מפעל ואותם האנשים. שגרה נמשכת רוב ימי השנה אצל מספר רב של אנשים באוכלוסייה. ברוב המקומות יש לפחות יום אחד בשבוע של מנוחה, בהרבה ממקומות העבודה יוצאים ליום מנוחה בשבת וחוזרים ביום ראשון בבוקר.

ישנם גם כמה ימים בשנה שבהם העובדים מגיעים לעבודה אך לא עובדים, לעיתים יש להם ימי עיון או ימי היערכות לדברים עתידיים במקומות העבודה שלהם. ישנם מקומות עבודה שיש בהם חופשה ארוכה בחודשי הקיץ, בזמן החופש הגדול של ילדי בית הספר, והחופשים הנפוצים ביותר, שאליהם יוצאים כמעט כל העובדים בארץ, הם חופשים בעקבות חגים, למשל חופשת חנוכה, פסח, פורים ועוד.

זכאות העובד לקבלת חופשות מחלה
זכאות העובד לקבלת חופשות מחלה

אך ישנם מקרים בהם אתם הולכים לישון בערב, מארגנים את עצמכם ליום עבודה רגיל בבוקר שלמחרת, מכוונים את השעון מעורר לשעה הרגילה, אבל כשאתם קמים בבוקר אתם מגלים שאתם חולים. בניגוד לתכנונים שלכם, אתם לא ממש יכולים ללכת ליום עבודה רגיל ואתם נאלצים, לשמחתכם או לדאבונכם, להישאר בבית ולנוח.

אם קמת חולים בבוקר ומצבכם לא משתפר גם לאחר מספר ימים, אתם וודאי מתחילים לחשוב מה יעשו במקום עבודתכם עם המשכורת שאתם צריכים לקבל על ימים אלה, האם תקבלו משכורת מלאה או שמה יגרעו לכם מהמשכורת בגלל היעדרותכם למרות שאתם לא אשמים והייתם חייבים להישאר בבית. אך למזלכם, ישנו חוק דמי מחלה שאושר בכנסת בשנת 1976.

 

מהו חוק דמי מחלה?

חוק דמי מחלה הוא חוק שאושר בשנת 1976, החוק מקנה לעובד זכות לקבל דמי מחלה, אם נעדר בעקבות חולי כלשהו ממקום עבודתו. במהלך ימי השגרה, על כל תקופת זמן מסוימת מקבל העובד יום מחלה, ימי המחלה נאגרים עבורו לתקופה שבה יהיה חולה ויצטרך לממשם.

חוק דמי מחלה מסדיר את הזכאות של העובדים לקבלת חופשות מחלה ואת דמי המחלה שיקבלו, בהתאם לוותק שלהם בעבודה והשכר שהם מקבלים בימי השגרה. חוק זה הינו משמעותי מכיוון שהוא מעגן בחקיקה את דרישת המחוקק להגן על העובד גם כאשר הוא חולה וזקוק למנוחה.

כך, העובד אינו צריך לחשוש כי מעצם מחלתו הוא עשוי לאבד את עבודתו. חוק זה מהווה חלק מהמאפיינים המשפטיים של דיני העבודה בישראל – עצם יחסי הכוחות הטבעיים בין העובד למעסיק, בהיות המעסיק ממונה על שכרו ורווחתו של עובדיו, אינו מצדיק יחס מתעמר או אפילו ניצול קל של פערי הכוחות ביניהם. מחלה הינה גורם טבעי להחמצת ימי עבודה, ובהחלט אינה מהווה בשום פנים ואופן עילה לפיטורין או להלנת שכר.

 

כמה ימי מחלה יש לעובד?

לכל עובד שכיר, ישנה זכאות ל- 1.5 ימי מחלה על כל חודש בו עבד, כל עוד עבד כל יום בחודש (שישה או חמישה ימים, בהתאם לנדרש במקום העבודה) כאשר סך הכל זכאי ל- 18 ימי מחלה בשנה.

הזכאות לימי המחלה נצברת – אם עובד לא ניצל את ימי המחלה שלו בשנתו הראשונה לעבודתו, 18 ימי מחלה אלו יעברו עמו יחד לשנתו השנייה בעבודה.  עם זאת, חשוב לדעת כי עובד אינו יכול לצבור יותר מ- 90 ימים סך הכל.

כאשר העובד אינו עובד במשרה מלאה, כיוון שעבודתו שעתית, יומית, חלקית או שהתחיל לעבוד במהלך החודש, צבירת ימי המחלה שלו תחושב באופן אחר –

מקום העבודה כולל חמישה ימי עבודה בשבוע – 1.5 X מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש \ 21.66.

לדוגמא – רוני עבדה עשרים ימים בחודש ספטמבר, במקום עבודה בו נהוג לעבוד חמישה ימי עבודה בשבוע. יש להכפיל 1.5 X 20 חלקי 21.66.

כלומר, רוני צברה 1.38 ימי מחלה בחודש ספטמבר.

מקום העבודה כולל שישה ימי עבודה בשבוע – 1.5 X מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש \ 25.

לדוגמא – רוני עבדה עשרים ימים בחודש ספטמבר, במקום עבודה בו נהוג לעבוד שישה ימי עבודה בשבוע. יש להכפיל 1.5 X 20 חלקי 25.

כלומר, רוני צברה 1.2 ימי מחלה בחודש ספטמבר.

 

נהלים מיוחדים להסדרת ימי המחלה

יש מספר ענפי עבודה בהם ימי המחלה מוסדרים באופן שונה, ובהתאם לכך זכאות העובד לקבלת חופשות מחלה משתנה.

 

מאבטחים ועובדי חברות שמירה

מאבטחים ועובדי חברות שמירה יצברו יומיים של מחלה עבור כל חודש עבודה, כאשר אינם יכולים לצבור יותר מ- 130 ימי מחלה.

 

עובדי ענף המלונאות

בענף המלונאות, ימי המחלה נצברים באופן שונה ובהתאם לוותק של העובד.

  • עובד שעבד פחות מ- 12 חודשי עבודה מלאים: יכול לצבור שני ימי מחלה לכל חודש עבודה, כאשר אינו יכול לצבור יותר מ- 24 ימי מחלה בשנה.
  • עובד שעבד בין 13 חודשי עבודה ל- 36 חודשי עבודה – יכול לצבור עד 66 ימי מחלה.
  • עובד שעבד בין 37 חודשי עבודה ל- 84 חודשי עבודה – יכול לצבור עד 110 ימי מחלה.
  • עובד שעבד בין 85 חודשי עבודה ומעלה – יכול לצבור עד 220 ימי מחלה.

 

עובדי מדינה

ימי המחלה של עובדי מדינה נקבע בהתאם לתקנון שירות המדינה. ישנם נהלים נוספים אשר משתנים מהחישוב הרגיל של ימי המחלה, וחלים על עובדי קבלן כוח אדם, עובדי אולמות וגני אירועים, עובדי ענף תעשיית החשמל, עובדי ענף תעשיית האלקטרוניקה, עובדי ענף תעשיית המתכת ועובדי ענף הבנייה והשיפוצים.

 

כמה עובד מקבל כדמי מחלה?

אם קמתם בבוקר יום אחד ולא הרגשתם טוב, אך יום לאחר מכן אתם כבר כשירים ויכולים לחזור לעבודתכם, היום הזה יחשב לכם כיום מחלה אך לא תקבלו עליו משכורת בכלל. אם נשארתם בבית יותר מיום אחד אך פחות מארבעה ימים, זאת אומרת יומיים או שלושה, תקבלו חמישים אחוז ממשכורתכם הקבועה ליום.

אך אם אתם חולים ונשארים בבית לפחות ארבעה ימים, זאת אומרת מיום רביעי והלאה, אתם זכאים לקבל דמי מחלה בסך מאה אחוזים משכרכם ביום רגיל בשגרה. זאת אומרת שאדם שנשאר בבית יותר מארבעה ימים בגלל מחלה, זכאי לקבל משכורת מלאה מהיום הרביעי והלאה. במידה והמעסיק מערים עליכם קשיים – ניתן לפנות אל עו"ד דיני עבודה.

 

מה צריך לעשות כדי לקבל דמי מחלה?

אם אתם נשארים בבית בעקבות מחלה, עליכם להודיע למעביד שלכם עד שלושה ימים מיום שנעדרתם ולהביא תעודת מחלה שעליה יחתום רופא ובה מופיע שמכם, מספר תעודת הזהות שלכם, מספר ימי המחלה שתצטרכו להיעדר, אבחון מחלתכם ופרטי הרופא המטפל.

עובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה אם בזמן שהיה חולה עבד במקום עבודה שלו. כמו כן, עובד שעובד במסגרת עבודה המבוססת על משמרות, לא יקבל דמי מחלה אם חלה ביום בו לא הייתה לו משמרת, שהרי מטרת דמי המחלה היא להחליף את שכר שהעובד פספס בגין מחלתו.

 

למה אני צריך עורך דין לדיני עבודה?

לצערנו, עובדים ועובדות רבים ברחבי ישראל מדווחים על חשדנות רבה מצד מעסיקיהם, אשר מובילה לכך שהם נמנעים מניצול ימי המחלה או שאינם מקבלים את דמי המחלה שלהם כראוי. זוהי התנהגות ראויה לגינוי מוסרי, וחשוב מכך – אינה חוקית. החוק הישראלי מגן באופן נרחב על זכויות עובדים, ואינו מתיר פגיעה בזכויותיהם. לצערנו, עובדים רבים אינם מדווחים על היחס הפוגעני מצד מעסיקיהם כיוון שחוששים לאבד את עבודתם.

ככל שנתקלתם ביחס מתעמר או פוגעני מצד מעסיקיכם, או שאינם בטוחים לגבי הזכויות שלכם וחוששים שהן נפגעו, אנו ממליצים ליצור קשר עם משרד עורך הדין דניאל ינובסקי. עורך הדין ינובסקי מתמחה מזה שנים רבות בתחום ובעל הצלחות רבות, וישמח לעמוד לשירותיכם על מנת שיחדיו נוכל להבטיח את זכויותיכם ולוודא כי אתם מקבלים יחס הולם במקום עבודתכם, כפי שהחוק דורש.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
תוכן העמוד:
עורך דין נזקי רכוש

שריפה, הצפה, פריצה לבית, תאונת דרכים ואפילו אסון טבע יכולים לגרום לנזק משמעותי לרכוש יקר וחיוני להמשך החיים. אנשים שאיבדו את ביתם כתוצאה משריפה למשל,

קרא עוד »
חדלות פירעון תזרימית

שאלה שעולה לעתים קרובות בהקשר של הליכי פשיטת רגל או בשמם העדכני: הליכי חדלות פירעון, היא: איך ניתן לקבוע כי חייב במעמד תאגיד הינו חדל

קרא עוד »
דילוג לתוכן