חדלות פירעון הינו מושג המתאר אדם שירד מנכסיו ומצוי בחובות רבים. כאשר אדם מצהיר על היותו חדל פירעון, הוא זכאי לליווי מהמדינה על מנת שיוכל לשלם את חובותיו ולחזור לחיים תקינים. עם זאת, הליך חדלות פירעון כרוך בהתחייבויות והגבלות רבות שעל החייב לעמוד בהן, ובין היתר הוא מחויב להגיש דוח דו חודשי חדלות פירעון.
מה הוא דוח דו חודשי חדלות פירעון?
רוב הישראלים לא מכירים את המושג 'חדלות פירעון', ומזוהים יותר עם המונח 'פשיטת רגל'. מדובר במונח מאיים, שטומן בחובו קונוטציות שליליות מאוד. זו אחת הסיבות, למעשה, שבעת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוחלט לשנות את שם ההליך מ'פשיטת רגל' ל'חדלות פירעון'.
פקודת פשיטת הרגל
פקודת פשיטת הרגל כעת חלה אך ורק על מי שהכריז על פשיטת רגל לפני 15.09.2019. כל אדם שהכריז על פשיטת רגל מאוחר מתאריך זה, יוכרז כחדל פירעון ויטופל בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש.
חדלות פירעון מוגדרת בסעיף השני של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כ"מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
כלומר, אדם המצוי בחדלות פירעון הוא אדם שלא יוכל לשלם את חובותיו במועד פירעונם, או אדם שסך חובותיו עולה על שווי נכסיו. אדם זה מכונה בשפה המקצועית 'חייב', והוא יכול להיות יחיד או תאגיד שחב חוב.
למה להכריז על חדלות פירעון?
כפי שבוודאי ניתן לנחש, חובות כספיים גבוהים הם מצב מאיים ומלחיץ מאוד. מלבד זאת, כמעט ולא ניתן להתקיים בכבוד תחת נטל החובות הכבדים. לשם כך חוקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המגדיר את מטרתו המרכזית כשיקום החייב, החזרת חוב מירבי לנושים ושילובו מחדש של חייב יחיד בחברה, ובחיים הכלכליים בפרט –
"1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".
חשוב להכיר
חשוב להבין כי הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הליך שנעשה תחת פיקוחה של המדינה ובכפוף לתנאיה ולחוקיה. מדובר בהליך שמצריך מן החייב מאמצים רבים אך למעשה, במקרים מסוימים, הכרזה על חדלות פירעון היא האפשרות היחידה המצויה בפני חייב על מנת לצאת מחובותיו ולחזור לניהול חיים תקינים.
כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כאמור, הוא הליך בן מספר שלבים, שמצריך שיתוף פעולה מן החייב בכל שלב ושלב. אחרת, המדינה תיטול מהחייב את זכותו לעבור את ההליך.
שלב ראשון – הגשת בקשה לפתיחת הליכים לחדלות פירעון עבור יחיד
ישנם שלושה גורמים שיכולים לבקש בפתיחת הליכים לחדלות פירעון עבור יחיד:
- חייב יחיד יכול להגיש בקשה עבור עצמו, כדי שיוכל להגיע להסדר עם נושיו.
- נושה.
- היועץ המשפטי לממשלה.
בקשה להליך חדלות הפירעון הוגשה על ידי החייב
ראשית, על החייב לעמוד באחד משני התנאים הבאים: התנאי הראשון הוא שבחצי השנה טרם הגשת הבקשה – או בעת מועד הבקשה – מרכז חייו של החייב מצוי בישראל. התנאי השני הוא שלחייב יש נכסים\עסקים בישראל בעת מועד הבקשה.
שנית, הסמכות שאליה יש להגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשתנה בהתאם לסך חובותיו של החייב:
חובותיו של החייב גבוהים מ- 150,455 ₪
במקרה כזה, הסמכות הממונה על מתן צו לפתיחת הליך חדלות פירעון הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והערכאה הרלוונטית היא בית משפט השלום.
חובותיו של החייב נמוכים מ- 150,455 ₪
במקרה כזה, הסמכות הממונה על מתן צו לפתיחת הליך חדלות פירעון היא לשכת ההוצאה לפועל, שמהווה גם ערכאת הטיפול הרלוונטית.
בקשה להליך חדלות הפירעון הוגשה על ידי החייב
בדומה להליך שנפתח על ידי החייב עצמו, גם הנושה צריך להוכיח כי מרכז חייו של החייב מצוי בישראל או שלחייב יש נכסים\עסקים בישראל בעת הגשת הבקשה. כמו כן, על הנושה להוכיח כי סך חובותיו של החייב גבוהים מ- 75,000 ₪. אחרת, הוא יזדקק לאישור מיוחד.
סיווג החייב לאחת מן הערכאות והסמכויות שהוזכרו לעיל זהה לחלוקה בהליך הקודם.
שלב שני – פתיחת ההליך
לאחר שנשלחה הבקשה לפתיחת הליך חדלות הפירעון, מתחילה תקופה שנמשכת כחודש ומסתיימת בקבלת הצו לפתיחת הליך. בתקופה זו, הסמכות הממונה על החייב רשאית לדרוש טפסים רלוונטיים מן החייב על מנת להעריך את מצבו הכלכלי ואת בקשתו.
שלב שלישי – שלב הביניים: בחינת המחויבות של החייב
בחינת מחויבותו של החייב להליך חדלות הפירעון היא חלק בלתי נפרד מן ההליך, שהרי אי שיתוף פעולה מצידו עשוי להוריד את ההליך כולו לטמיון ולבזבז כספים יקרים ומשאבים רבים מצד המדינה לחינם.
לכן, מחויבותו של החייב תיבחן באמצעות מתן סנקציות ובחינת עמידתו בהן. סנקציות אלו נועדו גם על מנת להגביל את ההוצאות הכלכליות של החייב. בין היתר, החייב יתבקש לעמוד בחובת תשלום חודשית וייאלץ לעמוד בסנקציות כמו איסור יציאה מהארץ, הגדרתו כלקוח מוגבל בבנק, הגבלת שימושו באשראי ועוד.
דוח דו חודשי
מלבד זאת, החייב מתבקש להגיש דוח דו חודשי. מדובר בדו"ח תקופתי שיש להגיש מדי חודשיים, ועליו לכלול דיווח מלא על כל הכנסותיו ועל כל הוצאותיו של החייב ושל משפחתו. הדו"ח צריך לכלול גם את פרטי ההתקשרות העדכניים של החייב, תלושי שכר שלו ושל בן\בת זוגו וילדיו שמעל לגיל 18, פירוט הכנסות מלא לרבות הכנסה מפנסיה, קצבאות ביטוח לאומי של החייב ושל משפחתו, ועוד. פירוט ההוצאות צריך להיות מפורט גם הוא, לרבות מיסים, חשבונות, שכירות, משכנתא וכו'.
הדוח החודשי יועבר לנאמנו של החייב, שהוא האדם המופקד מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון על חקירת מצבו הכלכלי של החייב.
שלב רביעי – דיון בביהמ"ש או בהוצאה לפועל
הערכאה המטפלת בהליך חדלות הפירעון של החייב תבחן את ממצאי הנאמן ותכריע האם יש להעניק צו לשיקום כלכלי או לדחות את ההליך כולו.
שלב חמישי – תקופת שיקום כלכלי
במידה שהתקבל צו שיקום, החייב יתבקש לעמוד במגבלות ובחובות שנקבעו בו, על מנת שיוכלו לקבל את צו ההפטר שמהווה פטור מכל החובות או חלקם. תקופה זה נמשכת שלוש שנים, ומצריכה גם היא עמידה בחובת דוחות תקופתיים. עמידה בתקופה זו בהצלחה תזכה את החייב בצו ההפטר המיוחל.
לסיכום
הליך חדלות פירעון הוא הליך חשוב ויעיל אך יש בו הגבלות שעשויות לפגוע בחירותו של החייב ולהקשות על אורח חייו. מומלץ בחום להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון על מנת לוודא שהתהליך פועל לטובתכם וכי אתם מקבלים את כל זכויותיכם. משרד עורכי דין דניאל ינובסקי מתמחה בתחום חדלות הפירעון ובעל הצלחות רבות בתחום זה, וישמח להעניק לכם ליווי משפטי בכל שלב ושלב על מנת שתוכלו לפתוח דף נקי מחובות.
