פשיטת רגל הינו מושג שלאורך השנים צבר סטיגמה שלילית, כי אדם שלא בא מהתחום נוטה לחשוב בשוגג שבעזרת הליך פשיטת רגל (חדלות פירעון) יחידים מתחמקים
שאלה העומדת בפני כל אדם הנקלע בעל כורחו לחובות שאינו יכול לעמוד בהם, נרדף על ידי נושיו, וכפועל יוצא סובל מעיקולים ומריבוי הליכים מבצעיים כנגד
חדלות פירעון הינו אירוע כלכלי שמעורבים בו מספר משתתפים שדורש תשובות לשאלות כלכליות וערכיות. דיני חדלות פירעון נועדו כדי לקבוע הסדרים שיאזנו בין האינטרסים הגורמים
כל מה שקשור להליכי של פשיטת רגל (חדלות פירעון) זוכה ללא מעט מיתוסים בישראל ואחד מהם זו המחשבה שאם אדם נמצא בתהליך הזה, הרי שהוא
מאמר זה יעסוק בנושא ספציפי מתחום הליך חדלות הפירעון – הפטר לאלתר. בראשית, המאמר יוסבר רקע כללי לתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי ושלבי ההליך כולו
כשאדם פרטי נכנס לחובות, ישנה אפשרות שלא יהיו לו מספיק נכסים בכדי לכסות את התחייבויותיו הכספיות. זהו מצב המאופיין בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018
הליך חדלות פירעון – פשיטת הרגל לשעבר, מורכב מכמה שלבים. פתיחת ההליכים ננקטים ביוזמת החייב או באמצעות נושיו, כאשר בסופו של דבר, ככל שהחייב מקבל
תביעות חוב בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הן תביעות אותן מגישים נושים כנגד חייבים, שעוברים הליך פשיטת רגל / חדלות פירעון / פירוק / מחיקת
מאמר זה יעסוק בעניינים של חייבים המתקיימים מקצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי שנקלעו למצב של חדלות פירעון. מדובר כאמור באוכלוסייה של חייבים שלרוב מצבים הכלכלי
כאשר אדם שחייב בתשלום מזונות ייכנס לחדלות פירעון, הממונה על חדלות פירעון יורה על קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על מנת להבטיח את
