לשון הרע ללא הוכחת נזק

אדם או ארגון שנפגעו מפרסום שלילי ופוגעני שכוון כלפיהם – בין אם באינטרנט ובין אם בערוצים אחרים, רשאים לפנות לפתרון המשפטי של הגשת תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק. מסלול תביעה זה, מוגבל עד 70,000 ש"ח נכון לשנת 2023, ובמידה וניתן להוכיח כוונת זדון מצד מפרסם הפרסום הנדון, עד 140,000 ש"ח. בסקירה הבאה נפרט עוד על האפשרות לתבוע פיצויים על לשון הרע במסלול זה והבסיס המשפטי המאפשר זאת.

 

כמה פיצויים אפשר לקבל על לשון הרע ללא הוכחת נזק?

בשנת 1998 נעשה תיקון חשוב בחוק איסור לשון הרע, שהכניס את סעיף 7א. תיקון זה מסמיך נפגעי לשון הרע לבקש פיצויים ללא צורך במתן ראיות קונקרטיות לנזק. הסכום המקסימלי לתביעה לפי הוראה זו הוא עד 140,000 ₪. עם זאת, ההזדמנות לתבוע סכומים גבוהים יותר עדיין קיימת, אם כי מותנית בביסוס הטענה לנזקים ספציפיים, בין אם הם ממוניים או לא ממוניים במהותם.

סעיף 7א (ב) בחוק, מאפשר לתובע לבקש פיצוי ללא הוכחת נזק עד 70,000 ₪ (50,000 ש"ח במקור שהוצמדו למדד). יש לציין שהדבר נוגע אך ורק לתקרת הפיצוי בתביעות שמוגשות ללא צורך בהוכחת הנזקים הספציפיים או בביסוס יסוד נפשי מסוג "כוונה לפגוע" מצד הנתבעים.

מן האמור לעיל אנו למדים, כי התיקון בחוק איסור לשון הרע מאפשר מסלול נגיש יותר לתביעת פיצוי בגין לשון הרע ללא צורך בהוכחה מפורשת של נזק, עד לסכום קצוב. לגבי תביעות החורגות מרף זה או המערבות את האלמנט של "כוונה לפגוע", עשוי להיות צורך בראיות נוספות.

 

על אילו סוגי נזקים ניתן לתבוע פיצויים בתביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק?

קיימים 3 סוגי נזקים עיקריים שבעבורם אפשר לתבוע פיצויים בתביעות לשון הרע בכללותן:

1. פיצוי עבור נזק לא ממוני: צורת פיצוי זו מטרתה לתת מענה לפגיעה בכבוד או במוניטין שנגרמה לתובע עקב לשון הרע. הוא נועד לסייע בשיקום הרווחה הרגשית ומעמדו הציבורי של הפרט.
2. פיצוי עבור נזק ממוני: במקרים בהם לשון הרע הביאה להפסדים כספיים מוחשיים, כגון אובדן השתכרות או הזדמנויות עסקיות, רשאי התובע לבקש פיצוי בגין נזקים כלכליים ספציפיים אלו. להבטחת פיצוי זה, על התובע להביא ראיות להפסדים הכספיים שנגרמו לו בפועל.
3. פיצוי בלי הוכחת נזק: גישה ייחודית זו מאפשרת לפסוק פיצויים גם בהעדר הוכחה קונקרטית לנזקים כלכליים או לא ממוניים. הרציונל העומד מאחורי שיטה זו נובע מעקרון הפיצוי הכללי בדיני הנזיקין, המבקש להחזיר את המצב קרוב ככל האפשר למצבו המקורי. הנחת המוצא במקרים הללו, היא שסכום הפיצוי שקבע עבור התובע, יסייע בשיקום הכנסותיו ורווחתו, כשם שהיו טרם פרסום התכנים הפוגעניים נגדו. אולם בהקשר של פגיעה במוניטין, קשה עד בלתי אפשרי לכמת את הנזק שנגרם לפרט וההוצאות הכרוכות בשיקום של שמו הטוב. אי לכך, המחוקק הישראלי בחר לאפשר את הגשתן של תביעות דיבה בלא הוכחת נזק. 

בסיכומם של דברים, הגשתן של תביעות לשון הרע יכולה להתרחש לשם קבלת פיצוי כספי עבור עגמת נפש, הפסדים ממוניים, ובנסיבות מסוימות – גם בשל פגיעות שאין הכרח להוכיחן מפורשות. אולם גם בקטגוריה זו – עדיין מחויב התובע בהוכחת עצם קיומו של הפרסום הנדון ועמידתו בהגדרת המונח "פרסום" כהגדרתו בחוק לשון הרע.

 

מדוע אין צורך להוכיח נזק בתביעות לשון הרע בישראל?

ההשלכות של פרסום לשון הרע נגד אדם חורגות מעבר לעלבון, כאב או פגיעה בהנאה בלבד.

פקודת הנזיקין המעודכנת, סעיף 1, קובעת כי פגיעה במוניטין של אדם, כשלעצמה, מהווה נזק שיש בו כדי לגרור עבורו גם השלכות חברתיות, מקצועיות, תעסוקתיות וכלכליות מרחיקות לכת. הכרה זו מדגישה את המשמעות של שם טוב כאחד הנכסים היקרים ביותר של אדם, מה שגורם לכל פגיעה בשמו הטוב של הפרט, להיחשב כגרימת נזק בזכות עצמה. עם זאת, הוכחת מידת הפגיעה בשמו הטוב של הנפגע מלשון הרע וכימות היקפה, היא משימה מאתגרת ביותר.

היות וטבעו הבלתי מוחשי של שם טוב, מקשה לספק ראיות קונקרטיות לנזק שנגרם למי שספג השמצות ברבים, הערכת "ירידת הערך" של שמו הטוב של הפרט, מהווה עניין סבוך ולא מדיד בכלים משפטיים פשוטים. מכאן האפשרות לתבוע פיצוי בגין פרסום לשון הרע, ללא הכרח בהוכחה ראייתית לנזקים שספג התובע.

 

האם ניתן לתבוע סכום פיצוי גבוה יותר כשמוכיחים את הנזקים שנגרמו בפועל?

בתביעת לשון הרע, הפיצוי שניתן לתבוע תלוי בהיקף הפגיעה בשמו הטוב של הפרט. אם הפגיעה בשם הטוב של התובע גרמה לו לנזקים מוחשיים ומדידים, כגון נזק נפשי חמור שניתן להוכיח או הפסדים כספיים כמו אובדן השתכרות והכנסות, בהחלט ניתן לתבוע את סך הנזקים הריאליים. לפיכך, בניגוד לתפיסות השגויות הרווחות, אין הגבלה מוחלטת על גובה הפיצוי בגין לשון הרע, אלא הנזקים הממשיים שנגרמו ליחיד, בין אם בצורת עוגמת נפש ובין אם מדובר בהפסדים כספיים, מהווים בסיס לתביעת הפיצויים.

 

חשוב לדעת: גם תביעות לשון הרע ללא הוכחת נזק – הן לא תביעות פשוטות

היקף הפיצויים שנפסק בתיקי לשון הרע שונים בישראל – עם הוכחת נזק ובלעדיה, הוא עניין מורכב ומגוון. אין מגבלה שהחוק מגדיר לגובה הפיצויים, ולכן פסקי הדין נעו בין סכומים סמליים לסכומים ניכרים, העולים על מאות אלפי שקלים, או אפילו עולים על חצי מיליון.

אמנם גם כשיש עילה תקפה להגשת תביעת לשון הרע לפי החוק, היא לבדה אינה מבטיחה פיצוי משמעותי. לשם כך נדרשת מומחיות משפטית ענפה והיכרות עם החקיקה והפסיקה הרלוונטית, שהם לא מנת חלקו של האדם הממוצע מן היישוב. למותר לציין כי עיסוק בהתדיינות ממושכת ויקרה תמורת סכום סמלי בלבד, עשוי שלא להיות כדאי. לכן בתביעות לשון הרע – ישנו משקל רב לליווי משפטי מקצועי של עורך דין דיבה מנוסה.

 

לסיכום

בהתחשב באופי הבלתי מוחשי של המוניטין של אדם והאתגרים הקשורים למדידה מדויקת של ערכו, המחוקק הפגין זהירות על ידי הכנסת האפשרות לתביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק, שבה דנו במאמר זה. אף על פי כן, תיקון זה אינו שולל ממי שנגרמו להם מפרסומי לשון הרע נזקים ממוניים או לא ממוניים הניתנים להוכחה בבית המשפט, את הזכאות לבחור במסלול תביעה פסיקתי שבו אין הגבלה על סכום הפיצוי. זאת בכפוף ליכולת להוכיח את היקף הנזקים שנגרמו וחומרתם.

בכל אחד מהתרחישים, בחירת עורך דין לשון הרע מיומן, יכולה להשפיע באופן מהותי על פסק הדין הסופי של התיק. לכן בין אם הפכתם למטרה ללשון הרע ובין אם אתם עומדים בפני האשמות על לשון הרע שלכאורה פרסמתם אתם, רצוי מאוד לבקש הדרכה מעורך דין תביעות לשון הרע מנוסה, לטובת מקסום זכויותיכם והגנה על האינטרס שלכם.

צוות משרד עו"ד ינובסקי, ערוך להעניק לכם ייעוץ משפטי מעולה ומועיל, המותאם לפרטי המקרה הספציפי שלכם ולצרכיכם המשפטיים. פנו ללא דיחוי למשרד עורך דין ינובסקי על מנת לקבל תמיכה משפטית מקצועית.