פרטיות והגנה על נתונים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים: איזון בין חדשנות וציות

פרטיות והגנה על נתונים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים: איזון בין חדשנות וציות, הם מושגים המתנגשים אלו עם אלו במידה רבה. מצד אחד, מטבעות קריפטוגרפיים מציעים הגנה משופרת לכאורה על פרטיות המשתמשים, אך מצד שני, הם גם עלולים לשמש לפעילות בלתי חוקית התורמת לפגיעה בבטחון הציבור ובכלכלת המדינה. בסקירה הבאה נבחן את הקשיים בהעברת מטבעות דיגיטליים למערכות הבנקאות המסורתיות, הנובעים מהקושי לאזן בין האנונימיות והרגולציה בתחום הבלוקצ'יין, ונסביר כיצד משתמשי הקריפטו יכולים להגן על עצמם משפטית.

 

ממה נובעים הקשיים בהעברת מטבעות דיגיטליים למערכות הבנקאות המסורתיות?

תחום המטבעות הקריפטוגרפיים צובר תאוצה רבה בשנים האחרונות בארץ ובעולם כולו, אך בו באותה העת – גם מציב אתגרים רגולטוריים חדשים הנובעים מתכונות הפרטיות והגנת הנתונים הגבוהה שלו.

מטבעות קריפטוגרפיים הם סוג של מטבע דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. הטכנולוגיה מאפשרת ניהול ופיקוח על העסקאות בצורה מבוזרת, ללא צורך בגורם מרכזי המפקח עליהן.

אחד היתרונות הבולטים של מטבעות קריפטוגרפיים הוא הגנה על פרטיות המשתמשים. בניגוד למטבעות פיזיים, כגון שקל או דולר, השימוש במטבעות קריפטוגרפיים אינו מותנה בחשיפת זהותו של המשלם.

המשמעות היא שהעסקאות המבוצעות באמצעות קריפטו הן אנונימיות מטבען, והמשתמשים אינם נדרשים בדרך כלל לספק מידע אישי במסגרתן.

עם זאת, הגנה זו עלולה להוות גם חסרון, שכן היעדר פיקוח מרכזי על העסקאות עלול להוביל לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים לטובת פעילות עבריינית חמורה, כגון הלבנת הון ומימון טרור.

מסיבות אלו, הבנקים בארץ ובעולם, אינם מאשרים בנקל העברות כספים במטבע דיגיטלי – מה שמקשה מאוד על משקיעי בלוקצ'יין.

 

מדוע הבנקים מקשים על העברות כספים שמקורם בקריפטו?

אם אתם עוסקים בהשקעות במטבעות קריפטוגרפיים וברצונכם להפקיד את הכנסותיכם מהמסחר במטבעות דיגיטליים לחשבון הבנק שלכם, ייתכן בהחלט כי תיתקלו בקשיים בתהליך. חשוב להבין את הגורמים המשפיעים על החלטת הבנק שלכם לאשר או לדחות הפקדות כאלה, על מנת שתוכלו להתנהל ביעילות מול מערכת הבנקאות המסורתית ולהימנע ממלכודות פוטנציאליות שעלולות לגרום לעלויות נוספות ולסיבוכים משפטיים בלתי רצויים.

כדי להבין מדוע בנקים רבים מפגינים זהירות יתרה כשמדובר בקבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים, יש להביא בחשבון את האחריות שמונחת על כתפי הבנקים כמוסדות פיננסיים הנתונים לפיקוח הדוק, ואת האופן שבו המערכת הבנקאית המסורתית מתייחסת לעסקאות בלוקצ'יין.

חובה מרכזית אחת של הבנקים, היא להבטיח שהכספים המוזרמים למערכת שלהם הושגו באמצעים לגיטימיים וחוקים, ללא כל קשר לפעילות פלילית, הלבנת הון או מימון טרור. מחויבות זו מקורה בתקנות איסור הלבנת הון (או בלעז: AML – ראשי תיבות של המושג Anti Money Laundering).

 

מדוע לבנקים יש רתיעה משמירה על פרטיות והגנה על נתונים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים?

לבנקים ולפלטפורמות מסחר קונבנציונליות, כפי שלבטח שמתם לב אם ניסיתם לבצע העברות כספים בקריפטו, יש סלידה מאנונימיות. הסיבה לכך היא פשוטה: כספים שמקורם עלום, הם בסבירות לא מבוטלת, כספים שהושגו בדרכים מפוקפקות או משמשים לפעילות בלתי חוקית או מימונה. לכן בנקים ופלטפורמות מסחר רבות מחייבים כיום את לקוחותיהם לעבור תהליך לאימות זהותם הידוע בתור שאלון "הכר את הלקוח" (KYC – קיצור של Know Your Client).

למעשה, גופים פיננסיים אלו מחויבים על פי החוק לפעול כך, כחלק מהמאמצים הגלובליים למלחמה בהלבנת הון ומימון טרור. מנגנון הכרת הלקוח, נועד לסייע לבנקים וזירות המסחר המוסדרות, להבין בבירור מי הם האנשים שמאחורי העסקאות, ובתוך כך לאפשר זיהוי וניטור יעילים יותר, של כל פעילות מפוקפקת או חשודה.

אם תחשבו על זה לרגע, זה אך הגיוני שהבנקים כמו גם זירות המסחר השונות, יירצו לפעול בהתאם לדרישות החוק ולחסוך מעצמן הסתבכויות משפטיות ופיננסיות. מסיבות אלו, הבנקים מעדיפים תמיד לעבוד עם זירות מסחר, פלטפורמות וגופי המרת כספים שמקפידים על אימות זהות המשתמשים באמצעות שאלוני KYC. זכרו שזה לא נגדכם – אלא לטובת כולנו.

הציות לחובת ה- KYC נועדה למעשה להגן גם עליכם כמשקיעים, כך שתוכלו לדעת שהעסקאות בהן אתם מעורבים, אינן מתבצעות מול גופי טרור, או גורמים עברייניים.

 

מדוע מומלץ לשתף פעולה עם הבנקים גם במחיר של אובדן האנונימיות?

הבנקים בארץ ובעולם, שואפים להתייחס לשלוש שאלות מכריעות במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהן והציות לחוקי איסור הלבנת הון:

• האם הכסף שהופקד בבנק עומד בדרישות הדיווח החוקיות של מס הכנסה?
• האם מקור הכספים בפעילויות לגיטימיות, ללא כל מעורבות בפעילות פלילית כגון סחר בסמים, סחר בבני אדם, מסחר בנשק, הימורים או סחיטה ואיומים?
• האם הכספים מקורם בפעילות החוקית של המפקיד, והאם פעילויות אלו עמדו בהוראות החוק לאיסור הלבנת הון ובהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של הבנק?

הצורך של הבנקים לקבל תשובה ברורה לשאלות הללו, אינו נובע כאמור מרצון להקשות באופן מיוחד על המשקיעים בקריפטו, אלא מהחובה החלה על הבנקים לציית להוראות הרגולציה ולאכוף אותן מול לקוחותיהם. בהתאם לכך, בנקים מאפשרים זרימה חלקה של כספים כאשר הם יכולים לאמת בביטחון את מקורם (למשל, כאשר הם מקורם במערכת הבנקאית הסגורה).

הבעייתיות עם אישור העברות בנקאיות של כסף שמגיע ממסחר בקריפטו, נובעת כאמור מהקושי באימות מקורו. פירוש הדבר מבחינתכם, הוא שאם אתם מבצעים עסקאות אנונימיות בפלטפורמות סחר שלא פועלות לזיהוי המשתמשים שלהן, או שאתם מבצעים עסקאות בעיקר במזומן, אתם עלולים להיתקל בקשיים במידה ותידרשו לספק הסברים על פעילותכם הפיננסית בבנק. אמנם ניתן להתגבר על הקשיים הללו, אך הדבר עלולים לגזול מכם זמן רב וכסף, שיכולתם להשקיע בערוצים אחרים.

מנגד, בציות למדיניות ניהול הסיכונים של הבנקים תוכלו לחסוך זמן יקר ולהימנע מהוצאות מיותרות. כדאי לקחת זאת בחשבון ולשקול לעבוד מול פלטפורמות מסחר מפוקחות בלבד, כדי לפשט את תהליך הפקדת הכספים שלכם לחשבון הבנק ולהוכיח בנקל את הלגיטימיות של העסקאות שביצעתם.

 

לסיכום

תחום המטבעות הקריפטוגרפיים מציב בפני גופים פיננסיים, רגולטוריים ומבצעי עסקאות, אתגרים חדשים בתחום הפרטיות והגנת הנתונים, אל מול הסיכונים המשפטיים הגלומים בשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין האנונימית באופיה. מצד אחד, חשוב להגן על פרטיות המשתמשים עד כמה שניתן, ומצד שני, יש צורך להבטיח כי העסקאות המבוצעות באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים יהיו חוקיות ולא יסכנו את כלל הציבור או יפגעו באינטרס הציבורי.

משרד עורך דין קריפטו דניאל ינובסקי מספק שירותי ייעוץ משפטי מקצועי בנושא מטבעות קריפטוגרפיים, עסקאות בלוקצ'יין והגנה על פרטיות המשתמש בעסקאות הללו. המשרד בעל ניסיון רב בתחום, ויכול לסייע לחברות העוסקות במטבעות קריפטוגרפיים למצוא את האיזון הנכון בין הצורך בפרטיות וחובת הציות לחוק.

אם אתם מעוניינים לקבל ייעוץ משפטי בנושא פרטיות והגנה על נתונים במטבעות קריפטוגרפיים, צרו קשר עם משרד עו"ד קריפטו דניאל ינובסקי בהקדם.