תאר לעצמך עולם שבו אתה יכול לשלוח כסף ישירות למישהו ללא בנק – בשניות במקום ימים, ואינך משלם עמלות מוגזמות. בעולם זה, אתה לא נדרש לאישור של בנק כדי לגשת אליו או להעביר כסף, ולעולם אתה לא חושש שצג שלישי ייקח אותו, או שהמדיניות הכלכלית של הממשלה תתמרן אותו.
נשמע מדהים, לא? אז אנחנו שמחים להגיד לכם שלא מדובר בעולם עתידי, אלא עולם קיים שמתאפשר באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין. עם זאת, רבים עדיין תוהים מהי טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) וחשבים כי מדובר בנושא מסתורי ואף מאיים. זאת, לרוב מכיוון שהם לא מבינים לחלוטין את הטכנולוגיה, וכיצד היא פועלת. לכן, באנו לעשות לכם קצת סדר בדברים.
ההיסטוריה של הבלוקצ'יין
מרבית האנשים חושבים שהיסטוריית הבלוקצ'יין מתחילה עם יצירת הביטקוין. עם זאת, הקונספט התחיל לפני שנים רביות. הפרוטוקול הראשון אשר דומה במאפייניו לבלוקצ'יין כפי שאנחנו מכירים אותו היום הוצע על ידי הקריפטוגרפר צ'אום בשנת 1982.
מאוחר יותר, בשנת 1991, הבר וסטורנטה כתבו עבודת מחקר עמוקה על המאפיינים שרשת הבלוקצ'יין צריכה לכלול כדי להיות ישימה. רק לאחר 20 שנה לערך, הגיע לחיינו סאטושי נקמוטו (שם בדוי משוער לאדם או לקבוצת אנשים) שהמציא והטמיע את רשת הבלוקצ'יין הראשונה לאחר פריסת המטבע הדיגיטלי הראשון בעולם – הביטקוין המוכר והמפורסם.
קצת על המהות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין
הבלוקצ'יין מחזיק במספר מאפיינים מרכזיים וחשובים: ביזור, קשיים בזיוף ושקיפות:
-
ביזור
תארו לעצמכם שחברה גדולה מחזיקה ברשותה חוות שרתים עם עשרות אלפי מחשבים המשמשים לניהול מסד נתונים, המכיל את כל פרטי החשבון של הלקוחות שלה. המחשבים מאוחסנים כולם תחת קורת גג אחת (או אפילו יותר) ולחברה יש שליטה מלאה על המחשבים ועל כל המצוי בהם. במקרים כאלו, מספיקה הפסקת חשמל או לחלופין פריצה שתוביל להשבתת המערכות שתגרום לנתונים שיאבדו, יפגמו ואף יותר גרוע מכך – ידלפו.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין דוגלת בשיטה אחרת – ביזור. כך, הלכה למעשה, נתונים המוחזקים במסד הנתונים אינם מוחזקים במקום אחד אלא מפוזרים בין מספר צמתי רשת במקומות שונים.
-
קשיים בזיוף
הביזור לא מסייע בשימור המידע, אלא שומר על איכות ואמינות הנתונים המאוחסנים. כך, אם גורם חיצוני ינסה לשנות רשומות במסד הנתונים, הרשומות במחשבים האחרים לא ישתנו וכך תמנע פריצה לדאטה ומניפולציה של הנתונים.
כך, אם במקום אחד בעל מחשב מנסה לשנות רישום של עסקת ביטקוין כך שהביטקוין יועבר אליו, יתר המחשבים יצליבו נתונים זה עם זה וניתן יהיה לזהות בקלות היכן קיים המידע השגוי, לדווח על כך ולתקן זאת. המאפיינים הללו מובילים לכך שהמידע וההיסטוריה של העסקאות המצויים בבלוקצ'יין הם בלתי הפיכים.
נציין כי הדבר הראשון שעולה לראש כשמדברים על הבלוקצ'יין הם המטבעות הקריפטוגרפים, אבל הלכה למעשה, הטכנולוגיה מאפשרת להגן על מידע גם בתחומים אחרים כגון חוזים משפטיים, שמירת מלאי מוצרים של חברה ונתונים על נדל"ן.
-
שקיפות
לאור הביזור של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ניתן לראות את כל העסקאות בשקיפות באמצעות שימוש במחשב. כל מחשב ברשת המבוזרת מחזיק בעותק משלו של שרשרת הבלוקים, עליה נפרט להלן, וכך בהינתן הוספת בלוקים הדאטה מתעדכן באופן מידי. כך, ניתן לעקוב אחר נתונים – למשל העברות ביטקוין – כל פעם שמתבצעת טרנזקציה.
כמובן, הרשומות המאוחסנות בבלוקצ'יין של הביטקוין (כמו יתר הדברים שמאוחסנים על גבי הבלוקצ'יין) מוצפנות. המשמעות היא שרק הבעלים של רשומה מחזיק ביכולת לדעת שהביטקוין מצוי בכתובת שמאפיינת את הארנק הספציפי שלו. כתוצאה מכך, משתמשי בלוקצ'יין יכולים להישאר אנונימיים תוך שמירה על שקיפות.
טכנולוגיית בלוקצ'יין – בואו נצלול לעומק
כשמדברים על בלוקצ'יין, ניתן לפעמים לדמות אותו למסד נתונים. עם זאת, יש לשים לב לשוני המשמעותי למאגרי המידע המסורתיים מבחינת האופן שבו הוא אוסף ומטפל במידע. במקום לשמור נתונים בשורות, עמודות, טבלאות וקבצים, בלוקצ'יין מאחסן נתונים בבלוקים המקושרים ביניהם דיגיטלית.
למעשה, השם "בלוקצ'יין" ניתן מכיוון שהטכנולוגיה אופסת נתונים בקבוצות המכונות "בלוקים", כאשר כל בלוק מכיל סט של נתונים. הבלוקים בעלי נפח אחסון מוגבל ומדויק וכאשר הבלוק מתמלא – הוא נסגר ומתחבר לבלוק שהתמלא לפניו. כך, הלכה למעשה נוצרת שרשרת של בלוקים – כלומר, "בלוקצ'יין".
היתרון בשרשרת הזו, ומה שהופך אותה למעשה לכזו שקשה לזייף ולשנות הוא שכדי לשנות נתון באחד הבלוקים, יש לשנות את יתר הנתונים בהתאם. לאור כמות הנתונים הבלתי נתפסת, אין אפשרות ממשית לעשות זאת. היישום הבולט הראשון שהשתמש ביעילות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין היה מטבע הקריפטו "ביטקוין". כתוצאה מכך, הבלוקצ'יין הפך לשם נרדף לביטקוין ומקבילותיו, כמו Dogecoin ו-Ethereum.
איך טכנולוגיית הבלוקצ'יין עובדת
אנחנו, כחברה, יצרנו מאגרי רשומות רבים. למשל, אנו משתמשים בטאבו כדי לאגד את כל הנתונים על מיקום הנכס, תכונותיו, מי מחזיק בו, מתי הוקם ומתי נמכר. רשומות אלו קלים לעיבוד וניתן לערוך אותם, להסיר ולהוסיף רשומות. כתוצאה מהקלות בה ניתן לערוך ולמרן את הדאטה, נוצר מצב של חוסר אמון בנתונים.
*עניין האנונימיות הינו יחסי ותלוי בצורת העסקה ופלטפורמה, בה מתבצע רישום העסקה.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין נועדה לפתור את בעיה זו – היא יוצרת תיעוד חסין משינוי של עסקאות אשר מאוחסנות בבלוקים עליהם הסברנו לפני. כך, הנתונים מאומתים על ידי מנגנון שכדי לאשרו נדרש קונצנזוס. הקונצנזוס מתבטא בכך שכל עותק של הבלוקצ'יין זהה או חייב להיות זהה – זה אומר שלחברים ברשת הבלוקצ'יין (כורים, או באנגלית miners) יש את אותו המידע. ניתן להוסיף מידע חדש אם כל הכורים מסכימים שהבלוק הוא בעל תוקף.
לאחר הוספת עותק חדש של הבלוקצ'יין, כל החברים ברשת הבלוקצ'יין יכולים לראות אם הוא תואם לעותק הישן. אם קורה שהבלוקים הישנים אינם תואמים, יתבצע מגנון בירור ויוחלט האם העסקה היתה תקפה או לא. זאת, כדי למנוע "בזבוז כפול" – היינו, שבעל המטבע השתמש בו פעמיים.
סוגי רשתות בלוקצ'יין
רשת בלוקצ'יין יכולה להיות ציבורית או פרטית למורשים בלבד:
רשתות בלוקצ'יין ציבוריות – הן כאלו שכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף בהן, כמו ביטקוין. החסרונות עשויים לכלול כוח חישוב משמעותי לעיבוד עסקאות, קושי משמעותי יותר לשמור על פרטיות וצורך באבטחה מסיבית יותר.
רשתות בלוקצ'יין פרטיות – דומות לרשת בלוקצ'יין ציבורית. עם זאת, ניתן להחליט מי רשאי להשתתף, לבצע פרוטוקול קונצנזוס ולשמור על הפנקס המשותף. השימוש ברשתות פרטיות עשוי להגביר משמעותית את האמון והביטחון בין המשתתפים.
האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין בטוחה?
טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאד בטוחה ומצליחה לייצר אמון במספר דרכים. מלכתחילה, בלוקים חדשים מאוחסנים תמיד באופן ליניארי וכרונולוגי. כלומר, הם תמיד מתווספים ל"סוף" הבלוקצ'יין. לאחר הוספת בלוק לסוף הבלוקצ'יין, קשה לחזור אחורה ולשנות את תוכן הבלוק אלא אם רוב הרשת הגיעה להסכמה שצוינה מעלה כדי לעשות זאת.
נניח שהאקר, שמנהל גם צומת ברשת בלוקצ'יין, רוצה לשנות בלוקצ'יין ולגנוב מטבעות קריפטוגרפים. אם הוא היה משנה את העותק שברשותו, הרישומים לא היו אחידים ותואמים ליתר הרישומים של הכורים. כך, הכורים יצליבו את הרשומות ויראו את גרסת ההאקר, ולא יאשרו את העסקה.
עם זאת, חייבים להדגיש כי ניתן להצליח בפריצה. אולם, לשם כך יש צורך בשליטה על 51% או יותר מהעותקים של הבלוקצ'יין, כך שהעותק החדש יקבל אישור של רוב הכורים ויהפוך לקונצנזוס החדש. אולם, לאור הביזור הרב של הכורים, תרחיש זה פחות סביר.
יתרה מכך, הדבר לא משתלם לפורץ מכיוון שבהינתן פריצה כה מסיבית, אנשים היו עוברים לגרסאות אחרות של הבלוקצ'יין אשר לא הושפעו מהפריצה, והמחיר של המטבע שנפרץ היה צונח ומייתר את המתקפה.
חידוד חשוב – ההבדל (היחס) בין ביטקוין וטכנולוגיית הבלוקצ'יין
פעמים רבות כאשר מדברים על הביטקוין מתכוונים למעשה לטכנולוגיית הבלוקצ'יין ולהיפך. אולם, מדובר בשני דברים שונים. כמו שראינו לעיל, ביטקוין היה יישום מוקדם של טכנולוגיית הבלוקצ'יין והוא המטבע הדיגיטלי הראשון אשר פותח על ידי אותו אדם (או קבוצת אנשים) אלמונית.
כתוצאה מכך, אנשים החלו בטעות להשתמש בביטקוין במשמעות של בלוקצ'יין, ויצרו את הכינוי השגוי הזה. אבל לטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש יישומים רבים מחוץ לביטקוין. ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי הפועל ללא כל שליטה מרכזית. ביטקוין נוצרו במקור כדי לבצע עסקאות פיננסיות באינטרנט, אך כיום נחשבים לנכסים דיגיטליים שניתן להמיר לכל מטבע גלובלי אחר, כמו דולר או אירו.
את'ריום ומטבעות אחרים
Ethereum הוא מטבע הקריפטו השני בגודלו לפי שווי שוק, ונכון ל-6 בדצמבר 2021, הוא שולט ב-21% מהשוק (ביטקוין מהווה כ-40% משוק הקריפטו של 2.2 טריליון דולר, על פי תרשים באתר CoinMarketCap).
אנחנו לא רוצים לסיים כתבה על הבלוקצ'יין מבלי להזכיר את האת'ריום. מדובר בפלטפורמת בלוקצ'יין מבוזרת. אולם, בניגוד לביטקוין, היישום שלה נעשה על בסיס חוזים חכמים. אותם חוזים חכמים הם כלים שיכולים לבצע עסקאות באופן אוטומטי אם מתקיימים תנאים מסוימים מבלי להידרש לעזרה של חברה או ישות מתווכים.
בנוסף לאת'ריום ישנם מספר רב של מטבעות נוספים אשר אחד המוכרים שעלה לכותרות לאחרונה לאור הבאזז שאילון מאסק ייצר סביבו הוא Dogecoin אשר נוצר בבסיסו כבדיחה אשר צוחקת על המטבעות הדיגיטליים. עם זאת, לאור ציוץ של מאסק המטבע נסק ושוויו הגיע למעל 50 מיליארד דולר.
יישום של הבלוקצ'יין בעידן המודרני
כיום, חוץ מהמטבעות המפורסמים, קיימים למעלה מ-10,000 מטבעות קריפטו על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין. עם זאת, חשוב לציין שטכנולוגיית הבלוקצ'יין התגלתה עם הזמן כדרך אמינה לאחסון נתונים גם על סוגים אחרים של עסקאות ונעשה בה שימוש רחב בשוק החופשי.
הלכה למעשה, מספר רב של חברות מוכרות שילבו את טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ביניהן רשת הקמעונאות Walmart, חברת התרופות פייזר, חברת הביטוח AIG, חברת המזון יוניליוור ועוד שורה של חברות אחרות. לדוגמה, IBM יצרה בלוקצ'יין Food Trust אשר משמשת כדי לעקוב אחר המסע שעוברים מוצרי מזון כדי להגיע ליעד הסופי שלהם.
לסיכום
אנחנו מקווים שענינו לכם על השאלה מהי טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain). לדעתנו הבלוקצ'יין כאן כדי להישאר. היא מהפכנית ואף בכירים בתעשייה מציינים כי היא יכולה לעזור לעסקים להיות חדשניים יותר, להפחית עלויות ולהישאר מאובטחים.
ביזור הנתונים והנכסים מאפשר יצירת מערכות אקולוגיות חדשות המשרתות לקוחות מבלי לשאת בעלויות מיותרות. במקביל, זה עוזר לבעלי תפקידים כמו בנקים, תעשיינים וברוקרים לשפר את השירותים שלהם.
יתרונות אלו הופכים את הבלוקצ'יין לפלטפורמה ייחודית לחדשנות ויזמות ולכלי מבטיח לסייע בפתרון אתגרים גדולים כמו שינויי אקלים, קיימות והכלה פיננסית.
במידה שתחליטו להשקיע במטבעות השונים או ליישם את טכנולוגיית הבלוקצ'יין באפיקים נוספים, אנחנו ממליצים להתייעץ עם עורכי הדין שלנו במשרד עורכי דין דניאל ינובסקי אשר מתמחים בעולמות המטבעות הדיגיטליים ויסייעו לכם לוודא כי אתם עומדים במגבלות הרגולטוריות של החוק ומבצעים את הפעולות הרצויות בצורה אחראית, בטוחה ויעילה.
