תקנות מטבעות קריפטו ובלוקצ'יין ברחבי העולם

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בפופולריות ובשימוש במטבעות קריפטוגרפיים (קריפטו) ובטכנולוגיית הבלוקצ'יין. עם זאת, התחום עדיין נתון לחוסר וודאות רגולטורי רב ברחבי העולם, עם מדיניות ותקנות שונות מאוד בין מדינה למדינה. במאמר זה נערוך לעניין תקנות מטבעות קריפטו ובלוקצ'יין ברחבי העולם: ניתוח השוואתי, תוך דיון באתגרי הרגולציה הקיימים.

השוואה בין תקנות מטבעות קריפטו ובלוקצ'יין ברחבי העולם

מטבע הביטקוין, שנכנס לשימוש ב- 2009, סימן את תחילתו של עידן כלכלי חדש הכולל שימוש במטבעות דיגיטליים מבוזרים. ככל שטכנולוגיות אלו צברו פופולריות, ממשלות ברחבי העולם החלו להתמודד עם האתגר הכרוך בהסדרת השימוש בהן כדי להבטיח הגנה לצרכנים, יציבות פיננסית ומניעת פעילויות בלתי חוקיות. בשורות הבאות ננתח את התקנות העוסקות בהסדרת השימוש במטבעות קריפטוגרפיים ובלוקצ'יין במדינות שונות, תוך הדגשת הגישות המגוונות שנקטו ממשלות שונות בנושא.

ארה"ב

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות המובילות בעולם מבחינת אימוץ הקריפטו, עם התעניינות רבה הן מצד משקיעים פרטיים והן מצד מוסדות פיננסיים גדולים. עם זאת, עדיין אין בארצות הברית מסגרת רגולטורית ברורה ועקבית לגבי הקריפטו.

עם זאת, סוכנויות פדרליות, כולל הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC) והנציבות למסחר בחוזים עתידיים (CFTC), ממלאות תפקידים מכריעים בפיקוח על היבטים שונים של שוק מטבעות הקריפטו. ה-SEC מסדיר את הנפקות המטבע הראשוניות (ICOs) ורואה באסימוני קריפטו מסוימים כניירות ערך. במקביל, היחידה האמריקאית למודיעין פיננסי (FinCEN) פועלת לאכיפת התקנות לאיסור הלבנת הון (AML) ותקנות הכרת הלקוח (KYC).

אולם בעוד שרשויות כגון ה-SEC מפרסמות הנחיות לגבי פיקוח על מטבעות ספציפיים, אין עדיין חקיקה פדרלית כוללת בנושא. כתוצאה מכך יש שונות רבה בין מדינות שונות בארה"ב, כשחלקן מאמצות חוקים מקלים לעידוד חדשנות בתחום הקריפטו, בעוד שאחרות נוקטות בגישה מחמירה יותר.

איחוד האמירויות הערביות

בניגוד לארצות הברית, באיחוד האמירויות הערביות נוצרה לאחרונה חקיקה פדרלית חדשה שמסדירה ומפקחת באופן ישיר על עסקאות ופעילות הקשורה לקריפטו ולבלוקצ'יין.

החוק החדש מגדיר בבירור סוגים שונים של "נכסים וירטואליים" וקובע דרישות רישוי עבור ספקי שירותים המעורבים בעסקאות מטבע דיגיטלי או באחזקה והעברת נכסים דיגיטליים. בנוסף, ישנן גם הגבלות על פרסום מידע הקשור למטבעות דיגיטליים.

המטרה המוצהרת של החוק באמירויות, היא לעודד חדשנות בתחום תוך הגנה על משקיעים. עם זאת, מבקרים טוענים שהוא מגביל מדי ועלול למנוע הזדמנויות עסקיות.

סין

סין נעה בין אימוץ והגבלת מטבעות קריפטוגרפיים. מחד, המדינה אסרה על הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים והמרת קריפטו, אך מאידך, היא ממשיכה לחקור את הפוטנציאל של טכנולוגיית הבלוקצ'יין. 

הבנק העממי של סין (PBOC) היה מעורב באופן פעיל בפיתוח של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), המכונה יואן דיגיטלי.

עם זאת, סין עדיין אוסרת שימוש במטבעות קריפטו מבוזרים כגון ביטקוין ואיתריום המתבססים על בלוקצ'יין.

נימוקיה של סין לאיסורים אלה נוגעים הן לחשש מפני הלבנת הון ופעילות פלילית והן לרצון לשלוט ולווסת את הפעילות הכלכלית במדינה.

יפן

יפן מיצבה את עצמה כחלוצה בתקנות המטבעות הקריפטוגרפיים. המדינה איפשרה שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום כבר בשנת 2017 והטמיעה מערכת רישוי ייעודית לבורסות קריפטו. הסוכנות לשירותים פיננסיים ביפן (FSA) מפקחת על התחום, תוך התמקדות בהגנה על הצרכן ובאמצעי אבטחה.

עם זאת, פעילות זירות המסחר בקריפטו ביפן, עודנה כפופה לפיקוח הדוק תחת חוקי ניירות ערך קפדניים. זירות המסחר בקריפטו נדרשות לקבל רישיון, לעמוד בדרישות הון עצמי גבוהות, ולדווח על פעילותן לרשות המקומית לניירות ערך.

בנוסף ישנן מגבלות על מינוף פיננסי ועל השקעות מסוימות הקשורות למטבעות דיגיטליים. מטרת הרגולציה היא לאזן בין השאיפה לעידוד חדשנות בתחום הפיננסי לצורך בהגנת הצרכנים מפני סיכונים.

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי נקט בגישה שיתופית לתקנות מטבעות קריפטוגרפיים. בעוד שהמדינות החברות שומרות על אוטונומיה מסוימת, האיחוד האירופי הציג את ההנחיה החמישית לאיסור הלבנת הון (5AMLD), המחייבת תאימות ל-AML ו-KYC עבור בורסות מטבעות קריפטוגרפיים. בנוסף, האיחוד האירופי עובד על מסגרת רגולטורית מקיפה עבור נכסים ושווקים דיגיטליים.

רוסיה 

רוסיה חוותה אי ודאות רגולטורית רבה בנוגע להסדרת השימוש במטבעות קריפטוגרפיים. אף על פי שהמדינה לא דחתה את השימוש במטבעות קריפטוגרפיים על הסף, היא הטילה הגבלות על פעילויות מסוימות, כגון המרת מטבעות קריפטוגרפיים והנפקות מטבע ראשוניות (ICO). מנגד, הממשלה הרוסית בוחנת כעת את הפיתוח של רובל רוסי דיגיטלי, מה שמצביע על שינוי פוטנציאלי בגישתה למטבעות דיגיטליים.

כפי שניתן לראות מהניתוח ההשוואתי הנ"ל, ישנה שונות רבה בגישות לרגולציה של קריפטו ובלוקצ'יין בין מדינות שונות בעולם. המחלוקות בתחום משקפות את המתח בין השאיפה לעודד חדשנות טכנולוגית וכלכלית לבין הצורך במניעת שימושים בלתי חוקיים או בלתי רצויים במטבעות דיגיטליים. עם זאת, התפתחויות עתידיות בתחום הרגולציה של נכסים דיגיטליים ובלוקצ'יין צפויות להשפיע רבות הן על התעשייה והן על הכלכלה הגלובלית.

ומה אצלנו בישראל?

למרות שבארץ עדיין חסרה חקיקה ייעודית בנושא השימוש במטבעות קריפטוגרפיים, המדינה פועלת להרחבת המסגרת המשפטית של חוקים פיננסיים קיימים, כך שייתנו מענה גם לסוגיות הקשורות בעסקאות במטבע דיגיטלי. גופים רגולטוריים מדגישים את חשיבות העמידה בתקנות למניעת הלבנת הון (AML) בעסקאות קריפטו והחלת מנגנוני הכרת הלקוח (KYC) בפלטפורמות מסחר בקריפטו. במקביל, הרשות לניירות ערך חותרת להסדרה רגולטורית של הנפקות מטבעות ראשוניות (ICO) ומסחר בניירות ערך דיגיטליים.

לסיכום

כיום אנו עדים למגמות שונות ולעיתים סותרות, בתחום הרגולציה של נכסים דיגיטליים ברחבי העולם. כפי שראיתם, עדיין קיימים הבדלים ניכרים בין התפיסות והמדיניות של מדינות שונות כלפי בלוקצ'יין וקריפטו. אולם עם התפתחות והתבססות התחום, סביר להניח שייווצרו תקנים בינלאומיים אחידים יותר. עד אז, המשקיעים והיזמים בתחום יצטרכו להתמודד עם אי וודאות רגולטורית משמעותית, תוך התאמה למדיניות ולחקיקה המקומית בכל שוק.

מעוניינים בייעוץ והכוונה משפטית מקצועית בנושא מסחר בקריפטו? משרד עו"ד דניאל ינובסקי כאן לשירותכם. פנו כעת לתיאום פגישת ייעוץ אישית במשרדנו.