מטבעות דיגיטליים ניתן למצוא תחת כינויים רבים. ראשית, הם מכונים מטבעות קריפטוגרפים, מטבעות וירטואליים ועוד. מעבר לשמות הנרדפים שלהם, אנחנו מניחים ששמעתם על מספר סוגים פופולריים של מטבעות דיגיטליים כגון הביטקוין, לייטקוין ואת'ריום.
מטבעות קריפטו הם חלופות פופולריות יותר ויותר לתשלומים מקוונים. אנחנו כאן כדי לעשות סדר בדברים ולעזור לכם לצבור ידע ולדעת את כל המידע הרלוונטי עבורכם לגבי מיסוי המטבעות הדיגיטליים, הסיכונים בהיעדר דיווח וכיצד להתנהל מול הרשויות.
קצת על עולם מטבעות הקריפטו
מטבע דיגיטלי הוא מטבע וירטואלי המהווה אמצעי תשלום חלופי שנוצר באמצעות אלגוריתמי הצפנה קריפטוגרפים (קריפטוגרפיה זה למעשה תחום ההצפנה). שימוש בטכנולוגיות הצפנה למעשה יוצר מצב בו המטבעות הדיגיטליים מתפקדים הן כמטבע והן כמערכת חשבונאות וירטואלית.
יצוין כי לצורך שימוש במטבעות דיגיטליים, ראשית צריך לרכוש ארנק וירטואלי. ארנקים אלו יכולים להיות תוכנה שהיא שירות מבוסס ענן או שמאוחסנת במחשב או במכשיר הנייד שלכם. הארנקים הם הכלי שדרכו אתם מאחסנים את מפתחות ההצפנה שלכם אשר מאשרים את זהותכם ומקושרים למטבעות הדיגיטליים אותם אתם מחזיקים.
מיסוי המטבעות הדיגיטליים
כאשר יש מוצר בעל ערך כלכלי חדש בשוק, רשויות המס רוצות להבין כיצד הוא מכניס ומה הדרך הנכונה ביותר לסווג אותו. במידה שלא יעשו כן, הדבר יגרום לתנועה לא רציונלית ומעבר של סוג השקעות מסוים באחר, רק לאור מיסוי. מכיוון שהדבר לא מוביל לערך כלכלי אמיתי, אזי שלא רוצים לתמרץ זאת.
ניתן לדמות זאת לשוק ההון. בעבר, לא היה מיסוי כלל על רווחים פרטיים בשוק ההון. הדבר יצר תמריץ להשקיע דווקא שם ולא באפיקים אחרים. כתוצאה מכך, בשנת 2003 הבינו שיש כשל מערכתי והעלו את המיסוי ל-50%.
מכיוון שהמיסוי היה גבוה מדי, לאחר מספר שנים ועד היום, ממסים את רווחי ההון של אנשים פרטיים בגובה 25%. בהינתן שלא ימסו את מטבעות הביטקוין ויראו בהם כמזומן בלבד, ייתכן שהדבר ייצר תמריץ לצאת משוק ההון וללכת להשקיע בביטקוין בלבד, דבר שלא משרת את הרווחה המצרפית ולכן דורשת התעמקות מיסית.
ב-2024 אנחנו צופים לשינוי משמעותי מבחינת תשלום המס על רווחי קריפטו שיאפשר תשלום מבנקים ופלטפורמות מסחר בחו"ל.
בעיות בסיווג מטבעות דיגיטליים
הסוגיה המשפטית המשמעותית המרכזית, תלויה בהגדרת המטבעות הקריפטוגרפים. מכיוון שהמטבעות הללו ביסודם חותרות תחת התפיסה שכלכלה צריכה להימצא תחת אחריות הממשלה וישויות פיננסיות ריכוזיות, לא ברור שניתן להגדיר אותם כמטבע.
כלומר, הלכה למעשה, יש הגורסים כי אכן מדובר במטבע, אך בתצורה דיגיטלית ואילו יש אחרים שגורסים כי מדובר בנכס ממשי שאינו מוחשי. בהתאם, יש שיגידו כי מדובר בסוג של נייר ערך ועוד. לכל אחד מהסיווגים המתוארים לעיל יש השלכה מיסויית רחבת היקף ולכן נדרש להיות מוכנים לכך ולהתנהל בהתאם.
המסגרת החוקית של מיסוי המטבעות הדיגיטליים ובישראל
במדינת ישראל נדרשו רבות לשאלות בנושא. כך, קוימו ישיבות ויצאו דו"חות רחבי היקף מטעם משרד האוצר, בנק ישראל, רשות לניירות ערך, ועוד. אף בתי המשפט דנו בסוגיות אלו. עם זאת, עד כה אין הסדרה חקיקתית או הלכתית ברורה במערכת המשפט הישראלית.
עם זאת, רשות המיסים שצפתה את חשיבות הביטקוין כבר מימיו הראשונים, פירסמה חוזר בשנת 2018. במסגרת החוזר הרשות הבהירה את עמדתה בכל הנוגע להיבטי מס הכנסה, מס ערך מוסף ואף המיסוי הבינלאומי בהקשרים של המטבעות וירטואליים.
כך, בישראל, בדומה לארצות הברית, רשויות המס שואלות בדוחות המס השנתיים שאלה בנוגע להחזקה ופעילות במטבעות וירטואליים. הסיבה להכנסת השאלה הנ"ל נובעת מרצון של רשות המיסים להיות 'עם יד על הדופק' ולדעת להתמודד עם אנשים שלא הצהירו באופן מידי על המסחר במטבעות אלו.
בשנים האחרונות רשויות המס הצליחו לייצר קשר עם מספר בורסות למטבעות ובאמצעות כך לקבל מידע על פעולות שעושים נישומים פוטנציאליים. עם המידע הזה ה-IRS (רשות המיסים האמריקאית) מצליחה לאתר אנשים שלא שילמו, לגבות מהם תשלומים ולעיתים לקנוס אותם בגין היעדר תשלום.
שיטת המיסוי בישראל ביחס למטבעות דיגיטליים
למעשה, כאשר מדברים על מיסוי, הסוגיה המרכזית ביותר היא האם יש למסות מטבעות דיגיטליים בתצורת "מטבע" הדומה למטבעות הפיאט אותם אנחנו מכירים כמו שקל, דולר ויורו או לחלופין האם ראוי לסווג אותם כנכס.
בישראל מתייחסים למטבע הדיגיטלי כנכס ולא כמטבע בפועל. כלומר, ניתן לדמות זאת יותר למסחר באומנות, אגרות חוב או מניות וצורת המיסוי תהא לפי שיעורי מס אחידים. כלומר, שיעורי מס רווחי הון. זאת, בניגוד לשיעור מס פרוגרסיבי (שנעשה בהתאם לעסק ומשלח יד) או מס מופחת (למשל מס 10% על שכירות דירות על ידי אנשים פרטיים).
אם אתם מכירים את הכללים של הבורסה – למעשה מדובר באותו דבר. במידה שמכרתם את המטבע שלכם, למשל ביטקוין, ברווח – אזי תאלצו לשלם מס בשיעור של 25% על הדלתא. חלקכם יפלו לקטגוריה של תוספת יסף בשיעור 3% נוספים. אולם, גם כאן צריך לזכור שאם העיסוק שלכם כשכירים או עצמאים הוא במסחר במטבעות דיגיטליים תהיו חשופים לשיעור מס פרוגרסיבי, כתלות כגובה השכר שלכם.
שיטת המיסוי בארצות הברית ביחס למטבעות דיגיטליים
עוד עניין שנוגע למיסוי המטבעות הדיגיטליים ובטח תרצו לדעת הוא המצב בארצות הברית. אז בגדול, בדומה לישראל, הסיווג של מטבעות דיגיטליים הוא כנכס ולא כמטבע. שם, שיעורים המס מתחלקים לשני סוגים: אם מחזיקים מטבע מעל שנה – שיעורי המס יהיו שיעורי מס רווחי הון פחותים וינועו בטווח של בין 0% ל 20% בתוספת מס יסף של 3.8%, במידת הצורך.
לעומת זאת, אם מחזיקים מטבע מתחת לשנה, שיעורי המס יהיו שיעורי המס הם רגילים, על פי מדרגות המס האישיות של כל נישום, דהיינו – מדרגות מס פרוגרסיביות. לרוב, שיעור המס ינוע בין 10% ל 37% בתוספת מס יסף של 3.8% (גם כאן, במידת הצורך).
דיווח מס גם בהפסד
יצוין שיש חשיבות לדווח לרשות המיסים גם בהינתן הפסד, מכיוון שניתן במקרים מסוימים לקזז הפסדים מרווחים עתידיים. יש לשים לב שכלל זה חל רק בכיוון זה. דהיינו, במידה שיש רווחים עתידיים (לאחר מעל שנה קלנדרית) ואז ממשתם את המטבעות הדיגיטליים ונוצר הפסד, אזי המיסוי של המטבעות הדיגיטליים לא יתקזז.
לסיכום
מקווים שענינו על כל מה שרציתם לדעת על מיסוי מטבעות דיגיטליים. התחום הוא חשוב ויש לזכור שאם דיווח לא נעשה באופן ראוי – ייתכן שתחויבו באחריות משפטית שעשויה לעלות לכם כסף רב ואף זמן מאסר, כיוון שהעלמת מס מהווה עבירה פלילית. לכן, בכל שאלה וסיוע – אנחנו ממליצים לפנות לעורך דין הקריפטו דניאל ינובסקי אשר יעזור לכם להתנהל בצורה הנכונה והחכמה ביותר ולהימנע מטעויות יקרות ומיותרות.
