קובלנה פלילית לשון הרע

הוצאת לשון הרע היא לא רק עוולה אזרחית, אלא עלולה גם להיחשב כעבירה פלילית. לאור חומרתן הרבה של עבירות לשון הרע כיום, מקרים מסוימים מצדיקים פתיחה בהליכים פליליים כנגד הגורמים המעורבים בהוצאת הדיבה. במדריך זה נסביר בהרחבה על הזכאות להגשת קובלנה פלילית לשון הרע והתהליך הכרוך בכך, על מנת שתדעו כיצד להגן על זכויותיכם, כבודכם ושמכם הטוב.

 

מהי קובלנה פלילית לשון הרע?

בחוק לשון הרע בישראל, נקבע שאדם או ארגון שנפגעו מהוצאת לשון הרע נגדם, רשאים לנקוט בהליכים משפטיים אזרחיים או פליליים כנגד המפרסם. בעוד שההליך האזרחי מתבצע בהגשת תביעת פיצויים אזרחית, ההליך הפלילי בעקבות לשון הרע – מתבצע על ידי הגשתה של קובלנה פלילית.

קובלנה פלילית היא בעצם סוג זה כתב אישום אישי אשר מוגש בידי הצד הנפגע (שבעגה המשפטית נקרא "הקובל") כנגד הצד שפרסם את דברי הבלע (שמכונה "הנאשם" או "הנקבל"). אולם מעבר לכך, מדובר בהליך תביעה פלילית, המתנהל בדומה לכל תביעה פלילית סטדנרטית.

 

מי זכאי להגשת קובלנה פלילית לשון הרע?

כל אדם או גוף המהווה ישות משפטית בישראל, אשר סבור שפורסם כנגדו תוכן העונה להגדרת לשון הרע, רשאי להגיש קובלנה פלילית על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965.

עם זאת, חשוב להיות ערים לכך, שלא כל קובלנה פלילית על לשון הרע, בהכרח מתקבלת. על הקובלנה לעמוד במספר תנאי סף שבהם נדון בהמשך, על מנת שבית המשפט יכיר בכך שאכן מדובר בלשון הרע, המצדיקה נקיטת סנקציות כנגד הנתבע/ים.

 

מה התהליך להגשת קובלנה פלילית לשון הרע?

בעוד שבמרבית סוגי העבירות הפליליות, הצד התובע הוא הלכה למעשה המדינה ולא הצד הנפגע מהעבירה בעצמו, כשמדובר בעבירות לשון הרע, ניהול ההליכים הפליליים יכול להתבצע גם בידי הנפגע כאדם פרטי, באמצעות התהליך שנקרא הגשת קובלנה פלילית.

קובלנות פליליות בגין לשון הרע, מוגשות לבית משפט שלום באזור מגוריו של הצד הנפגע מהוצאת לשון הרע, או באזור שבתחום השיפוט שלו העבירה התבצעה. 

אחרי הגשת כתב קובלנה בידי הצד הנפגע, הקובלנה מועברת לבחינת פרקליטות המחוז, המודיעה לקובל בתוך 15 ימים, אם ברצונה לטפל בהליכים בעצמה, במקום שהוא ינהל אותם כאדם פרטי.

במידה והפרקליטות מחליטה שברצונה לטפל בהליך הפלילי בעצמה, היא מגישה כתב אישום כנגד הצד הנקבל והתביעה עצמה מנוהלת בידי הפרקליטות, ולא בידי מגיש הקובלנה כאדם פרטי. מנגד, במידה ולמגיש כתב הקובלנה לא נמסרה הודעה מטעם הפרקליטות על כוונתה לקחת את המושכות לידיה בהליך הפלילי, הטיפול בקובלנה יישאר בידי הקובל עצמו.

 

מה קורה בבית המשפט במסגרת הדיונים בקובלנה הפלילית בגין לשון הרע?

לאחר שהפרקליטות מחליטה בנושא הישות שתנהל את הקובלנה (היא עצמה או מגיש הקובלנה), נשלח כתב הקובלנה לצד הנאשם ונקבע מועד להליך דיון ראשוני שנקרא "הקראה". להליך ההקראה נדרשים גם הקובל וגם הנקבל להגיע.

ככל שבמסגרת הדיון הראשון בקובלנה, הנקבל יודה בעובדות המצוינות בכתב הקובלנה, הוא יורשע בידי בית המשפט בעבירת לשון הרע. בהמשך לכך בית המשפט ייקבע דיון להצגת טיעונים לעונש.

אולם במידה והנקבל איננו מודה בעובדות במלואן או בחלקן – בית המשפט הדן בתיק, קובע דיוני הוכחות שבמסגרתם הנקבל והקובל נדרשים להציג את ראיותיהם, שבהתאם להן בית המשפט פוסק אם הנקבל אחראי לביצוע עבירת לשון הרע או שלא.

בהמשך לכך, בית המשפט נותן את פסק דינו, שבמקרה של הרשעת הנקבל, כולל גם את פירוט העונש שיוטל עליו.

 

כיצד בית המשפט מכריע בקובלנות פליליות בגין לשון הרע?

הכרעת בית המשפט בקובלנות פליליות בגין הוצאת לשון הרע, נשענת על 4 סוגיות בולטות, והן:

האם עסקינן בהוצאת לשון הרע?

בחוק לשון הרע, מוגדרת הוצאת לשון הרע כהפצת דברים שבכוחם:

• להשפיל את הזולת או להפוך אותו למטרה ללעג, שנאה או בוז בעיני הבריות.
• לבזות את הזולת על התנהלותו מעשיו, או על תכונות שונות שמיוחסות לו.
• לפגוע בעיסוקו, משלח ידו, מקצועו, עסקו, ו/או פרנסתו של הזולת.
• לבייש אדם בגין מוצאו, גזעו, מקום מגוריו, אמונתו הדתית, מינו, נטייתו המינית, גילו, או מוגבלויותיו.

כדי להכריע אם המקרה הנדון הוא אכן מקרה של הוצאת לשון הרע, בית המשפט ינסה גם לענות על השאלה, האם כל אדם "סביר" היה נוהג כמו הנקבל בנסיבות הנתונות. לצורך כך, נבחן גם ההקשר בו התוכן הופץ. 

בהקשר זה, חשוב לדעת כי להבדיל מתובענה אזרחית המוגשת עקב הוצאת לשון הרע, במסגרת קובלנה פלילית לשון הרע, התובע חייב להוכיח מעל לכל ספק סביר, שלנאשם אכן הייתה כוונה לפגוע בשם הטוב ובכבוד שלו בעצם הפצת התכנים האמורים.

 

האם התוכן הנדון עומד בהגדרת המושג פרסום?

בחוק מוגדר המושג 'פרסום' בתור תוכן לסוגיו או מסר (בין שהועבר בעל פה, בכתב, בציור, צילום, וידאו או הקלטה), המועברים בכל דרך או אמצעי (באינטרנט, בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה, ברדיו, במודעה, בשילוט, כמייצג אמנותי, בתוכנת מסרים, במכתב, בשירה או בערוצים אחרים) לשני אנשים ומעלה, זולת הקובל בעצמו. חובת ההוכחה לתפוצה זו של התוכן, תחול על הקובל.

 

האם ההגנות בחוק לשון הרע חלות על הנקבל?

בשלב זה, ייבחן בית המשפט אם הנקבל זכאי לאחת מההגנות המנויות בחוק לשון הרע בהקשר לפרסום דנן:

1. הגנת "אמת דיברתי" – חלה על פרסומים שיש בהם אמת אובייקטיבית ועניין לציבור.
2. הגנת תום הלב – חלה על נתבעים בקובלנות ותביעות לשון הרע, שפרסום הדברים האמורים לא התבצע מצידם בכוונת זדון לפגוע בכבוד ובשם הטוב של נשוא הפרסום.

מתן פסק הדין וגזר הדין

בית המשפט יחייב את הנקבל בדין, על ביצוע עבירת לשון הרע, בהינתן התנאים הבאים:

• הקובל הוכיח שהתוכן או התכנים בגינם הקובלנה הוגשה, עונים להגדרת המושג "הוצאת לשון הרע" והמושג "פרסום" – כפי שהחוק מגדיר אותם.
• כוונת הנקבל לפגוע בשם הטוב ובכבוד של הקובל באמצעות הפרסום הנדון, הוכחה מעל לכל ספק סביר, ולפרסום זה נחשפו לפחות 2 אנשים מלבד הקובל עצמו.
• על הנקבל לא חלה אף אחת מן ההגנות המנויות בחוק לשון הרע.

באם בית המשפט יימצא את הנקבל אשם בשלב הכרעת הדין, הקובל והנקבל כאחד, יציגו את הטענות שלהם בנוגע לעונש שהם מבקשים מבית המשפט להטיל במסגרת גזר הדין.

 

העונש המוטל על הנאשם במקרה של הרשעה בקובלנה פלילית לשון הרע

בית המשפט רשאי להטיל על נקבל שהורשע בקובלנה פלילית על לשון הרע, את העונשים כדלקמן (בין השאר):

• מאסר בפועל לתקופה בת עד 12 חודשים.
• מאסר על תנאי.
• חיוב בפיצוי כספי לצד הקובל בשיעור של עד ל- 70,000 ₪ (נכון לשנת 2023) עבור כל פרסום לשון הרע כנגדו, בנפרד.
• חיוב בקנס כספי שישולם לקופת המדינה.
• הטלת התחייבות כספית על הנקבל שבמסגרתה הוא יתחייב להימנע מעבירת לשון הרע במשך פרק זמן מוגדר.

 

לסיכום

ניהול הליך פלילי בגין לשון הרע ובכלל, הוא מורכב משמעותית מתביעת לשון הרע המוגשת כתביעה כספית אזרחית. מורכבות הנושא, נובעת בין השאר מן הצורך להוכיח בבית המשפט את אשמתו של הנתבע מעל לכל ספק סביר, כדי לזכות בתיק. לכן מן הראוי להגיש קובלנה פלילית בגין לשון הרע, רק לאחר התייעצות משפטית אישית עם עו"ד לשון הרע בעל ניסיון רב בליווי הליכים פליליים בעקבות הוצאת לשון הרע.

לייעוץ משפטי אישי על הגשת קובלנה פלילית בעקבות לשון הרע או התגוננות מפניה – פנו כעת למשרד עו"ד ינובסקי.