דיני לשון הרע בכלל וחוק איסור לשון הרע בפרט, משמשים כמסגרת משפטית שנועדה ליצור את אותו איזון עדין נדרש בין שמירה על המוניטין של אדם ושמירה על עקרונות חופש הביטוי. חוק לשון הרע נועד להגן על אנשים וארגונים מפני הצהרות כוזבות הפוגעות בשמם הטוב ועלולות להיות בעלות השלכות על מצבם האישי והמקצועי. בכל מקרה של עבירה על חוק זה, יכולה להיות מוגשת תביעה לפי חוק לשון הרע.
על עקרונותיו ומרכיביו של חוק לשון הרע
חוק לשון הרע מתייחס הן לאמירות כתובות והן לאמירות שנאמרות בעל פה. כדי להוכיח את הטענה שאכן מדובר על טענת לשון הרע ולבסס תביעות לשון הרע, יש להוכיח אלמנטים מסוימים. ראשית, יש להוכיח שההצהרה או האמירה הינה שקרית. אם האמירה שנטענה הינה האמת, היא דווקא יכולה להגן בתביעה מסוג זה על הנתבע, שכן החוק נועד להגן על הזכות להביע דעות אמת או להשמיע ביקורת לגיטימית.
שנית, יש להוכיח שההצהרה או האמירה התפרסמה או הועברה לצד שלישי. שיחות פרטיות או דעות אישיות המובעות בפני קהל מצומצם בדרך כלל אינן עומדות ברף זה. ולבסוף, יש להוכיח שהאמירה המשמיצה פגעה במוניטין של הפרט או הארגון. פגיעה כזו עשויה לכלול פגיעה במערכות היחסים האישיות של האדם, בהזדמנויות המקצועיות או במעמד הציבורי.
מה בין חוק לשון הרע וחופש הביטוי?
דיני לשון הרע מצטלבים לעתים קרובות עם ההגנה החוקתית על חופש הביטוי. בעוד חוק לשון הרע מגביל צורות דיבור מסוימות, הוא עושה זאת על מנת לשמור על האיזון בין הזכות לביטוי לבין הצורך להגן על אנשים מפני אמירות כוזבות ומזיקות. החוק מעודד דיבור הוגן (וכמובן גם כתיבה הוגנת) כולל דעות, והצהרות או אמירות על אמונה סובייקטיבית.
עם זאת, כאשר אמירה מבטאת עובדות כוזבות המוצגות כאמיתות, ללא בסיס או ראיות מספקות, היא עלולה לחצות את הגבול לכדי אמירה העוברת על חוקי לשון הרע. החוק מכיר בכך שפגיעה במוניטין יכולה להיות חמורה ומתמשכת, ולפיכך ניתנת ההזדמנות לתובע לבסס תביעת דיבה או תביעה בגין לשון הרע.
נטל ההוכחה והאתגרים בהגשת תביעות לשון הרע
במהלך תביעת הוצאת דיבה נטל ההוכחה לגבי האמירה שעברה על חוקי לשון הרע מוטלת על התובע. עם זאת, רמת ההוכחה משתנה, כך שבמקרים מסוימים, על התובע יהיה להוכיח את שקרי ההצהרה, הפרסום והנזקים שנגרמו בעקבותיה, לצד אשמתו או רשלנותו של הנתבע.
ובמקרים מסוימים, לעומת זאת, במיוחד כאשר מדובר על אנשי ציבור או אנשים המעורבים בעניינים הנוגעים לציבור על התובע לעמוד בפני נטל הוכחה מאתגר יותר, המכונה זדון ממשי. הוכחה זו מחייבת את התובע להראות כי הנתבע מסר את ההצהרה הכוזבת מתוך ידיעה על שקריותה או תוך התעלמות מכוונת מהאמת.
הסטנדרט הגבוה יותר של ההוכחה נובע מתוך הכרה בחשיבותו של הדיון הציבורי ובצורך להגן על חופש הביטוי בנושאים בעלי אינטרס ציבורי. אתגרים נוספים בתחום של תביעת שיימינג או לשון הרע נובעת מעצם עלייתן של פלטפורמות האינטרנט והמדיה החברתית.
תקשורת מקוונת מאפשרת הפצה מהירה של מידע, לרוב ללא בדיקת עובדות יסודיות. דיבור מקוון אנונימי או בדוי מסבך עוד יותר את הזיהוי והאחריות של האחראים לאותן הצהרות מכפישות. בנוסף, האופי הבינלאומי של האינטרנט מעלה בעיות שיפוטיות, שכן הצהרות מכפישות יכולות להתפרסם מעבר לגבולות הפיסיים של מדינה זו או אחרת, מה שמקשה על אכיפת חוקי לשון הרע באופן אחיד.
מקרים כאלו עלולים להתרחש כאשר מושא האמירה הכוזבת גר או נמצא במדינה אחת, ואילו כותב האמירה נמצא מעבר לים במדינה אחרת.
מהם התיקונים העשויים להידרש בחוק לשון הרע בעתיד?
מזה כמה שנים, נעשו ונעשים מאמצים להתאים את חוקי לשון הרע לעידן הדיגיטלי. חלק מהחידושים וההתאמות דוגלים בחקיקה מיוחדת לגבי השמצה מקוונת, שתספק מנגנונים להסרה או לתיקון התוכן המשמיץ והטלת האחריות על הפלטפורמות המקוונות להפצת מידע כוזב. צעדים אלה מטרתם להגיע לאיזון בין שמירה על חופש הביטוי ומניעת התפשטות בלתי מבוקרת של שקרים מזיקים.
עם זאת, ישנם עוד אתגרים רבים באופן היישום והאכיפה של חוקי לשון הרע בתחום הדיגיטלי. האינטרנט כמקום מרכזי בימינו והנפח העצום של התוכן המקוון המפורסם בו מקשים על זיהוי המפיץ והטיפול בכל מקרה של השמצה. יתר על כן, האופי האנונימי של התקשורת המקוונת יכול לעודד אנשים לעסוק בהתנהגות מכפישה ללא חשש מהשלכות מיידיות.
עובדה זו מדגישה את הצורך במאמץ שיתופי בין המחוקקים בכל העולם, ספקי שירותי האינטרנט והפלטפורמות המקוונות כדי לפתח מנגנונים יעילים להתמודדות עם השמצה מקוונת. היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא ההשפעה הכבירה, הן הקיימת והן הפוטנציאלית של חוקי לשון הרע על חופש הביטוי.
אמנם חיוני להגן על אנשים מפני הצהרות שגויות ומזיקות, אך גבולות נוקשים ומגבילים מדי עלולים לחנוק את השיח הפתוח ולבלום זרימה חופשית של רעיונות. יצירת האיזון הנכון הינה חיונית כדי להבטיח שחוקי לשון הרע ישרתו את מטרתם מבלי להגביל יתר על המידה את הזכות להביע דעות או לעסוק בביקורת לגיטימית.
כמו כן, האופי המתפתח של הטכנולוגיה מחייב בחינה ותיקון מתמשכים של חוקי לשון הרע במיוחד כאשר צורות חדשות של תקשורת ופלטפורמות חדשות מתפתחות ועולות. על המחוקקים להעריך באופן מתמיד אם החוקים הקיימים נותנים מענה הולם לאתגרים הייחודיים שמציבה ההתקדמות.
מאמצי שיתוף הפעולה בין מומחים משפטיים כמו עורכי דין לשון הרע, חברות טכנולוגיה וארגוני חברה אזרחית יכולים לעזור לעצב מסגרות משפטיות אפקטיביות וניתנות להתאמה שייתנו הגנה על המוניטין של האנשים תוך שמירה על עקרונות חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי.
מה תפקידו של עורך דין לתביעת לשון הרע?
כאשר עורך דין תביעות דיבה יימצא בתפקידו כבא כוח התובע, הוא יידרש לייצג את הפרט או הארגון שלכאורה הוכפשו. תפקידו יהיה לקדם את זכויותיו של הלקוח ולחפש פיצוי בגין הפגיעה במוניטין. הוא יהיה אחראי על איסוף הראיות, הכנת התיק והצגת טיעונים המוכיחים את יסודות העבירה על חוק לשון הרע.
כאשר עורך הדין מתפקד כסנגור המייצג את הפרט או הארגון הנאשם בהצהרות המשמיצות, מטרתו תהיה להגן על הלקוח על ידי ערעור על יסודות חוק לשון הרע או הטענה המשפטית שנטענת כנגדו. הוא עשוי לטעון שהאמירה שנאמרה או נכתבה הייתה נכונה, או שהיא נחשבת כהבעת דעה או הערה הוגנת. סנגורים שואפים להגן על זכותם של לקוחותיהם לחופש הביטוי באמצעות התמודדות עם הטענות שהועלו על ידי התובע.
לסיכום – חשיבות הייצוג המשפטי בהקשר לחוק לשון הרע
חוק איסור לשון הרע הינו דבר חקיקה חשוב ומשמעותי בכל מערכות המשפט בעולם, מכיוון שהוא מהווה ומספק מסגרת המאזנת בין ההגנה על מוניטין האדם או הארגון, ובין עקרונות היסוד של חופש הביטוי. על ידי קביעת העקרונות המנחים, ההבחנה בין לשון הרע, דיבה ושיימינג, וקביעה על נטל ההוכחה, שואפים דיני לשון הרע להגיע לאיזון העדין המתבקש.
עם זאת, העידן הדיגיטלי הציב מכשולים חדשים, הדורשים הסתגלות משפטית מתמשכת כדי להתמודד עם האתגרים הייחודיים שמציבה התקשורת המקוונת. בעידן שבו המידע עובר מיידית, חיוני להבטיח שחוקי לשון הרע יתפתחו ויתחדשו כדי להתמודד עם המורכבות של העולם הדיגיטלי, תוך שמירה על עקרונות הליבה של הגנת מוניטין וחופש ביטוי.
בכל בעיה הנוגעת לתחום משפטי רגיש ומאתגר זה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד לשון הרע. משרד עורכי דין ינובסקי כאן לשירותכם בכל שאלה שעשויה להתעורר בהקשר לתביעות לשון הרע, דיבה או שיימינג ולרשותכם במידת הצורך בייעוץ או ייצוג משפטי מקצועי.
