בד בבד עם הפיכת ערוצי המדיה החברתית באינטרנט לפלטפורמות פופולריות ומקובלות להבעת דעות וניהול שיח מרובה משתתפים במגוון נושאים, בריונות רשת הפכה לכלי משחית המשמש להשמצה, הסתה וקידום אינטרסים אישיים על חשבון האחר. בשורות הבאות נסביר בהרחבה על מושג השיימינג (Shaming), שהפך למושג שגור ברשת האינטרנט על ערוצי המדיה החברתית שלה, שלא תמיד משתמשים בו בהקשרו הנכון, נפרט בהקשר של התמודדות עם שיימינג – מה אומר החוק בישראל ברמה הנזיקית, נציג את הנסיבות שבהן חוק איסור לשון הרע מאפשר הגשה של תביעות דיבה בגין שיימינג ונמחיש את חשיבות הסיוע המשפטי במקרים הללו.
שיימינג – מושג שגור במדיה החברתית
המושג הלועזי 'שיימינג', שמשמעותו בעברית היא "ביוש" – קרי, גרימת בושה, הוא בין המושגים השכיחים ביותר במדיום האינטרנטי בימינו. מדובר בתופעה חברתית מכוערת, שבמסגרתה משתמשי אינטרנט, מנצלים את הבמה שהרשתות החברתיות לסוגיהן מעניקות להם, על מנת להפיץ דברי השמצה, הסתה ולשון הרע כלפי אחרים ולהתנגח בזולתם. זאת לצד פרסום תכנים (כגון תמונות, סרטונים, הקלטות וצילומי מסך), שעצם הפצתם עלול לפגוע גם בפרטיותו של הפרט.
מהותו של מעשה השיימינג כפי שמשתמע משמו, היא לגרום לאדם או לארגון שכלפיו הפרסום הפוגע מופנה – לתחושת השפלה, בושה וביזיון. יחד עם זאת, כיום נעשה שימוש נפוץ במושג שיימינג, גם כדי לתאר פעולות שלא בהכרח התבצעו רק כדי לבייש את האחר או לא בהכרח יובילו לתוצאה כזו. זהו מושג שהפך לשם כללי לכל פרסום מבזה במדיה החברתית שעשוי לגרום לפגיעה במוניטין של אדם פרטי או גוף מסחרי, ובתוך כך לסכן את מעמדם המקצועי או העסקי ולפגוע בהם כלכלית.
יחד עם זאת, יש לסייג ולומר כי לא כל פעולה שבציבור הרחב עשויה להיקרא "שיימינג" היא בהכרח פעולה אסורה בראי החוק. על ההגנות המשפטיות הזמינות לנפגעי שיימינג באינטרנט וגבולות הגזרה של חוק איסור לשון הרע, נרחיב עוד בהמשך.
מה יכולים לעשות נפגעי שיימינג – מה אומר החוק בנושא וכיצד ניתן לפעול?
בין שמדובר בשיימינג כנגד אדם פרטי, ארגון מסחרי או כל גוף אחר הנחשב כישות משפטית העומדת בזכות עצמה, חוק לשון הרע – תשכ"ה (1965), מאפשר לנפגעי פרסומים מסוג זה, להתמודד משפטית עם התופעה, ברמה הפלילית והאזרחית כאחת.
בנוסף לכך, מקרים מסוימים של שיימינג, יכולים לקבל מענה גם במסגרת חוק הגנת הפרטיות תשמ"א (1981). כך לדוגמא, במקרה בו הופצו באינטרנט תמונות או סרטונים אינטימיים או פרטים אישיים של אדם מסוים – הדבר בהחלט יכול להיחשב כפגיעה בפרטיותו, כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, ולהקים לנפגע עילה להגשת תביעה כספית כנגד המפרסמים.
בשורות הבאות נתמקד ספציפית בהגשת תביעות פיצויים במסגרת פתיחת הליך אזרחי, כנגד מבצעי שיימינג.
באילו נסיבות חוק לשון הרע מאפשר להגיש תביעת פיצויים בגין שיימינג?
חוק איסור לשון הרע אינו מונע באופן עקרוני, את הגשתן של תביעות פיצויים בגין שיימינג בנסיבות מסוימות, שכן הגשת תביעה היא החלטה הנתונה בסופו של יום, לשיקול דעתו הבלעדי של הפרט או הארגון.
יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך להחליט האם המקרה בגינו התביעה הוגשה, אכן עונה להגדרה של לשון הרע לפי החוק והפסיקה, ולפסוק פיצויים לטובת התובע. לחילופין – בכוחו גם להחליט שמדובר בתביעת סרק ולחייב את התובע לפצות דווקא את הנתבע. לכן חשוב במיוחד להיוועץ בעורך דין לשון הרע לפני שמחליטים אם ראוי ומשתלם להגיש תביעת שיימינג.
מתי תביעת לשון הרע עשויה שלא להתקבל? על ההגנות הקבועות בחוק מפני תביעות שיימינג
חוק לשון הרע קובע שורת הגנות מפני תביעות שיימינג, החלות על מפרסמי תכנים מסוגים מסוימים בנסיבות מוגדרות. במקרים אלו, קבע המחוקק כי אף אם הפרסום מגלם בחובו פגיעה בשם הטוב של הזולת או פרטיותו, מדובר בפרסום בעל חשיבות ערכית או ציבורית, המצדיקה אותו.
בהתאם לכך, תביעת שיימינג המוגשת בהקשר לפרסום העונה על ההגנות שהחוק מפרט, אמורה להידחות בבית המשפט ולהוביל לחיוב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט והחזר שכר טרחת עורך דין. מסיבה זו, הגשת תביעת שיימינג, בדומה לכל תביעה לסוגיה, ראוי שתתבצע רק לאחר התייעצות עם עו"ד לשון הרע מיומן עם ניסיון רב בתיקי שיימינג באינטרנט.
ההגנה הנפוצה ביותר, בה משתמשים נתבעים בתביעות דיבה הנסובות סביב טענה לשיימינג, נקראת הגנת "אמת דיברתי". יחד עם זאת, החוק אינו מספק הגנה אבסולוטית המאפשרת לכל אדם בכל תרחיש, לפרסם כל סוג של תוכן בטענה לאמיתותו, כפי שנפרט מיד.
מהי הגנת "אמת דיברתי" ובאילו נסיבות היא עשויה להגן על הנתבע בתביעת שיימינג?
הגנת "אמת דיברתי" הידועה גם כטענת "אמת הפרסום", מוגדרת במסגרת סעיף 14 של חוק לשון הרע. נתבע בתביעת שיימינג, יהיה מוגן מפני טענות התובע להוצאת דיבה, באם יוכל להוכיח שהפרסום הנדון, עמד בשני הקריטריונים הבאים:
- תוכן הפרסום מהווה אמת אבסולוטית ולא אמת סובייקטיבית או נסיבתית. את האמת האובייקטיבית, מצפה בית המשפט שהנתבע הטוען שפרסם דבר אמת, יוכל להוכיח בראיות מוצקות.
- הפרסום עסק בנושא שיש בו עניין לציבור. זאת בניגוד לנושאים אישיים ופרטניים שבאופן ברור, אינם מעניינו של הציבור (כדוגמת נושאים רפואיים של הפרט שאין בכוחם להשפיע על אנשים נוספים, אקטים אינטימיים שלא מערבים חשד לפעילות פלילית וכיוצא באלו).
ככל שפרסום באינטרנט אכן כלל תוכן אמיתי, עובדתי ואובייקטיבי שקיים עניין ציבורי בפרסומו, הנתבע בתביעת לשון הרע יהיה מוגן מפני חיוב בתשלום פיצויים לתובע.
נפגעתם משיימינג באינטרנט? כך תבצעו בקרת נזקים
הדרך המומלצת ביותר להתמודדות עם שיימינג ברשת, היא לפעול ללא דיחוי באמצעות עורך דין שיימינג טוב ומנוסה, אשר מלווה תביעות לשון הרע כתחום עיסוקו המרכזי. במקרים מסוימים, הסיוע המשפטי מאפשר להדוף פרסומים משמיצים במהירות ובקלות יחסית, בעוד שבמקרים אחרים, נדרשת אסטרטגיה משפטית מורכבת ותכנון מדוקדק. לאור זאת, לא מומלץ כלל לנסות ולהתמודד עם שיימינג בפייסבוק או בכל פלטפורמה אחרת, באופן עצמאי.
לעו"ד לשון הרע מנוסה ישנה יכולת שלא תסולא בפז, לנתח את המצב שאליו נקלעתם ולהתאים עבורכם פתרון המותאם ספציפית לבעיה הקיימת, שתשרת אתכם לא רק בטווח המיידי – אלא גם בטווח הרחוק, ותמנע את החמרת המצב המורכב ממילא, שלא לצורך.
חשוב לזכור שהזמן מהווה מרכיב יקר, במקרי שיימינג באינטרנט, לאור המהירות שבה פרסומים (ובפרט פרסומים משמיצים) ברשת, נוטים לצבור תאוצה ולהגיע לקהלים רחבים. בנוסף לכך, ישנו חלון זמן צר למדי שבו עדיין ניתן לעיתים למנוע ממנועי החיפוש לאנדקס את הפרסום השלילי במדיה החברתית ולהפוך אותם זמינים גם בתוצאות החיפוש. ככל שהטיפול המשפטי בהסרת התכנים המזיקים יתבצע מהר יותר – כך הסבירות לצמצום הנזקים וההשלכות של הפרסום, גדלה.
שיימינג – מה אומר החוק: סיכום
הטיפול המשפטי בתביעות לשון הרע ובכלל זה בתביעות פיצויים המוגשות בשל שיימינג באינטרנט או בריונות רשת, הוא לעולם דינמי ומורכב. מכאן החשיבות הרבה של ליווי משפטי מטעם עורך דין לשון הרע ש"ראה כבר הכל". משרד עו"ד ינובסקי, מלווה תביעות שיימינג ולשון הרע מזה שנים רבות. ניסיונו הרב בתיקי דיבה ושיימינג מאפשר לו להגן של זכויותיהם של מיוצגיו ביעילות מקסימלית, בד בבד עם סיוע במימוש מלוא הסעדים המשפטיים שיאפשרו לשקם את שמם הטוב.
לייעוץ משפטי מקצועי, אישי ודיסקרטי, פנו בהקדם אל משרד עו"ד ינובסקי.
