מה זה הוצאת דיבה?

הוצאת דיבה מהווה מושג שגור ומקביל למושג הוצאת לשון הרע, כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965. בשורות הבאות נסביר על הוצאת דיבה מה זה ומי עלול להיפגע מזה, על חומרתה הרבה של הוצאת דיבה והשלכותיה כבדות המשקל, האמצעים בהם הוצאת דיבה עלולה להתרחש, התנאים להגשת תביעת הוצאת דיבה, הפרמטרים המשפיעים על גובה הפיצוי בתביעות הוצאת דיבה וחשיבות הייצוג המשפטי של עורך דין לשון הרע, בתהליך הגשתן של תביעות מסוג זה.

 

הוצאת דיבה מה זה ומי עלול להיפגע מזה?

הוצאת דיבה מהווה מונח שגור המשמש לתיאור הפצת אמירות או תכנים מסוג אחר, שיש בהם כדי לפגוע בכבודו ו/או בשמו הטוב של הפרט או ארגון – בין אם מדובר בבית עסק קטן, חברה בע"מ, בגוף ללא כוונת רווח, או כל ישות משפטית אחרת, המוכרת כגוף בר העמדה לדין או כזה הרשאי לתבוע.

 

האם הוצאת דיבה כמוה כלשון הרע?

בראי החוק הישראלי, הוצאת דיבה כמוה כהוצאת לשון הרע, כאשר שני המונחים מבטאים פגיעה במוניטין ובשם הטוב של הזולת, שעלולה לגרור נזקים משניים מגוונים ורחבי היקף, עבור מושא התוכן המשמיץ. נזקים אלו עשויים להתבטא בפגיעה אישית ורגשית, פגיעה חברתית / משפחתית, פגיעה מקצועית, פגיעה עסקית וכן בפגיעה כלכלית.

אילו סוגים של פרסומים עלולים להיחשב להוצאת דיבה בראי החוק?

בסעיף 1 לחוק לשון הרע בישראל, מוגדרים סוגי התכנים שהפצתם כנגד הזולת, עשויה להיחשב כהוצאת דיבה, על פי התכלית העומדת מאחורי פרסומם והתוצאה שעלולה להיגזר מהפרסום. תחת הגדרה זו נכנסים:

• כל תוכן שנועד להלבין את פני הזולת ברבים או להשחיר את שמו, על ידי הפיכתו למושא ללעג, בוז או שנאה מצד הבריות.
• כל פרסום שמטרתו להביא לביזויו של הזולת בשל התנהגותו, פעולותיו, או מאפייניו.
• כל תוכן שתכליתו היא לפגוע בזולת תעסוקתית, מקצועית, עסקית ו/או כלכלית.
• כל פרסום שהתבצע לצורך ביזוי הזולת בשל מוצאו הלאומי, האתני או הגזעי, מקום מגוריו, אמונתו הדתית, מינו, מגדרו, גילו, העדפותיו המיניות או מוגבלות שעמה הוא מתמודד.

בסעיף זה בחוק איסור לשון הרע, מצוין כי כל תוכן מסוג זה העונה להגדרת המושג "פרסום", מקים לאדם או הארגון הנפגע ממנו, עילה להגשת תביעה נזיקית ללא צורך בהוכחת נזקים בפועל. בראי החוק – די בקיומו של פוטנציאל נזיקי בעצם פרסום הדברים, כדי להצדיק מתן פיצויים לתובע על הוצאת דיבה. עם זאת, יש לסייג ולומר כי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, על הקשרו ונסיבותיו הפרטניות, על מנת להכריע בסוגיה: האם אכן עסקינן במקרה של הוצאת דיבה.

 

על חומרתה הרבה של הוצאת דיבה והשלכותיה כבדות המשקל

הביטוי המפורסם "טוב שם משמן טוב", שמקורו בספר קהלת – ממחיש את החשיבות הגדולה המיוחסת למוניטין של הפרט בחברה, מימים ימימה. אין ספק כי מדובר בביטוי שנותר תקף גם בתקופתנו, ולבטח בהתחשב במציאות החיים המודרנית, שבה צבירת הצלחה מקצועית, עסקית וכלכלית – כבר מזמן אינה מהווה עניין של מה בכך. למרבה הצער, הוצאת דיבה עלולה לחרב בנקל מאמצים ארוכי שנים שהושקעו בבניית מוניטין מבוסס וחיובי, ובעידן השיימינג באינטרנט, הדבר מתבצע בקלות בלתי נסבלת. 

בתי המשפט בארץ, הכירו זה מכבר בכוחן הבלתי נדלה של הרשתות החברתיות באינטרנט כאמצעי להפצת מסרים משמיצים ומסיתים, שעלולים למוטט על אדם מפעל חיים שלם במהירות בלתי נתפסת ותוך הגעה לקהלים בתפוצה חסרת תקדים. 

מסיבות אלו ולנוכח הקושי הקיים בהתחקות אחר היקף הנזק הכולל שעלול להיווצר בעקבות הוצאת דיבה במרשתת, החוק וההלכה הפסוקה בישראל, מכירים כיום גם בפרסום תכנים פוגעניים באינטרנט, כעילה להגשת תביעת הוצאת דיבה ודרישת פיצויים מהגורמים השותפים להפצת התכנים הללו.

 

באילו אמצעים הוצאת דיבה עשויה להתבצע?

הוצאת דיבה אינה מושג חדש בנוף המשפטי. בעבר הלא מאוד רחוק, פעולות מסוג זה התבצעו באמצעות שיח בעל פה או בערוצי התקשורת המסורתיים, בין אם מדובר בהפצת עלונים משמיצים, פרסום דברי בלע בעיתונות הכתובה או המשודרת, ואף הוצאת ספר המכיל לשון הרע נגד פלוני. מטבע הדברים, פרסום בערוצים אלו, היה נגיש בעיקר לאושיות בתחום התקשורת, העסקים או הפוליטיקה ולגורמים בעלי השפעה. לכן מימדיה ושכיחותה של הוצאת הדיבה, היו מצומצמים באופן ניכר מכפי שהם כיום.

לעומת זאת, בעשורים האחרונים, מקרי הוצאת דיבה הפכו לעניין שבשגרה, כאשר פרסום תכנים פוגעניים והפצתם, יכול להתבצע כעת בנקל, בידי כל אדם בעל גישה למחשב המחובר לאינטרנט. לאור זאת, לשון הרע של ימינו, מאופיינת בפוטנציאל תפוצה חסר תקדים, יכולת הגעה לקהלים רחבים במהירות יוצאת דופן וסיכויים לגרימת נזקים בל יתוארו, בהינף יד. אין מדובר רק בפרסום לשון הרע בערוצי מדיה חברתית כגון פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ודומיהם, אלא גם בהוצאת דיבה בדואר אלקטרוני, בתוכנות מסרים כמו וואטסאפ, בהודעות טקסט וכן הלאה.

 

מהם התנאים להגשת תביעת פיצויים בעקבות הוצאת דיבה?

אף שניתן כאמור להגיש תביעת פיצויים על רקע הוצאת דיבה, ללא צורך בהוכחת נזק – כן נדרש התובע להוכיח התוכן המדובר, אכן עונה להגדרה של "פרסום", לפי חוק הוצאת דיבה (חוק לשון הרע). בנוסף לכך, מטבע הדברים, כדי להגיש תביעת דיבה, יש צורך לדעת את זהותו או זהותם האמיתית של האדם או האנשים, שפרסמו או שיתפו את התוכן הפוגעני – דבר שאינו תמיד פשוט כאשר מדובר במקרי הוצאת דיבה באינטרנט.

 

אילו פרמטרים משפיעים על גובה הפיצוי בתביעות הוצאת דיבה?

גובה הפיצוי הכספי שניתן להשיג בהגשת תביעות הוצאת דיבה או לשון הרע בישראל, מתחיל באלפי שקלים בודדים, כאשר מדובר בתיקי הוצאת לשון הרע קטנים, מגיע עד עשרות אלפי שקלים בתיקי הוצאת הדיבה הבינוניים ויכולים להגיע גם עד מאות אלפי ש"ח בתיקים היותר גדולים.

אולם כלל, היקף הפיצוי בתביעה אזרחית על הוצאת דיבה, נקבע בבית המשפט בהתאם לפרמטרים שלהלן: 

• תפוצת הפרסום: ככל שדברי הדיבה הנדונים בתביעה, הגיעו לתפוצה נרחבת יותר, כך הסבירות לפיצויים בסכום גבוה יותר – גדלה. 
• היקף הנזק: אף שאין הכרח להוכיח את קיומו של נזק ממשי בתביעות דיבה במסלול הפיצוי הסטטוטורי (עד סכום של 70,000 ש"ח ללא הוכחת נזק או עד 140,000 ש"ח אם תוכח כוונת זדון מצד המפרסם). ככל ושווי התביעה מכוון לסכום גבוה יותר והיא מוגשת במסלול פסיקתי, חיוני לאמוד ולהוכיח את היקף הנזקים שהוצאת הדיבה גרמה לתובע ואת חומרתם, לצורך מקסום גובה הפיצוי.
• כוונת המפרסם: בפסיקת פיצויים לתובע בתביעת הוצאת דיבה, נוהג בית המשפט להתייחס גם לכוונת המפרסם העומד מאחורי התוכן המשמיץ. ככל שניכר כי לא הייתה לנתבע כוונת זדון לפגוע בתובע בעצם פרסום הדברים האמורים, אלא רק לבטא את עמדתו הסובייקטיבית (הגם שהדבר אינו מבטל את אחריותו הנזיקית כלפי נשוא הפרסום) – סביר שסכום הפיצויים שיפסוק נגדו בית המשפט, יהיה נמוך מכפי שייקבע למפרסם שכיוון לפגיעה בנשוא דברי הדיבה.

מלבד השיקולים הללו, בתי המשפט מביאים בחשבון גם את הוצאות המשפט של התובע, בבואם לקבוע פיצוי לטובתו – ומכלילים אותם בסכום הנקצב.

 

הוצאת דיבה מה זה – סיכום

הגשת תביעה כספית, היא דרך מקובלת להתמודד עם הוצאת דיבה – בין שהיא מתבצעת במרחב הדיגיטלי או במדיומים המסורתיים. מלבד הפיצוי הכספי שניתן להשיג באמצעי זה, זהו ערוץ שבאמצעותו ניתן גם לחייב את המפרסם להסיר את הפרסום הדיבתי, לפרסם התנצלות כלפיכם, לשוב בו מאמירותיו הפוגעניות ולבצע פעולות נוספות שהן חיוניות לצמצום הנזק שנעשה.

במידה ואתם סבורים כי נפגעתם מהוצאת דיבה – זה הזמן לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין תביעות דיבה, על מנת לבחון את ההיתכנות והכדאיות בהגשת תביעת לשון הרע.

לפרטים נוספים – פנו אל משרד עו"ד ינובסקי כעת.