חדלות פירעון של חברות מתרחשת בדרך כלל כאשר החובות שחברה צברה, עולים על ההכנסות שלה, מה שהופך את כיסוי ההתחייבויות הפיננסיות שלה למשימה מאתגרת מאוד. בנסיבות כאלה, הליך חדלות הפירעון יכול לשמש כמנגנון חיוני להתמודדות עם מצבה הפיננסי של החברה, בשני ערוצים עיקריים. האפשרות הראשונה כוללת יצירת תכנית שיקום כלכלי שמטרתה פירעון הדרגתי של החובות, וסלילת הדרך להבראה כלכלית של החברה. לחילופין, בית המשפט עשוי להורות על פירוק החברה כאשר הסיכויים לשיקומה הכלכלי נמוכים במיוחד. בשורות הבאות נתבונן על דיני חדלות פירעון וארגון מחדש של חברות: אסטרטגיות לשיקום פיננסי ונסביר את הצורך בהכוונה משפטית מקצועית.
מתי פתיחת הליכי חדלות פירעון של חברות עומדת על הפרק?
חדלות פירעון של חברה, מוגדרת כאמור כמצב שבו הוצאות הארגון עולות על הכנסותיו, מה שמוביל לנטל חוב גובר שלא ניתן לעמוד בו במסגרת הזמן שנקבעה לכך מול בעלי החוב.
בהליך חדלות פירעון לחברה עשויה לפתוח החברה עצמה באופן יזום, אך גם מי מנושיה או היועץ המשפטי לממשלה (בתנאים מסוימים).
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה, עשוי להציע לחברה חדלת הפירעון הזדמנות לשיקום כלכלי. הדבר עשוי לעמוד על הפרק בתנאי שבית המשפט מתרשם כי מדובר בפתרון ריאלי וישים להבראתה הפיננסית, שאינו טומן בחובו סיכון גבוה לפגיעה נוספת בנושי החברה.
דיני חדלות פירעון וארגון מחדש של חברות: אסטרטגיות לשיקום פיננסי של תאגידים חדלי פירעון בישראל
בסעיף 23 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018, נקבע כי כאשר בית משפט מחוזי נותן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון עבור חברה, הוא נדרש לפרט האם מטרת הצו היא פירוק החברה או תמיכה בהתאוששותה הכלכלית. במקרה המצער שבית המשפט יחליט על פירוק החברה, אחריותו של הנאמן המלווה את החברה בהליכים, יהיה לממש את נכסי החברה ולחלקם בין הנושים.
מנגד, אם בית המשפט יורה על הפעלת החברה לצורך שיקום כלכלי, על הנאמן מוטלת המשימה לנהל את פעילות החברה כדי לשמור על כדאיותה כעסק חי ופעיל, עד להשגת התאוששותה הכלכלית. כמו כן, הנאמן יהיה אחראי בתרחיש זה, על תכנון אסטרטגיות לשיקום כלכלי של החברה, כקבוע בסעיף 57 לחוק. אסטרטגיות אלו לשיקום כלכלי של החברה עשויות להיות כרוכות בפיתוח תכנית הבראה כלכלית ו/או מכירת הפעילות העסקית של החברה, כמפורט בסעיף 58 לחוק.
במקרה בו בחר הנאמן לגבש תכנית הבראה כלכלית, עליו להכין תכנית זו ולהבטיח אישור מהנושים, בעלי המניות בעת הצורך וכמובן בית המשפט, כקבוע בסעיף 80 לחוק.
הכנת תכנית השיקום הכלכלי לחברה חדלת הפירעון
לצורך בניית תכנית השיקום הפיננסי עבור החברה, מוסמך הנאמן לנהל משא ומתן עם נושים וכל בעל עניין אחר המעורב בהליכי חדלות הפירעון של החברה. בנוסף, הנאמן רשאי לבקש הצעות לתכנית מבעלי עניין, ובמידת הצורך להוציא גם הזמנה פומבית למתן הצעות כאלו.
כחלק בלתי נפרד מפיתוח התכנית, נדרש הנאמן לטפל בתביעות חוב עתידיות, תוך התמקדות מיוחדת בתביעות של המוסד לביטוח לאומי. תביעות אלו נוטות להתעורר בשלב מאוחר יותר של ההליך, בדרך כלל בעקבות הסדרת התשלומים לעובדי החברה.
יתרה מזאת, התוכנית צריכה להכיל את כל המידע הרלוונטי החיוני לאישורה. זה כולל, בין היתר, פרטים בדבר השיטה המוצעת לקיום הפעילות העסקית של החברה, האומדנים הבסיסיים והנתונים התומכים בתוכנית, התשלומים המוצעים לנושי החברה ולבעלי המניות בה, בין שיקולים רלוונטיים נוספים.
אישור תכנית השיקום הכלכלי של החברה
כדי שיתאפשר יישום תכנית השיקום הכלכלי שהנאמן רקח לטובת החברה חדלת הפירעון, עליה לקבל את אישור הנושים, בעלי המניות וכמובן בית המשפט, כפי שצוין קודם. אולם אישור בעלי המניות נדרש רק במקרים בהם סך נכסי החברה עולים על חובותיה, והתמורה המוצעת לכל נושה בהתאם לתכנית השיקום, שווה את מלוא סכום החוב שלו.
משכך, לאחר שהנאמן גיבש את תכנית השיקום לחברה, מחובתו להגיש אותה לבית המשפט לאישור ומתן הסכמה להצגתה בפני הנושים ובעלי המניות. עם זאת, בית המשפט רשאי להימנע מלהורות על הצגת התוכנית לגורמים הללו, אם התרשם כי התוכנית מהווה שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון לחברה.
אולם אם בית המשפט הורה על הבאת התוכנית לאישור הנושים ובעלי המניות, הנאמן נדרש לזמנם לאסיפות נושים ולהבטיח את אישורם של לפחות 75% מבעלי זכויות ההצבעה בכל אסיפה. לאחר מכן, התוכנית מוצגת לבית המשפט לאישור סופי.
בבואו להכריע לגבי אישור התכנית, על בית המשפט להתחשב בגורמים שונים, לרבות הגינות פרוצדורלית ומרכיבים נוספים, כגון אלו הנוגעים לרווחת עובדי החברה או לאינטרס הציבורי.
במקביל, שומר בית המשפט על הסמכות לאשר את התוכנית גם בהעדר רוב קולות מספק מצד הנושים ובעלי המניות. זה יכול להתרחש אם בית המשפט משוכנע שהתוכנית שוויונית וצודקת עבור כל נושה או בעל מניות, בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים. אחד התנאים הללו הוא שבמקרה של פסילת התוכנית, פירוק החברה הופך לבלתי נמנע, אלא אם התמורה המוצעת במסגרת התוכנית לכל נושה או בעל מניות שכנגד, שווה לפחות לזו שהם היו מקבלים בפירוק החברה.
חשיבות הייעוץ המשפטי בחדלות פירעון תאגידית
כניסת חוק חדלות הפירעון החדש לתוקפו בשנת 2019, נתנה פתח לחברות במשבר כלכלי או תזרימי, להתמודדות יעילה יותר עם חובותיהן כחלק מתהליך מובנה ויעיל. החוק החדש מאפשר לחברות להחליט אם ברצונן לצאת לדרך של הבראה כלכלית והתחדשות תאגידית או לבחור בפירוק, שבסופו של דבר יוביל לסגירת החברה.
עם זאת, שתי הבחירות הללו כוללות הליכים מורכבים ואינן בבחינת פתרון קסם. משכך, כדי לנהל את התהליך המורכב הזה בצורה יעילה, מומלץ לפנות לייעוץ מעורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון של חברות.
לסיכום – כיצד יכולה חברה לקבוע את הגישה המתאימה ביותר לנווט בהליך חדלות פירעון?
כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי עתיד החברה שנקלעה לחובות משמעותיים, כדאי מאוד לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין חדלות פירעון מנוסה.
משרד עו"ד ינובסקי מתמחה במתן הכוונה, תמיכה, סיוע וייצוג משפטי בתיקי חדלות פירעון תאגידיים בבתי המשפט המחוזיים.
משרדנו מוסמך לספק לכם ולחברתכם את הסיוע המשפטי הנדרש כדי שבקשתכם תאושר ולכוון אתכם לאורך ההליכים באופן שיתמוך בקבלת ההחלטות הנכונות לגבי החברה שלכם ועתידה הכלכלי.
צרו עמנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ כעת ונדון ביחד באפשרויות הזמינות עבורכם ועבור החברה שלכם.
