מאמר זה יעסוק בהרחבה בנושא של ניהול עזבון של אדם לאחר לכתו. בראשית המאמר יינתן הסבר כללי על המושג עזבון ועל ההבדל בין ירושה על פי דין וירושה על פי צוואה. בהמשך המאמר, נצלול לכל הכרוך בניהול עזבון, החל מהכרות עם הגורמים השונים שיכולים להיות מנהלי העזבון, למצבים בהם כלל לא מומלץ להיעזר במנהל עזבון ועל סמכויותיו השונות ותפקידיו העיקריים של מנהל העזבון. בהמשך, יוצגו הוראות נוספות הנוגעות לניהול העזבון כאשר אין מנהל עזבון אלא היורשים הם שמנהלים את העזבון ואת החלוקה ביניהם. בסיום המאמר נתייחס בקצרה למצבים בהם מומלץ להיוועץ עם עורך דין, בקבלת החלטות הנוגעות לניהול העזבון.
מהו עזבון?
עזבון הוא שם כללי לכל הרכוש, הנכסים הזכויות והחובות שמותיר אדם אחרי שנפטר. ישנם כספים מסוימים אשר לא נכללים כחלק מהעזבון לאחר פטירת אדם, למשל כספי ביטוח, חברויות בקרן תגמולים או בקרנות פנסיה, אך מלבד זאת – הכל נכלל בעזבון.
כאשר אדם נפטר ומותיר רכוש, ייתכן והוא הותיר אחרי צוואה, שמכתיבה את אופן הורשת העיזבון, וייתכן שלא הותיר אחריו צוואה, אז יחולק העיזבון בהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
ירושה על פי צוואה
במדינות השונות, קיימים חוקים וכללים שונים המסדירים את כוחה ומעמדה של הצוואה. נאמר בקצרה, שבמדינת ישראל יש לצוואה מעמד חזק מאוד משפטית, וקשה מאוד להתנגד לתוכן שלה, ככל שנערכה ונעשתה כנדרש. עריכת צוואה נחשבת פעולה מומלצת מאוד, שכן היא מונעת סכסוכים משפטיים בין הצדדים השונים לאחר מות המוריש, שכן המוריש מגדיר בתוכן הצוואה את חלוקת הנכסים.
בדין הישראלי, קיימות ארבע סוגי צוואות: צוואה בכתב בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות, צוואה בעל פה.
הצוואה ה"מוכרת" ביותר, היא הצוואה בפני עדים, אשר הנערכת באופן מוסדר ומאורגן אצל עורך דין המייצג את המצווה ודואג להכניס בצוואה את כלל הסדרת הזכויות והחובות על פי רצונו של המוריש לעתיד. שאר הצוואות הן כשירות ועל פי חוק, אך הן פחות נפוצות. לא נפרט עליהן במאמר זה.
האם וכיצד ניתן לפסול צוואה?
מבלי להעמיק בנושא, נאמר כי העילות העיקריות לפסילת צוואה, נוגעות לאופן העריכה שלה, באופן שהופך אותה לפגומה. למשל: צוואה שנערכה על ידי מי שהוכרז פסול דין ואינו יכול להוריש על פי צוואה; צוואה נערכה בשעה שהמוריש לא ידע להבחין בטיבה; צוואה שנערכה שלא על ידי המוריש עצמו; צוואה שהוראותיה כלליות מדי ועל כן תוכנה לא חד משמעי; צוואה שנערכה כתוצאה מאיום או הפעלת השפעה לא הוגנת על המצווה; צוואה בעדים שנערכה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה; צוואה שתוכנה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או שאיננו אפשרי ועוד.
כפי שניתן לראות, מרבית ההוראות נוגעות לאופן עריכת הצוואה, ולא לתוכנה.
כאשר ישנם מחלוקות משמעותיות בנוגע לאופן הורשת הצוואה, ימונה מנהל עיזבון, כפי שיפורט להלן.
דוגמא: פלוני הוריש את כל נכסיו לשניים מתוך חמשת ילדיו, כך לפי צוואה שנערכה אצל עורך ובפני שני עדים. ככל שהצוואה נערכה באופן תקין ולפי כל הכללים הנדרשים, אין לשלושת הילדים שלא הוכללו בצוואה יכולת לערער על קיומה של צוואה וכך תחולק הירושה.
ירושה על פי דין (כאשר אין צוואה)
ירושה על פי דין היא כינוי למצב שבו המוריש לא הותיר אחריו צוואה, או לחילופין שצוואתו נפסלה מאחת הסיבות המנויות בחוק (שיפורטו להלן בקצרה). ירושה על פי דין אינה נובעת מרונו של המוריש או של קרוביו, אלא נקבעת באופן מלא על פי ההוראות הקבועות בחוק הירושה.
בירושה על פי דין קיימת פרוצדורה מעט יותר סבוכה, כאשר על קרוביו של המוריש או צדדים מעוניינים אחרים, להגיש בקשה לצו ירושה לרשם הרלוונטי לענייני ירושה, לפי מקום מושבו של המוריש.
שיטת ההורשה לפי דין הקבועה בחוק, מבוססת על קשרי דם בין המוריש לבין אנשים נוספים (שיטת הפרנטלות), כאשר החוק קובע דירוג בירור של סדר ההורשה: בני זוג וילדים של הנפטר, הורים של הנפטר וילדיהם ועוד. החוק אף מסדיר הורשה של זוגות ידועים בציבור ומצבים נוספים אחרים.
כאשר אדם נפטר ערירי, ללא כל קרובי משפחה, הירושה שלו תעבור לניהול של האפוטרופוס הכללי. הירושה תישמר מספר שנים, על מנת לפשר ליורשים פוטנציאליים ולא ידועים לדרוש את חלקם בירושה ולאחר זמן מסוים קובע בחוק, העיזבון יועבר למדינה.
כאשר מדובר בירושה על פי דין, הולכים וגוברים הסיכויים שיהא צורך במינוי מנהל עיזבון, שכן מחלוקות בין יורשים פוטנציאליים שונים.
דוגמא: לפלונית שנפטרה אין ילדים והיא לא הותירה אחריה צוואה. לפלונית זוג הורים. מכיוון שאין לפלונית ילדים, שהם היורשים ה"טבעיים" שלה לפי הדין, הרי שכל נכסיה של פלונית יועברו להוריה, שהם "דרגת" הירושה הבאה..
ניהול עזבון
כפי שהוזכר לעיל, כאשר אדם נפטר, קיימת אפשרות למינוי מנהל עזבון. אמנם, במרבית המקרים לא ימונה מנהל עזבון, בייחוד כאשר קיימת צוואה, תוכן הצוואה מנוסח באופן ברור ואין מחלוקת בין היורשים לגבי אופן החלוקה של הירושה. עם זאת, מרגע שקיימות מחלוקות בין היורשים, כאשר יש ספק לגבי זהות היורשים (למשל כאשר אין צוואה) וכל מצב משפטי מורכב אחר, סביר וימונה מנהל עזבון אשר יעשה סדר בדברים וידאג שהירושה מחולקת כפי שנדרש.
מי יכול להיות מנהל עיזבון?
סעיף 79 לחוק הירושה קובע כי יחיד, תאגיד, או האפוטרופוס הכללי יכולים להתמנות להיות מנהל עיזבון. אכן, זהותו של מנהל העזבון אינה קבועה והיא יכולה להיות אחת מכמה אפשרויות עיקריות:
- אדם אשר הנפטר ציין הצוואה שלי כמנהל עזבון (אלא אם אותו אדם מסרב להיות מנהל העיזבון, או סבור שקיימים טעמים מיוחדים שלא למנותו – ס' 81 לחוק הירושה).
- אדם שלא הוזכר בצוואתו של המוריש, אך ישנה הסכמה בין כלל היורשים בצוואה על מינויו.
- כאשר מדובר במוריש שלא הותיר צוואה, כל מי שמוסכם על ידי המורשים על פי דין.
- כאשר לא יועד מנהל עזבון מסוים או כאשר אין הסכמה לצדדים, הצדדים המעוניינים יכולים להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה, אשר ימנה גורם אובייקטיבי לניהול העזבון
מנהל העזבון ממונה עבור כלל היורשים ועבור כל העזבון, כלומר – לא ניתן למנות מספר מנהלי עזבון שכל אחד מהם מנהל את העזבון עבור יורשים מסוימים ולא ניתן למנות מנהל עבור חלק מהעזבון בלבד.
עבודה משותפת של מספר מנהלי עיזבון
יצוין, כי קיימת אפשרות שימונו מספר מנהלי עיזבון במקביל (ס' 93 לחוק). הדבר מחייב אופן עבודה מעט שונה, למשל: מנהלי העיזבון חייבים להסכים בקבלת ההחלטות, אחרת בית המשפט יכריע ביניהם; פעולה של מנהל אחד מחייבים הסכמה של האחר, בין אם מראש או למפרע, למעט אם מדובר בעניין דחוף שאיננו סובל דיחוי; מנהל עיזבון יהא אחראי לפעולת מנהל אחר אלא אם לא ידע אודותיה או התנגד לה; ככל שאחד ממנהלי העיזבון מפסיק את תפקידו יש לעדכן את בית המשפט על כך.
הוצאות הכרוכות במינוי מנהל עיזבון
על המורישים לקחת בחשבון, שמינוי מנהל עיזבון כרוך בהוצאות כלכליות מסוימות שנלקחות מתוך העיזבון. על כן, ככל שיש הסכמה בין הצדדים והתהליך מתנהל על מי מנוחות, ישנה אפשרות ריאלית וממשית להימנע ממינוי המנהל. מנהל עיזבון נדרש להגיש "פרטה" ודו"חות לאפוטרופוס הכללי ולהגיש בקשות שונות לבית המפשט לענייני משפחה, כאשר כל אחד מההליכים הללו כרוכים בתשלום אגרה ומצטברים להוצאות לא מעטות. אם זאת, ככל שישנה מחלוקת בין היורשים – הרי שאין ברירה אלא להיעזר במנהל עיזבון, שינהל את ההליך בצורה אחראית והוגנת כלפי כלל המעורבים.
האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון (סעיף 96 לחוק): כאשר האפוטרופוס הכללי משמש כמנהל עיזבון, חלק מהוראות החוק שפורטו ויפורטו, לא חלות (סעיפים 80, 84 עד 91).
כיצד מגישים בקשה למינוי מנהל עיזבון?
מינוי מנהל עיזבון המוסכם על ידי היורשים
כאשר קיימת הסכמה על זהות מנהל העיזבון, על היורשים להגיש את כלל המסמכים הבאים לרשם: טופס בקשה למינוי מנהל, מתוך תקנות הירושה; הסכמה בכתב של כלל היורשים על פי צוואה או על פי דין; תצהיר לבקשת המינוי ונימוקים הפורסים את הסיבות העיקריות למינוי מנהל העיזבון; שוברי תשלום על אגרת פיקוח ועל אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון. כלל הטפסים יוגשו בשלושה עותקים.
הבקשה תוגש ידנית לרשם לענייני הירושה הרלוונטי (לפי מחוז מגוריו של המוריש). במצבים מסוימים קיימת גם אפשרות הגשת הבקשה באופן אינטרנט באתר הממשלתי הרלוונטי.
מינוי מנהל עיזבון כאשר אין הסכמה על זהות המנהל
במידה ואין הסכמה בין היורשים השונים, הבקשה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה ולא לרשם הירושות.
מהם תפקידיו העיקריים של מנהל העיזבון (ס' 82 לחוק הירושה)?
תפקידו של מנהל העיזבון היא לכנס את כלל נכסי העיזבון הקיימים (נכסים, נדל"ן, רכוש ועוד), לשלם את חובות העיזבון לצדדים הרלוונטיים ואז לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים השונים. תפקידו של המנהל היא לעשות כל פעולה הנדרשת לביצועה של צוואה קיימת או לחלוקה של עיזבון על פי דין.
ישנם מצבים בהם יידרש מנהל העיזבון לעסוק באיתור היורשים הפוטנציאליים של המוריש, כאשר אנו עוסקים בירושה על פי דין.
סמכויות של מנהל עיזבון הכפופות לאישור של בית המשפט (סעיף 97 לחוק):
החוק קובע ככלל כי מנהל העיזבון רשאי לעשות את כל שנדרש על מנת למלא את תפקידו כראוי. לצד זאת, החוק מפרט מספר פעולות ספציפיות אותן מוסמך לבצע מנהל העיזבון רק באישור בית משפט: פעולות הנוגעות להעברה חיסול או חלוקה של יחידה במשק, תעשייה מלאה או דירה; ניהול השכרה שחלים בה חוקים להגנת הדייר; ביצוע פעולות שתוקפן תלוי ברישום בפנקס המתנהל לפי חוק (למשל, רישום זכות במקרקעין); מתן ערובה לגורמים רלוונטיים; כל פעולה אחרת שר בית המשפט קבע כי היא דורשת אישור שלו.
הערות הנוגעות לעבודתו השוטפת של מנהל העיזבון
- פרטת העיזבון: סעיף 84 לחוק קובע כי תוך 60 יום ממינוי מנהל העיזבון, עליו להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה (פירוט) של כלל נכסי העיזבון של המוריש ושל חובותיו, שיאומתו בתצהיר. ככל שהתגלו במשך הזמן נכסים או חובות נוספים שלא נודע עליהם בעת הגשת הפרטה, על מנהל העיזבון לדווח על כך לאפוטרופוס תוך 14 יום מיום הגילוי.
- כפיפות להוראות בית המשפט – (סעיף 83): אמנם, מנהל העיזבון הוא ישות אחראית ועצמאית, אך החוק קובע כי בכל רגע נתון יכול בית המשפט לספק למנהל העיזבון הוראות הנוגעות לאופן שבו הוא ממלא את תפקידיו.
- שומה: בית המשפט רשאי לחייב את מנהל העיזבון להגיש לו שומת נכסי עיזבון בתאריך שייקבע על ידי בית המשפט (סעיף 85 לחוק).
- השקעת כספים מהעיזבון: סעיף 85א לחוק קובע כי ככל שקיימים בעיזבון כספים אשר אינם דורשים לניהול השוטף שלו, על מנהל העיזבון להשקיע אותם או להחזיקם באופן שישמור על הקרן ואך יבטיח פירות (על מנת לא "לאבד" את ערכו של הכסף".
- דיווחים שוטפים לאפוטרופוס: סעיף 86 לחוק קובע כי מנהל העיזבון חייב לעדכן את האפוטרופוס הכללי לפי דרישה ולפחות אחת לשנה על ניהול החשבון ולהגיש לו דו"חות רלוונטיים.
ניהול חובות העיזבון על ידי מנהל העיזבון (סעיפים 99 – 102)
קיימות מספר סמכויות הנתונות למנהל העיזבון ונוגעות לאופן ניהול החובות של נכסי העיזבון:
- על מנהל העיזבון לנושים של המוריש שיפנו בכתב ושם יודיעו על תביעותיהם כלפי העיזבון. ההזמנה פורסם באופן פומבי ותתאפשר תקופה של לפחות 3 חודשים עד לפניית הנושים. בית משפט רשאי לפטור את מנהל מהחובה להזמין את הנושים בנסיבות המצדיקות זאת.
ככל שנודע למנהל העיזבון על קיומם של חובות נוספים שלא בדרך האמורה כאן, הוא מחויב לסלק אותם מהעיזבון (כלומר, הגשת ההודעה על ידי נושה איננה תנאי הכרחי לתשלום חובות העיזבון).
- חובות העיזבון ישולמו לנושים ראשית באמצעות הכספים המצויים בעיזבון (בניגוד למכירת נדל"ן ומימוש רכוש). ככל שיהיה על מנהל העיזבון לממש נכסים לטובת החזר החובות, הוא יציע ראשית את הנכסים האמורים ליורשים השונים ויציע להם לקנות את הנכסים במחיר השוק. במידה ונכס מסוים הובטח לאדם מסוים, הוא לא ימומש כל עוד קיימת דרך חלופית לסילוק חובות העיזבון.
- ההוראות הללו מעידות על האיזון שעשה המחוקק בין הצורך לסלק חובות עיזבון לבין הרצון לשמור על היורשים ועל זכויותיהן הנובעות מהירושה.
- חוב שהיה מובטח לנושה עובר למותו של המוריש, לא ייפגע כתוצאה מהוראות חוק זה. חובות עתידים או על תנאי, ייתכן וייפרעו אך לפני המועד הקבוע, במידה והחלט כך בית המשפט.
- סדר עדיפות בין חובות העיזבון (סעיף 104 לחוק): החוק קובע מהו סדר חובות העיזבון, באופן שמעיד על סדר חשיבות מסוים בעיניו של המחוקק: הוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש והנחת מצבה; הוצאות הנוגעות לקיום צו הירושה והעיזבון; חובות שהיו למוריש עובר למותו ולא התבטלו; ירושה המגיעה לבן הזוג של המוריש בהתאם לחוק; חובות עיזבון שנותרו והם בעלי עדיפות שווה יחולקו באופן שוויוני לפי יחס החוב. עוד יצוין כי חובות עיזבון גוברים על מזונות מעיזבון.
פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106)
ישנם מצבים בהם חובותיו של המוריש עולים על הנכסים בו, כך שהדבר מחייב את מנהל העיזבון למעשה להתחיל בקשה של חדלות פירעון (מה שכונה בעבר פשיטת רגל*).
אחריות של מנהל עיזבון
לצד הסמכות הרבה שניתנת למנהל העיזבון, מצויה גם אחריות רבה המוטלת על כתפיו. סעיף 88 לחוק מגדיר את האחריות של מנהל העיזבון במצבים השונים:
ככל שמנהל עיזבון פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט, הוא אינו נוטל באחריות. עם זאת, במידה ונגרם נזק עקב הפרת חובותיו כמנהל העיזבון, תהיה לו אחריות אישית על הנזק שנגרם. עם זאת, בית המפשט רשאי להפעיל שיקול דעת ולפטור את מנהל העיזבון מאחריות (כולה או חלקה), ככל שלטעמו המנהל פעל בתום לב במילוי תפקידו.
במסגרת אחריות זו, בית המשפט אף רשאי לחייב את מנהל העיזבון לשעבד נכסים או ליתן ערבות כספיות אחריות על מנת להבטיח שיבצע את חובותיו כנדרש (סעיף 89 לחוק).
סיום עבודתו של מנהל העיזבון – סעיף 92 לחוק
ישנם מספר דרכים עיקריות ומצבים להפסקת עבודתו של מנהל העיזבון:
- מנהל העיזבון רשאי לנות בעצמו בכתב לבי המשפט ולבקש להתפטר מתפקידו. עם זאת, ההתפטרות תיכנס לתוקף רק לאחר שבית המשפט אישר זאת.
- בית המשפט רשאי לפטר מנהל עיזבון, בין אם מיוזמתו ובין אם לבקשת מעוניין בדבר (לרוב, אחד היורשים אך לא רק), ככל שהוא נוכח כי מנהל העיזבון לא מילא תפקידו באופן ראוי או מכל סיבה אחרת המצדיקה פיטוריו.
זכויות של יורשים בניהול עזבון (סעיף 6)
אמנם, ציינו כי צוואה היא הסכם משפטי חזק שלא ניתן לערער עליו בקלות רבה, אך ליורשים על פי חוק ישנן זכויות מסוימות מרגע שהוגדרו כיורשים (בין אם בצוואה או על פי דין). ד
- כל עוד העזבון לא חולק, זכאי כל יורש להסתלק מחלקו בעזבון (כולו או חלקו בעזבון) ולוותר על הזכויות להן היה זכאי כתוצאה מההורשה. עם זאת, הסתלקות שכזו היא הסתלקות מכלל הזכויות והיא לא ניתנת להעברה לאדם אחר. כלומר, לא ניתן להסתלק מירושה בתמורה לכך שהירושה תועבר לאדם מסוים.
- בקטין או פסול דין, הפעולה טעונה אישור של בית המשפט.
מועד חלוקת העזבון (סעיף 107)
ראשית, מנהל העזבון ידאג לסילוקם של כלל חובות העזבון, שכן רק לאחריה ניתן יהיה לחלק את הנכסים עזבון בין כלל היורשים. עם זאת, גם לאחר סילוק חובות העזבון, לא ניתן יהיה לחלק את זכויות העזבון, עד שלא עברה התקופה בו מורשים נושים להגיש תביעותיהם לעזבון (זאת כדי לתת לנושים פוטנציאליים הזדמנות לדרוש תביעותיהם). אך גם לכלל זה יש גמישות, שכן בית המשפט רשאי להתיר חלוקה חלקית של העזבון עוד לפני סיום סילוק החובות וסיום התקופה האמורה, במידה והעזבון מאפשר זאת.
חלוקת נכסי העזבון
ישנם מצבים רבים, בין אם מדובר בהורשה על פי צוואה או על פי דין, בהם לא הוגדר אופן חלוקת נכסי המוריש באופן ספציפי. למשל, לפי הצוואה שלושת הילדים זכאים באופן שווה לכלל נכסיי. הוראה שכזו, לא משאירה הוראות מפורשות בכל מה שנוגע לנכסים ממשים (רכוש, חפצים, וכל מטלטלין אחרים). בחוק מגדיר ומסייע כיצד ראוי וניתן לחלק את ההנכסים במצב שכזה.
סעיף 110 לחוק קובע כי ישנן שתי דרכים לביצוע חלוקת הנכסים – לפי הסכם בין היורשים או לפי צו בית משפט. עוד קובע החוק, כי מנהל העזבון, במידה ומונה כזה, ינסה להביא את היורשים לידי הסכמה, כלומר, יש העדפה להגיע להסכמה ולהימנע מצווי בתי משפט. עם זאת, סעיף 111 קובע כי באין הסכמה, הנכסים יחולקו בין היורשים לפי צו בית משפט.
עוד נקבע בחוק, כי העדיפות היא לחלוקת הנכסים בעין – כלומר, להעברת הנכסים עצמם ולא למכירה שלהם וחלוקה של ערכם. המחוקק הכיר בכך שיש ליורשים ערך סנטימנטלי לחפצים שהם יורשים (רהיט אהוב, יצירות אמנות או כל נכס אחר) ולכן ככל שיש יורש שמעוניין בנכס עצמו ולא רק בערכו, אז ייתכן שהוא יקבל עדיפות בירושת הנכס המסוים.
ניהול עזבון על ידי יורשים, ללא מינוי מנהל עיזבון (סעיפים 121 -125)
עד כה, עסקנו בעיקר במצבים בהם מונה מנהל עיזבון, אשר הסידר וניהל את חלוקת העיזבון ושימש כמעין נציג של בית המשפט. עם זאת, החוק מגדיר וקובע כללים גם למצב שבו היורשים מבצעים את חלוקת הנכסים ביניהם, ללא סיוע של גורם חיצוני כמו מנהל עזבון.
היורשים חייבים לבצע את ניהול העזבון בהסכמה ביניהם וכאשר יש ביניהם חילוקי דעות הם מורשים לפנות לבית המשפט שיכתיב להם כיצד לפעול. כך גם כל פעולה של יורש אחד טעונה את אישורם של כלל היורשים (אלא אם מדובר בעניין דחוף שלא סובל דיחוי).
נושים: בדומה למצב שבו מונה מנהל עיזבון, הרי שהיורשים רשאים להזמין את הנושים השונים להגיש את תביעותיהם וזאת בפרסום הודעה שתאפשר תקופה של שלושה חודים לפחות להגשת התביעה.
אופן סילוק החובות וחלוקת העזבון, ינוהל באופן דומה לזה שנעשה כאשר קיים מנהל עזבון.
אחריות היורשים בחובות העזבון (סעיפים 126, 127):
ליורשים תהא אחריות בנכסי העזבון רק לאחר חלוקת העזבון.
במידה והיורשים הזמינו את הנושים כפי שנדרש על פי חוק ולאחר שסולקו כל אותם חובות שהיו ידועים, היורש לא יהיה אחראי במידה ויצוץ נושה חדש שלא ידעו על קיומו.
יורש אף לא יהיה חייב בחובות גבוהות יותר מהזכויות בהם זכה במסגרת העזבון.
גם אם נמצא כי אחד היורשים חייב בחובות מסוימים, בית המשפט רשאי לפטור אותו מן החובות הללו אם הוא נהג בתום לב או מכל סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה את הפטור.
בינם לבין עצמם, יתחלקו היורשים בחובות לפי יחס חלקיהם העזבון.
סיכום
ניהול העיזבון וכל הכרוך בכך הוא תחום מורכב משפטית והוא אף עלול לעורר מתחים רבים בין בני משפחה ומכרים. כדי להימנע משגיאות משמעותיות וממתחים מיותרים, מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ניהול העיזבון, על מנת לקבל סיוע בשלבים הראשוניים. בין שאר הסוגיות, כאי להתייעץ האם המקרה האמור מחייב מינוי מנעל עיזבון.
