השפעת חוק חדלות פירעון על החייב הקטן

צרו קשר ואנו נוציא אתכם לדרך חדשה

השפעת חוק חדלות פרעון על החייב הקטן

שרת המשפטים, איילת שקד, יזמה חוק חדש בנושא של חדלות פירעון. מטרתו העיקרית הייתה להעביר את מערכת המשפט מהגישה המיושנת והפחות יעילה של ענישה לשיקום ויתרה מכך, מטרתו גם הייתה להגן על הנושים הקטנים. הבעיה היא שבפועל השינויים בחוק פועלים דווקא לטובת הגופים הגדולים כמו הבנקים והרשויות המקומיות. חשוב להבין שההתעסקות ביצירת חוק חדש לא באה במקרה, שכן הנתונים בשטח מראים שמאז תחילת העשור הנוכחי שבו אנו חיים, מספר התיקים הפעילים בתחום חדלות הפירעון של אנשים פרטיים שילש את עצמו. העלייה בפועל במספר התיקים מצביעה על 21.7% יותר תיקים לעומת מה שהיה קיים בעבר, מה שמסביר מדוע החוק נוגע לאזרחים רבים.

פרופיל-עורך-דין-מסקביץ

עו"ד בארי מיסקביץ'

הדיונים הראשונים בכל מה שנוגע לחוק הנוכחי החלו כבר בשנת 2016 ומאז בפועל הוועדה קיימה לא פחות מ25 ישיבות שונות בנושא. בפועל כיום החוק כולל 375 סעיפים שונים המשתרעים על פני 280 עמודים שמנוסחים היטב. עם זאת, כפי שנראה בהמשך, ישנן עוד הרבה מאוד פינות לא פתורות ובסופו של דבר הנושה הקטן נשכח.

כל המעורבים ביצירת החוק מגדירים אותו כחשוב ביותר: איילת שקד, שרת המשפטים, למעשה הגדירה את "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" בתור הרפורמה הכי חשובה של משרדה ואילו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, רואה בחוק את אחד מהצעדים החשובים ביותר במהלך תקופתו כאחראי על החקיקה הכללית. בנוסף לכך, הכנ"ר היוצא, פרופסור דוד האן, מגדיר את החוק הזה ככמעט מפעל חיים אך בפועל, כפי שתראו בכתבה שהכנו כאן לפניכם, יש עוד הרבה תיקונים ושינויים שכדאי לעשות בחוק המדובר.

עברו כבר כשנתיים מאז ששרת המשפטים, הגברת איילת שקד, הציגה את מה שרבים כינו בתחילת הדרך כ"פינוי בינוי" של תחום חדלות הפירעון. למרות המטרה הברורה של החוק: לקדם צדק מבחינת החלוקה ולהצליח להגדיל אחת ולתמיד את שיעור החוב שייפרע לנושים הרגילים, שכן הם הנפגעים העיקריים מכל מה שקשור להליכי חדלות פירעון – בפועל הדברים לא עובדים בצורה כזאת.

בפועל הנושים הקטנים צרכים בימינו להסתפק רק בחלק קטן מאוד מהחוב הכללי אשר מתחלק בין הבנקים, הגופים החזקים האחרים, המדינה ובין הנאמן או המפרק שמונה על ידי בית המשפט. יש לציין שאותו מפרק שממונה על ידי בית המשפט יכול לגבות עד לא פחות מ15% מהקופה הכללי לכיסו הפרטי.  

אז מה קורה בפועל?

למרות הכוונות הטובות אנחנו יכולים לראות בצורה חד משמעית שהמדינה לא אמת ויתרה על מעמד הבכורה שלה והיא הראשונה לגבות את החובות. אומנם ישנו ויתור כלשהו, ברמה נמוכה מאוד, של חובות כלפי רשות המיסים אך לא ברור באיזה היקף של סכומים מדובר וכמה מתוכו יועבר לגביית הנושים הרגילים. לעומת זאת, כל מה שקשור לחובות לגופים כמו הביטוח הלאומי ולרשויות המקומיות כלל לא השתנה שכן גופים אלה ממשיכים לזכות בקדימות על פני כל נושה אחר. למעשה הנושים האחרים לא יקבלו דבר עד אשר הגופים הגדולים לא יקבלו את כל החובות שלהם.

עוד גורם שבו ניתן לראות כיצד החוק לא באמת בא לידי ביטוי ולא ממומש בצורה רצינית זה הגורם של הבנקים. כלומר, גם הבנקים, כמו גופים חזקים אחרים, הצליחו למעשה לכופף את המחוקק בהתאם לצרכים שלהם וזאת, כמובן, בשל גודלם וחשיבותם בכלכלת המדינה. בחוק מוצג עניין חדש ומוזר ביותר אשר מבחין בין חוב מובטח ובין חוב שמקורו בשעבוד צף. על פי החוק הבנקים יצטרכו לוותר על רבע מהחוב שמקורו בשעבוד צף לטובת הנושים הרגילים. עם זאת, קיימות כאן מספר בעיות כאשר הראשונה היא שהערך הכלכלי של המהלך הזה עבור הנושים הרגילים לא צפוי להיות גדול. שנית, על פי החוק לא ברור בכלל מי יהיה הגורם שיקבע מה הוא חוב שמקורו בשעבוד צף ומהו חוב מובטח. אין הבנה מהחוק האם מי שיקבע את הסוגיה הזאת הוא הנאמן או המפרק ויתרה מכך, אם אותו גורם יפעל כנגד האינטרס של הבנק, מה הסיכוי שלו לקבל תמיכה מהבנק בתיק הבא שבו הוא יהיה מעורב? במילים אחרות: העניין לא יכול להיות בפועל נטול מאינטרסים אישיים ומכאן המורכבות של הדברים.

סוגיית המינוי המורכבת

הסוגיה הנוספת שבאה לידי ביטוי בעניין הזה היא סוגיית המינויים. כלומר, האם באמת מינוי שייעשה על ידי בית המשפט יפתור את הבעיה בנושא הזה? בפועל זה לא המצב כי אל כל שופט פירוקים יש אפשרות להצמיד את נאמן הבית שלו שהוא עורך דין מקצועי שממונה בכל פעם מחדש לעוד ועוד תיקים. התנהלות זאת כמובן מעוררת את קנאתם של הקולגות בתחום, שכן איך יכול להיות שתמיד אותו עורך דין מקבל את התפקיד החשוב הזה? לעומת זאת, שופטים רבים יכולים לטעון בסוגיה הזאת שזה בהחלט לגיטימי למנות עורך דין שיש לו ניסיון ושכבר יצא לו להוכיח את עצמו בעבר. מה שקורה בפועל הוא כמובן שישנה חבורה סגורה שזוכה לגיבוי המלא של בית המשפט לעסוק בדברים כך שגם מבחינה מקצועית אין באמת הזדמנות שווה לכולם.

שכר הטרחה המוגזם

הנושא הבא שהחוק נמנע מלהתמודד איתו הוא שגר הטרחה המופקע של הגורמים העוסקים בתחום הזה כמו: הכונסים, המפרקים והנאמנים וזו טעות חמורה. בפועל התחושה הנוצרת היא שמי שיזם את הרפורמה הזאת רצה להימנע מאחריות ומלחמה על נושא שכר הטרחה במטרה אחת: להקל על אישורו של החוק. התוצאה היא שכל אחד מהגורמים העוסקים במלאכה הזאת יכול להמשיך ולהשתכר סכומי עתק, עניין שממשיך לפגוע בציבור כולו בישראל.

במילים אחרות, אומנם זה נכון שאולי הכוונה של יוזמי הרפורמה בתחום הזה הייתה טובה אך בפועל החוק לא משרת את הנושים הקטנים. אין ספק שיש צורך בחוק חדלון פירעון שיהיה מסודר ומקיף שכן בפועל מה שקיים כיום זו רק חקיקה מפוזרת ולא יעילה.

למרות שבמשרד המשפטים מאוד אוהבים להתגאות בך שהחוק משפר את המעמד של הנושים הקטנים, אנחנו רואים שבפועל המצב שונה. הטענה של משרד המשפטים היא שעכשיו, עם החוק החדש, יש מי שידבר בשמם של הנושים הקטנים וידאג לחובותיהם, בין אם מדובר על ספקים או על נושים אחרים. עם זאת, בפועל זה בכלל לא מדויק שכן הנושים הללו נמצאים בסוף סדר העדיפויות, ממש במקום האחרון. כפי שראינו, במקום הראשון נמצאים הבנקים והגופים המוסדיים, אחריהם מגיעות הרשויות המקומיות ורק בסוף עומדים הנושים הקטנים. משמעות הדברים חמורה ביותר מבחינתו של הנושה הקטן שכן לא רק שהוא צריך להמתין לתורו אלא הוא גם נאלץ להסתפק בחלק קטן מאוד מכל הסכום ולעיתים לא נשאר לו כבר דבר. לכן, אם מישהו חושב שהחוק החדש טוב גם לנושים הקטנים, הגיע הזמן לומר את האמת שכן התשובה לכך שלילית.

כל גוף מושך לכיוון שלו

בנוסף לעובדה שהנושים הקטנים נשארים תמיד לסוף, בפועל גם אין להם סיכוי להתמודד מול המערכות הגדולות הפועלות בשטח. כלומר, ממש כפי שהנושים הקטנים רוצים לקבל את המגיע להם, כך גם מערכות כמו הרשויות המקומות והבנקים רוצות לקבל גם הן את מה שמגיע להן. נוצרת כאן מלחמה של "מי יקבל ראשון" ואיזה נתח, מה שאומר שבפועל זו מלחמה שלאדם קטן פשוט אין סיכוי לנצח בה. לכן נושים פרטיים שעבדו, היו מסורים ונקלעו למצב שבו חייבים להם כספים, יכולים לחכות זמן רב מאוד עד שהם ייראו את מה שמגיע להם, אם בכלל.

מה אפשר לעשות בנידון?

נשאלת השאלה, אם זה המצב ואם אפילו החוק החדש לא באמת יוצר רפורמה ולא באמת בא לטובת הנושה הקטן, מה באמת אפשר לעשות בפועל? האם נכון יהיה לוותר על מה שמגיע לנו רק כי החוק לא באמת דואג לנו? האם יש לנו איזשהו סיכוי במלחמה אינסופית מול הבנקים? והאם יש דרך שבה נוכל לגרום לבית המשפט להעביר דווקא אלינו, הנושים הקטנים, את מה שמגיע לנו לפני הגורמים האחרים? מה שכל כך מקומם הוא שאומנם הבנקים רוצים לקבל את מה שמגיע להם, אך אסור לשכוח שלא מדובר באדם פרטי. כלומר, גם אם הבנק לא יגבה היום את החוב שלו אלא רק בעוד שנה, זה לא באמת יפגע אישית באנשים שלא "יגמרו את החודש" ולא יהיה להם איך להאכיל את ילדיהם. לעומת זאת, הנושה הקטן הוא הרבה פעמים אדם מן השורה שאפילו לא עבר שום עבירה אלא רק הסתבך עם גורם שלא שילם לו בסופו של דבר. רמת החיים של אותו נושה יורדת כתוצאה מכך שלא משלמים לו, לא מחזירים לו את החובות ועוד גוררים אותו כמה שרק אפשר עם העניין הזה. מיותר לציין שככל שהחוב גבוה יותר כך גם הפגיעה בחייו של הנושה יותר חמורה, דבר שהרבה פעמים אפילו עלול להביא לקריסתו. אם ניקח לדוגמה מקרה של נושה שהוא ספק, אנחנו נראה שבמידה והגורם שחייב לו אלפי, או מאות, שקלים לא ישלם לו, סביר להניח שיהיה לו קשה מאוד להמשיך ולגלגל את העסק שלו קדימה. איך הוא יוכל לקנות סחורה חדשה כדי לספק אותה ללקוחות האחרים? כתוצאה מכך אותן נושה יתחיל לאחר ולפגר מול הלקוחות האחרים, מה שעלו להוביל בסופו של דבר לקריסת העסק שהוא בנה בשנים רבות כל כך.

האם עורך דין מקצועי יוכל לעזור?

אם אחרי שקראתם את הכתבה הזאת אתם מרגישים מיואשים ולא יודעים לאיפה לפנות, כדאי שתדעו שזה לא מדויק. אומנם החוק מזניח, פעם נוספת, את הנושה הפרטי והקטן, אך עורכי דין מקצועיים כן יכולים לסייע במקרים רבים. עורך דין מקצועי יוכל לפגוש אתכם, להבין במה דברים אמורים ולבדוק אזה אפשרויות עומדות לפניכם. חשוב להבין שבדרך כלל הדרך לגבות חובות לא קצרה ויש הרבה אתגרים בדרך, אך מצד שני, עם עורך דין מקצועי בהחלט ניתן יהיה לקצר את התהליכים. הדבר האחרון שכדאי לעשות הוא להתייאש, שכן אם תתייאשו אין שום סיכוי שתראו את הכסף שחייבים לכם. אם אתם מחפשים היום עורך דין מקצועי שיוכל ללוות אתכם אל מול מערכת המשפט וגם לדאוג לכך שתקבלו את כל המגיע לכם, כדאי שתבדקו אל מי אתם מתקשרים. ראשית, למרות הרצון הטוב לא כל עורכי הדין מספיק מקצועיים ומובילים ושנית, לא כל עורכי הדין מגיעים עם ניסיון של שנים. לכן, כדאי יהיה לבדוק מספק נתונים אודות עורך הדין שאליו אתם פונים כי המטרה היא כמובן להשיג את מה שחייבים לכם כמה שיותר מהר. התהליך לא פשוט אך בסופו של דבר תקבלו את המגיע לכם.

צרו קשר ואנו נדאג להוציא אתכם לחיים חדשים!

השפעת חוק חדלות פירעון על החייב הקטן
Sending
User Rating 4.8 (5 votes)
Call Now Button