משקיעים שרוכשים איגרות חוב שהונפקו על ידי תאגיד, עלולים לעמוד בפני חשיפה פיננסית אם התאגיד ייתקל בבעיות פיננסיות ויתקרב לחדלות פירעון. בסקירה להלן נדון בתרחיש של חדלות פירעון אג"ח: הבנת ההשלכות על מחזיקי אג"ח ומשקיעים.
מה זה אג"ח?
אג"ח הן ראשי התיבות של המושג הפיננסי "איגרת חוב". הכוונה היא לנייר ערך המשמש כמעין בטוחה להחזר חוב או הלוואה. על פי תנאי איגרת החוב, החייב מסכים להחזיר את סכום הקרן בצירוף ריבית והצמדה. האדם הרוכש את האג"ח מלווה למעשה את הסכום הנקוב למנפיק האג"ח. איגרות חוב מונפקות לרוב בידי גופים ממשלתיים, ציבוריים או תאגידים, בניגוד לבנקים, אשר נוטים להעדיף מנגנוני מימון כדוגמת שטר הון, שאינם משעבדים את הנכסים שבבעלותם.
במה נבדלים שטרי חוב מאיגרות חוב?
לאג"ח יש בדרך כלל מחזיקים מרובים, בעוד ששטרי חוב מוחזקים בדרך כלל על ידי יחידים, אנשים או תאגידים. יתר על כן, איגרות חוב נוטות להיות סחירות יותר בשוק ביחס לשטרות חוב.
מהם הסיכונים הקשורים להשקעות באג"ח?
הסיכון העיקרי בקניית אג"ח נע סביב החשש שהגוף המנפיק עלול לא לעמוד בתנאי ההחזר או לעמוד בפני חדלות פירעון. סיכון זה נפוץ יותר כאשר עוסקים במנפיקי אג"ח קונצרניות, שכן מדינות שמפניקות אג"ח בדרך כלל אינן מתמודדות עם בעיות חדלות פירעון.
אבל מה הקשר בין חדלות פירעון לבין אג"ח?
בעוד שאיגרות חוב נתפסות לרוב כהשקעה בטוחה יותר יחסית למניות, הן אינן נטולות סיכונים. כאשר חברה, או אפילו מדינה (כפי שנצפה במקרים היסטוריים שונים), נקלעת למשבר פיננסי ומתמודדים עם קושי לעמוד בהתחייבויות החוב שלה, לרבות תשלומי ריבית על הלוואות, מחזיקי האג"ח עומדים בפני סיכון של חדלות פירעון אג"ח. המשמעות היא שייתכן שהחוב לא יוחזר במלואו.
בתרחישים כאלה, לווים רשאים לבקש מהנושים לפרוס מחדש את התחייבויותיהם, בין אם באמצעות החזרים דחויים או קיצוץ בשיעור החוב, המכונה בדרך כלל "תספורת". אולם במקרים חמורים של חדלות פירעון, ייתכן שהתאגיד לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו במלואן, והנושים עשויים לנסות להביא למכירת יתרת נכסי החברה, אם קיימים, לטובת כיסוי החוב ולו באופן חלקי.
חשוב לציין שאג"ח רבות מונפקות כחוב לא מובטח (ללא שעבודים), מה שאומר שבמקרים רבים, נושים אחרים, כמו בנקים, עשויים לקבל קדימות בתביעות חוב, אל מול מחזיקי האג"ח.
את הסיכון באג"ח ניתן לאמוד בין היתר, לפי פערי התשואות בין האג"ח לנכסים בסיכון נמוך ונכסים נטולי סיכוןף כאשר תשואות אג"ח ממשלתיות משמשות לרוב כמדד ההשוואה בישראל.
אג"ח המציעות תשואות גבוהות מאוד, המעידות על סיכון מוגבר וסיכוי משמעותי לחדלות פירעון, עשויות להיות מסווגות כ"אג"ח זבל" או, במונח דיפלומטי יותר, "אג"ח הזדמנות". חשוב להכיר בכך שהסיכון שתאגיד מנפיק אג"ח לא יעמוד בהתחייבויותיו הוא דינמי ומתפתח לאורך מחזור החיים של האג"ח. שינויים במצבו הפיננסי של התאגיד עלולים להוביל לשינויים בדירוג האג"ח שלה. יתרה מזאת, הקרבה למועד הפירעון של איגרת החוב, מובילה בדרך כלל לירידת הסיכון ברכישת האג"ח.
מה קורה כאשר החברה לא מצליחה להחזיר את ההלוואה?
כאשר החברה המנפיקה את האג"ח אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, עומדות לרשותה מספר דרכי פעולה פוטנציאליות:
- ניהול משא ומתן לארגון מחדש של החובות מול מחזיקי איגרות החוב:
אפיק פעולה זה, עשוי להיות כרוך בהארכת תקופת ההחזרים, הקטנת סכומי התשלומים או ביצוע "תספורת" לתשלומים. פתרונות אלו בדרך כלל דורשים מעורבות יזומה ממנפיק האג"ח. - הכרזה על חדלות פירעון:
חדלות פירעון היא מושג שמתייחס למצב בו חייב, בין אם עסקינן בחייב יחיד או תאגיד חייב, אינו מסוגל עוד לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018, חדלות פירעון מוגדרת באופן רשמי כמצב פיננסי בו החייב אינו יכול לעמוד בחובותיו במועד, ללא קשר אם חלף מועד הפירעון, או כאשר התחייבויותיו של החייב, לרבות הן בהווה והן התחייבויות פוטנציאליות, עולות על שווי הנכסים שלו. במילים פשוטות, חדלות פירעון מתרחשת כאשר יחיד או תאגיד בחובות אינם יכולים לבצע תשלומי חוב בזמן, או כאשר סך החובות שלהם עולה על הערך הכולל של נכסיהם.
מה משמעותם של הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי עבור משקיעי האג"ח?
כאשר חברה מוכרת כישות חדלת פירעון על ידי המדינה והרשויות הרלוונטיות, היא עשויה לקבל תמיכה בהבראתה הכלכלית לתקופה של מספר שנים.
המטרה העיקרית של תמיכה זו היא לשקם את התאגיד כלכלית ולעזור לו להיחלץ מעול החובות שצבר, גם אם הדבר כרוך במחיקת חובות מלאה או חלקית.
כתוצאה מכך, מחזיקי אג"ח שרכשו אג"ח מתאגיד שמצהיר על חדלות פירעון, עשויים שלא לקבל את מלוא השקעתם בחזרה.
איך נראים הליכי חדלות פירעון של תאגידים בישראל?
תאגידים, בהיותם ישויות משפטיות לא אנושיות, ניתנים לפירוק בעת הצורך. סמכות השיפוט המפקחת על הליכי חדלות פירעון עבור תאגיד היא בדרך כלל בית המשפט המחוזי הקרוב ביותר לכתובת הרשומה של התאגיד. בתחילה, בית המשפט המחוזי בוחן האם יש לסווג את התאגיד כחדל פירעון.
אם הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מתקבלת, בית המשפט המחוזי נותן צו לפתיחת הליכים תוך הכוונה לאחת מהתוצאות הבאות:
- שיקום פיננסי: אם לבית המשפט המחוזי יש יסוד סביר להניח שהתאגיד יכול להשיג הבראה כלכלית מבלי לפגוע בנושים שלו, הוא רשאי להורות על שיקום התאגיד.
- פירוק התאגיד: אם בית המשפט ימצא יסוד סביר להסיק כי לא ניתן לשקם את התאגיד כלכלית וכי פעילותו תשפיע לרעה על נושיו, הוא רשאי לפסוק לטובת פירוק התאגיד.
- הפעלה באופן זמני: במקרים בהם חסר לבית המשפט המחוזי מידע מספיק כדי לקבוע אם שיקום או פירוק הם דרך הפעולה הראויה, הוא רשאי להעניק חודש נוסף לנאמן האחראי על גיבוש המלצות, לטובת איסוף נתונים מפורטים יותר. לאחר תקופה זו, מתכנס בית המשפט המחוזי שוב לקבלת החלטה בדבר שיקום או פירוק של החברה.
בקצרה, פתיחת הליכי חדלות פירעון עבור תאגיד יכולה להיות מופעלת על ידי התאגיד עצמו, נושיו, או אפילו היועץ המשפטי לממשלה. גם מחזיקי איגרות חוב הסבורים כי חובם לא יפרע במועד על ידי התאגיד, הם בבחינת נושים של התאגיד וככאלו – יש להם אפשרות להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון מול התאגיד החייב.
לסיכום – כיצד עורך דין חדלות פירעון עשוי לסייע למחזיקי אג"ח ומשקיעים שנפגעו מחדלות פירעון אג"ח?
ניכר כי הן תהליך חדלות הפירעון והן השקעות באג"ח הם עניינים בעלי השלכות פוטנציאליות הן עבור תאגידים והן עבור מחזיקי אג"ח. כדי לשמור על האינטרסים המשפטיים והפיננסיים שלכם, הכרחי לפנות לייעוץ של עורך דין לדיני חדלות פירעון להתייעצות כאשר מתעורר חשד לחדלות פירעון של חברה מנפיקת אג"ח. זכרו שאם לא תעשו זאת, אתם עלולים להיפגע מכך כלכלית.
מנגד, פנייה לסיוע מעורך דין בקיא בדיני חדלות פירעון ואג"ח יכולה למנוע באופן יזום את פירוק התאגיד ולהפחית את הסיכון להפסד כספי של נושיו.
משרד עו"ד דניאל ינובסקי מתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומזמין אתכם לפנות לסיוע וייעוץ משפטי בכל נושא הנוגע לעולמות המשפטיים הללו. בין אם אתם חברה, עוסק או אנשים פרטיים, אנחנו כאן כדי להדריך אתכם ולהציע תמיכה משפטית מהימנה, איכותית ומותאמת אישית לצרכיכם.
פנו למשרדנו עוד היום ואפשרו לנו לסייע לכם בהשגת ביטחון כלכלי תוך הבטחת הגנה משפטית מקיפה.
