מה זה חדלות פירעון

חובות הם ללא ספק מצב לא פשוט – קושי כלכלי הוא מקור גדול ללחץ ולייאוש, וככל שהוא אינו מטופל בהקדם הוא עלול להוביל למצב כלכלי קשה וטובעני. לשם כך, נועדה ההכרזה על חדלות פירעון – אם נמצאתם מתאימים לתהליך, תוכלו להשתקם כלכלית בליוויה של המדינה ולקבל פטור מלא או חלקי מחובותיכם. היות וההליך מצריך השקעת משאבים מרובה מצד המדינה, על החייב לעמוד בכל תנאי התהליך, מגבילים ככל שיהיו. מאמר זה יסביר מה זה חדלות פירעון ומה עליכם לעשות על מנת לקבל פטור מחובותיכם.

 

מה זה חדלות פירעון?

חדלות פירעון, המוכר יותר בתור "פשיטת רגל" הינו הליך שנועד לעזור לאנשים שמצויים בחובות עמוקים להשתקם כלכלית ולחזור למסלול חיים תקין. במסגרת הליך חדלות פירעון, אדם שמצוי בחובות יכול להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, אשר במסגרתם ייאלץ לעמוד במספר הגבלות ומחויבויות במשך ארבע שנים. אם יימלא את המוטל עליו, יקבל פטור מלא או חלקי מכל חובותיו.

על הנייר, נשמע כי הליך חדלות פירעון הוא הליך מפתה מאוד – עליך לעמוד במספר חובות ותוך מספר שנים תיפטר מכל חובותיך. אך חשוב להבין שלא כך הדבר – מדובר בהליך ארוך, פולשני ומייגע מאוד, אשר במסגרתו שגרת חייו של החייב תשתבש לחלוטין וחירותו תוגבל.

מאמר זה ייפרט כיצד עובד התהליך, מהן ההגבלות שהחייב ייאלץ לעמוד בהן ולמי ההליך מתאים. ככל שאתם עדיין מתלבטים האם הליך חדלות פירעון מתאים לכם, תוכלו להיוועץ עם עורך דין שמתמחה בתחום.

 

מי יכול להכריז על חדלות פירעון?

לא כל אדם שמצוי בחובות יכול להכריז על חדלות פירעון. הליך חדלות פירעון כרוך בהשקעה רבה מצד המדינה ובהפחתת סכום החוב שיוחזר לנושים, ועל כן מתאים רק לחייבים אשר מצויים בחובות כה עמוקים ושהסבירות שיצליחו להחזיר אותם נמוכה מאוד.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי-2018 קובע בסעיפו השני את ההגדרה לחדלות פירעון – "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

כפי שניתן להבין, החוק מציב רף גבוה מאוד כך שהמדינה תסייע רק לבעלי חובות קשים במיוחד.

 

מה ההבדל בין פקודת פשיטת הרגל לחוק חדלות פירעון?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי למעשה החליף את פקודת פשיטת הרגל. כל הליך חדלות פירעון שנפתח אחרי התאריך ה- 15 בספטמבר 2019 יתנהל בהתאם לחוק חדלות פירעון, וכל הליך שנפתח מוקדם מכך התנהל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.

כפי שניתן להבין משמה, פקודת פשיטת הרגל נחקקה בתקופה המנדטורית, והוחלפה כיוון שאינה תואמת עוד את ערכיה של מדינת ישראל באשר למעמדם של חייבים. פשיטת רגל הינו מונח שמהדהד קונוטציות שליליות, ובכך הופך את השקיעה לחובות לדבר מבייש.

בכלכלה מבוססת אשראי כמו בישראל, נטילת סיכונים פיננסיים היא חלק בלתי נפרד מניהול אורח חיים עסקי שוקק, שזהו כמובן דבר שהמדינה תרצה לעודד ולתמרץ. לשם כך, ישראל בחרה לשנות את החוק ולהעמיד את הדגש בחוק החדש על שיקומו של החייב והרצון לשלב אותו מחדש במרקם החיים הכלכלי.

כמו כן, חשוב לדעת שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חל הן על חייב יחיד (שהינו אדם פרטי) והן על חייב שהוא תאגיד. זאת לעומת פקודת פשיטת הרגל שמסדירה את פשיטת הרגל של חייב יחיד בלבד, בעוד חוק החברות הסדיר את פשיטת הרגל של תאגידים.

 

כיצד מגישים בקשה לחדלות פירעון?

ההליך המתואר הוא ההליך הרלוונטי עבור חייב שהוא אדם פרטי. חדלות פירעון עבור תאגיד הוא הליך דומה אך מעט אחר.

 

השלב הראשון: בקשה לצו פתיחת הליכים לחדלות פירעון

ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים:

1. החייב
2. הנושה \ הנושים
3. היועמ"ש

 

אם הבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון הוגשה על ידי החייב עליו לעמוד באחד משני התנאים הבאים: בששת החודשים טרם הגשת הבקשה – או במועד הגשת הבקשה – מרכז החיים של החייב מצוי בישראל או שהוא מחזיק נכסים או עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה.

 

סכום חובותיו של החייב יקבע מהן הסמכויות שממונות על התיק שלו –

• סכום חובות החייב גבוה מ- 150,455 ₪ – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הסמכות שמורשית להעניק צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, וביהמ"ש השלום היא הערכאה הרלוונטית.
• סכום חובות החייב נמוך מ- 150,455 ₪ – לשכת ההוצאה לפועל היא הסמכות שמורשית להעניק צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון וגם הערכאה הרלוונטת.

 

אם הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון הוגשה על ידי הנושה על הנושה נטל ההוכחה להוכיח את אותם התנאים שהוזכרו לעיל, וכן כי חובותיו של החייב גבוהים מ- 75,000 ₪.

 

השלב השני: פתיחת הליך חדלות פירעון

לאחר שהחייב או הנושה הגישו את הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, הסמכות הממונה על החייב אוספת את כל המידע הרלוונטי על מצבו הכלכלי של החייב על מנת שתוכל להחליט אם הוא יש להעניק צו לפתיחת הליכים. תקופה זו נמשכת כחודש, ועל החייב לשתף פעולה ולהגיש את כל הטפסים שנדרשים ממנו.

 

השלב השלישי: שלב הביניים

בשלב זה נעשים שני צעדים משמעותיים. ראשית, ממונה נאמן מידי הסמכות הממונה על ההליך, על מנת שיבנה מתווה לשיקום כלכלי עבור החייב. שנית, מחויבותו של החייב נבחנת באמצעות עמידתו בהגבלות שמוטלות  עליו.

מדובר בהגבלות לא פשוטות, אשר כוללות בין היתר צו איסור יציאה מהארץ, הגדרה כלקוח מיוחד בבנק, חובת תשלום חודשית, דיווח שוטף על כל הכנסה והוצאה, הקפאת האשראי וכן הלאה. אי עמידה בהגבלות אלו מעידה כי החייב ככל הנראה אינו מוכן לעמוד בהליך כולו שהוא דורשני מאוד.

 

השלב הרביעי: השלב הדיוני

הערכאה הרלוונטית תדון בזכאותו של החייב לצו שיקום כלכלי בהתאם להמלצותיו של הנאמן והתנהלותו של החייב למול ההגבלות. אם יוחלט להעניק צו לשיקום כלכלי, החייב יקבל מתווה לשיקום כלכלי שעליו לפעול על פיו בשלוש שנים הבאות.

 

השלב החמישי: שיקום כלכלי

כחלק מהשיקום הכלכלי, החייב מתבקש לעמוד בדווקנות בכל דרישות המתווה ולמלא אותן במלואן. אם הוא חש כי חלק מהמגבלות מחמירות מדי ומחטיאות את המטרה, הוא יכול לערער עליהן בליוויו של עורך דין. אם יעמוד בכל מחויבויותיו בהצלחה, יקבל צו פטור חלקי או מלא מחובותיו ויסיים את ההליך.

 

עורך דין חדלות פירעון

חדלות פירעון אינה בהכרח ההליך הנכון עבורכם. אם אתם מתלבטים ושוקלים להכריז על חדלות פירעון, היוועצו עם עורך דין המתמחה בתחום. מלבד הייעוץ, עורך דין מיומן יוכל להציג בפניכם את כל אפיקי הפעולה שיש בפניכם וללוות אתכם לאורך כל ההליך.

כאשר אתם שוכרים את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון, אתם מבטיחים כי אתם דואגים לזכויותיכם ולהגנה משפטית שוטפת.

משרד עורכי הדין דניאל ינובסקי מתמחה בדיני חדלות פירעון ומזמין אתכם לקבל ליווי משפטי איכותי שיעמיד את האינטרסים שלכם במקום הראשון.