נכון לכתיבת מאמר זה, מדובר במגיפה בממדים שלא הכרנו בעשרות שנים האחרונות, ואולם בעוד שאחוזים מעטים מהאוכלוסייה נפגעו מהיבטיה הבריאותיים – כמעט אין בית בישראל שאינו סובל או יסבול בעתיד מהיבטיה הכלכליים.
במאמר שכאן, נעמוד על הרפורמה בתחום חדלות הפירעון, וכיצד היא – באמצעות ייעוץ משפטי נכון – יכולה לסייע לנו לרפא "ביום שאחרי" את הצלקות שהשאירה הקורונה. כמו כן, נתייחס למי שעוד לפי משבר הקורונה היו מצויים במשבר, ונמצאו כחייבים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון – ונציג את הפתרונות העומדים לפניהם.
בין קורונה לחדלות פירעון
בסוף חודש פברואר האחרון התגלה מקרה הקורונה הראשון בישראל, ועד מהרה התבהר לכולנו שהחיים עומדים לקבל תפנית חדה. מערכת החינוך הושבתה, פעילויות הפנאי והבילוי נעצרה כליל, וכך גם כל פעילות מסחרית שאינה חיונית. למעשה, חלקו הארי של המשק הישראלי הושבת. שכירים לצד עצמאיים – מאות אלפי ישראלים איבדו את מקור הכנסתם ושיעור האבטלה זינק לכ25%. המשמעות הכללית ברורה והרת אסון: משבר כלכלי בקנה מידה שלא הכרנו.
המשבר הרפואי כבר כאן, אך המשבר הכלכלי רק החל ואת השפעותיו האמיתיות ניתן יהיה לראות בעוד כחצי שנה. ראול פאול, לשעבר סוחר בבנק גולדמן סאקס ומנהל בכיר בחברת ניהול קרנות הגידור GLG בהווה, כבר כינה את הקורונה – "אירוע חדלות הפירעון הגדול בהיסטוריה".
על אף הפסימיות הרבה – עוד לא אבדה תקוותנו ויתכן שדווקא מעז יצא מתוק. הליכי פשיטת רגל נחשבו עד לאחרונה כאות קלון, סימן לכישלון כלכלי, חברתי ואישי. ואולם, חוק חדלות הפירעון החדש נשען על אדנים שונים לחלוטין: במקום פירוק וחידלון, הבראה והזדמנות לצעוד לעתיד כלכלי טוב יותר.
מאמר נפרד בנושא אופן התמודדות עם הדרישה לתשלום חוב לאחר משבר הקורונה. 4 מצבים מהקל לכבד ניתן לראות כאן.
חדלות פירעון – הרפורמה שתשקם אתכם מתחלואי הקורונה
בחודש ספטמבר האחרון נכנס לתוקפו "חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018". החוק עורך רפורמה בתחום חדלות הפירעון שעיקר מטרתה לאפשר לנושים להיפרע מחובם, תוך סיוע לחייב לצאת לחיים חדשים מהר ככל הניתן. החוק, כמו צופה פני עתיד, נועד לספק לשכירים ועצמאיים כאחד, נתיב יציאה אפשרי ממשבר אליו נקלעו על פי רוב שלא באשמתם. משכך, דווקא הליך חדלות פירעון עשוי לסייע, בנסיבות מסוימות, לרפא את תחלואיה הכלכליים של הקורונה.
בניגוד לתפיסות העבר לפיהן המשמעות של הליכי חדלות פירעון הוא פירוק וחיסול, החוק החדש מתמקד דווקא בהיבט השיקום. כך, חייב בהליכי חדלות פירעון ישלם לפי צו תשלומים אחד, ולאחר מספר חודשים (9-12, לפעמים גם פחות) יינתן לו הפטר – פטור מלא מחובותיו, גם אם אלו לא שולמו במלואם. לא זו בלבד, אלא שגם בטווח החודשים האלה החוק מאפשר לבית המשפט לעשות שימוש במגוון כלים שמטרתם אחת – לסייע לחייב להשתקם ולהשתלב מחדש במרקם החיים הכלכליים. בין כלי אלו ניתן למצוא:
- הקפאת הליכים משפטיים מאפשרת לחייב להמשיך להתנהל בלי שחובות העבר רובצים על גבו.
- הפעלת בית העסק בכדי לאפשר את הבראתו.
- גיבוש תוכנית שיקום כללי לבית העסק על ידי נאמן זמני ממונה.
- תשלום שכר העבודה של העובדים על ידי הביטוח הלאומי כדי להקל על תזרים המזומנים.
- הוראה לבנקים לאפשר לחייב להתנהל בתוך מסגרות האשראי שלו מבלי לחייב פירעון מידי של כל חובותיו.
- אפשרות ניצול פוטנציאל כלכלי של נכסים באמצעות השימוש בהם, ולאו דווקא באמצעות מכירתם המיידית (במידה ואין נכסים – אין מה לממש וזה מהווה מקרה קלסי להליך מחיקת חובות בעזרת הליך חדלות פירעון).
אם כן, משבר הקורונה אומנם הביא משבר כלכלי חסר תקדים, אולם התרופות המוצעות במסגרת החקיקה החדשה בתחום חדלות הפירעון עשויות להיות פתרון יעיל עבור רבים שנקלעו למצב קשה ומבקשים לצאת לדרך חדשה.
ומה לגבי החייבים? הוראות הממונה לאור מצב החירום בעקבות התפרצות נגיף הקורונה
עד כה דובר במי שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. אולם מה יהיה על מי שעוד לפניכן היה שקוע בהליכי חדלות פירעון? מה אמור לעשות מי שחייב לפי צו תשלומים אך איבד את כל מקורות הפרנסה שלו? אז גם כאן הממונה על הליכי חדלות פירעון פרסם הנחיות והקלות שכדאי להכיר.
הפחתת סכום התשלום החודשי או קבלת פטור זמני מחובת תשלום
הממונה על הליכי חדלות הפירעון פרסם נוהל זמני ולפיו, חייבים (עצמאיים או שכירים), להגיש בקשה להפחתת סכום התשלום החודשי או לקבלת פטור זמני מהתשלום, וזאת למשך שלושה חודשים או יותר.
עצמאיים יהיו זכאים להגיש את הבקשה ככל שהכנסתם נפגעה משמעותית עקב התפרצות הקורונה. שכירים יוכלו להגיש את הבקשה במידה ופוטרו, הוצאו לחל"ת או שנפגעו תנאי העסקתם כתוצאה מהתפרצות הקורונה, וזאת ככל שאינם זכאים לקבלת תשלום או קצבה אחרת (לדוגמא אבטלה).
הבקשות יוגשו באופן מקוון בלבד או באמצעות המייל. המען להגשת הבקשה תלוי במועד פתיחת התיק ובשלב בו הוא נמצא. תיק שנפתח לפני 15.9.2020 יוגש לבית המשפט המחוזי בו מתנהל ההליך. תיק שנפתח לאחר מועד זה תוגש הבקשה לבית המשפט השלום בו מטופל התיק, או לממונה במידה ולא ניתן צו שיקום כלכלי או במידה והבקשה היא רק להפחתת סכום התשלום.
במסגרת הבקשה יכללו החייבים נתונים בגין משך העסקה, מועד הפסקתה, סיבת ההפסקה ופירוט יתר הנסיבות. כן, הבקשה תהיה מלווה באישור המעסיק על תקופת העסקה ושכר.
דחיית תשלום לחייבים
חייבים אשר נדרשים להתייצב בסניף בנק לשם ביצוע התשלום החודשי, יוכלו לשלם בחודש מאי 2020 את התשלומים בעבור החודשים מרץ – אפריל – מאי, וזאת מבלי שייחשבו כמי שהפרו את צו התשלומים.
הליכי חקירה ובירור של חייבים ואסיפות לאישור הסדרי חוב
לאור הקושי לקיים הליכים אלו בנוכחות הצדדים, קבע הממונה כי ניתן יהיה לבצעם באמצעים טכנולוגיים (לדוגמא שיחת וידאו).
הגבלות על החזקת כרטיסי חיוב וביצוע פעולות בחשבון
לאור הקושי התזרימי, הנחה הממונה את כלל הבנקים להנפיק לחייבים כרטיסי דביט לבקשתם וכן לאפשר להם לבצע פעולות בחשבון באמצעות אפליקציות, וכל זאת ללא אישור נאמן.
אימות תצהירים
כל עוד מוכרז מצב חירום בעקבות הקורונה, הודיע הממונה כי הוא יקבל תצהירים שאומתו על ידי עורך דין באמצעים טכנולוגיים.
השלמת מסמכים
חייב אשר הגיש בקשה לצו פתיחת הליכים וקיבל דרישה להשלמת מסמכים, יקבל אורכה להשלמת מסמכים אשר אין בידו להשיג בשל מגבלות הקורונה. הגשת המסמכים תעשה לאחר סיום מצב החירום.
מילות סיכום
לא ניתן להעריך כיצד ומתי יהיה "היום שאחרי הקורונה", אך כבר עתה ברור כי מדובר במשבר כלכלי בקנה מידה חריג. ואולם, מרכיב משמעותי ביציאה מהמשבר הנוכחי הינו הזמן – ככל שתקדימו לקבל ייעוץ מקצועי אשר יסייע לכם להתמודד עם המשבר ביעילות, כך תקדימו להיחלץ ממנו.
בין אם אתם שכירים ובין אם אתם עצמאיים, בין אם אתם כבר מצויים בהליכי חדלות פירעון ובין אם אתם רק מתחילים לראות את ניצני המשבר הכלכלי – אנחנו כאן כדי לנסח יחד איתכם אסטרטגיית יציאה מהמשבר הכלכלי האישי אליו נקלעתם. יחד, ננצח גם את תחלואיה הכלכליים של הקורונה.
