תיקי הוצאה לפועל, נפתחים לטובת מימוש הנאמר בפסק דין, קיום התחייבות, שטרי חוב ודומיהם. התיקים צפויים להיסגר, כאשר העילות בגינן הם נפתחו – נפתרו. לצד זאת, לא אחת נסגרים תיקים בהוצאה לפועל, אחרי תקופה ארוכה בה לא בוצעה פעולה בתיק. סגירת התיק במצב זה מכונה 'סגירת תיק מחוסר מעש', עליה תוכלו ללמוד במאמר שלהלן.
מהו הליך הוצאה לפועל?
הליכי הוצאה לפועל נפתחים כדי לאפשר לגורמים אשר ניתן פסק דין לטובתם, לממש את האמור בפסק הדין. במילים אחרות, מערכת ההוצאה לפועל אמונה על מימוש וקיום פסקי דין שניתנו בכלל הערכאות השונות במדינת ישראל – החל מבתי משפט שלום, מחוזי ועליון, דרך בתי דין רבניים, דרוזים, שרעיים ומוסלמים, ועד לבתי דין לעבודה.
לצד מימוש פסקי דין, הליכי הוצאה לפועל נפתחים גם כאשר לגורם מסוים קיים חוב כלפי אדם אחר, המוגדר בשטר חוב, שטר משכנתא, חוזה, התחייבות ועוד.
חוק הוצאה לפועל מגדיר את בעל החוב כ- 'חייב', ואילו האדם אשר פסק הדין ניתן לטובתו (או האדם לו חבים את החוב), מכונה 'זוכה'.
מיהם הגורמים הרלוונטיים בהליך?
הדין המשפטי בכל הנוגע להליכי הוצאה לפועל קבוע בחוק הוצאה לפועל, כאשר השר המוסמך להתקנת תקנות ולביצוע החוק הוא שר המשפטים.
רשות האכיפה והגבייה, הוקמה כיחידת סמך במשרד המשפטים. לרשות שני תפקידים – הראשון, גביית קנסות ואגרות וריכוזם, והשני – הרלוונטי לנושא בו אנו עוסקים, הוא ניהול מערך ההוצאה לפועל במדינה. על ניהול המערך מנצח מנהל מערכת ההוצאה לפועל, אותו ממנה שר המשפטים.
שר המשפטים ממנה גם רשמי הוצאה לפועל. על אדם המעוניין להתמנות לפקיד רשם הוצאה לפועל, להיות כשיר להתמנות לתפקיד שופט בבית משפט שלום. זאת, מאחר שלרשמים קיימות סמכויות שיפוטיות, והם מתפקדים כגורמים השיפוטיים במערכת ההוצאה לפועל.
כיצד נפתח תיק הוצאה לפועל?
על אדם המעוניין לפתוח תיק הוצאה לפועל, לפנות בבקשת ביצוע לאחת מלשכות הוצאה לפועל המפוזרות בכל רחבי הארץ – מצפת בצפון הארץ ועד אילת בדרומה.
בקשת הביצוע צריכה להסתמך על פסק דין שניתן לזכותו של מגיש הפנייה, תשלום חוב שטרם הוסדר וכיוצא בזה.
היה והוגשה בקשת ביצוע, יהיה על מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשלוח אזהרה לחייב, בה הוא מוזהר כי עליו להסדיר את החוב הקיים לו (בשל פסק הדין / ההתחייבות בין הצדדים וכו'), תוך 50 יום. לאזהרה יש לצרף העתק של פסק הדין, וכן הוראת תשלום.
ככל שהחייב יבחר שלא להסדיר חוב זה, יובהר לו כי החוק רואה אותו 'כחייב המשתמט מתשלום חובותיו', הגדרה בעלת נפקויות כלכליות רבות (המקשה, בין היתר, בקבלת הלוואות).
מה צפוי להתרחש לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל?
כאמור, פתיחת תיק הוצאה לפועל נעשית במטרה לפרוע את החוב שחב החייב לזוכה. עם זאת, לא אחת החייב לא פורע את חובו.
על מנת למנוע מצב בו החייב 'מתחמק' משתלום חובותיו, קובע החוק כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על החייב שורה של הגבלות. כך למשל, ניתן להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ, על מנת שלא יתאפשר לחייב לברוח למדינה אחרת, מבלי לשלם את החוב שקיים לו (למעט אם החייב מצוי במצב בריאותי שמחייב את היציאה מן הארץ, או לחלופין כאשר אחד מבני משפחתו נדרש לצאת מן הארץ מטעמי בריאות).
הגבלות נוספות אותן רשאי הרשם להטיל על החייב:
- הגבלת קבלת ושימוש ברישיון נהיגה.
- הגבלת הנפקת דרכון ישראלי חדש.
- הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי.
- עיקול נכסים של החייב.
- הגבלת על ייסוד חברה והימצאות במצב של 'בעל עניין'.
יש לציין כי הרשם אינו חייב להטיל את ההגבלות הללו, והן יוטלו על ידיו בהתחשב בנסיבות המקרה. כמו כן, לא ניתן להטיל הגבלות על חוב הנמוך מ- 500 ₪.
באילו עילות נסגרים תיקי הוצאה לפועל?
תקנות ההוצאה לפועל, מציגות שורה של עילות בגינן ייסגרו תיקי הוצאה לפועל. העילות מפורטות בסעיף 126, ולהלן נציג אותן:
- כאשר החוב נפרע על ידי החייב. במצב דברים זה, על החייב לשלוח הודעה לזוכה בדבר פריעת החוב, ולאחר 30 יום ייסגר התיק.
- כאשר הזוכה פנה בבקשה לסגור את התיק.
- כאשר החייב פרע את מרבית החוב, כך שגובה החוב הנותר הינו נמוך מסכום של 100 שקלים. עם זאת, עילה זו לא תחול ביחס לתיקי מזונות.
כמו כן, מציג סעיף 126 עילה נוספת, והיא סגירת תיקים בהוצאה לפועל מחוסר מעש, עליה יוסבר להלן.
כיצד ניתן לסגור תיקים מחוסר מעש
אפשרות סגירת תיקים בהוצאה לפועל מחוסר מעש, מתקיימת כאשר פרק הזמן שחלף מהמועד האחרון בו בוצעה פעולה כלשהי בתיק ההוצאה לפועל – הוא שנתיים.
כך לצורך הדוגמא, בתאריך 01.01.2017, נפתח תיק הוצאה לפועל נגד שלומית, אשר חויבה בפסק דין לשלם לכפיר, תשלום חוב על סך 80 אלף שקלים. בתאריך 05.05.2017, עוקל רכבה של שלומית. מאותו היום, ועד לתאריך 05.05.2019, לא ביצע כפיר ולו פעולה אחת בתיק, כלומר – המצב בתיק נותר כשהיה לפני שנתיים.
מאחר שחלפו שנתיים, וכפיר – הזוכה, לא נקט באף פעולה או הליך, ניתן יהיה לסגור את התיק מחוסר מעש.
עם זאת, לא מדובר בסגירה אוטומטית של התיק. הסמכות לסגירת התיק קיימת לרשם הוצאה לפועל, כאשר במצב דברים זה, קובעות תקנות הוצאה לפועל כי הוא רשאי לפנות לזוכה (במקרה שלנו – כפיר), בהודעה, ובה יישאל הזוכה 'מדוע לא ייסגר התיק'.
היה ולא ניתנה תשובה מצדו של כפיר להודעה זו, בתוך 30 ימים, התיק ייסגר.
תיק הוצאה לפועל נסגר מחוסר מעש. מה קורה כעת?
תיק הוצאה לפועל אשר נסגר מחוסר מעש, דינו ככל תיק סגור – כלל הליכים שנפתחו נגד החייב יבוטלו, לרבות הסרת הגבלות כלכליות, הגבלות בדבר החזקת דרכון ורישיון, צווי יציאה מן הארץ, עיקולים למיניהם ועוד.
לצד זאת, העבודה כי התיק נסגר לא תימנע מהחייב להגיש בקשה מחודשת לפתיחתו העתידית – 'בקשה לפתיחת תיק סגור'.
לא אחת, נסגרים הליכי ההוצאה לפועל נסגר מחוסר מעש – היעדר פעילות של הזוכה בתיק הוצאה לפועל במשך שנתיים ימים.
עורכי הדין צפויים לסייע לחייב להמציא מסמכים ופרטים נדרשים עבור הוכחה כי חלפו שנתיים מיום הפעילות האחרונה בתיק, לשוחח עם גורמים בלשכת הוצאה לפועל, ולתרום לסגירת התיק מחוסר מעש, מבלי שהחייב נאלץ לשלם את מלוא החוב.
למשרד עורכי הדין דניאל ינובסקי, ניסיון עתיר שנים בכל הנוגע לטיפול בהליכי הוצאה לפועל וליוויים, החל מפתיחת ההליך ועד לסגירתו, בשל עילת חוסר מעש מצד הזוכה או מחיקת החוב.
